מפירושי ר' יוסף קרא על התורה – ויקרא

ויקרא י':א'

אשר לא צוה אתם – ?נקש דֵֵיבר נֵֵיל ננִייט.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה ביאור ר"י קרא שמות י"ט:י"ב-י"ג
ויקרא י"א:מ"ג-מ"ד

ואני המעתיק, יוסף ב"ר שמע', אומ':

לא1 תטמאו בהם – לפי שכל כך חמורה טומאתן, שאם אתם אוכלים אותם, ונטמאתם2 בם. שלא תאמר טומאת עצמן יש בהם, אבל טהרו מלטמא אחר'. לכך הוצרך לומ' ונטמאתם2 בם, כי יש דברים הרבה שהן זכין מלטמא אחרים אבל טומאת עצמן יש בהן, ואילו טמאין ומטמאין אחרים. שמוהתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני י"י – שפיר' ומשמעו אם אתם דביקים במצותיי תהיו קדושים, למה, כי קדוש אני י"י – וקדושתי רבה כל כך, שאני מקדש הדבקים בי, את למד כמו כן ולא תטמ' בהם1 – שכל כך טומאה יש בהן, שאם תטמאו בהם, ונטמאתם בם.

  • מקורות: כ"י וינה 24 עם תיקונים קלים מכ"י סנקט פטרבורג 118.1. הנוסחאות בכ"י ברלין 1221 וסנקט פטרבורג 118.1 קצת משובשות.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. כך בכ"י סנקט פטרבורג 118.1 כלשון הכתוב. בכ"י ברלין 1221 וכ"י וינה 24: "אל".
    2. בפסוק: "ונטמתם".
    3. כלומר, את הפירוש של "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" למדים מהפירוש לכתוב המקביל של "והתקדשתם והייתם קדשים".
ויקרא ט"ו:י"א

וכל אשר יגע בו הזב – אע"פ שפסק מזובו דכל זמן שלא שטף הזב ידיו במים טמא הנוגע בו, ורחיצת כל הגוף קרי שטיפת יד[יו] וכן [א]רח[ץ] בנקיון כפי {תהלים כ"ו:ו'}. ושמא כך מנהג העולם כשרוצ[ה] לומר טבלתי אומר רחצתי ידיי, לשון נקי הוא.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה חזקוני ויקרא ט"ו:י"א
ויקרא ט"ז:א'

אחרי מות – והפסוקי' נכתבי' כסדר המצוה כאשר נאמרו טומא' מקדש וקדשיו בתחילה, הנוגע בכל טמא ואכל קדש יביא קרבן, וא"כ הזהיר על הנכנס למקדש בטומאה כו'.

ה"ר יוסף קרא.

  • מקור: פענח רזא כ"י אוקספורד 103
  • תוכן:
ויקרא ט"ז:ו',י"א

[וכ]פר בעד[ו] [ו]בעד ביתו – בכפרת דברים ה[כ]ת' מדבר.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה רש"י ויקרא ט"ז:ו'
ויקרא ט"ז:ט"ז

ואני הכותב1 יוסף ב"ר שמעון אומר אני:

וכן יעשה לאוהל מועד – כשם שכיפר לפניי ולפנים, כן יכפר באהל מועד בהיכל, שיזה מן הדם על הפרכת כשם שהיזה בפנים, ויתכפר להם על אהל מועד.

השוכן אתם בתוך טמאותם – שגרמו לאהל מועד ששרוי אתם בתוך טומאותם, שנכנסו לו טמאים והיה להם לפרוש, שלא יהא אהל מועד שרוי אתם בתוך טמאתם.

  • מקורות: כ"י ברלין 1221 עם השלמה מכ"י וינה 23, וינה 24, סנקט פטרבורג 118.1.
  • תוכן:
  • נוסח:
    1. מלת "הכותב" הושלמה מכ"י וינה 23, וינה 24, סנקט פטרבורג 118.1. היא חסרה בכ"י ברלין 1221.
ויקרא י"ז:ד' (?)

{דם יחשב לאיש ההוא דם שפך} – ואם חישב ההוא או הכהן המקריב את עולת איש, או הבעלים, בשעת זריקת דמים, שהיא שפיכת הדם, לאוכלו חוץ לזמנו הרי הוא בהיכרת. כך שמע' בשם רבי אליע' הגדול.

  • מקורות: כ"י וינה 24, ובדומה בכ"י סינסינטי 1. ברלינר בפליטת סופרים ייחס את הקטע לר"י קרא, אך לא ברור על סמך מה.
  • תוכן: הפירוש חסר בכ"י לייפציג 1 ובכ"י אחרים, וכנראה הוא תוספת לדברי רש"י. אך ספק אם הוא משל ר"י קרא, והשווה פירוש ר"י קרא לדברים י"ב:ט"ו-ט"ז.
ויקרא י"ח:כ"ו-כ"ח

וי"מ:

ולא תקיא – כמו פן תקיא ומוסב על המקרא שלפני פניו ושמרתם את חקותי וגו' פן תקיא.

כך מפור' בפשטי ה'ר' יוסף קרא.

