מפירושי ר' יוסף קרא על נביאים

יהושע א':ד'

והלבנון – אילני פירות גנות ופרדסים ודומה לו זכרו כיין לבנון.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23
  • תוכן: אין לנו את פירושו של ר"י קרא לפרקים הראשונים בספר יהושע.
יהושע ו':ה'

תחתיה – לפי שעובי החומה גבוהה, ואם תפול כשאר נפילה הרי היא גבוהה וחזקה כבתחילה, לכך שקעה במקומה.

ת' ר' יוסף.

  • מקור: כ"י ברלין 122
  • תוכן: אין לנו את פירושו של ר"י קרא לפרקים הראשונים בספר יהושע.
יהושע ו':כ"ג-כ"ו

ואת כל משפחותיה – אפי' קרוב מחמת קרוב.

משמו ר' יוסף.

ואת העיר הזאת – אפי' ישנה זאת עוד אחרת שיקרא שמה יריחו. וכן מצינו בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו.

  • מקור: כ"י לונדון 11318/3, והשווה כ"י ברלין 122
  • תוכן: אין לנו את פירושו של ר"י קרא לפרקים הראשונים בספר יהושע.
שופטים ו':כ"ה

פר השור [... ... ... ... ... ...] דתנינן {משנה סנהדרין י':ה'} החמרת והגמלת וכי הא בקרת1 של של בית(ר) עברה.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן:
    1. השווה "בקרת של אנטונינוס" בבראשית רבתי.
שופטים י"א:ט'

ויאמר יפתח אל זקני גלעד אתם אומרים אם אלחם בבני עמון אהיה לראש ולשר – לא אתגאה חנם אלא אם אלחם ונתן י"י אותם לפני אז אהיה עליכם לראש.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא: "ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן י"י אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש – ואם לא יתן י"י אותם לפני, לא אהיה לכם לראש, שאין רצוני להתגאות על הציבור בחינם." אין בפירוש רש"י התייחסות לפסוק זה.
שמואל א' א':כ"ד

והנער נער – הכת' מתמיה למה הביאתו אם לשורר בכלי שיר עודנו נער ואינו ראוי לשום שירות ומפרש לפי ששאילתיהו לי"י כל הימים בין נער בין קטן ולפיכך הביאותיו.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא: "והנער נער – עודנו נער, לא היה בו כח לשמש, ואף על פי כן הביאתו לשילה לקיים את נדרה שנדרה: ונתתיו לי"י כל ימי חייו, כשם שמספרת לעלי בסמוך למה הביאתו והניחתו לשילה בעדנו נער, ש"גם אנוכי השאלתיהו לי"י כל הימים אשר היה הוא שאול לי"י." פירושו עומד בניגוד לרש"י ולמדרש.
שמואל א' י"ט:י"ג

בן נעות המרדות – בן שהוא סר ונע ומורד על מצות אביו. ולא חירף האם.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא: "בן נעות המרדות – בן הנעוה והמורד על דבר אביו. בן נעות – אינו אומר: בן פלונית, אלא כמו: בן בליעל, בן מות, בן חכם, שכל מינים הללו, כולם תיקון מלה הוא: בן בליעל – איש בליעל, בן מות – פתרונו: איש מות, בן חכם – פתרונו: איש חכם. אף כאן בן נעות – פתרונו: איש הנותן כתף סוררת, ופונה עורף ולא פנים, ופונה בתוכחת. נעות – כמו הנע ועיוה, לשון עיקול, שנעקל מלשמוע תוכחה." פירוש ר"י קרא עומד בניגוד לפירושו של רש"י ששאול מחרף גם את אמו של יונתן.
שמואל א' כ':ל'

אין אחרת זולת בזה – וכבידה היא יותר מדאי. אין כמוה – אפי' יש אחרת חפץ אני בזאת.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא: "אם אותה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה – במקום זה. עכשיו דומה לאחימלך, שאם היתה אחרת שם זולתה שהיא טובה לדוד מחרב גולית, שהוא נותנה לו, שהוא אומר לו: אם אותה תקח לך קח – כלומר: אם אותה תרצה ליקח לך – קח, כי אין אחרת זולתה - עכשיו משמע: הא אם היתה אחרת זולתה, היא טובה לך מחרב גולית מפני כובד שלה. ודוד משיבו: אין כמוה תננה לי – כלומר: אפילו אם היתה אחרת זולתה, לא הייתי נוטל כי אם זו, שכח בידי להרים אותה." אין בפירוש רש"י התייחסות לפסוק זה.
שמואל ב' י"ז:כ"ח

