מפירושי ר' יוסף קרא על התורה – בראשית

בראשית א':א'

שמים וארץ ותולדותיהן ביום ראשון נבראו ונקבעו דבר יום ביומו. ותוצא הארץ דשא מוכח כן, שאין לשון יציאה אם לא נברא תחילה ומופקד במקום אחר. צא מן התיבה, צאו שלשתכם.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא להלן א':ט', וחזקוני א':ג'. פירוש דומה מופיע בר"י בכור שור.
בראשית א':ד' (?) וירא אלהים את האור כי טוב – נסתכל וראה כי יפה הוא כמו ונאכל ונשת ונהיה טובים {ירמיהו מ"ד:י"ז},1 כלומ' יפים, כח"לה,2 כי מה ענין טוב אצל אכילה.
  • מקור: כ"י מינכן 252
    • אולי ר' יוסף קרא או רשב"ם.
    • המלים הראשונות בפירוש זה ("נסתכל וראה כי יפה הוא") כמעט זהות לפירוש רשב"ם המופיע כ"י מינכן 5, אך כאן הובאה תמיכה מירמיהו מ"ד:י"ז, בעוד שבפירוש רשב"ם הנדפס (וגם בפירושים המיוחסים לרשב"ם על שיה"ש ד':י', אסתר א':י"ב) הובאה הוכחה משמ' ב':ב' בתוספת ההנחה המדרשית שמשה ושמואל נולדו לו' חודשים, ובדומה בפירוש רשב"ם שמ' ב':ב'. ר"י קרא שמ"א א':כ' דוחה את היסוד המדרשי, וייתכן שחזר בו רשב"ם בשלב מאוחר יותר והחליף בפירושו את המקור התומך.
    • לחילופין, אפשר שקטע זה נובע מפירוש ר"י קרא על התורה, והשווה פירוש דומה בר"י קרא שופטים ט"ו:ב': "הלא אחותה הקטנה טובה ממנה - פתרונו: יפה ממנה, כמו "ונשבע לחם ונהיה טובים" (יר' מד,יז), שעל כורחך אי אפשר: אנשים צדיקים וטובים, שהרבה בני אדם ששבעים בלחם ומעשיהם רעים, אלא על כורחך פתרונו: ונהיה יפים". ועיין גם ר"י קרא ירמיהו מ"ד:י"ז "ונהיה טובים – טובי מראה" (ובניגוד לרד"ק שם ובבר' י"ח:ח').
  • תוכן: השווה גם דעת זקנים שמ' ב':ב' "ד"א כי טוב הוא יפה היה כמו ונשבע לחם ונהיה טובים פי' יפים", ומינכן 252 וחזקוני שם. ועיין גם בפירושים להלן לבר' ב':י"ז, ו':ב'.
  • נוסח:
    1. ציטוט בלתי מדויק של ירמיהו מ"ד:י"ז "וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים". והשווה להלן ב':י"ז לאותה פרפרזה ופירוש דומה בו':ב'.
    2. לעז צרפתי.
בראשית א':ח'

ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני – אע"פ שעדין לא נגמרה מלאכת המים הואיל ונגמרה בו מלאכת הבדלת המים על ידי הרקיע ונראה כאילו נגמרה בו מלאכתו כתב בו ויהי ערב ויהי בקר כמו בשאר הימים.

ה"ר יוסף ב"ר שמעון קרא

  • מקור: מצוטט בתולדות יצחק (שערי ציון שער ט"ז) של ר' יצחק די לאטש. עיין י. צייטקין, "ר' יצחק די לאטש – מחבר מיימוני פרובנסלי ופירושו לתורה", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כ"ב (תשע"ג), עמ' 237.
  • תוכן: כמעט מלה במלה בחזקוני א':ז'.
בראשית א':ט'

ותראה היבשה – מכאן שנבראת בראשון.

קרא

  • מקור: מצוטט בתולדות יצחק (שערי ציון שער ט"ז) של ר' יצחק די לאטש, ועיין בהערה לעיל על א':ח'.
  • תוכן: השווה פירושו לבר' א':א'.
בראשית א':י"א (1)

דשא – אילנות, כמ' כשעירים עלי דשא [מט]ר סוחף הצריך לאילנות, ורביבים מטר רך הצריך לעשבים.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: פירוש מחודש לדברים ל"ג:ב'.
בראשית א':י"א (2)

תדשא הארץ דשא – כאן התחיל לספר מלאכת יום שלישי והלביש את הארץ עשבים ואילנות ביום שנקוו המים קודם שנתיבשה על ידי המאורות שנתן ביום רביעי.

קרא

  • מקור: מצוטט בתולדות יצחק (שערי ציון שער ט"ז) של ר' יצחק די לאטש, ועיין בהערה לעיל על א':ח'.
  • תוכן: מלה במלה בחזקוני.
בראשית א':י"ד-ט"ו (?) יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ1 – והלא כבר נברא האור מיום ראשון כדכתו' ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, אלא ביום השני נאמר ויהי רקיע משמע שהיה הרקיע תחת השמים המאירים והמעיט את האורה. והיינו דכתו' עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה כלומר נטה2 לרקיע תחתיו, עטה האור ולא היה נראית ולכך כתב יהי מארות להאיר על הארץ. ולא מצינו על פי הפסוק שהיה כי אם שני שמים שנ' ושמי השמים לא יכלכלוך.
  • מקור: כ"י מינכן 252
    • אולי ר' יוסף קרא או רשב"ם.
    • הפירוש מופיע בקיצור נמרץ בגיליון כ"י וינה 23 ששואב מפירוש ר"י קרא בר' א':ט"ו, ובצורה יותר נרחבת בחזקוני א':ט"ו (והשווה גם רמב"ן א':י"ד).
    • יסודות הפירוש מופיעים גם ברשב"ם – עיין רשב"ם א':ח',י"ד,ט"ו שהרקיע חילק בין ה"שמים" ו"שמי השמים העליונים", ושהמאורות היו להאיר לעולם שמתחת לרקיע.
  • תוכן: המשפט האחרון של הקטע סבור כר' יהודה בבבלי חגיגה י"ב: שיש רק שני רקיעים ולא שבעה כדעת ריש לקיש.
  • נוסח:
    1. צירוף של פסוקים י"ד וט"ו.
    2. המלה קשה לקריאה.
בראשית א':ט"ו

להאיר על הארץ – כמ' שמפרש בסמוך, ואור שנברא ביום ראשון להאיר מעל לרקיע.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: מסביר את החילוק בין מה שנברא בימי א' וד', מופיע כמעט מלה במלה בחזקוני.
בראשית א':ט"ז

לממשלת היום – ביום על הפירות כדי לבשלן.

לממשלת הלילה – כדי לצנן שלא יתליעו אבל באור שנברא ביום הראשון אין לשון ממשלה נופל בו שהרי אינו מושל לעשות פירותיו.

קרא

  • מקור: מצוטט בתולדות יצחק (שערי ציון שער ט"ז) של ר' יצחק די לאטש, ועיין בהערה לעיל על א':ח'.
  • תוכן: מלה במלה בחזקוני.
בראשית ב':ב'

פוקרים: אם כן עשה הקב"ה מלאכה בשבת... ופירש הקרא:

ויכל ביום השביעי – ביום השביעי נכלה הכל, ובלעז אֵיאוטִיֵאיפלָאֵי, וכן ביום הראשון תשביתו (שמות יב טו), [בלעז] אַאֵיץ דֶיטוֹרבֵּי.

  • מקור: ספר יוסף המקנא (עמ' 34).
  • תוכן: לגבי זהות "הקרא", עיין להלן בר' מ"ח:י"ח. והשווה לפירוש בפליטת סופרים עמ' 4, ולפירוש שנדחה ע"י ראב"ע. .
בראשית ב':י"ז (?)

כי ביום אכלך ממנו מות תמות – תימה, והלא לא מת באותו יום. אלא הכי פשוטו ביום אכלך ממנו אתה חייב מיתה על שעברת מצותי כמו מות יומת המכה רוצח הוא.

וכן בקרא.

  • מקור: כ"י מינכן 252
  • תוכן: השווה ר"י בכור שור (ורמב"ן).
בראשית ג':א'-ז'

ור' יוסף קרא פירש:

אף כי אמ' אלהים לא תאכלו – אף מכל עץ הגן,1 כדי שתענינו מפרי עץ הגן [נאכל].

ומפרי העץ אשר בתוך הגן – מלמד שהיה עומד באמצעו של גן.2

ותקח מפריו – מוקדם הוא, [אז]3 ותרא האשה, ולפי(כך) שצריך לומר ותתן גם לאישה סמך לקיחתה.4

וית[פרו] עלה תאנה – להלביש, ויעשו להם חג[ו]רו[ת] לחגור להם מלבושם.5

  • מקור: גיליון בכ"י לונדון 22122
  • תוכן: השווה חזקוני ג':ו'-ז'
  • נוסח:
    1. לפי ר"י קרא, המקרא מסורס והמלה "אף" מוסבת על "מכל עץ הגן". והשווה לרש"י.
    2. עיין רש"י ב':ט'.
    3. קשה לקרוא מלה זו, אך לפי ר"י קרא, יש מקרא מסורס והלקיחה קדמה לראייה, וכפירוש שמופיע כ"דבר אחר" בחזקוני ג':ו' "ותרא".
    4. כלומר, הכתוב איחר לספר על לקיחת האשה ואכילתה כדי לסומכן לנתינה לאדם ואכילתו. לפי ר"י קרא, מובן איך ידעה האשה "כי טוב העץ למאכל", ולפי גישתו, האשה נתנה לאדם לאכול לאחר שטעמה ונוכחה שהפירות טובים (ובניגוד לרש"י שרצתה שגם הוא ימות).
    5. השווה חזקוני ג':ז'. לדעת ר"י קרא, העלה תאנה מועיל למלבוש אך לא לחגורה.
בראשית ד':ח' (?)

ובשם ה"ר יוסף קרא שמעתי:

ויאמר קין וגו' – כי מתחלה הי' ירא, מפני קין מכעסו, והיה נשמר ממנו, וכשאמר לו יתברך, הלא אם תיטיב שאת, מיד, ויאמר קין אל הבל אחיו, שאמר לו, כי הקדוש ברוך הוא נתרצה לו, ושב מעליו אפו, ומשם ואילך חשב הבל, שכבר נתקררה דעתו, ולא נשמר ממנו מלילך עמו.

