EN/HEע/E

Avraham's Many Wives

Sources

Bereshit 24:34-36בראשית כ״ד:ל״ד-ל״ו

(לד) וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי. (לה) וַה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. (לו) וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

Bereshit 25:1-6בראשית כ״ה:א׳-ו׳

(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. (ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ. (ג) וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. (ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. (ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק. (ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.

Divrei HaYamim I 1:28-33דברי הימים א א׳:כ״ח-ל״ג

(כח) בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. (כט) אֵלֶּה תֹּלְדוֹתָם בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם. (ל) מִשְׁמָע וְדוּמָה מַשָּׂא חֲדַד וְתֵימָא. (לא) יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל. (לב) וּבְנֵי קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם יָלְדָה אֶת זִמְרָן וְיָקְשָׁן וּמְדָן וּמִדְיָן וְיִשְׁבָּק וְשׁוּחַ וּבְנֵי יָקְשָׁן שְׁבָא וּדְדָן. (לג) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה.

Jubilees 19:12-14יובלים י״ט:י״ב-י״ד

(יב) ובשנה הרביעית בו לקח לבנו ליצחק אשה ושמה רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם. (יג) ויקח אברהם אשה שלישית ושמה קטורה, מילידי עבדי ביתו, כי מתה הגר לפני שרה. (יד) ותלד לו ששה בנים, את זמרן ואת יקשן את מדין ואת ישבק ואת שוח בשני שבועות שנים.

Jubilees 20:1-17יובלים כ׳:א׳-י״ז

(א) וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו, ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם. (ב) ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ואהוב איש את אחיו ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם, ולעשות משפט וצדקה בארץ. (ג) [ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם, ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא, ולהרחיק כל טומאה וזנונים... (טו) ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו. (טז) וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר. (יז) ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 25:1תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית כ״ה:א׳

And Abraham added and took a wife, and her name was Keturah; she is Hagar, who had been bound to him from the beginning.

ואוסיף אברהם ונסיב איתא ושמא קטורה היא הגר דקטירא ליה מן שירויא.

Bereshit Rabbah 60:14בראשית רבה ס׳:י״ד

ויצחק בא מבוא, אתא ממיתא, ולהיכן הלך, באר לחי רואי, הלך להביא את הגר אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני.

Bereshit Rabbah 61:4בראשית רבה ס״א:ד׳

ושמה קטורה, רב אמר זו הגר, אמר ליה רבי נחמיה והכתיב ויוסף, א"ל על פי הדבור נשאה, היך מד"א (ישעיה ח') ויוסף ה' דבר אלי עוד, א"ל והכתיב ושמה קטורה א"ל שמקוטרת מצות ומעשים טובים, א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם א"ל פלגשם כתיב, בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני, א"ר ברכיה אף על גב דאת אמר ותלך ותתע במדבר וגו' תאמר שנחשד עליה בריה ת"ל ושמה קטורה מן קטר, כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת קשורה וחתומה, בר קפרא אמר תוספתו של הקדוש ב"ה מרובה על העיקר, קין עיקר והבל על ידי שהוא תוספת דכתיב (בראשית ד) ותוסף ללדת, נולד הוא ושתי תאומותיו, יוסף עיקר, ובנימין על ידי שכתוב בו תוספת הוא מעמיד עשרה, דכתיב ובני בנימין בלע ובכר וגו', ער עיקר ושלה על ידי שהוא לשון תוספת הוא מעמיד עשרה בתי דינים, הדא הוא דכתיב בדברי הימים (דהי"א ד) בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדן אבי מרשה ומשפחות בית עבודת הבוץ לבית אשבע וגו', עיקר שניו של איוב לא היו אלא ע' שנה ניתוסף לו מאה וארבעים שנה, דכתיב (איוב מב) ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה, עיקר מלכותו של יחזקיהו לא היו אלא ארבע עשרה שנה וניתוסף לו חמש עשרה שנה שנאמר (ישעיה לח) הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ישמעאל עיקר ובני קטורה ע"י שהן לשון תוספת ותלד לו את זמרן וגו'.