לשווי ברי סליקתא.1 משכב וספ[ות – ... ... ...]גמ' שווי.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן:
    1. השווה אונקלוס בראשית מ"ט:ד'.
מלכים ב כ"ג:כ"ב

לא נעשה כפסח הזה – לי"י בירושלים. אבל משמלכו מלכי ישר' ומלכי יהודה לא עשו פסח כל ישר' בירושלים, לפי שנחלק המלכות לשנים מירבעם ואילך, והיו הולכים לעגלים שבביתאל ושבדן עד עכשיו שגלו עשרת השבטים והחזירן ירמיה ומלך עליהם יאשיהו, ובאו כולם לירושלים.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23
  • תוכן:
ישעיהו א':א'

בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו – נבואה זו נאמרה בימי חזקיהו אחר שגלו עשרת השבטים, וכן הוא אומר למטה על מה תכו – שכבר גלו עשרת השבטים.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא ישעיהו א':ה'
ישעיהו א':ד'

עזבו – תורה שבכתב. נאצו – תורה שבעל פה.

ר' יוסף.1

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23, ברלין 122
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. בכ"י ברלין 122: מפי ר' יוסף קרא
ישעיהו א':ו'-ח'

1פצע – מוציאה דם.

חבורה – נצרר הדם.2

טרייה – יבישה. כעין והוציאה מים, נס גדול.

לא זורו – הפצעים. דרך הרופאים לדחוק פלייאה בל'3 שתצא הליחה, לשון ויזר {שופטים ו':ל"ח} טל, ושב וממרס אספלנית עליה.4

ולא חובשו – החבורות, לתת תחבושת ליישב הדם.

ויבישות המכה לא רוככה בשמן – לעשות הטרייה נוחה והרכה.

ומפרש שלש כנגד שלש: ארצכם שממה – היא הפצע, שכבר גלו עשר השבטים.

עריכם שרופות אש – היא חבורה, תחילת מכה, עלה סנחריב על כל ערי יהוד' ויתפשם בי'ד'5 לחזקיהו.

אדמתכם – זו, זרים אוכלים – לפניכם, הרי מכה טרייה, חולה רעה שאין בה רפואה6 ונחמה.

והרי נותרה בת ציון לבדה, כסוכה הנותרת בכרם, הכרם נשחתת והסוכה סופה שתחרב שאינה לצורך, כך ארץ ישר' קרואה סוכה כי כרם י"י צבאות בית ישר' ויהודה עיקר הפרדס נטע שעשועיו {ישעיהו ה':ז'}, וציון לבדה קרוייה סוכה, ויהי בשלם סוכה ומעונתו בציון {תהלים ע"ו:ג'} שהיתה צופה7 ונוטרת כל הבית סביב. בריטא בלעז. ודוגמ' לסוכה בכרם דימה לה עמה.

כמלונה במקשה כעיר נצורה – שכולן סופן ליחרב.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23 עם השלמות מכ"י ברלין 122, אוקספורד אופ' 34 (186),
  • תוכן: מקביל לפירוש ר"י קרא, אך עם תוספות.
  • נוסח:
    1. בכ"י ברלין 122 כתוב כאן: "ע"א מר' יוסף".
    2. בכ"י ברלין 122 חסר: "חבורה – נצרר הדם."
    3. בכ"י וינה 23 חסר: "בל'" והושלמה מכ"י ברלין 122.
    4. בכ"י וינה 23 חסר: "עליה" והושלמה מכ"י ברלין 122.
    5. כלומר, בשנת י"ד לחזקיהו.
    6. בכ"י וינה 23 חסר: "רפואה" והושלמה מכ"י ברלין 122.
    7. בכ"י וינה 23 חסר: "בציון שהיתה צופה" והושלמה מכ"י ברלין 122.
ישעיהו א':ט"ו

ובפרישכם כפיכם – לדוכן, אני אעלים עיניי שלא אסכים על ידיכם להביט מבין אצבעות הכהנים, כדאמ'1 משגיח מן החלונות.

גם כי תרבו תפילה – ביום הכיפורים שיש בו ד' תפלות.