  • מקור: דעת זקנים (דפוסים)
  • תוכן: תוכן הפירוש נמצא בר"י בכור שור, והדר זקנים וכ"י אוקספורד 271/1 מצטטים אותו בשם ריב"ש, ובכ"י אוקספורד הונטינגטון 569 של דעת זקנים מיוחס הפירוש ל"ר' יוסי" סתם. ייתכן שהייחוס לר"י קרא בדפוסים של דעת זקנים מוטעה. ועיין כ"י נירנברג 5 של ספר הג"ן שמייחס פירוש דומה לר' שמואל.
בראשית ד':כ"ג

ויאמר למך לנשיו – פירש רבי יוסף קרא ז"ל:

כי למך נשא ראשון שתי נשים, והיו מתקוטטות ומתקנאות זו בזו, וכעסתה צרתה, והיו עושות קולי קולות, והיה אומר להם מה פשעי מכל אדם, שאין שקט בביתי לא באכילה ולא בשתיה ולא בשכיבה ולא בקימה, וכי הרגתי בני אדם או חנקתי תינוקות, שאירע לי מה שלא אירע לאדם מעולם, ועתה הנני מת בידכן, כי לא אוכל לסבול זאת, אבל הקדוש ברוך הוא יפרע מיכן, כי קין שחטא אמר לנקום בשבעתים, [כמו שבעה, כמו הכבשה ישלם ארבעתים (שמ"ב יב, ו) כמו ארבע,]1 כל שכן שינקום אותי בשבעים ושבעה, ובא ללמדינו שלא ירבה אדם נשים, כי היא קטטה ומריבה.

  • מקורות: ר"י בכור שור עם השלמות מספר הג"ן. נוסח מקוצר בפשטים ופרושים לר"י מוינה (כ"י מינכן 28). מובא בטור הארוך בשם ר' יוסף קמחי.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. השלמה ע"פ ספר הג"ן.
בראשית ה':כ"ד

ויתהלך חנוך ואיננו – לפי שהיה קצר ימין לפיכך או' ואיננו, שהיה נראה כמי שלא היה בעולם. ולא יעלה על לב איש לומ' שברשעו מת. ונתקצרו ימיו דכתי' ויתהלך חנוך את האלהים – שהיה צדיק גמור, אמנם סלקו הק' מן הרשעי', וזש"ה הן בעבדיו לא יאמין.

ר' יוסף קרא

  • מקורות: כ"י אוקספורד 271/8 (ובעילום שם המפרש בכ"י פריס 48)
  • תוכן: פירוש כמעט זהה מופיע בר"י בכור שור (ואפשר שייוחס בטעות לר"י קרא), ובקיצור בחזקוני. והשווה גם רשב"ם ב"ב קכ"א: "קפלו".
בראשית ה':כ"ט

זה ינחמנו – ?1 ביום (שמת) שנולד נח מת אדם הראשון ופסקה קללה בעצבון תאכלנה כדכת' בזעת אפך תאכל בה לחם עד שובך אל האדמה.

ר' יוסף.

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23, ובקיצור בשם "ר' יוסי קרא פי'" בפירוש בכ"י בודפשט-קויפמן A 33/2
  • תוכן: השווה ספר הג"ן וכ"י המבורג 52 ומינכן 62 (ר' חיים פלטיאל) בשם רשב"ם, ר"י בכור שור, וחזקוני. ועיין בדיון א' טויטו, "פירושים חדשים של רשב"ם לתורה על פי כ"י וינה 23", הפשטות המתחדשים בכל יום, עמ' 196-195.
  • נוסח:
    1. יש כאן מלה מטושטשת.
בראשית ו':ה'

כי רבה – בתחלה מחצה עונות, מחצה זכיות אבל עתה רבת1 הרעה ולא עוד אלא אפי' כל יצר רק רע.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן הוא בכ"י, ובדומה מובא נוסח הפסוק ברש"י כ"י לייפציג 1 בראשית ח':א'.
בראשית ו':ט"ז

ואל אמה וגו' – פי' שלא יתעכבו הגשמים וירקיבו התיבה. וא"ת כיון שרחבה אמה יתעכבו? לכך פי' הרב יוסף קרא:

דקאי אצהר תעשה לתיבה – כלו' שאותו צהר יהי סמוך לאמה מן הכסוי.

  • מקור: דעת זקנים.
  • תוכן: השווה חזקוני.
בראשית ח':י"א

טרף בפיה – תביר מחית,1 טרוף ושבור, שנשאר חציו בפיו כשעקרו מן האילן והכיר קריעתו חדשה, ואז הכריז2 כי קלו המים. אבל עלין שלמים נופלין מן האילן וצפין על פני המים.

טָרָף שם דבר הוא ולכך כולו קמץ.3

ר' יוסף

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 מופיע החלק הראשון עד "כ(!)לו המים".
  • תוכן: השווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252, חזקוני, ומנחת יהודה
  • נוסח:
    1. כלשון אונקלוס, ומובא גם בחזקוני.
    2. כך בוינה 23. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "הבחין".
    3. כלומר עם ב' קמצים תחת אותיות ט' ור', והשווה גם ראב"ע ורד"ק.
בראשית ח':כ"א

נח שהקריב קרבן, הותר לו בשר לאכול, ונאסר לו אבר מן החי ודם. אדם שלא הקריב קרבן, לא הותר לו בשר לאכול.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י סנקט פטרבורג 118.1 (באמצע רש"י ח':כ"א, בין ד"ה "מנעריו" וד"ה "לא אסף")
  • תוכן: הפירוש עומד בניגוד למדרש בבבלי חולין ס'. שאדם הראשון הקריב קרבן.
בראשית ט':ט"ז

וראיתיה לזכור ברית עולם – כשאראה דמות אש ומים הנראים בקשת ויש שלום ביניהם, כן אזכור בריתי אשר ביני וביניכם ולא [י]היה1 עוד המים למבול לשחת כל בשר, וזהו אות ברית.2

ר' יוסף

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23, כ"י סנקט פטרבורג 118.1.
  • תוכן: השווה חזקוני ט':י"ג.
  • נוסח:
    1. כלשון הכתוב, אך גם בכ"י וינה 23 וגם בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "אהיה".
    2. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "הברית".
בראשית ט':כ"ד

מי בנו הקטן? ואם תאמר חם, והלא לעולם אמצעי במניין ואפילו למניין תולדותיו שרגילין למנות הצעיר כצעירתו? אלא זה כנען בן חם, שהוא קטן שבאחיו, שנאמר: ופוט וכנען. וזהו בנו הקטן – בן האיש הנזכר למעלה דהיינו חם. וא"ת כיון שחם לא חטא, אמאי לא בירכו נח כמו שבירך שם ויפת? וי"ל לפי שלא נהג בו כבוד לכסותו כמו אחיו.

כך פי' ה"ר יוסף קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103
  • תוכן: השווה חזקוני.
בראשית י':ט"ו (1)

ושאל הרב ר' יוסף קרא את ר' שמואל:

מאחר שלא נתבלעה משפחתו למה לא כתב ופוט ילד? ואמר: בפרשה זאת כתובים שבעים בנים מבני נח. מכאן אנו למדים שבעים אומות שהרי כתוב בפרשה מאלה נפרדו. ופוט וכל בניו לא היו אלא אומה אחת. ואלו אמר ופוט ילד פלוני ופלוני היאך יכול לומר מאלה נפרדו דמשתמע כי הגוים היו נפרדים מבני נח ולפיכך פי' כל אחד ואחד, שאם כן, יהיה יותר משבעים לשון. לכך לא כתב ופוט ילד, לידע כי פוט וכל זרעו לא היו אלא לשון אחד.

  • מקור: כ"י מינכן 252
  • תוכן:
בראשית י':ט"ו (2)

והרב ר' יוסף אומ':

וכנען ילד את צידון בכורו – י"א היינו כנען ולסוף אומ' ואחר נפוצו משפחות הכנעני, אחד מהן נחלק לשנים, וכן יוסף לשני שבטים. ועל זה אומר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. וי"א כנען ובניו י"ב הם שגם כנען נטל חלקו בארץ.

  • מקור: כ"י אוקספורד 271.1
  • תוכן: מופיע בריב"ש וחזקוני, וברד"ק בשם "וראיתי לאחד מן המפרשים".
בראשית י':י"ט

{ויהי גבול הכנעני} – ולי נראה כאדם האומר לחבירו גבול זה מגיע עד אשר תבוא אל מקום פלוני.

מפי ר"י קרא.

  • מקור: ליקוט גד ע"פ כ"י מינכן (אך לא ברור לאיזה כ"י הוא מתכוון)
  • תוכן: מופיע כחלק מפירושו של רש"י בכ"י מינכן 5, פריס 155, פרמא 181, ברלין 121, פריס 157, פרנקפורט 19, פריס 48, וינה 24, פריס 159, ובמהדורות הדפוס כולל כל הדפוסים הראשונים. [בכ"י ויימר 651 הוא מופיע עם סימון לפניו, ובכ"י ברלין 1222 יש תוספת מלים לפניו.] אולם, הפירוש חסר בכ"י ליידן 1, וטיקן 94, פריס 158, ומופיע רק בגיליון בכ"י פריס 156.
בראשית י':כ"ה

פלג – פי' הרב יוסף קרא ז"ל:

שקרא שמו פלג לפי שבימיו נפלגו ימי חיי בני אדם שהתחילו ימי בני אדם לקצר. כי מיום שנולד פלג לא בא אדם לכלל שלש מאות שנה.

  • מקור: דעת זקנים (דפוסים)
  • תוכן: פירוש דומה מופיע בר"י בכור שור, ובכ"י אוקספורד הונטינגטון 569 של דעת זקנים אין ייחוס לר"י קרא. ייתכן שהייחוס בדפוסים מוטעה.
בראשית י"ב:ג'

תימ' למ' לא אמ' ומקלליך לשון רבי' כמו שאמ' ומברכיך. ופי' הר"ר יוסף קרא:

ומקלליך – שיהיו מעטי', והטעם שיהיו מקול(ק)לין אותן שיקל(ק)לו אותך.