Tanchuma Chayyei Sarah 8תנחומא חיי שרה ח׳

ויוסף אברהם ויקח אשה – ...ד"א א"ר דוסתאי אם נטלת אשה וילדה ומתה, אל תשב לך בזקנותך חוץ מאשה, למה כי אינך יודע אי זה יכשר, ממי אתה למד מאברהם שבנערותו לא הוליד אלא אחד, ובזקנותו הוליד י"ב, אמר ר' לוי הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה (בראשית י"ב:ג'), שעלה אלהים בדור הפלגה והפיץ מהם שלשים משפחות, שנאמר ויפץ ה' אותם וגו' (בראשית י"א:ח'). אמר ר' לוי אמר הקדוש ברוך הוא ממך אני מעמידן, הוא שהקב"ה אמר לו ונברכו בך, והעמיד ממנו שלשים משפחות, ואלו הן י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל, ושש עשרה בני קטורה, ושני גוים בבטנך הרי שלשים משפחות, הוי ויוסף אברהם ויקח אשה.

Tanchuma Chayyei Sarah 9תנחומא חיי שרה ט׳

מה כתיב למעלה מן הענין, ויצחק בא מבוא באר לחי רואי (בראשית כד סב), ואח"כ ויוסף אברהם ויקח אשה, אלא בשעה שנטל יצחק לרבקה אמר יצחק נלך ונביא לאבי אשה, היא הגר היא קטורה, דברי רבי, ורבותינו אומרים אשה אחרת נטל, מה טעמו של רבי, היא הגר היא קטורה, שכתיב ויצחק בא מבוא באר לחי רואי, אותה שכתיב בה על כן קרא לבאר באר לחי רואי.

Tanchuma (Buber) Vayetze 3תנחומא (בובר) ויצא ג׳

ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וילך וכל טוב אדוניו בידו (בראשית כ"ד:י'), זו היא דיתיקי (שטר מתנה) הוליך בידו, ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק (בראשית כ"ה:ה').

Pirkei DeRabbi Eliezer 16פרקי דרבי אליעזר (היגר) ט״ז

ר' שמעון אומר כתב אברהם אבינו את כל אשר לו ליצחק, שנ' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולקח הכתב ונתנו ביד עבדו אליעזר, אמר הואיל והכתב בידו כל ממונו בידי לילך ולהשתבח בבית אביו ובמשפחתו.

Rashi Bereshit 24:36רש״י בראשית כ״ד:ל״ו

ויתן לו את כל אשר לו AND HE HATH GIVEN TO HIM ALL THAT HE HATH – he showed them the deed of gift.

ויתן לו את כל וגו' – ושטר המתנה בידי.

Rashi Bereshit 25:1רש״י בראשית כ״ה:א׳

קטורה KETURAH – This is Hagar. She was named Keturah because her deeds were as beautiful (sweet) as incense (Ketoreth) (Genesis Rabbah 61).

קטורה – זו הגר ונקראת קטורה על שנאים מעשיה כקטורת ושקשרה פתחה שלא נזדווג לה אדם מיום פרשה מאברהם.

Rashi Bereshit 25:6רש״י בראשית כ״ה:ו׳

הפילגשים THE CONCUBINES – The word is written deficient, (without י, but our texts have a י in both places) because he had only one concubine, Hagar, who is identical with Keturah. Wives are those whom a man marries with a marriage-contract (Ketubah): concubines have no marriage contract, as we explain in the Talmud (Sanhedrin 21a) in reference to David's wives and concubines. נתן אברהם מתנות ABRAHAM GAVE GIFTS – Our Rabbis explained that he transmitted to them the names of impure things. Another explanation is: all that he had received as gifts because of Sarah — and other gifts that people had given him — all these he gave to them because he did not wish to derive any benefit from these.

הפלגשם – חסר כתיב, שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא קטורה.

R. Avraham b. HaRambam Bereshit 25:1ר׳ אברהם בן הרמב״ם בראשית כ״ה:א׳

ויסף אברהם וג' – גזירת וסיבוב האל כדי לחזק את הנס הוא ע"ה תמה הלבן מאה שנה יולד ונולדו לו כמה בנים כאשר כבר היה יותר מן מאה וארבעים שנה.

R. Avraham b. HaRambam Bereshit 25:5ר׳ אברהם בן הרמב״ם בראשית כ״ה:ה׳

ויתן אברהם וג' – זה היה לפני הנישואין של יצחק כמו שאמר אליעזר ויתן לו את כל אשר לו וחזר על זה כאן כדי להדגיש שלא חזר בו (אברהם) ממה שקדם בהולד לו בנים רבים.