תוספת ר' יוסף קרא.2

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186),
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. כן בכ"י ברלין 122. בכ"י וינה 23: "כ'ד'א'"
    2. כן בכ"י ברלין 122. בכ"י וינה 23: "ר' יוסף"
ישעיהו א':י"ז

שפטו יתום – הוציאו דינו לאמיתו.

ריבו – אף הריב של אלמנה – קבלו עליכם להוציא תביעתה מיד החומוץ,1 שאינה יוצאנית כאיש, שיהא ספק2 לכם בתביעתה בפסק הדין.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. כך בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186). בכ"י וינה 23: הגוזל
    2. כך בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186). בכ"י וינה 23: פסק
ישעיהו א':י"ח

שני – אדום מתולע. לכך1 ליבונו כשלג – שהוא לבן מצמר.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. בכ"י וינה 23: לבן.
ישעיהו א':כ"ב

כספך היה לסיגים – לפי שסבאך מהול במים1 – שהיה אומר השולחני לפי שהחנוני הולך ברמאות,2 אף אני כנגדו.

ת' ר' יוסף קרא.3

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23, ברלין 122
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. עד כאן רק בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23, וחסר בכ"י ברלין 122.
    2. כן בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186), ברלין 122. בכ"י וינה 23: בראמות.
    3. כן בכ"י ברלין 122. בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23: יוסף.
ישעיהו א':כ"ג

יתום לא ישפוטו – שהוא להם למשא לקבל עליהם הריב.

וריב אלמנה – אפילו התביעה לא יבא אליהם כו'.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), וינה 23
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
ישעיהו א':כ"ד

אביר ישר' – אב1 בית דין שלכם, כמו אביר הרועים.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י ברלין 122
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. בכ"י ברלין 122 בטעות: "את".
ישעיהו א':כ"ו

עיר הצדק – כבתחלה צדק ילין בה.

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, כ"י ברלין 122
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
ישעיהו א':כ"ז

ושביה בצדקה – במצדיקי עצמם.

יוסף.1

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23, כ"י ברלין 122
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
    1. כן בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186), ברלין 122. בכ"י וינה 23: יו'.
ישעיהו א':כ"ח

ושבר1 פושעים2 וחטאים יחדיו ועוזבי י"י יכלו3 – שבכולן הוכיחן למעלה: והם פשעו בי {ישעיהו א':ב'}, 4גוי חוטא... עזבו את י"י {ישעיהו א':ד'}.

יו'.

  • מקור: כ"י וינה 23, כ"י ברלין 122
  • תוכן: מקביל לפירוש ר"י קרא.
  • נוסח:
    1. בכ"י ברלין 122: ובשבר. בכ"י וינה 23: ובשר.
    2. כן בכ"י ברלין 122. בכ"י וינה 23: פושים.
    3. בכ"י וינה 23: ועוזבים יחדיו יכלו. בכ"י ברלין 122: ועוזבים שהן יחדיו יכלו.
    4. בכ"י וינה 23 נוסף כאן: שנ'.
ישעיהו ב':ג'

_

למעלה ת'ר' יוסף.

  • מקור: כ"י ברלין 122
  • תוכן:
ישעיהו ג':ג'

שר חמשים – חשוב</b>1 וממונה על חמשים.

חכם חרשים – בקי באומניות.

נבון לחש – מבין דבר מתוך עצה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: הביאור השני והשלישי מופיעים בפירוש ר"י קרא.
  • נוסח:
    1. בכ"י וינה 23 נחלקה המלה לשתיים.
ישעיהו ג':ח'

כי כשלה ירושלים – כולם חסירים וטְפֻלִים, אין עוזר זה לזה. ולמה? כי לשונם ומעלליהם כולם מכעיסים.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ג':ט"ז

{וברגליהם תעכסנה} – צורת דיוקן מצויירת במנעלי רגליהן, מנומר דג ונחש.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: ביאור מקביל בפירוש ר"י קרא.
ישעיהו ג':י"ט

הרעלות – צניף שמצניפות כל פרצופן חוץ מגלגל העין, כדי שיתאוה אדם לזנות1 במראות2 הלסתות.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
  • נוסח:
    1. כך בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186). בכ"י וינה 23: ליזון.
    2. כך בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186). בכ"י וינה 23: במראית.
ישעיהו ג':כ"ו

ע"א: פתחיה – פורט בלע', והוא נמל שהכל נכנסין שם לסחורה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
ישעיהו ד':א'