  • מקור: כ"י המבורג 52 (מובא בפירושי ר"ח פלטיאל).
  • תוכן:
בראשית י"ב:י"א

הנה נא ידעתי וגו' – פי' הרב יוסף קרא:

הנה נא ידעתי שיהרגוני ויקחו אותך כי אשה יפת מראה את – וקאי אקרא דבתריה והיה כי יראו אותך וגו'.

  • מקור: דעת זקנים (בדפוסים ובכ"י אוקספורד הונטינגטון 569)
  • תוכן: פירוש דומה מופיע בר"י בכור שור, והשווה חזקוני.
בראשית י"ב:י"ז

וינגע ה' את פרעה – תימא אמאי לא התרה בו כמו באבימלך הנך מת על האשה, אם כן שוגג וסופו מזיד היה. תדע שאמר לאברהם למה לא הגדת לי וגו'. ויש לומר תחילתו שוגג וסופו מזיד שהקב"ה גילה לו שהיא אשת איש, שהרי אמר לאברהם הנה אשתך היא, מנא ידע. ואם תאמר שרה גילתה לו, הלא ציוה לה אברהם שלא תגיד. אלא שהקב"ה גילה לו.

קר"א.

  • מקורות: פשטים ופרושים לר"י מוינה (כ"י מינכן 28). נוסחאות דומות בכ"י המבורג 52 (ר' חיים פלטיאל) ופענח רזא בכותרות "תימ' לר' יוסף קרא" ו"הקשה ר"י קרא", אך עם החתימה "מה"ר משה" (לגבי חתימה זו, עיין בראשית ט"ו:י"ג ובמדבר ט"ז:ל"ה).
  • תוכן:
בראשית י"ג:ז'

והכנעני והפריזי וגומ' – אילו ואילו ממעטים את המרעה.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה ר"י בכור שור וחזקוני.
בראשית י"ג:י"ב-י"ג

ויאהל עד סדום ואנשי סדום וגו' – אוי לרשע אוי לשכינו לקה פעמים עמהם.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
בראשית י"ג:י"ד-ט"ז

וי"י אמר אל אברם אחרי הפרד וגו' – למה הנחת ללוט לבחר לו חלק הארץ, הלא נתתי לך הכל. ואם תאמר מה לי בנתינת ארץ ישר' אחרי שאין לי זרע, לכך כת' ושמתי את זרעך כעפר הארץ – מי שיש לו בנים צריך לנחלה.

ר' יוסף

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23, עם טעויות סופר בכ"י סנקט פטרבורג 118.1
  • תוכן: השווה ריב"ש, כ"י המבורג 52 (ר"ח פלטיאל), ופענח רזא בשם מהר"ם וחזקוני. והשווה רשב"ם בראשית כ"ב:א'.
בראשית י"ד:י"ג

גיליון כ"י וינה 23

העברי – מעבר הנהר נכרי, והוא יושב באלוני וגו' ולא היה יכול לרדוף אם לא סייעוהו שכיניו בעלי בריתו בעלי הבטחתו לסייעו לכל צרכיו.

ר' יוסף

פענח רזא (כ"י)

ויגד לאברם1 העברי – פי' ה"ר יוסף קרא:

יש ליתן טעם אמאי קראו כאן עברי, וי"ל2 לפי שאמר ויבא הפליט ויגד לאברם1 כי נשבה אחיו. וא"ת מה יועיל לו ללוט ומה יכול לעזור לו, והלא הוא עברי ואכסנאי.3 לכך נאמר והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול כו', כלומר קשרו4 לו קשר והלכו לסייעו.5

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23, פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103, כ"י מינכן 50, טור הארוך בדפוסים ישנים.
  • תוכן: פירוש דומה מופיע בר"י בכור שור. בכ"י פריס 236 וכ"י מנטובה 32 של פירוש הטור מיוחס הפירוש לר' יוסף קמחי.
  • נוסח:
    1. כך בכ"י אוקספורד אופ' 103 ובטור. בכ"י מינכן 50: "לאברהם".
    2. כך באוקספורד אופ' 103 וכ"י מינכן 50. בטור: "לכך הזכיר כאן העברי".
    3. כך באוקספורד אופ' 103 וכ"י מינכן 50. בטור: "הלא עברי היה שבא מעבר הנהר ונתישב כאן ואין לו עוזרים".
    4. כך בכ"י מינכן 50. בכ"י אוקספורד אופ' 103: קשר. בטור חסר: "כלומר' קשרו לו קשר וסייעוהו".
    5. כך בכ"י אוקספורד אופ' 103. בכ"י מינכן 50: וסייעוהו.
בראשית י"ד:ט"ו

ויחלק עליהם לילה – טרם שנחלק ונבדל הלילה מן היום הכו אותם הוא ועבדיו כי לא דרך ומנהג להלחם בלילה, ומיהר לרדוף אחריהם טרם יחשך ותאפל הלילה.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
בראשית ט"ו:ט'-י'

עגלה משולשת – פי' שמינה ויפה, כמ' עגלה שלשיה מצרים וכמו ?1 דעגלא תליתאה. לפיכך ויבתר אותה בתוך שלא היה רק אחת, ותור וגוזל שהיו שנים לא בתר.

ד"א עגלה משולשת כו' ג' היו והעמיד עגלה כנגד חברתה והשלישית בתר, וכן לעז וכן לאיל.

ואת הציפר לא בתר – לפי שהיו שנים והעמיד זה מכאן וזה מכאן.2

ה"ר יוסף קרא.

  • מקור: כ"י סנקט פטרבורג I 22 עם השלמות מפענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103
  • תוכן: השווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252 (בראשית ט"ו:י'), בפשטים ופירושים (כ"י מינכן 28), ובחזקוני. והשווה לפירוש החילופי בריב"ש.
  • נוסח:
    1. לא הצלחנו לקרוא מלה זו.
    2. המלים "והעמיד זה מכאן וזה מכאן" הושלמו מפענח רזא.
בראשית ט"ו:י"ג

והקשה ר' יוסף קרא:

בעבודה ועינוי איך תמצא ארבע מאות שנה. ותירץ1 מה טעם האתנחתא תחת אותם. לומר ולפרש וענו אותם בין רבים בין מועטים וארבע מאות שנה הסמוך לו מוסב על גר יהיה זרעך ולא על עינוי שהאתנחתא מפרדת.

מה"ר משה.

  • מקורות: פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103 עם תיקון מכ"י פרמא 3512. פירושים דומים מופיעים במושב זקנים בשם ר"י קרא, ובפשטים ופירושים לר"י מוינה (כ"י מינכן 28) עם החתימה "קר"א". לגבי החתימה "מה"ר משה", עיין בראשית י"ב:י"ז ובמדבר ט"ז:ל"ה.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כך בכ"י פרמא 3512. בכ"י אוקספורד אופ' 103: ותימה.
בראשית י"ז:ה'

ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם – ותימה מאי שנא דלגבי אברהם דלא נקרא תדיר אברם כמו יעקב אע"ג דכתיב ביה ולא יקרא שמך עוד יעקב? ותירץ הר"ר יוסף קרא:

גבי אברהם כתיב כי אם אברהם יהיה שמך דלא רצו להזכיר לו שם גיות1 אבל יעקב לא.

  • מקור: פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103 עם תיקון מכ"י פרמא 3512
  • תוכן: השווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252 ולחזקוני
  • נוסח:
    1. כך בכ"י פרמא 3512. בכ"י אוקספורד אופ' 103: גרות.
בראשית י"ח:י"ז

המכסה אני מאברהם והוא יהיה לגוי גדול ועצום – על בניו לשמור חוקות ומצות טובים אם אגלה לו שאעביר סדום ועמורה מן העולם מרוב חטאתם שאבי' ואקיים לאברהם את אשר דבר עליו לתת לזרעו אחריו את ארץ כנען אם ישמרו דרכם.

ר' יוסף.

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה לפירוש המובא בכ"י מינכן 252 ודעת זקנים. א' טויטו, הפשטות המתחדשים בכל יום, עמ' 198-197, סבור שפירוש זה דומה לרשב"ם, אולם הפירושים שונים לחלוטין כפי שברור מהמשך דברי רשב"ם (משום מה טויטו לא הביא את דברי רשב"ם בשלמותם).
בראשית י"ט:ו'

טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדום – כך נדרש בבר' רבה,1 טרם ישכבו ממה שאמ' להם הנה נא לי שתי בנות למדנו ונדעה אותם – לתשמיש, וכן מצינו בפלגש בגבעה, אל תעשו את דבר הנבלה הזאת.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה רשב"ם.
  • נוסח:
    1. השווה ב"ר נ':ה'.
בראשית י"ט:ט'

ורבי יוסף קרא ז"ל מפרש בעיניין אחר:1

גש הלאה – אין גש הלאה אלא לשון דחיפה ודחייה2 [כלומ' לך מעמנו]3 כמו קרב אליך אל תגע4 בי, [כמו צר לי המקום גשה לי]5 [ואשבה, שפתרונו הרחק ממני, אף זה גש הלאה הרחק עצמך ממנו. הלאה]6 (ו)כמו7 ואת האש זרה הלאה, וכמו והגליתי אתכם מהלאה לדמשק.8 שאף כאן לוט היה מתחבט9 לפניהם על האכסניים10 והם אומרים לו קרב אליך אל תפגע11 בנו. שאם אתה אומר12 קרב אלינו ושמע דברינו, מה צורך לדבר זה, והלא לוט קרוב אליהם עומד,13 כמו שמצינו ויצא אליהם14 לוט הפתחה. אלא על כרחך לשון הרחקה15 הוא [כלומ' לך מעמנו]16.

והודה המורה לדבריו17.