Radak Bereshit 25:1רד״ק בראשית כ״ה:א׳

ויסף אברהם, he took another wife although he already had had two wives. He meant to continue siring children in his old age in order to comply with the blessing/command to increase the world’s population. Seeing that the continuity of his own seed had been assured, he was not concerned with the antecedents of Keturah. We can be certain, however, that he selected a woman who personally possessed all the good qualities he would have desired also for a wife for his son. The only thing he did not insist on was such a woman’s national background. He was certainly not looking for experiencing disappointments with any children from Keturah, having experienced enough disappointment with Ishmael. We may safely assume that Keturah was not of Canaanitic descent, seeing that even Hagar the Egyptian had not been of such descent. (compare 17,3) Keturah was not a concubine, This is why the Torah writes ויקח אשה, as apposed to the mention of פלגשים, concubines, (verse 5). The sons of the concubines are not mentioned by name whereas the sons of Keturah are all mentioned by their names. This fact alone clearly shows that their status was superior to the sons of Avraham’s concubines. The essential difference between a wife and a concubine is that though both are exclusive partners of the men with whom they live, the former, when becoming wives, underwent the ceremony known as chuppah, and the union was celebrated with a wedding party, whereas a concubine was not accorded all this pomp and ceremony.

ויסף אברהם – הוסיף לקחת עוד אשה כי כבר היו לו שתים ועוד הוסיף ולקח השלישי' כדי לשמשו לעת זקנותו, ולהוליד ג"כ להרבות זרעו בעולם, ולא הקפיד בזו מאיזה עם ומאיזה משפחה תהיה כיון שזרעו המיוחד שהוא יצחק היה מאשה שהיתה ממש ממשפחתו, והשיא ליצחק גם כן אשה ממשפחתו ולא חשש על שאר הבנים מאיזה עם יהי' אבל ודאי אשה כשרה בקש לו שלא תהיה מרת רוח בזקנותו ושמר גם כן שלא תהיה מבנות כנען, כי הגר מצרית היתה ולא כנענית, והגר היתה אשה לאברהם כמו שאמר לו לאשה, וקטורה גם כן היתה לו לאשה כמו שאמר ויקח אשה ומלבד אלו היו לו מהם בנים ולא זכר אלא בני הנשים, והנשים היו בנשואין בחופה ובמשתה והפילגשים ביחוד לבד שהיו מיוחדת לו למשכבו. וארז"ל אשה בכתובה ובקדושין, פלגש בלא כתובה ובלא קידושין, והם אמרו (ב"ר ס"א) קטורה זו הגר ואמרו כי לא היתה לאברהם אלא פלגש אחת והיא הגר, ודרשו זה בעבור שמצאו הפילגשם חסר יו"ד ואנחנו מצאנוהו מלא ביו"ד בכל הספרים המדוייקים.

Radak Bereshit 25:6רד״ק בראשית כ״ה:ו׳

ולבני הפילגשים he had no concubines from whom he had fathered children, but the concubines in his household were concubines of male servants in his household. Their children were, of course, members of Avraham’s household who had been of service to Avraham and who had adopted his lifestyle. He gave them gifts consisting of silver and gold and livestock according to his own evaluation of who deserved how much. He most certainly gave even more valuable gifts to Ishmael and to the sons of Keturah even though the Torah does not specifically mentions this. If he gave gifts to people towards whom he had no legal obligation at all, it is obvious that people towards whom he did have such an obligation would receive their due. מעל יצחק בנו, in order that they should not interfere with him after his death and could not quarrel with him about the inheritance. קדמה אל ארץ קדם, he sent them off in an easterly direction. According to another interpretation, the words refer to a specific country among the countries of the East. It could well refer to Charan or Ur Casdim or both, regions which were generally loosely known as ארץ קדם,

ולבני הפילגשים – לא היו פלגשיו שהיו לו בנים מהם אלא פלגשי ביתו היו מעבדיו בני ביתו, ואותם הבנים היו ילידי ביתו ונמלו עמו ואוחזים דרכו ונתן להם מתנות מכסף וזהב ומקנה כפי מה שראוי, וכל שכן שנתן לישמעאל ולבני קטורה אע"פ שלא זכר אותם, כי אחר שלילידי ביתו נתן כ"ש לבניו. מעל יצחק בנו – כדי שלא יהיו עליו לטורח ולא יריבו עמו על דבר הירושה. קדמה – אל ארץ קדם, אומר שלחם כלפי מזרח, ופירש אחר כן לאיזה ארץ מארצות המזרח שלחם, ואמר אל ארץ קדם והיא חרן ואור כשדים, ואותן גלילות שנקראות בסתם ארץ קדם וארץ בני קדם, ואותה הארץ היתה למשפחת אברהם לפיכך שלחם לשכון שם כי לאהבתו יקרבום אנשי משפחתו.