הם אמרו דוכוס רואה ונוטלה, אפרכוס רואה ונוטלה, מה לנו לבחורי ישראל ריקנין. לא דיי להם שאחת לא תהא לבחור אחד, אלא אפילו שבע מהן יבקשו תחינה לבחור אחד משפט לאשה שתהא ניזונית ועושה, ואנו שבעתנו עושות לך ואינן ניזונות, רק תקרא בעל לכולנו לכסות חרפתנו מן הגוים המואסים בבעולה ולא יגעו בנו.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23 (עם שיבושים)
  • תוכן: ר"י קרא בפירושו מבאר באופן אחר.
ישעיהו ד':ד'

ברוח – טלנט בלע', שיעלה על רוחי לשפוט אותן.

וברוח בער – לבערם מן העולם. בער – כמו לבער, דישקוברינט, לשון פעול הלוך.

על מקראיה – על הקרואים ב' לתוכה. ד"א: מקראיה – קונטרירש,1 לשון קריה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23 (חלק)
  • תוכן: השווה לביאור מקביל בפירוש ר"י קרא.
  • נוסח:
    1. כך בכ"י וינה 23. בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186): קונטרדש.
ישעיהו ו':ה'

כי נדמיתי – מלומ' קדוש, כמו כן יען כי טמא שפתים.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ו':ז'

וזהו שאמר הכתוב במקום אחר י"י אלהים פתח לי אזן, הראני פנים לשלחני בשליחותו כשאמר את מי אשלח ומי ילך לנו, ואנכי לא מריתי.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ז':י"ד

ע"א: וזהו האות שהרי העלמה הרה ואינך יודע עצמים שבבטן המלאה אם זכר אם נקבה יהיה ואני אומ' לך שהוא זכר, וכשם שיאמת דברי לאלתר כשתלד זכר כך יאמת דברי על התשועה שאני מתנבא שכדבריי כן הוא.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ז':ט"ו

ד"א: חמאה ודבש יאכל – לא צרך הכתוב אלא כדי לשבר את האזן שסופו לומר מרוב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל וכן בפרק ימצא תינוק זה חמאה ודבש הרבה לאכול.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ח':ג'

ד'א': ותלד בן – הוא בן אחר, וכן הוא אומר למטה הנה אנכי והילדים וגו', ולמעלן הוא אמר הנה העלמה הרה כבר1 וכאן הוא אומ' ותהר עכשיו.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186). בכ"י וינה 23: עכשיו.
ישעיהו ח':ח'

ד'א': ושטף ועבר – דרכו של נהר לשטוף ולעבור ולחלוף עד אשד הנחלים או לשפוך בים אם לא הר וגבעה מעכבם, ולא הוצרך המקרא ליתן שיעור באורך,1 כל הדרך כולו הוא שוטף.

ועד צואר יגיע – זה העומק, וכמה רחבו, מלא רוחב ארצך יהודה.

ושטף ועבר כל האורך עד צואר יגיע העומק, מלא רחב ארצך זו הרחב.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בכ"י וינה: בעורך מסתמא.
ישעיהו ט':ו'

ולשלום – וי"ו זו תיקון המילה היא. המרבה משרה של הק' על שכמו,1 ומה גמול ישולם לו, הנה לשלומו אין קץ וקצה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כך בכ"י וינה. בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186): עצמו.
ישעיהו י':כ"ד

ויש עוד לפרש בשבט יככה – אשר עד הנה הכך בשבטו, והורגל לשאת עליך מטהו ואימתו כדרך המצריים. משם ר' מנחם אמר לי ר' יוסף.

  • מקור: רש"י כ"י וינה 23
  • תוכן:
ישעיהו ט"ו:א'

כי בליל שודד – וא'ע'פ'כ' נדמה. דרך שודדים בלילות אינן מכלים להכל, כי מחמת יראה הם באים בלילה שלא יראם אדם, ושוללים כדי משאם והולכים להם. ואילו לא השאירו עוללות כי הדמוהו כלה, בעון שלא נעשו כלילה לישר' להחביאם כ'ד'א' סתרי נדחים נודד אל תגלי {ישעיהו ט"ז:ג'}.

נדמה – נחשב כמת.