  • מקורות: כ"י מינכן 5 עם השלמות מכ"י פרנקפורט 133/5, ברלין 1221, ברלין 1222, וינה 24, סנקט פטרבורג 118.1
  • תוכן: השווה רשב"ם ושכל טוב.
  • נוסח:
    1. בכ"י כ"י פרנקפורט 133/5: "רבי' יוסף בר' שמעון פי'".
    2. בכ"י ברלין 1221: "נגיעה".
    3. ההשלמה ע"פ כ"י פרנקפורט 133/5, והשווה כ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    4. בנוסחאות שלנו בישעיהו ס"ה:ה': "תגש", אך פרשני צרפת גרסו "תגע". עיין כאן גם בכ"י ברלין 1221, ברלין 1222, וינה 24, וכן גם ברשב"ם כאן, וברש"י, ר"י קרא, ור"א מבלגנצי על הפסוק בישעיהו. הפסוק יכול להוות הוכחה לפירושו של ר"י קרא רק לפי גרסתו "תגע", ואילו היה גורס "תגש" הפסוק היה מהווה הוכחה נגדית.
    5. ההשלמה ע"פ כ"י ברלין 1222 וכ"י וינה 24. בכ"י פרנקפורט 133/5 חסר: "קרב אליך אל תגע בי, כמו צר לי המקום".
    6. ההשלמה ע"פ כ"י פרנקפורט 133/5.
    7. בכ"י פרנקפורט 133/5 וסנקט פטרבורג 118.1: "כמו". בכ"י האחרים (שבהם יש דיון משולב ל"גש" ו"הלאה"): "וכמו".
    8. בכ"י פרנקפורט 133/5 חסר: "וכמו והגליתי אתכם מהלאה לדמשק".
    9. בכ"י ברלין 1222, וינה 24: "מתחנן". בכ"י פרנקפורט 133/5: "מליץ".
    10. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "האורחים"
    11. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "תיגע".
    12. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: נוסף כאן "לשון". בכ"י פרנקפורט 133/5: "ואם הם אומ' קרב אצלינו ושמע דברינו".
    13. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "קרוב עומד אצלם".
    14. כך בכ"י סנקט פטרבורג 118.1. בכ"י מינכן 5: "עליהם".
    15. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 "הדחה".
    16. ההשלמה ע"פ כ"י פרנקפורט 133/5. בכ"י וינה 24: "כמו לך מעמנו". בכ"י ברלין 1221, ברלין 1222: "כמו שמצינו לך מעלינו". בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 "כמו לך מעלי מעלינו".
    17. בכ"י ברלין 1222: "לדבריי".
בראשית י"ט:ל"א

וטוב הוא מה ששמעתי בשם יוסף קרא:

כי אמרה הבכירה לא נמצא באדם שירצה לקחת אותנו לנשים כי יאמרו מאנשי ההפכה הן ואין ראוי להתחבר עמהן.

  • מקור: רד"ק
  • תוכן:
בראשית כ':ט"ז

גיליון כ"י וינה 23

הנה הוא לך – אחיך, כסות עינים שמכסה עליך ואמ' אחותי היא, וגם את מתווכחת עם כל אדם ואומרת אחי הוא. ו"ו של ונוכחת יתירה כו"ו של ויהי לי לישועה שהוא כמו היה לי.

ר' יוסף

כ"י אוקספורד 970/4

ור' יוסף קרא פירש:

הנה הוא לך כסות עינים – הנה הוא מכסה עיני בריות אמר עם כל ביתך אשר אתך שהוא אמר אחותי היא, ואז?1 כל אשר אתך אומט?1. ואת כל – פי' ואת כל הבריות אתם מכסים בדבר זה, לפיכך אתם פשעתם שלקחתיה לי לאשה. ונוכחת – פי' עתה נודע הדבר ונתווכחו לאמיתם שאת אומרת אשתו, שלקיתי בשבילך ונתתי לך ממון.

  • מקורות: גיליון כ"י וינה 23, כ"י אוקספורד 970/4
  • תוכן: השווה חזקוני. ועיין רשב"ם שחולק על פירוש זה של ר"י קרא.
  • נוסח:
    1. לא הצלחנו לפענח מלה זו.
בראשית כ"א:א'

וי"י פקד את שרה – גבי שרה כתיב פקידה וגבי רחל כתיב זכירה וגבי חנה פעמים זכירה ופעמים פקידה. ופי' רבי' יוסף קרא:

גבי שרה זקינה הייתה והייתה צריכה לחזור לה דם נידה אז פקידה כמו לשון מפקידה לפקידה גבי נידה (בבלי נדה ב'.), אבל רחל שהייתה בחורה ולא הייתה צריכה לחזור לה דם נידות לכך כתיב זכירה, וחנה בתחילה בשמואל1 שעדיין הייתה בחורה כתיב ויזכריה אלהים ולאחר מכאן כשהזקינה אז כת' פקד.

  • מקורות: כ"י המבורג 52 (ר' חיים פלטיאל). נוסח דומה מובא במושב זקנים בשם ר"י קרא ובפירוש הטור הארוך בשם ר' יוסף קמחי (אך בכ"י פריס 236 מופיע רק "ר' יוסף" בלי קמחי).
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. במושב זקנים: "לכתחילה כשהולידה שמואל".
בראשית כ"א:ט'

מצחק – מעורר על הירושה ומתלוצץ עליו, כי לא יירש בן האמה מוכיח עליו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה רשב"י בתוספתא סוטה ו':ו' (ומקבילותיו) וחזקוני.
בראשית כ"א:י"ב,כ"ב-כ"ה

כ"י מינכן 5

ויהי אחרי הדברים האלה1 ויאמר אבימלך – לאחר שראה אבימלך שנתקיימה הבטחתו של הק' שנ' ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת, ומהו הברית, זה ברית הארץ דכת' ביום ההוא כרת י"י את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וג'.

אלהים עמך בכל אשר אתה עושה – שבן מאה שנה יוולד ושרה בת תשעים שנה וילדה.

ועתה השבעה לי באלהים,2 כחסד אשר עשיתי – בהיותי יושב בארץ ואתה גר בארץ שאמרתי לך הנה ארצי לפניך תעשה גם אתה עמדי כשתהיה יורש הארץ ואני גר שמובטח אני כשם שנתקיימה הבטחתו שאמ' למועד אשוב אליך כמו כן יתקיימו דבריו שאמ' לזרעך אתן את הארץ הזאת.

ויאמר אברהם3 אנכי אשבע, והוכח אברהם את אבימלך4אמ' לו אברהם אנכי אשבע, אבל מה שאמרת כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי, אין כאן חסד5 שהרי כשהייתי גר אצלך בארץ גזלו עבדיך את באר המים אשר חפרתי.

פירש ר' יוסף בר' שמעון.6

גיליון כ"י וינה 23

ויהי בעת ההיא – כשנולד בן לאברהם לזקוניו אמרו ודאי יקיים אבטחתו שאמ' לזרעך נתתי וגו', לכך הלך להשביעו פן ישקר7 וגו'. וכן בעת ההיא אמר ה' אל יהושע באותו זמן שהוא קרוב לפסח ומילת זכריו מעכבת בו.8

ר' יוסף.

יקרא לך זרע – הברכות הנתונות לזרעך יהיו חלות על יצחק.9

ויהי בעת ההיא – שראה אבימלך שנולד לו בן אז ידע שיירש הארץ ויצליח.

ועתה השבע10 לי וגו' אנכי אשבע – אבל אין הדין עלי לעשות רצונך, והוכיח וגו' – אשר גזלו עבדיך ממני באר.

ר' יוסף.

  • מקורות: הנוסח הארוך מכ"י מינכן 5 עם הוספות מכ"י סנקט פטרבורג 118.1, ונוסח דומה מופיע בכ"י ברלין 1222 וכ"י וינה 24. הנוסח קצר בגיליון בכ"י וינה 23 מחולק לשני קטעים נפרדים.
  • תוכן: השווה חזקוני.
  • נוסח:
    1. כך גם בכ"י ברלין 1222 וכ"י וינה 24. והשווה לשני הגיליונות בכ"י וינה 23 שבהם מופיע כלשון הפסוק: "ויהי בעת ההיא".
    2. "באלהים" נוסף ע"פ כ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    3. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 נוסף כאן "אל אבימלך".
    4. בדפוס רומא מופיע כאן משפט נוסף: "כל אהבה שאין בה תוכחה אינה אהבה וכל שלום שאין עמו תוכחה אינו שלום".
    5. "חסד" נוסף ע"פ כ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    6. כן בכ"י סנקט פטרבורג 118.1, ברלין 1222 וכ"י וינה 24. בכ"י מינכן 5 החתימה היא: "ור' יוסף קרא פירש בעיניין אחר". אמנם, הלשון בכ"י מינכן 5 נשמעת כמו כותרת לפירוש שבא לאחריו, ולא חתימה לפירושים שבאו לפניה. אולם, הפירושים שמופיעים לאחריה מתועדים בכ"י לייפציג 1 ופרמא די רוסי 181, והם כנראה חלק מדברי רש"י עצמו (אך עיין בהערות על פירוש ר"י קרא לשמ' כ"ז:י"ט שכן מופיע בלייפציג 1). הקטעים שקדמו לה (המובאים כאן) חסרים בכ"י אלו, וכנראה הם התוספת של ר"י קרא, וכן מוכח מזה שהקיצור שלהם הוא שמופיע בגיליון בכ"י וינה 23. בדפוס אלקבץ חסרים גם הקטעים שקדמו וגם הפירוש הראשון המופיע בכ"י מינכן לאחרי חתימה זו "אלהים עמך – לפי שראו שיצא משכונת סדום לשלום ועם המלכים נלחם ונפלו בידו ונפקדה שרה לזקוניו".
    7. כלשון הכתוב "אם תשקר לי...".
    8. יש מקבילות לפירוש זה וגם לפירוש על "יקרא לך זרע" ברשב"ם (א' טויטו, הפשטות המתחדשים בכל יום, עמ' 201-199, משער שהם אולי של רשב"ם, אך מעדויות כה"י ברור שמדובר בדברי ר"י קרא).
    9. פירוש זה הוא על הפסוק בבר' כ"א:י"ב, ועיין בהערה הקודמת למקבילות ברשב"ם.
    10. בבראשית כ"א:כ"ג: "הִשָּׁבְעָה".
בראשית כ"ב:י"ג

אחר – רבי יוסף קרא פירשו:1

אחר נאחז בסבך וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל2 – אחר שנאחז בסבך שנקל לקחתו ראהו, שאם נאמר וירא והנה איל ולא נאמר אחר נאחז בסבך, הייתי אומר ומה טיבו אם ראהו והוא לא יכול3 להשיגו. לכך נאמ' וירא והנה איל אחר נאחז בסבך [בקרניו, שעכשיו נוח לו לקחתו שהרי היה אחוז מעצמו בסבך של אילן]4. שכן נהגו כל הכתובים כולן על כל מילה שעתידין הבריות לחלוק והוא מייתר בלשון ומיישר לפניהם דרך.