Radak Divrei HaYamim I 1:32רד״ק דברי הימים א׳ א׳:ל״ב

ובני קטורה פילגש אברהם – לפי שאמ' בתורה "ויוסף אברהם ויקח אשה" (בר' כה,א) הודיע הנה לא היתה אלא פלגש; ומה שאמ' "ויקח אשה" – לקח אשה אחת לפלגש, כי לא היתה לו אשה אלא שרה אמנו, והשאר פלגשים. וכן אמ' בתורה "ולבני הפלגשים אשר לאברהם" וגו' (בר' כה,ו).

Chizkuni Bereshit 25:6חזקוני בראשית כ״ה:ו׳

לבני הפילגשים פרש"י חסר כתיב כו' חז"ק לפי' רש"י שהרי הוא מלא בספרים מדוייקים והן הגר וקטורה.

Ramban Bereshit 25:6רמב״ן בראשית כ״ה:ו׳

ולבני הפילגשים אשר לאברהם – על דרך הפשט בעבור שנאמר לו (לעיל כ"א:י"ב) כי ביצחק יקרא לך זרע לא בזרע אחר היו כל נשיו אצלו פילגשים לא היו נחשבות לנשים שאין זרען ביורשיו כי הגר שפחת שרה פילגשו היתה אבל קטורה לאשה לקח לו ואם היתה שפחה בביתו ולקחה לפילגש לא היה אומר "ויקח אשה ושמה קטורה" רק תקרא פילגש בכתוב מפני הטעם שפירשתי ובדברי הימים (א א':ל"ב) כתוב ובני קטורה פילגש אברהם והנה אברהם לקח לו אשה מבנות כנען ואם תאמר שהיתה מצרית או מארץ פלשתים הנה לא שלח אל ארצו ואל מולדתו כאשר עשה בבנו כי איננו שומר רק זרע יצחק כי עליו נכרת הברית ועוד שלא אמר הכתוב "ויקח אשה קטורה בת פלוני החוי או הפלשתי והמצרי מארץ פלונית" כאשר אמר בנשי עשו (להלן כ"ו:ל"ד) וזולתן אבל הזכיר שמה בלבד כי היא כנענית וקצר ביחוסה וכן יעשה במקומות רבים כשלא יקפיד בייחוס שלהן ואולי תקרא פילגש בעבור היותה שפחה ממשפחת העבדים ואם היתה שפחה בביתו ובא אליה לא יזכיר ייחוסה כי אין דרך הכתוב להזכיר באמהות רק שמן כענין בזלפה ובלהה ורש"י כתב נשים בכתובה פילגשים שלא בכתובה כדאמר בנשים ופילגשים דדוד בסנהדרין (כא) ואין הדבר כן כי לא תקרא פילגש אלא כשהיא בלא קדושין כי הכתובה מדברי סופרים והגירסא בסנהדרין פילגש בלא כתובה וקדושין אבל אפשר שגם בני נח כאשר ישאו להם נשים כמשפטן בבעילה היו נוהגים לכתוב להן מהר ומתן ואשר רצונה שתהיה להם פילגש וישלח אותה כאשר ירצה ולא יהיו בניה בנוחלים את שלו לא היה כותב לה כלום ועל דעת רבותינו (ב"ר ס"א:ד') שהיא הגר הנה היא פילגש ודאי.

R. Chayim Paltiel Devarim 23:9ר׳ חיים פלטיאל דברים כ״ג:ט׳

א"ת אברהם אבינו שקיים כל התורה היאך נשא מצרית ראשונה? וא"ת קודם מתן תורה היה, הלא גם יעקב נשא קודם מתן תורה, ואפי' הכי אמרינן פרק ערבי פסחים כשיתנו כוס ליעקב לברך יאמר איני מברך שנשאתי שתי אחיות שעתידה תורה לאסור, ואע"פ דזה עצמו לא היה רק מפני מראית העין דהא גיורות היו ואין להם חייס כי היכי דאמ' שאר האם יוציא שאר האב יקיים. ותירץ מהר"ח דאברהם אבינו גר היה ואמרינן בקהל השם לא יבא, הא בקהל גרים יבא, ועוד דבלאו הכי צריך מאי שנא דעמוני ומואבי אסורים לעולם על דבר אשר לא קדמו ואדום מותר אחר ג' דורות הלא גם הוא לא קדם אלא הטעם דאחר ג' דורות מותרים משום כי אחיך הוא וע(ו)ד ג' דורות אסורין משום שלא קדמו וכן מצריים עד ג' דורות אסורין ששיעבדו בהן לאחר ג' דורות מותרים משום דגר היית בארצו. א"כ עיקר האיסור היינו משום הטעם וא"כ קודם ששיעבדו בהן לא נאסרו.