ודוגמת מקרא זה בעובדיה אם גנבים באו לך וגו'.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה פירוש ר"י קרא.
ישעיהו כ"ט:י"ד

ואבדה חכמת חכמיו – מה שבידו תאבד ממנו ומתוך כך בינת נבוניו תסתתר,1 שאם לא ילמדה נבון החכמה, מאין יבין דבר. חכם – זה מלומד מרבו, נבון – זה המבין דבר בתוך דבר, כדאית' בסיפרי רק עם חכם ונבון, חכם דומה וגו'. ואין נכון לומ' ואבדה בינת נבוניו, אין לשון אבידה נופל אלא בדבר כגון חכמה, שלמד מרבו וסוף שאבדה2 ממנו.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן בכ"י אוקספורד. בכ"י וינה 23: תסתר.
    2. כן בכ"י אוקספורד. בכ"י וינה 23: שאבודה.
ישעיהו ל"ג:י"ג-ט"ז

שמעו רחוקים – הרחוקים מכאן לא יכירום אלא בשמועה, והקרובים הרואים את גבורתי – דעו בראייה.

כל מניין שנ' בו חנופה במקרא אינה אלא כמניין המהפכין ובודים פסוקים למינות וזה אב לכולם.

אחזה רעדה חניפים1 – וכן מירושלים יצאה חנופה לכל הארצות, מיני ישראל שהחליפו התורה, מהם למדו מיני האומות וזהו טעותם של ישו, ובהם אנו נדונים.

לכם לישאל מי יגור – וזהו הראוי לגור, הולך צדקות.

הוא מרומים ישכון – כמו הוא בציון ישכון, וסתם מרום הוא ציון, דכת' נשגב י"י כי שוכן מרום מלא ציון משפט וצדקה {ישעיהו ל"ג:ה'}.

מצדות סלעים – ציון נקרא מצודת דוד.</b>2

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כן בכ"י וינה 23. בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186): לכולם.
    2. כן בכ"י וינה 23. בכ"י אוקספורד אופ' 34 (186): צור.
ישעיהו ל"ג:כ"ג

בל יחזקו1 כן תרנם בל יפרשו נס – כן נכה כל כך לא יתחזק תורן לפרוש וילון עליו.

בל פרשו – בל יוכלו לפרוש נס עליו, כן לא יחזק תרנם שיוכל להעמיד נס.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
    1. מלת "יחזקו" חסרה בכ"י וינה 23.
ישעיהו ל"ד:ט"ז

עיניין אחר מפי ר' יוסי

דרשו מעל ספר י"י – לשון ספירה וחשבון, דרשו וקראו את חשבון החיות המנויות כאן, אחת מהנה לא נעדרה מלבא באותו הפרק לשתות ולאכל חלב.

כי פי הוא צוה – את דברי פי שאני אומ' לכם קבוצת החיות הללו, י"י האמור בראש המקרא הוא צוה לבא שם ורוחו של הקב"ה הוא קבצן והוא הפיל להם הגורל וגו'.

  • מקור: כ"י פרמא 387
  • תוכן: שונה מפירוש ר"י קרא
ישעיהו ל"ה:ב'

כבוד הלבנון – בית המקדש, ניתן לה חזר כבודו לציון.

כבוד הלבנון הדר הכרמל מכה באיזמל ומרפא באיזמל, הכה למעלה החפיר לבנון קמל ונוער בשן וכרמל, וריפא בו בלשון, כן דרך כל הנבואות מה שמחץ מרפא, נחמה מתוך תוכחה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
ישעיהו ל"ה:ט'

ופריץ חיות – עשו חזיר מיער, אין לך פריץ בחיות כחזיר הבר, וגם ארי מסבכו {ירמיהו ד':ז'}, הוא נבוכד נצר, לא ימצא שם.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: בדומה בפירוש ר"י קרא
ישעיהו ל"ו:י"א

רבשקה – ישר' משומד היה, כסבורים הם ? לפי מצות המלך עליו לבו נמשך למשפחתו ויכמרו ניחומיו.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בכ"י וינה 23: הסופר.
ישעיהו ל"ו:כ"א

ויחרישו – על ראש המקרא אין להשיב, מי בכל אלהי וגו', בדין הוא כן. אבל על סופו כי יציל ה' וגו' היה להם להשיב אלא מנעו מלהשיב ויחרישו כי מצות המלך הוא – אולי יראה הרואה ויהמו מעיו.