  • מקורות: מנחת יהודה (כ"י לונדון הרלי 269, פריס 168, אך לא בנדפס)
  • תוכן:
ויקרא י"ט:י"ז

לא תשנא את אחיך בלבבך – שאם תראה עבר עבירה, אל תאמר מייתו ויוסיף על חטאתו פשע, אלא הוכח תכיח – אם תראה בו דבר מגונה, ואז לא תשא עליו חטא. וכן ביחזקאל הוא אומ' ולא הזהרתו להשיב רשע מדרכו הרעה לחיותו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש, שהיה לך להוכיחו והשומע ישמע והחדל יחדל.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י סנקט פטרבורג 363 EVR II A
  • תוכן:
ויקרא י"ט:כ"ו

ופר"ש שלא יאכל מבשר קדשי' קוד' זריקת דמים, ודעת? מנ"ל לדרוש כן. ותי' ר' יוסף קרא:

{לא תאכלו על הדם} – כמו לא תשחט על חמץ דם פסחי שפתרתי לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, אף כן כאן לא תאכל הבשר ועדיין הדם קיים.

  • מקור: כ"י אוקספורד 271/2
  • תוכן: הפירוש זהה לפירושו של ר"י קרא שמ"א י"ד:ל"ב-ל"ד, והשווה פירוש ר"י קרא לדברים י"ב:ט"ו-כ"א, ועיין חזקוני ויקרא י"ז:ד'. ועיין גם בפירוש המשוחזר של ר"י קרא לשמות כ"ג:י"ח.
ויקרא כ':י"ח

[... ... ... ... ... ... ... ... ... ... ה]ערה – יגלה, כי הא דתנינן בנדרים1 הנודר בפתי הראש מותר בקרחין. ובתרגום ירו[שלמי ... ... ... ... ... ... ... ... ...]?ה ית פתוותהא.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה רש"י ויקרא כ':י"ח
  • נוסח:
    1. השווה נוסח אחר במשנה נדרים ל':
ויקרא כ"ג:ל"ט-מ'

אך בחמשה עשר יום – זה מיעט, מיעט פסח ועצרת שאינן חייבין לעמוד בירושלם אלא יום אחד מפני הטירוד, בפסח טרוד בקצירת שעורים ובעצרת חטים. אבל בחג הכל נאסף בתוך הבית ונפנה מכל עסקיו, שנ' ושמחתם לפני י"י אלהיכם שבעת ימים.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י סנקט פטרבורג 363 EVR II A (אחרי רש"י וי' כ"ג:ל')
  • תוכן: הפירוש מובא בחזקוני, והוא גם מפנה לפירוש על כ"ג:כ"ז (שאולי ניתן לשחזרו). השווה גם פירושי ר"י קרא דברים ט"ז:י"ג-ט"ו ודברים ל"א:י'.
ויקרא כ"ג:מ"ב

כל האזרח בישר' וגו' – אפי' אזרחיים שיש להם בתים, ישבו בסוכות – ויצאו מביתם, כל שכן גרים שאין להם בית וחלק בארץ.

ר' יוסף.

  • מקור: כ"י סנקט פטרבורג 363 EVR II A
  • תוכן: הפירוש מובא בחזקוני.
ויקרא כ"ד:י"ז

ואיש כי יכה כל נפש – מתוך שפירש [ל]מעלה [די]ן1 [יו]צ[א] לריב פירש דין מכה את חבירו שהוא על ידי ריב.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן: השווה חזקוני ויקרא כ"ד:י"ז
  • נוסח:
    1. בחזקוני (במקום "למעלה דין"): "דין מיתה באיש".
ויקרא כ"ה:ל"ט-מ"ב

לא תעבד בו עבודת עבד – להחזי[ק בו] לעולם ומק[רא] של אחריו מוכיח שאמ' כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך – כלומ' עד שנת היובל, לא לעולם. ובסוף מוכיח לא ימכרו ממכרת עבד.

  • מקור: קונטרס אחרון של ר"י קרא בכ"י בולוניה 509.1
  • תוכן:
ויקרא כ"ו:מ"ג

ואני יוסף ב"ר שמעון אומ':

יען – במשפטי מאסו, וביען – בחוקותי געלה נפשם – וכן דרך כל הקרייה1 כל מקום שאתה מוצא שסותם2 שני דברים זה אצל זה, אתה מוצא בצדם פירוש של שניהם, על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, כמו חרב לי"י מלאה דם הודשנה מחלב (יש' לד,ו), ולא פירש מאיזה דם נתמלאת ומאיזה חלב הודשנה, הילך פירוש בצדו מדם כרים ועתודים מלאה, ומחלב כליות אילים הודשנה.

  • מקורות: כ"י ברלין 1221. נוסח דומה בשם ר"י קרא מופיע בכ"י ברסלאו 11 (סרוול 5) וכ"י המצוטט בהבנת המקרא (היידנהיים), ובלי ציון שמו של ר"י קרא בכ"י וינה 24.
  • תוכן: דרכי המקראות. היידנהיים מביא פירוש דומה בשם רשב"ם, אך מקורו אינו ברור. בכ"י לייפציג 1 מובא: "יען וביען במשפטי מאסו ובחקו' געלה נפש' – יען במשפטי מאסו, וביען בחקותי געלה נפשם. וכן יען ביען שמות ושאוף אתכם, ותרגם יונתן חלף דאתבדר, חלף דאחשיבו לאחרבא יתכון – הפליג יען ביען לשני דברים. סעד לר' יוסף. כ'כ'ר'ש' {=כן כתב רבנו שמעיה}." והשווה ר"י קרא ישעיהו ג':א'.
  • נוסח:
    1. כ"י היידנהיים: "הקריאה".
    2. כ"י היידנהיים: "שמותם של".
×