Abarbanel Bereshit 23אברבנאל בראשית סוף פרק כ״ג

ויוסף אברהם ויקח אשה וגו' עד סוף הסדר. ראיתי לחקור על הפרשה הזאת דברים זרים שראיתי בה. הא' הוא שכבר יראה בתחלת הדעת דבר זר מאד בהיות אברהם ישיש ושבע ימים לקח אשה והוליד ממנה ששה בנים האם נאמר מפני שראה יצחק מצחק את רבקה אשתו כשלקחה עבר עליו רוח קנאה ולקח גם הוא אשה כבנו והוליד ממנה ויצחק לא הוליד מעשרים שנה אחר שלקחה הנה זה באמת יהיה לאברהם קדוש ה' פועל מגונה ובלתי מסכים אל שלמותו ובדין נאמר עליו ויוסף אברהם כי היה זה תוספת ומותר וחז"ל אמרו שחזר לקחת את הגר ושהיא עצמה קטורה מפני שהיתה מקוטרה במעשיה וכמו שכתב רש"י ואחשוב שהביאם לזה להמעיט בזרות הפועל הזה שלא לקח אשה מחדש אבל חזר לקחת את הגר שכבר הוליד ממנה את ישמעאל. אבל מה נעשה והנה הכתוב אומר בפי' ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וזה מורה שפלגשים רבות היו הגר וקטור' עם היות שחז"ל אמרו פלגשם כתיב שהית' פלגש אחת אין ספק שעזרא הסופר הבין אמתת הדבר בנקוד'. אבל אחשוב אני בדבר הזה שהש"י העיר את רוח אברהם לעשות כן לסבות. ראשונה לקיים דברו אשר אמר ונתתיך לגוים כי אב המון גוים נתתיך וזה יוכיח שהיו עתידין לצאת ממנו גוים שונים ואומו' מתחלפות זו מזו ולכך הוצרך לקחת את קטורה כדי להוליד ממנה את האומות אשר זכר לקיים היעוד האלהי אף על פי שהיה זקן משום שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידיך. וסבה שנית להודיע שעם היות שאברהם קודם שנימול אמר הלבן מאה שנה יולד כי היה דבר זר בחקו מאד. הנה אחרי מצות המלה החליף כח העלה אבר כנשרים ובזקנתו וישישותו לקח אשה והוליד בנים רבים להודיע שקווי ה' יחליפו כח. ושלישית מפני שישמעאל היה מתנשא לאמר שגם הוא היה בן אברהם והגר אמו היתה אשתו כשרה ולכן יהיה יורש בנכסיו כיצחק ולכך רצה השם שאחרי מות שרה יקח אשה אחרת קטורה ויוליד ממנה ששה בנים כי בזה יסגר פניו של ישמעאל להיותם כלם בני אברהם כמוהו. ואמנם היה יותר ראוי שתחשב לאשת אברהם אחרי שלקחה אחרי מות שרה והגר שהיתה בחייה ושפחתה ולכן בראות ישמעאל שנתן אברהם לבני קטורה מתנות ר"ל בתורת מתנה לא בתורת ירושה וישלחם מעל יצחק בנו יקבל הוא עצמו את הדין להיותו כאחד מהם. וסבה רביעית להודיע כמה מההפרש יש מהזווג הראשון אל הזווג השני כי הנה אברהם בבחרותו לקח אשה ממשפחתו בת אחיו. וכן בזווג יצחק בנו להיותו זווג ראשון לא לקח אשה מבנות הכנעני אבל שלח אל משפחתו ואל בית אביו לקחת אשה לבנו. אמנם בזווג השני שעשה אברהם לעצמו לא חשש לדבר מזה כי הנה לקח אשה ושמה קטורה ואין ספק שהיתה מבנות הכנעני או פלשתים או היתה מצרית ולא היתה ממשפחתו ולא מארצו לפי שלא חשש בזה כי אם בזווג הראשון שלו ושל יצחק בנו שעליו כרת הברית לא בזווג הב' שעשה לעצמו. וסבה חמשית כי הנה רצה אברהם להוליד בנים בזקנתו כדי להראות את יצחק בנו שאהבת עולם אהבו ושהאמין בה' שבו יקרא לו זרע לא בבן אחר כי הנה עם היות שבני הזקונים יאהבם אדם יותר משאר הבנים הראשונים כל שכן בהיות אמם מתה הנה לאברהם לא היה בן מבני הזקונים שנתן לו כל אשר לו אלא ליצחק להיותו עקר ביתו ועקר זרעו ויורש הבטחותיו ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי באופן שלשעת מותו לא נשאר לנגד עיניו וליורש ביתו כי אם יצחק. והסבה הששית והיא שצריך לאדם שישתדל מאד שלא תהיה קטטה בין בניו אבל ישתוו בעניניהם באופן שלא תפול ביניהם לא קנאה ולא תחרות ואין ספק שישמעאל היתה לו שנאה רבה עם יצחק מפני שבעבורו גורש מביתו גם להיותו בן שרה אשר גרשה אותו מהסתפח בנחלת אביו ומפני זה רצה אברהם להוליד בנים אחרים כדי שיגרשם מביתו מארצו כאשר ישמעאל כי בזה תסתלק חמת ישמעאל ויחשוב שגרושו לא היה מלבד מפאת שרה אלא שמאת ה' היתה זאת שישאר יצחק עקר הבית וירש אותה הוא ולא אחר ולזה נאמר ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם ואין ספק אצלי שגם לישמעאל נתן מתנות כי הוא מכלל בני הפלגשים ולכן נשארו יצחק וישמעאל אחים ורעים ונתכבד ישמעאל יותר מבני קטורה בשהוא עם יצחק קברו את אברהם מה שלא זכו בני קטורה לעשותו וגם בזה היתה מיתת אברהם בשיבה טובה שראה את ישמעאל ויצחק שלמים ומוסכמים באהבה רבה.