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ו:כ"ב

ושבנא הסופר – לא זהו שבנא הסוכן.1

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. בכ"י וינה 23: הסופר.
ישעיהו ל"ז:י"ח

ע"א: את {כל} הארצות – למודים הם הכתובים לקרות העמים ארצות, כדמתמר וכל הארץ באו מצרימה, ותרעב ארץ מצרים, וכן הרבה.

יוסף.

וידעו להכיר כי לא כצורנו צורם.

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ז:כ"ד

ר' יוסף אומרם בלשון אחר:

ותאמר ברוב רכבי – כל התשובה מוסבת על דברי קנתורין האמורים למעלה מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו וכל מלכי הארץ לא עמד איש מפניו. וזו היא התשובה אומרת ברוב רכבי וג' ירכתי לבנון – הם המלכים כ'ד'א' אשור כלבנון גדל, ויחזקאל בכמה מקומות מכנה אותן בלבנון. בירכתי – בראשו אחד באתי ואכרות קומת ארזיו – של לבנון. כל המלכיות הכרתי מסוף העולם ועד סופו. יער כרמל – הם הנמוכים ביער. ואכרות – תמיד אני רגיל בכך.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ח:ח'

וזה לך האות – שתתרפא ויתוספו ימיך כדמפורש למטה ובמלכים ששאל אות בו אעלה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן: השווה ל"ח:כ' להלן.
ישעיהו ל"ח:י"א

אמרתי לא אראה יה – לא אשתמש עוד בזה השם.

יה בארץ החיים – חיים משתמשין בו והמתים אינן רשאין שנ' לא המתים יהללו יה, חק הוא למתים שאין מזכירין שם זה בן שתי אותיות לעולם.

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ח:י"ג

ע"א: מיום עד לילה – שחין זה היה בּוֹן מַלַנְטְ הנראה כחדודה של מחט מעט בשחרית מוסיף והולך כצרעת לפי שעה, בא הערב נפחה נפשו. לכך שונה מיום עד לילה, היה למות בו ביום כדרכו של אותו חולי, נתרפא באותו יום, ולא הילך על משענתו עד יום שלישי.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ח:ט"ו

ע"א: מה אדבר – ומה אתבונן על חוליי.

ואמר לי – שגור עלי מת אתה.

והוא עשה – שקיים גזירתו במכה שאין לה רפואה.

נואשתי ואמרתי: אדדה כל שנותי על מרירת נפשי וגעייתי.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ח:י"ט

ע"א: חי חי – אתה חי, ונאה לחי להודות לאל חי.

יוסף.

  • מקור: כ"י וינה 23, אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו ל"ח:כ'

י"י אמר להושיעני ומה גמול עלי לשלם והרי נגינותי ננגן אני ועמי כל ימי חיינו, היא השירה הזאת מכתב לחזקיהו.

על בית י"י – שהוגן מיד הרשע כעניין שנ' וגנותי וגו', דברי ר', למוסרה לבן לוי לנצח על מלאכת בית י"י לזמרה על הדוכן. וכן למנצח מזמור לדוד: למנצח – לבן לוי המנצחים בשיר, מזמור לדוד – מזמור שמסר דוד לאותו המנצח במלאכתו.

ר' יוסף.

[ומספר והולך שראוי להזכיר הנס בנגינות, שהנס היה גדול מאד, שאמר הנביא יקחו דבלת המחבלת אף בשר חי, למורחה על השחין ויחי – לשון פלא,1 כלומ' כה עשו כדבריו, וחיה. ואף בעיני החולה הפלא ופלא, שמעולם לא נתרפא אדם מחולי זה, ושאל לנביא כשבישרו להירפא מה אות על פליאה זו, ועל מה אות השיבו וזה לך האות כמפורש למעלה, וכן הכתובים סדורים במלכים. ועל זה אמרו דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר.

תוספת.]

  • מקור: אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן: השווה ל"ח:ח' לעיל, והשווה לפירוש ר"י קרא כאן. צ"ע האם התוספת השנייה היא גם מר"י קרא.
  • נוסח:
    1. כך בכ"י וינה 23. באוקספורד אופ' 34 (186): פלווזין.
ישעיהו מ':י'

ע"א: ופעולתו לפניו – לפני וטרם שיעבור הצדיק, מזומן שכר פעולה זו למעלה ליתן למשעבדה.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו מ':כ"ו

ד"א: מרוב אוני' ואמיץ כח – שיש במשרתיו, שאין בהן יגיעות ועייפות.