  • מקורות: כ"י מינכן 5 עם תיקונים ע"פ כ"י ברלין 1222 (בו יש נוסח דומה, אך עם השמטה ע"י הדומות), סנקט פטרבורג 118.1, וכ"י וינה 24.
  • תוכן: הצגת הכלל של הקדמה לצורך הבנת העניין. הפירוש ל"אחר" מופיע גם בראב"ע וחזקוני.
  • נוסח:
    1. בכ"י ברלין 1222: "רבינו יוסף פירש", בכ"י וינה 24: "ר' יוסף ב"ר שמע' פירש", ובכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "ר' יוסף בר' שמעון פירוש".
    2. בכ"י מינכן 5 מופיעות כאן המלים "ולא נאמר". קשה להבין מה טיבן, והמלים חסרות בכ"י ברלין 1222 ובכ"י וינה 24.
    3. המלה "יכול" הושלמה ע"פ כ"י ברלין 1222 וכ"י וינה 24.
    4. השלמה ע"פ כ"י וינה 24, ובדומה בכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
בראשית כ"ג:ב'

ר' יוסף קרא פי':

אביהם של אחימן ששי ותלמי היה שמו ארבע.

  • מקורות: כ"י פרנקפורט 133/5, ובדומה בכ"י קמברידג 404
  • תוכן: כך פירשו גם רשב"ם בראשית כ"ג:ב' ורש"י יהושע י"ד:ט"ו. ר"י קרא עצמו ביהושע י"ד:ט"ו לא פירש כן.
בראשית כ"ג:ד'-ו'

גר ותושב אנכי עמכם כו' – פי' אין לי נחלה ובכל מקום שאקבור את מתי יבא בעל השדה לחרוש ויוציא העצמות מן הקבר. והם השיבו על ראשון ראשון: על שאמרת גר ותושב – אל תאמר כן, אלא נשיא אלהים אתה בתוכינו. ומה שאתה ירא שמא יוציא בעל השדה העצמות, במבחר קברינו קבור את מתיך – בין המלכים והשרים, ושדה המיוחד לקברים אין אדם חורש וכל שכן קבורת מלכים.

קרא

  • מקורות: פענח רזא כ"י אוקספורד 103
  • תוכן: קטע זהה בכ"י המבורג 52, ומקבילות בפשטים ופירושים (כ"י מינכן 28), חזקוני
  • נוסח:
    1. כן בכ"י המבורג 52 ובפשטים ובפירושים. בכ"י אוקספורד 103: המת.
בראשית כ"ד:ז'

אדוני אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי – מה צורך להזכיר כאן יציאתו מבית אביו, אלא לפי שאמר העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם (בר' כד,ה) השיב אברהם אל תירא מדבר זה, שאלהי השמים אשר לקחני מבית אבי מארץ מולדתי, [בנבואה]1 אני אומר לך שהוא ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך שתא(ו)בה האשה ללכת אחריך. [שמה שלקחני מבית אבי ומארץ מולד' ואמ' לי לזרעך אתן את הארץ הזאת אני למד שאין רצונו שישב בני שמה, ולאחר שאין רצונו שישוב בני שמה, אני אומ' לך בנבואה שהוא ישלח מלאכו אתך שתאבה האשה ללכת אחריך.]

ישלח – בודאי. [ישלח – תרנוטרא בלע', להבא.] ואל ישיאך לבך שתאמ' ישלח לשון בקשה, שאם כן עקרת הכתו' מה שאמר בענין הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר י"י. וא"ת הוא ישלח מלאכו – לשון בקשה, תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב, היכן דבר י"י. אבל כש[ת]פרשהו לשון נבואה ובירור, תוכל לפרש [ש]דיבר י"י בכאן. כיוצא בדבר אתה אומ' ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן [את] שאלתך2 – [אם אתה אומר]3 יתן לשון הבא4 הוא, ולא לש' בקשה, אלא יתן הופדר לע'5, אז תנוח כשתגיע למקרא ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד, פנים של זעם לא היו לה, לפי שכב' הבטיח הנביא שעתיד הקב"ה ליתן את שאלתה, וגם שאתה מגיע למקרא שאמ' אך יקים י"י דברו תוכ' לפתור שנתנבא עלי שעתיד ליתן את שאלתך. אבל אם את פותר ואלהי ישר' יתן [דוניר בל'] לשו' בקשה, יש לך לחזור ולשאל מפני מה פניה של זעם לא היו לה, והלא לא עיברה עד בואם אל ביתם הרמת', ומהיכן היית' יודעת שעתיד' להוליד. וכשתגיע למקרא אך יקים י"י את דברו, יש לשאול מה דיבר שביקש אלקנה שיקימנה.

משום רבינו יוסף בר שמע[ון].

  • מקורות: כ"י ברלין 1222 עם השלמות מכ"י וינה 24 (~לונדון 22122, בו מסומן כ"הגהה" בלי ציון שם המפרש). מופיע גם בכ"י פריס 157.
  • תוכן: השווה חזקוני "ולקחת", רשב"ם בדומה, וראב"ע שחולק.
  • נוסח:
    1. כל המופיע בקטע זה בסוגריים מרובעים הושלם ע"פ כ"י וינה 24.
    2. ביאורו לפסוקים מספר שמואל מופיע גם בפירושו של ר"י קרא לשמואל א' א':י"ז-י"ח. שם הוא אף מזהיר "השמר לך פן תנקש אחרי הסומים הפותרים 'יתן' – דוניר בלעז, בלשון בקשה, ונמצאו עוקרין בפתרון תיבה זה כל הפרשה".
    3. בכ"י ברלין 1222: "וא"ת".
    4. כלומר לשון נבואה.
    5. ביאור דבריו: "יתן" מובנו "הופדר" בלעז; השווה למקבילה בפירושו לשמ"א א':י"ז-י"ח: "יתן לעתיד, דונרד בלעז, ולא לשון בקשה". ברלינר בפליטת סופרים התקשה בפיענוח תיבות אלה והציע לקרוא "הופרד לעלי". ארבעת המלים "אלא יתן הופדר לע'" הושמטו בכ"י וינה 24 ולונדון 22122.
בראשית כ"ד:ס'

רשב"ם

את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך – ממך יצאו אותם הבנים שנאמר בהם בשעת עקידה וירש זרעך את שער אויביו.

זה פירוש ר' יוסף בר שמעון קרא.

כ"י מינכן 5

את היי לאלפי רבבה – ידוע לנו שנשואה אָת1 לאדם שנתברך בהר המוריה בברכות האלה שנ' כי ברך אברכך והרבה2 ארבה את זרעך כככבי השמים וכחול3 וזהו לאלפי רבבה, וירש זרעך את שער אויביו זהו שנ' וירש זרעך את שער שנאיו, אך אין עמנו לידע אם ממך או מאשה אחרת ויהי רצון מלפני4 אלהי השמים שאת היי לאותן הברכות ובך יתקיימו ולא באשה אחרת.

מפי ר' יוסף קרא קבלתי פתרון זה.5

  • מקורות: הנוסח הקצר מפירוש רשב"ם עה"ת. הנוסח הארוך מכ"י מינכן 5 עם הוספה מכ"י סנקט פטרבורג 118.1, ומקבילות בכ"י ברלין 1222, וינה 24, פריס 157. והשווה גם לתוספת בכ"י ויימר 651 ולגיליון האנונימי בכ"י וינה 23.
  • תוכן: פירוש כמעט זהה מופיע בכ"י לייפציג 1 בלי ציון שהוא מר"י קרא, ועיין בדברי א' טויטו, תרביץ ס"א:א': 99-95.
  • נוסח:
    1. ע"פ כ"י סנקט פטרבורג 118.1. בכ"י מינכן 5: "שנשואתך".
    2. בכ"י מינכן 5: חסרות המלים "כי ברך אברכך והרבה" והושלמו ע"פ כ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    3. בכ"י מינכן 5: חסר "וכחול" והושלם מכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    4. בכ"י מינכן 5: חסר "מלפני" והושלם מכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    5. כך בכ"י מינכן 5. בכ"י וינה 24: "מפי' ר' יוסף ב'ר' שמע'", בכ"י ברלין 1222: "מפי ר' יוסף", בכ"י פריס 157: "ואעפ"כ לא נפקדה עד שהתפלל עליה יצחק שלא יהו אומרין תפלתינו עשתה פירות. מ"ר יוסף".
בראשית כ"ה:כ"ב-כ"ג

ר' יוסף קרא פירש:

ויתרצצו – כתרגומו ודחקין, כמו טומאה רצוצה שאינם מתקבלים במקום אחד ברחם אחד כשאר תאומים שנסבלים ברחם אחד, שלא היה יכול לדור צדיק עם רשע.1 ויש לפרש ויתרוצצו – לשון שבירה, כמו ותרץ את2 גלגלתו (שו' ט,נג) שצר להם המקום3 ושוברים זה את זה.

ותאמר אם כן למה זה אנכי – הרה וסופי לשכלם.

ותלך לדרש את י"י – מהו שכן מתרוצצים.

ויאמר י"י לה – על יד שליח.4

שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ – לא שסופיך להפיל הם מתרוצצי', אלא זהו אות, שכשם שאין מקום אחד סובלתו במעייך,5 והם נפרדים זה מזה, כך מאחר שיצאו ממעיך יפרדו.

ולאום מלאם יאמץ – ולא שיהו סובלין זה את זה.

ורב יעבוד צעיר – ומעתה הולך ומספר היאך נתקיים דבר זה עד שאתה מגיע להוי גביר לאחיך6 וכו' (בר' כז,כט).

ר' יוסף קרא בר שמעון המעתיק האלה. אך הרב הגדול בישורון צלל במים אדירים וגילה בפנים אחרים...