Tzeror HaMor Bereshit 25:1צרור המור בראשית כ״ה:א׳

ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ותלד לו את זמרן. כבר כתבתי למעלה בענין הגר כשנתנה לו שרה שעשה אברהם שלא כהוגן. אחר שכבר הובטח ביצחק. ואע״פ ששרה נתנה לו אולי יבנה ממנה. לא היה לו לשמוע לדבריה. בענין שבזה חטא ונולד מזה ישמעאל. והוסיף על חטאו ואמר לו ישמעאל יחיה לפניך. ולא נתקרר בהגר והוסיף על חטאתו. ויקח אשה במקום שרה את קטורה. והוליד בנים רבים ממנה לפח ולמוקש לישראל. מוסף על בני ישמעאל. ולזה הזכיר שמותם את זמרן זמיר עריצים ואת יקשן פח יקוש. ואת מדן לדין עמו ואת מדין מדנים וכעס. ואת ישבק עיקר שרשוהי בארעא שבוקו. ואת שוח שוחה עמוקה. בענין שכולם היו לפח ולמוקש לשני בתי ישראל. ולכן כשראה מה שעשה נתן להם מתנות וישלחם מעל יצחק. לקיים אל תתחר במרעים. ורז״ל אמרו שמות הטומאה מסר להם ושלחם אל הררי קדם. כי שם נמצאו כל הכישופים באומרו כי מלאו מקדם וגו׳. ואמר בבלעם הקוסם מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם. וזה שאמר בכאן קדמה אל ארץ קדם. לפי שראה אברהם שלא היו ראויים לידבק בשם. ולא להיות אצל יצחק לפי שנטו אחר הטומאה לצד שמאל. ולכן אמר בעודנו חי ולא המתין להם עד שימות. כי היו רבים וילחמו עם יצחק. ולכן ראה לשלחם לארץ מרחק לפי שהם כלי זעמו. ולכן לא הזכיר בכאן שמל אותם לשמונה ימים. כמו שסיפר בישמעאל לפי שידוע הוא שכל ילידי ביתו ומקנת כספו היה לו למול. וכשראה רעתם שחזרו לגלולי אמם. ולא היה להם ברית. שלחם מעל יצחק לפי שראה שאין בהם ממש. כי באופן אחר דבר קשה אצל אברהם איך לא למדם בדרכי ה׳. כמו שנאמר עליו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו. כי פירושו הנמשכים אחריו. אבל אלו לא בחרו בדרך ה׳ ולכן רחקם:

Shadal Bereshit 25:1שד״ל בראשית כ״ה:א׳

ויוסף אברהם וגו' – אין ספק שהיה זה זמן הרבה קודם לכן, ולא אחר מיתת שרה. ואין מוקדם ומאוחר בתורה, כי המתין להזכיר ענין זה אחר כל קורות אברהם וסמוך למיתתו, מפני שאין לו שייכות עם עניני בני ישראל. ולא נכתב אלא להודיע כי ה' ברך את אברהם בריבוי הזרע ושברכת אב המון גוים נתתיך נתקיימה, כי מלבד ישראל אומות אחרות יצאו ממנו; ולפיכך נכתבו ג"כ בני ישמעאל. והנה האשה הזאת אין ספק שלא היתה אלא פלגש, כי למטה (ו') הוא אומר ולבני הפלגשים אשר לאברהם; ולא מצאנו פילגשים לאברהם אלא זו והגר. וכן בד"ה {בדברי הימים} (א' א':ל"ב) ובני קטורה פילגש אברהם.

R. S.R. Hirsch Bereshit 25:1רש״ר הירש בראשית כ״ה:א׳

ויסף אברהם ויקח אשה – אין תימה בכך שאברהם נשא אשה בשנית, כאשר מביאים בחשבון שהוא חי שלושים וחמש שנה נוספות, יותר מאורך הזמן הממוצע של חיי נישואין בימינו. זאת בנוסף על דברי חז״ל שאדם אינו ״שלם״ כשהוא שרוי ללא אשה (בראשית רבה יז, ב). התפקיד המוטל על האדם תמיד גדול מדי מכדי שיוכל אדם אחד למלאותו בעצמו בשלמות. לדעת ר׳ יהודה (שם סא, ד), קטורה אינה אלא הגר, אותה אשה אשר הביאה שרה לאברהם; ויצחק הוא זה שהלך אל הבאר במדבר להביא אותה (תנחומא, חיי שרה ח). יצחק אהב מאד את אמו, וכאשר הלך אל הבאר, עדיין לא התנחם על אובדנה, ואף על פי כן הוא עצמו הביא את האם החורגת! כמה טהור ואנושי היה הקשר בין ילד לאמו החורגת בעיני חז״ל! בין אם נתפוס את דברי המדרש כתיאור מה שקרה באמת, ובין אם נאמר שיש כאן לימוד על דרך הדרש, מכל מקום, רואים מכאן את ההשקפה שהייתה רווחת בימי חז״ל. כמה גדולה היא הירידה בימינו, כאשר מתח – אם לא איבה – שוררים לעתים קרובות בין בנים מבוגרים לאביהם, במקרה של נישואין שניים. לדעת ר׳ יהודה (בראשית רבה סא, ד), ״ויוסף ויקח״ פירושו: הוא חזר ולקחה ״על פי הדיבור״, אותו דיבור אלקי אשר ציווה עליו קודם לכן לשמוע בקול שרה שדרשה לגרש את הגר. מאז חיה הגר כ״קטורה״ (״קטר״ בלשון ארמי – ״קשר״), סגורה לעצמה ובודדה, בלא קשר עם אדם אחר (זה גם מסביר את שמה החדש. השם ״הגר״ – קרוב ל״אגר״, ״חגר״ – יש לו משמעות דומה). לולי זאת, לא היה מותר לאברהם לחזור ולקחתה לאשה.

Hoil Moshe Bereshit 25:1הואיל משה בראשית כ״ה:א׳

ויסף אברהם וגו' – שנים הרבה קודם לכן ומלבד קטורה לקח עוד פלגשים שכן כתוב, ולבני הפלגשים, ולא הזכיר כ"א בני קטורה שהיו המפורסמים בשמם ומקצתם יצאו גויים עצומים, מדנים, מדינים, אשורים. והגר היתה שפחה ולא פלגש ונספחת אל בית אדניה וכאשה תחשב ובניה יש להם חלק בנחלה מה שאין כן בבני הפלגשים...