לא נעדר – איש מהם, שלא יצא במספר אף למחר, זריז ומוכן לרוץ ממזרח למערב, לא כבשר המשמש היום ועף ונוח למחרתו.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186)
  • תוכן:
ישעיהו מ"א:ז'

[... על] ידי שהולמו בפטיש בכל כוחו הקול יוצא [... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] עליו בפטיש חוזר ומחליק בפטיש בנחת וזהו מחליק פטיש את הולם פעם.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה ר"י קרא ישעיהו מ"א:ז' ורש"י שם.
ישעיהו מ"ג:י"ב

ע"א: אנכי הגדתי – מוסב על המקרא האמור למעלה מי בכם יגיד זאת הראשונות ישמיעו כמו שאני עושה שהגדתי והשמעתי.

ואין בכם אלוה זר – שהגיד כזאת.

ואתם – ישר', עדיי – שהאמת אתי כנגד עדיהם ויצדקו שאין בכם שהגיד כאלה.

ואני אל – שהיכולת בידי להגיד מראשית אחרית.

יוסף.

  • מקור: כ"י אוקספורד אופ' 34 (186), כ"י וינה 23
  • תוכן:
ישעיהו ס"ו:י"ז

אחת בתוך – אדמי אחד בא במקומינו והיה מסיח לפי תומו [... ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?את אחת בתוך.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן:
זכריה י"א:ד'-ה'

רעה צאן ההרגה אשר קוניהן יהר[גון ולא יאשמו – בו] דין האומות שהרג[ו א]ת ישר' שהיו [מביאין] עליהם אשם, כאן סתם דבריו ולא פירש [... ... ... ... ... ... ... ... ...] ומה שסתם כאן פירש בספר ירמיה {ירמיהו נ':ו'-ז'} צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום [וגו'?] כל [מוצאיהם] אכלום [ו]צריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו לי"י נוה צדק שהוא מקוה אבותיהם.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה ר' יוסף קרא זכריה י"א:ד'-ו'
משלי ל':כ"ד-ל"ב

ארבעה המה קטני ארץ – פת' חלשים שבבריות. והמה חכמים מחכמים ומתוך שמכירים ב[עצ]מם שהם חלשים נותנים בלבם חכמה איך להנצל, מחכימים מהם.

הנמלים עם לא עז – עם לא חזק. ומתוך שמכירים בעצמם שאינם יכולים לרדוף אחר מזונותם בימות הקור ובימות החורף מפני כח הקור והחורף.

שפנים עם לא עצום – פת' באין כח ואין אונים ומתוך שמכירים בעצמם שהם חלשים משימים בסלע ב[ית]ם – פת' בגובה שבהרים על שן סלע ומצודה שלא ימצאום חיות חזקות מהם לטרוף אותם.

מלך אין לארבה – שישפוט ביניהם אם יעמוד האחד על חבירו להורגו, לפיכך ויצא חצץ – פת' יוצא מזויין שאם יתקפו שיעמוד כנגדו.

שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך וכו' – נמצאתה למד שמשתברים בחלשותם. אף אתה אם באת לריב בחזק ממך למד מאילו ופרוש עצמך מן הריב קודם שיתחזק עליך ויהרגך. הרי פירש לך שכל בריה שמכרת בחלשותה ופירשת עצמה מן הריב משתכרת.

עתה מפרש לך בריות חזקות הבוטחות בחילם ובכוחם, ומתוך כוחם מתגרות בבריות, פעמים רבות נכשלות. פעמים רבות מבליג שוד על עז ושוד על מ[בצ]ר {עמוס ה':ט'}.

הרי לייש גיבור בבהמה – ומתוך שיודע בעצמו שכוחו גדול מזדוג כנגד אדם לטורפו והאדם עומד עליו וה[ורגו.]

[הא] למדת שהבוטחים בכחם הרבה פעמים נכשלים והתופשים עצמם חלשים משתכרים.

אף אתה אם נבלת בהתנשא – פת' אם השפלתה עצמך זו היא נשיאותך וזו היא גדולתך.

אם זמותה יד לפה – אם נתחשבת בלבך להתגרות על הבריות ולהתגאות עליהם שים ידך על פיך ואל תוציא מה שזממתה.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן:
×