  • מקורות: כ"י מינכן 5 עם השלמות מכ"י סנקט פטרבורג 118.1 ותיקון ע"פ כ"י לונדון 26917, ברלין 1222, וינה 24, פריס 157, פריס 159.
  • תוכן: השווה חזקוני "ויתרוצצו", והשווה רשב"ם בר' ל"ז:ב' שמפרש בדומה שכל סיפור יוסף ואחיו הוא הסבר ל"אלה תלדות יעקב".
  • נוסח:
    1. "שלא היה יכול לדור צדיק עם רשע" הושלם מכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
    2. "את" חסר בכ"י מינכן 5.
    3. ע"פ כ"י לונדון 26917, ברלין 1222, וינה 24, פריס 157. בכ"י מינכן "הק'".
    4. בכ"י מינכן 5, המלים "על ידי שליח" מופיעות כחלק מדברי ר"י קרא, ואכן הן חסרות בפירוש רש"י בכ"י לייפציג 1. אך בכ"י לונדון 26917, ברלין 1222, וינה 24, פריס 157, סנקט פטרבורג 118.1, הן מופיעות בפירוש רש"י עצמו והושמטו מדברי ר"י קרא כאן.
    5. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "שכשם שבמעייך מתרוצצים ואין רחם אחד סובלתן".
    6. "לאחיך" נוסף מכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
בראשית כ"ה:כ"ה

הגה"ה. ר' יוסף קרא ז"ל פירש:

אדמוני – מגזרת אדם, כאשר תאמר מן קדם קדמוני ומן עצם עצמוני, כלומר שנולד כאיש ואדם מלא שיער, ולא נולד כתינוק. אדמוני – אומינו בלעז. וישר הוא.

  • מקורות: כ"י לונדון 26924. מופיע בלי הלעז בכ"י פרמא 2707.
  • תוכן: עיין להלן בפירוש ר"י קרא על בר' כ"ה:ל', והשווה חזקוני.
בראשית כ"ה:ל'

כ"י סנקט פטרבורג 118.1

מן האדם האדם – הלעיטני מן האדם הזה, על עצמו אמ', שהיה אדום שנ' ויצא הראשון אדמוני.

ר' יוסף.

דעת זקנים

לכן נראה לפרש קרא הכי: הלעיטני נא – מן תבשיל זה אדום, לי שאני אדום, לשון נופל על הלשון. על כן – שהוא קרא עצמו אדום, על שיצא אדמוני קרא שמו אדום.

  • מקורות: הנוסח הקצר יותר מופיע בכ"י סנקט פטרבורג 118.1, בכ"י לונדון 26878 (שם הוא קטוע), ובגיליון בכ"י מינכן 5 (בלי זיהוי המפרש). הנוסח הארוך יותר מופיע בדעת זקנים בלי זיהוי המפרש.
  • תוכן: עיין לעיל בפירוש ר"י קרא לבר' כ"ה:כ"ה.
בראשית כ"ו:ט"ו

ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלשתים. וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים – הקורא סבור, שבאותו מקום שהיה גר עם אבימלך מלך פלשתים היו הבארות, ומשנתקנאו בו, סתמום, [ואינו כן].1 ולא נכתב כאן אלא לשבר את האזן, שהרי הבארות היו בנחל גרר, ולפי שרוצה לומר וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם (בר' כו,יז-יח), [הקדים ולימדך כאן שסיתמום פלשתים, שלא תהה תוהה לו. סתמום פלשתים אחרי מות אברהם</b> –]2 כיוצא בו ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו (בר' כז,כג), כלומ' דבר זה גרם לו שנתברך לפני הגדול, שלא הכירו, אף זה נאמר לשבר את האוזן.

זהו לשון ר' יוסף קרא ברבי שמעון. ולשון המאור הגדול רבינו שלמה ברבי יצחק...

  • מקורות: כ"י מינכן 5 עם השלמות מכ"י ברלין 1222, סנקט פטרבורג 118.1, וינה 24, וטיקן 8, ולונדון 26924. חלק מן הפירוש מופיע בכ"י לייפציג 1 בלי ציון שהוא מר"י קרא, ועיין בדברי א' טויטו, תרביץ ס"א:א': 99-95.
  • תוכן: השווה לפירוש המקביל בר"י קרא שמואל א' א':ג' (שם ציין לפירושו כאן). והשווה לפירוש רשב"ם.
  • נוסח:
    1. המלים "ואינו כן" חסרות בכ"י מינכן 5, ברלין 1222, וינה 24. הן מופיעות בכ"י וטיקן 8, לונדון 26924 וברש"י דפוס רומא.
    2. בכ"י מינכן 5 יש השמטה ע"י הדומות שהושלם ע"פ כ"י ברלין 1222, סנקט פטרבורג 118.1, וינה 24. בכ"י לונדון 26924 רק: "הקדים ולימדך כאן שסיתמום פלשתים, שלא תהה תוהה לו" בלי "סתמום פלשתים אחרי מות אברהם".
בראשית כ"ז:ט'

כאשר אהב – כי טעם הגדי כטעם הצבי.

ר' יוסף.

  • מקורות: כ"י ליידן 1, לונדון 26878
  • תוכן:
בראשית כ"ז:כ"ח

ויתן לך האלקים מטל השמים – אתה הוא שעתיד הק' ליתן הארץ הנשקת מטל השמים שאינה נשקת אלא שלש רביעיות בשנה, יורה במרחשון ומלקוש בניסן ורביעה בינתים. וכל שאר הימים נשקת מטל השמים.

ומשמני הארץ – כעניין שכ' חמאת בקר וחלב צאן.

ורב דגן ותירוש – ארץ חטה ושעו' ארץ אשר לא במסכנות וגו'.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה חזקוני
בראשית כ"ח:י"ז

גיליון כ"י וינה 23

אין זה – החלום שחלמתי והנה סולם מוצב ארצה, כי אם בית אלקים, וזה – שחלמתי וראשו מגיע השמימ', הוא שער השמים – שעולים ויורדים דרך פתח השמים. ודומה לו בשפטים1 אין זה כי אם חרב גדעון בן יואש אין חלום זה כי אם חרב גדעון שעתיד לבא ולהפך במחנה פלשתים.2

ר' יוסף

כ"י מינכן 5

ור' יוסף קרא פירש:

אין זה כי אם בית אלהים – אין זה מקום, כי אם בית אלהים. וזה שער השמים – וזה שראיתי סולם בחלומי מוצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו הוא שעולים מבית אלהים לשמים מלמעלה, ויורדים לבית אלהים.3

והמאור הגדול נר ישראל מודה לו.

  • מקורות: הנוסח הארוך בגיליון כ"י וינה 23, והשווה לר"י קרא שופטים ז':י"ד. הנוסח הקצר בכ"י מינכן 5, ברלין 1222, וינה 24, סנקט פטרבורג 118.1, ופרמא 2707, ועם שינויים וטעויות בכ"י וטיקן 8 ולונדון 26924 בשם "רבינו שמעון בר' יוסף".
  • תוכן: לפי הנוסח בכ"י וינה 23 (ששונה במהותו מהנוסח בכ"י האחרים), "בית א-להים" בתיאור יעקב מוסב על המקדש של מעלה שראה בחלומו, ולא על המקדש של מטה. בכך פותר ר"י קרא את השאלה שהטרידה פרשנים אחרים לגבי המיקום של המקדש של מטה.
  • נוסח:
    1. בשני הפסוקים "אין זה" מוסב על החלום שקדם.
    2. צריך לומר "מדין" במקום "פלשתים".
    3. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "שעולים מלאכי אלהים לשמים, ומלמעלה יורדים לבית אלהים".
בראשית כ"ט:י"ד

אך עצמי ובשרי אתה – קרוב מאב ומאם. ת'. ויש שאר קרובים מאם דלא מאב.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: צ"ע האם החלק הראשון של הגיליון הוא גם מדברי ר"י קרא.
בראשית כ"ט:י"ז

ורבי יוסף קרא פירש:

ועיני לאה רכות – עומדות בשמחה וביופי, שמצחקין בראשה, כתרגומו יאיין והוא לשון נוי.

ונר ישראל פירש...

  • מקור: כ"י מינכן 5
  • תוכן: השווה רשב"ם.
בראשית כ"ט:כ'

שבועתא דדא כתרגום ירושלמי.1 כימים אחדים – כמצות רבקה וישבת עמו ימים אחדים כשנה אחת,2 והוא מאהבתו אותה היו לו בעבורה שנה אחת.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה חזקוני בר' כ"ז:מ"ד.
  • נוסח:
    1. כך תירגם אונקלוס בבר' כ"ט:כ"ז-כ"ח.
    2. כך פירשו גם שכל טוב וחזקוני על הפסוק שם בבראשית כ"ז:מ"ד.
בראשית כ"ט:כ"ט

פירש ר' יוסף קרא:

בלהה – כעין בַּלָּהָה (יש' יז,יד) שהיתה מבוהלת בשעה שילדה, ולא ידעה לינק.

  • מקור: כ"י מינכן 5
  • תוכן:
בראשית כ"ט:ל"ה

ור' יוסף קרא פירש בעיניין אחר:

{הפעם אודה את י"י} – מה ראתה לאה שנתנה בו הודאה להק' יותר מראשוני' שהרי היתה לה ליתן הודאה בראובן שזכתה לבנים, אלא לפי שראתה ברוח הקודש שעתידים לצאת ממנו מלכים ושרים יותר מכל השבטים נתנה בו הודאה להק' שזיכה אותה לאותו בן הראוי לאותה הגדולה. ד"א לפי שראתה ברוח הקודש שהיה עתיד לצאת ממנו דוד המלך שנתן רוב הודאות להקב"ה.

  • מקור: כ"י מינכן 5
  • תוכן:
בראשית ל':י"א

{בגד} – לפיכך נכתב תיבה אחת שאמ' לאה ליעקב 1בגדת בי שנשאת שפחתי, כאדם הבוגד באשת נעורים2.

יוסף3.