R. D"Z Hoffmann Bereshit 25רד״צ הופמן בראשית כ״ה

בהיותו בן מאה וארבעים שנה נושא אברהם אשה נוספת. שמה קטורה וממנה יוצאים כמה וכמה עממים ערביים. העובדה שאברהם זוכה לזרע נוסף, בלי שדבר זה יצוין כנס, מסתברת בכך שבסמוך מזכיר הפסוק את גיל אברהם במותו – מאה שבעים וחמש שנה, הווה אומר שבשעה שנשא את קטורה לאשה, נותרו לו לחיות עוד שלושים וחמש שנה – חמישית של חייו בכלל. גילו בשעת נישואין אלה, דהיינו מאה וארבעים שנה, מתאים איפה לגיל חמישים ושש כיום, והרי זה בהחלט בגיל הפוריות של האדם. הנס שבהולדת יצחק היה בעיקר אצל שרה, אשר לא רק זקנה היתה כבר, אלא עקרה היתה עד ללידה זו. מנייתם של בנים אלה בספר בראשית ודאי באה כדי להראות שברכת ה' את אברהם "כי אב המון גויים נתתיך" נתקיימה עוד בימיו. ועם זאת יש לייחס חשיבות רבה לפסוק ו' המלמד אותנו שרק יצחק נחשב לבנו העיקרי של אברהם, אף על פי שגם העמים הרבים המנויים כאן גם הם נמנים על צאצאיו, וזאת משום שאברהם עצמו הרחיק את שאר בניו מיצחק והוריש רק לו את כל רכושו, בהתחשב בדברי ה' "כי ביצחק יקרא לך זרע."

R. D"Z Hoffmann Bereshit 25:1רד״צ הופמן בראשית כ״ה:א׳

קטורה – אין הכתוב מוסר דבר ﬠל מוצאה של אשה זו. לפי בראשית רבה הרי זו הגר, ואין זה מסתבר. להלן פסוק ו וכן בדברי הימים א' א' ל"ב היא נקראת "פילגש", וכפי שכבר הﬠיר הרמב"ן, "בﬠבור שנאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרﬠ, לא בזרﬠ אחר, היו כל נשיו אצלו פילגשים".

R. D"Z Hoffmann Bereshit 25:5-6רד״צ הופמן בראשית כ״ה:ה׳-ו׳

ולבני הפלגשים וגו' – ביקש אברהם שליצחק, הבן המובטח, דבר לא יהיה לו ﬠם שאר בניו, וכפי שכבר אמרה שרה לגבי ישמﬠאל – "כי לא יירש בן האמה הזאת ﬠם בני ﬠם יצחק" משום כך נתן ﬠוד בחייו את כל רכושו ליצחק, בﬠוד שאת בניו האחרים סלק במתנות. הפילגשים – אלה הן הגר וקטורה. ואף ﬠל פי שישמﬠאל והגר נשלחו–גורשו כבר מזמן מבית אברהם, הרי ניתן לתאר, שחזרו לשם לאחר מכן, משגדל ישמﬠאל, ובוודאי משמתה שרה.

Y"M Immanueli, Sefer Bereshit Hesberim VeHaarot pp.340-341י״מ עמנואלי, ספר בראשית, עמ׳ 341-340

בני קטורה. הידיעה שמספק לנו הפסוק הראשון גורמת לנו הפתעה מרובה. אנו מכירים רק את שרה ואת הגר והנה אשה שלישית בשם קטורה. בפרקים הקודמים אין שום ידיעה על כך. מתי לקחה לאשה? האם אחרי מות שרה? זה לא סביר. עם מותה היא בת 127 ואברהם בן 137. כבר אז נראתה אבהותו של אברהם שלא כדרך הטבע, ויאמר בלבו: "הלבן מאה שנה יולד" (י"ז:י"ז), והנה כעת הוא מוליד עוד 6 בנים. בדלית ברירה נאמר שידיעה זו קודמת בזמן, מקומה אחרי גירוש הגר. יש לשים לב, לא נאמר וישב ויקח, אלא ויסף ויקח, כלומר על הקיים הוסיף (בנו יעקב). בימי חייה של שרה לקח אשה נוספת. אמנם נתפלא איך הסכימה שרה לכך אחר כשלונה המר עם הגר... אברהם נתן את–כל–אשר–לו (שלושה מקפים) ליצחק. זה כבר ידוע לנו מפרק כ"ה:ל"ו, בכל זאת פס' ה' אינו מיותר, הוא נחוץ בשביל הפסוק הבא: "ולבני הפילגשים". הוי"ו של "ולבני" הוא וי"ו הניגוד. ליצחק נתן את הכול, אבל לבני הפלגשים נתן מתנות ושלחם בעודו בחיים אל ארץ קדם = למדבר סורי-ערבי, כדי שלא יגרמו ליצחק צרות בחלוקת הרכוש, ובזה הסיר את דאגת שרה: "לא יירש בן... עם בני עם יצחק" (כ"א:י'). מפתיעה העובדה, שהיו לאברהם עוד נשים. אין לזהות את הפילגשים עם הגר ועם קטורה (כ"ה:א'). נוסף ל3 הנשים היודעות לנו בשמן, היו לו, איפוא, עוד פילגשים, לכל הפחות שתים.