  • מקורות: כ"י ליידן 1, ועם שינויים קלים בכ"י לונדון 26878.
  • תוכן: השווה חזקוני.
  • נוסח:
    1. בכ"י לונדון 26878 נוסף כאן: "באגד".
    2. בכ"י לונדון 26878: "חברו" במקום "נעורים".
    3. בכ"י לונדון 26878 נוסף כאן: "ת'".
בראשית ל':כ"א

דינה – מַלְאוּרֵידְא,1 כמה קורות אירעו לה.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. נראה שיש כאן לעז (malheur) שפירושו הרבה צרות.
בראשית ל':כ"ה-כ"ו

ור' יוסף קרא פירש בעיניין אחר:

ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף – לפי שעדיין לא נולדו השבטים כולם, לא ביקש לצאת, שהיה מתיירא לפי שעדיין לא ילדה רחל, היה מתיירא מעשו, שמא יקח אותה בעל כורחו. והיה יעקב מעכב כל לידת השבטים בשביל רחל. ומיד כשילדה רחל, אומ' תנה את נשיי שאיני מתיירא יותר מעשו, שיקח לי את רחל, שהרי כבר ילדה, ויראה אותו רשע שאינה עקרה, וימנע מלקחתה.

מצ'.

  • מקור: כ"י מינכן 5
  • תוכן:
בראשית ל"א:ל"ח-מ'

שומר מעולה הייתי יותר על שאר רועים. מנהג רועה להכות בהמה ולהשכילה ולאכול אילים שאינם ראוים לגידול וולדות ולשמר ביום ולהחזירם לערב ואני לא כי הייתי ביום וגו'.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: מקבילות בחזקוני ל"א:ל"ח-ל"ט.
בראשית ל"א:ל"ט

טרפה לא הבאתי אליך – שיהא לך פתחון פה עכשיו לומר לכך דלקתי אחריך לבקש טריפות צאני שנטרפו על ידך וגנובות ושכולות.

יוסף קרא ברבי שמעון.

  • מקורות: כ"י מינכן 5, ובדומה בכ"י ברלין 1222 וכ"י וינה 24.
  • תוכן: בכ"י ברסלאו 102 (סרוול 12) מופיע "ור' יוסף פי': טריפה – על ידי ארי או זאב או דוב", כך שהייחוס לר"י קרא מוסב על הפירוש שמופיע לאחר שמו. אולם, הפירוש שלאחר ציון שמו מופיע בכ"י לייפציג 1, והוא כנראה פירושו של רש"י עצמו. לעומת זה, הפירוש שלפני הזכרת שמו של ר"י קרא חסר בכ"י לייפציג 1, והוא כנראה הפירוש של ר"י קרא.
בראשית ל"א:נ"ג

ואלקי נחור – כולם שוים לו לאלקות, אבל יעקב נשבע באלקי אביו ויצחק.1

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: לפי ר"י קרא, לבן האמין במין שיתוף, גם באלקי אברהם וגם באלהי נחור.
  • נוסח:
    1. בכ"י כתוב "ויצחק" עם ו'. אם נוסח זה מדויק, אפשר שכוונתו שיעקב נשבע גם בה' וגם בחיי יצחק אביו.
בראשית ל"ג:ט"ו

למה ז֔ה – זקף, למה זה תציג עמי אנשים. אמצא חן, מצאתי חן – לאטוא מרעי בל'.1

ר' יוסף.

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: מוכיח מן הטעמים ש"למה זה" אינו מחובר ל"אמצא חן".
  • נוסח:
    1. לעז צרפתי.
בראשית ל"ד:כ"ה

ורבי יוסף קרא אמר:

{ביום השלישי בהיותם כאבים} – כי בשלשה ימים נימולו כולם, וביום שהיו כולם נימולים וכואבים באו עליהם.

  • מקורות: ר"י בכור שור, ובשינויים קלים בספר הג"ן.
  • תוכן:
בראשית ל"ו:י"ב

ור' יוסף קרא פי':

בדברי הימ' כי תמנע הכת' כאן זכר, ועל כן נקרא בטעם לגרמי לומ' שהיא במספר הבנים. והיתה פילגש – פת' ועוד היתה פילגש. והוא כמו אותן דברים שפירשו חכמ' שאין להם הכרע, כלומ' שזו התיבה נדרשת לפניה ולאחריה. ובזה הפי' יתיישבו שתי המקרא' כאן ובד' הימ' ומדרש חכמים יתיישב במובן.

  • מקורות: גיליון כ"י פרמא 2706. והשווה פענח רזא ומושב זקנים, והשווה לרשב"ם וספר הגן (לגבי "הפסיק").
  • תוכן: אולי משתמע מכאן שר"י קרא כתב פירוש על דברי הימים
בראשית ל"ז:ב'

והוא נער וגו' – אין גנאי לבן הגבירה בעודנו נער להיות רועה עם בני השפחות.

ויבא יוסף את דבתם רעה – כול הפרשה כולה נכתבה כי כולם היו שונאים אותו ומתקנאים בו וכשהתנכלו אותו להמיתו לא היה אחד מהם מוחה אעפי שנתגדל ביניהם כי הביא דבת בני השפחות אל אביהם ובני הגבירה על חלומותיו ועל דבריו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה חזקוני.
בראשית ל"ז:ז'

והנה קמה אלומתי וגם נצבה {והנה תסבינה אלמתיכם} – כל דבר הנוטה מדרכו וממנהגו נקרא מ(צ)[ס]ב,1 ואין דרך אלומות להשתחוות כי אין (דרך) [בהם]2 רוח ודעת, אבל אלומותיכם היו נוטות ממנהגם והיו משתחוים לאלומתי. ולפי המדרש3 יש ללעוז4 תסובינה רייטורניינ"ט בלע', כמו הנני מיסב את כלי המלחמה וכמו סוב דמה לך דודי.

כך פירש ה"ר יוסף קרא.

  • מקורות: כ"י אוקספורד מארש 225 ומינכן 252 עם תיקונים ע"פ כ"י המבורג 52 (פירושי ר"ח פלטיאל)
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בכל כתבי היד כתוב "מצב", אך מן ההקשר צ"ל "מסב".
    2. ב"י אוקספורד מארש 225 ומינכן 252 כתוב "דרך" (ובכ"י המבורג 52 יש השמטה), אך מן ההקשר צ"ל "בהם".
    3. כך בכ"י המבורג 52. בכ"י אוקספורד מארש 225 ומינכן 252: "מדרש".
    4. כך בכ"י המבורג 52. בכ"י אוקספורד מארש 225: "לעוז", ובכ"י מינכן 252 יש טעות וחסר כל הלעז.
בראשית ל"ז:י"ג

רשב"ם

הלא אחיך רועים בשכם – במקום סכנה שהרגו אנשי המקום.

זה שמעתי מר' יוסף קרא חבירנו והנאה לי.

כ"י וורמס

ומשמו של ר' יוסף ב"ר קרא שמעתי אני המעתיק בענין:

הלא אחיך רועים בשכם – לפי שנתיירא יעקב מבניו שהוליכו הצאן במרעה שם שכם אשר הרגו זכורם, אמר ליוסף הלא אחיך רועים בשכם, ולשם הרגו כל אנשי העיר ומתיירא אני מן יושבי הארץ, לך נא ואשלחך אליהם – ותראה את שלומם ואת שלום הצאן.

  • מקורות: הנוסח הקצר ברשב"ם עה"ת, והנוסח הארוך מובא בMGWJ 1865 p.384 ובפליטת סופרים ע"פ כ"י וורמס (כ"י ברסלאו 103 שאבד).
  • תוכן:
בראשית ל"ז:כ"ו

מה בצע כי נהרוג אחינו וכיסינו את דמו – כלומ' מה נשתכר בו אם נהרוג אותו מוטב למכור אותו ונמלא1 את כיסנו מדמי ממכרו. וכיסינו – לשון כיס, דמו – לשון דמים.

כך פי' הר"ר יוסף קרא

  • מקור: כ"י מינכן 252
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בא' 225: ונמלי
בראשית ל"ח:א'

ויהי בעת ההיא – שמכרו את יוסף ולא חשו לכבודו אם יוכשל בעבירות וירד יהוד' ונכשל בכלתו בעון אחיו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
בראשית מ"א:ז'

והנה חלום – בתחילה היה סבור שמראותיו אמת וכשהקיץ אז ידע כי חלום היה.

ר' יוסף1

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה רשב"ם, חזקוני, ורש"י כ"י לייפציג 1. ועיין דברי א' טויטו, תרביץ ס"א:א': 103-102.
  • נוסח:
    1. לאחר החתימה נוסף: "כאשר יחלום הצמא והנה שותה, והקיץ ונפשו שוקקה", והשווה חזקוני.
בראשית מ"א:ט'

את חטאי אני מזכיר היום – אדם שמזכיר סרחונו לפני המלך מוסיף על חרונו א'ע'פ' כן אני אזכיר כדי שתנוח דעתו עליו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה ריב"ש (המצרף פירוש זה לפירוש ר"י קרא על מ"א:י"ב) ורד"ק.
בראשית מ':ט"ו, מ"א:י"ב-י"ד

גונבתי מארץ העברים – ואיני עבד וכנען לימכר,

וגם פה לא עשיתי מאומה – לא נתחייבתי ליאסר בבית הסהר.

והוא הזכירו בלשון גנאי שקראו נער עברי עבד לשר הטבחים, ורחמו עליו מן השמים, וישלח פרעה ויקרא אל יוסף ויריצוהו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: הגיליון מופיע סמוך לפירוש רש"י לבר' מ"א:י"ב. השווה ריב"ש מ"א:ט' המצרף פירוש זה עם פירוש ר"י קרא על בר' מ"א:ט'.
בראשית מ"ב:כ"ח

מה זאת עשה וגו' – המקום משלם לנו טובה תחת רעה שעשינו לאחינו לא לחנם היא זו.

ת' ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה רשב"ם וחזקוני.
בראשית מ"ד:ט"ז

מה נצטדק – אם נאמר לא גנב גנבנוהו הרי נמצא בידינו אבל האלקים יודע שלא גנבנוהו אך חטאנו לפניו ומצא את עבדיך.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן:
בראשית מ"ד:י"ח

אל יחר אפך בעבדך – שהרי יש לחוש לחמתך כי כמוך כפרעה. דין הוא שיעמדו דבריך כדבר המלך, ואתה אמרת אשימה עיני עליו.

ר' יוסף

  • מקור: גיליון כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה חזקוני.
בראשית מ"ה:א'

ויקרא הוציאו כל איש – ד"א:

שאם ישמעו כלם שמכרו אחיהם, יאמרו אין אמונה באלו וזה אינו איש נאה למשול במלוכה.

קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י פרמא 3512 ואוקספורד אופ' 103
  • תוכן: השווה לביאור ר"י קרא על בראשית מ"ה:ד'.
בראשית מ"ה:ג'

ולא יכלו אחיו לענות אותו – פי' הרב יוסף קרא:

מאמינים ואינם מאמינים. מאמינים שהרי הזכיר שמו יוסף, ואינם מאמינים לשעבר לעבד נמכר יוסף בכבל ענו רגלו ועכשיו הוא מושל בכל ארץ מצרים.

  • מקור: דעת זקנים
  • תוכן:
בראשית מ"ה:ד'

ואני המעתיק שמעתי משם ר' יוסף קרא בר שמעון קרא:

גשו נא אלי – אע"פ שאמר יוסף הוציאו כל איש מעלי נתירא להתגלות אל אחיו בסימנים אלו כי אם בלחש לכך אמר להם מתירא אני שלא ישמעו המצרים, גשו נא אלי ואומר לכם דברים שתכירו שאני יוסף.

אני יוסף אחיכם אשר מכרתם – ואין לגלות דבר כי אם בלחש שלא יחזיקו עצמיכם המצרים כגנבים וכלסטים לאחר זמן.

  • מקור: כ"י וורמס (כ"י ברסלאו 103 שאבד) לפי עדות ברלינר במאמרו בMGWJ 13 (1864): 220 ובפליטת סופרים.
  • תוכן: השווה לגליון האנונימי בכ"י וינה 23, והשווה לביאור ר"י קרא על בראשית מ"ה:א'.
בראשית מ"ז:י"ח

ויבאו אליו בשנה השנית – נראה כי מה שאמר בשנה השנית כאן היא שנת ששית1 לירידת יעקב והיא רביעית לרעב, כי התבואה שנשארה מן השובע עם הכסף הספיק להם שלש שנים וברביעית נתנו מקניהם ובחמישית אדמתם ובששית גופם לעבדים ובשביעית נתן להם זרע וזרעו ולקטו בשמינית, ופסק הרעב מלחם לפי הטף, ולא לפי היוקר, כי בריוח מפרנסם.

מר' יוסף קרא.

  • מקור: ספר הג"ן
  • תוכן: השווה חזקוני.
  • נוסח:
    1. צ"ל "שנית".
בראשית מ"ז:כ"ח

ויחי יעקב – למה פרשה זו סתומה. פי' ה"ר יוסף קרא:

לפי שלא מצינו הפסק לחצי מניין, לעיל מנה ק"ל שנה וכאן י"ז הרי קמ"ז. לכך אל תתמה שלא הפסיק בנתים.

  • מקורות: כ"י מינכן 50. נוסח דומה בכ"י קמברידג' 377/3, ובפענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103.
  • תוכן:
בראשית מ"ח:ב'

וישב על המיטה – תשובה למינים ששואלים למי השתחוה אלא לע"ז שהיא בראש מיטתו. וי"ל להם תשובה אחריה, א"כ שע"ז בראש מיטתו אז היה מבזה בה, שנאמ' וישב ישראל על ראש המיטה, להבזות בה.

מוה"ר יוסף קרא.

  • מקור: כ"י מינכן 50 ובדומה בכ"י לונדון 9931 [ברלינר בפליטת סופרים הבין ש"מוה"ר יוסף קרא" מהווה כותרת לביאור הבא. אולם כ"י לונדון 9931 מוכיח שאינו כן, והביאור שלאחריו שאוב מספר הג"ן (עיין פענח רזא כ"י אוקספורד אופ' 103) שלקחו מר"י בכור שור.]
  • תוכן: הביאור מובא בשם ר"ת בכ"י המבורג 52, לונדון 27128.
בראשית מ"ח:י"ח-י"ט

מנחת יהודה

שאל מין אחד לר' יוסף קרא:

ע"כ צריך אתה לומר שיעקב עשה את שתי וערב שהרי כתוב ויקח יוסף את שניהם וגו' (מח, יג) וכתו' וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים (מח, יד), מכלל שהפך ידיו שתי וערב כדי לתת ימינו על ראש אפרים, והיאך יעשה כן? והוא השיב שלפיכ' אמ' לו יוסף: לא כן אבי (שם) כלומ' לא נכון לעשות כן, והשיב יעקב: ידעתי בני ידעתי (מח, יט) שאין זה נכון ולא נתכוונתי לכך, נתכוונתי שזה יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים.

ספר יוסף המקנא

פקרו: שכל את ידיו. והקרא השיב:

כי לכך אמר לו יוסף: לא כן אבי, אך בזו הטענה להוציא הצדיק מן הדבה. (לא הבנתי אבל שמעתי). א"ל [לא] כן אבי, שהיה סבור שאביו מניח ידיו במזיד בשתי וערב, ויעקב השיב: ידעתי בני ידעתי (פס' יט) יודע אני שאסור לעשות שתי וערב, אבל איני מתכוון לכך.

  • מקורות: נוסח הארוך במנחת יהודה (כ"י וטיקן 21, כ"י וטיקן 53) בר' מ"ח:י"ט, ונוסח הקצר בספר יוסף המקנא (עמ' 43).
  • תוכן:
בראשית מ"ט:ה'-ט'

כלי חמס מכרותיהם – אין גבורתם גבורה, כי אם כלי חמס.

בסודם אל תבא נפשי כי באפם הרגו איש – לא שבטחו על גבורתם, אלא אף שלטה בהם, ולא תאמר בשעת אפם בלבד, אלא אפי' ברצונם – בשעת רצונם, עקרו שור – הפרידו יוסף, שנקרא שור, מעל אביו. הא למדנו, שכל שעה אין כליהם אלא לחמס.

אבל יהודה אתה יודוך אחיך – שאתה גיבור ומושל ברוחך.

גור אריה יהודה – יש בך כח כאריה1, ואע"פ כן מטרף בני עלית – שנ' ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג (בר' לז,כו).

פ"ר יוסף. נחזור לעיניין של מעלה...

  • מקורות: כ"י וינה 24, ובשינויים קלים בכ"י סינסינטי 1. נוסח קצר יותר (המכיל רק מ"אבל יהודה אתה יודוך אחיך") מופיע בכ"י סנקט פטרבורג 118.1.
  • תוכן: עיין בפירוש הבא.
  • נוסח:
    1. אפשר שצריך להשלים כאן או "בחור" כמו בכ"י סינסינטי 1 או "וכגור" כמו בכ"י סנקט פטרבורג.
בראשית מ"ט:ט'

ויש מפרשים מטרף בני עלית – מעצמך ומרצונך, שאין אדם יכול להעלות אותך מעל טרף שלך עד שתרצה, כמו שנאמר כאשר יהגה האריה על טרפו וקרא אחריו מלא רועים משאגתם ומהמונם לא יחת עד שירצה ויעלה מעצמו.

משום רבי יוסף קרא שמעתי.

  • מקור: ר"י בכור שור
  • תוכן: השווה לפירוש הקודם.
בראשית מ"ט:י'

לא יסור שבט מיהוד' – משימלך מלך ביהוד' לא יסור מהם שבט שלא יסכימו במלכותו, עד כי יבא שילה – ושם יחלק המלכות. כלומ' משימלך דוד לא יסור שבט אחד מישר' שלא יסכימו במלכותו כי כולם פה אח[ד] להמליך אותו.

עד כי יבא שילה – כלומ' עד רחבעם בן שלמה שבאו כל ישר' שכמה להמליך אותו ואז יסורו מהם עשרת השבטים. ושילה סמוך לביתאל כדכת' הנה חג י"י בשילה מימים {ימימה} אשר מצפונה1 לביתאל {מזרחה השמש} למסילה2 העולה מביתאל שכמה {שופטים כ"א:י"ט}.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: פירוש דומה ברשב"ם בראשית מ"ט:י'
  • נוסח:
    1. בכ"י בולוניה: בצפונה
    2. בכ"י בולוניה: במסילה
בראשית מ"ט:י"ד-ט"ו

יששכר חמור גרם – דומה לחמור בעל עצמות, שיכול ליסבול טורח הרבה.

רובץ בין המשפתים – לאותו1 חמור שבעליו דר על הספר ומטעינו מזה לזה ומזה לזה ואין לו מנוחה, כך יששכר דר2 בין התחומין, וכל אחיו עוברין עליו, והוא סובל טורח3 אכסנאין.

וירא מנוחה כי טוב – ראה מקום מנוחתו, הוא גורל נחלתו, כי טוב.

ואת הארץ כי נעמה – קלה להוציא פירותיה.

ויט שכמו לסבול – טורח אחיו העוברי' עליו.

ויהי – לכל אחיו ישר',4 למס עובד – בדבר הזה לקבל אחיו5 המתאכסנים אצלו.

רבינו ר' יוסף.6

  • מקורות: כ"י סנקט פטרבורג 118.1 עם השלמות מכ"י סינסינטי 1 וכ"י וינה 24. השווה גם חזקוני, והפירוש שהדפיס מאנן בHUCA 15, עמ' 510-509. בכ"י וינה 24 נשתרבב חלק מפירוש רש"י ("סובל עול התורה כחמור הזה שמטעינין אותו משאוי. רובץ בין המשפתים – כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית, ודומה לו למה ישבת בין המשפתים") לתוך פירוש ר"י קרא (ואז הוא מופיע שוב כחלק מדברי רש"י). בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 נתחלפו הפירושים וייוחס פירוש רש"י לר"י קרא ופירוש ר"י קרא לרש"י.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן בכ"י כ"י סינסינטי 1 וסנקט פטרבורג 118.1. בכ"י וינה 24: "אותו".
    2. המלה "דר" חסרה בכ"י סינסינטי 1 והושלמה מכ"י סנקט פטרבורג 118.1 וכ"י וינה 24.
    3. כן בכ"י סינסינטי 1. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 וכ"י וינה 24: "עליו".
    4. המלים "לכל אחיו ישר'" חסרות בכ"י סינסינטי 1 והושלמו מכ"י סנקט פטרבורג 118.1 וכ"י וינה 24.
    5. המלה "אחיו" חסרה בכ"י סנקט פטרבורג 118.1, ובכ"י וינה 24 חסר גם "לקבל".
    6. בכ"י סנקט פטרבורג 118.1: "ור' יוסף בר' שמעון פירש"
×