רשב"ם וכ"י מינכן 252 – פרשת וירא

בראשית י"ח:א' (4)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

אליו י"י – קורא המלאך בלשון שכינה, וכן בהרבה מקומות מצינו שקור' המלאך בלשון שכינה, הה"ד כי שמי בקרבו, וכן וירא י"י אליו בלבת אש, וכתו' וירא י"י כי סר לראות, נמצא שקורא שם המלאך בשם י"י. משל למה הדבר דומה למלך שקורא שם עבדו בשמו להודיע לכל שהוא כמותו, ידו כידו, יפיו כיפיו.

וירא אליו י"י – היאך? שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים. שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה כדכת' כי שמי בקרבו, שלוחו כמותו. וכן וירא אליו מלאך י"י בלבת אש מתוך הסנה, וכתו' שם וירא י"י כי סר לראות.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית י"ח:א' (6)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

כחום היום – מה צריך לכתו' כחום היום. אלא להודיע כי בלוט כתו' ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, ולכך אמר לו סורו נא אל בית עבדכם ולינו, אבל אברהם לפי שבאו אליו כחום היום בבקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור מיד אחר1 אכילתן, לפי' לא אמ' להם אלא וסעדו לבכם אחר תעבורו2.

כחום היום – מה צורך לכתוב כחום היום? אלא להודיעך כי בלוט כת' ויבאו [שני] המלאכים סדמה בערב, ולכך אמר להם לוט סורו נא אל בית עבדכם ולינו, אבל אברהם לפי שבאו אליו כחום היום בבקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור, לפיכך לא אמר להם אברהם ללון אלא וסעדו לבכם ואחר תעבורו.

  • הערות: השווה חזקוני
  • שינויי נוסח:
    1. בא' 225 חסר "אחר". במ' 252 מופיע "א'" בסוף השורה ולא ברור אם האות היא קיצור של "אחר" או התחלת המלה "אכילתן".
    2. במ' 252 חסר "אחר תעבורו".
בראשית י"ח:ב'
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד) בר' י"ח:ח', דב' ד':י"א

נצבים עליו – שכל אדם שיושב ואחרים עומדים לנגדו קורהו עליו ואברהם היה יושב כדכתו' והוא יושב, והמלאכים היו עומדים לכך אמ' נצבים עליו, וראיה לדבר מדוע אתה יושב לבדיך וכל העם נצב עליו מבקר עד ערב.

(בר' י"ח:ח') עומד עליהם – כשאיש יושב ואחר עומד, קורהו עומד עליו. וכן ראיתי י"י יושב על כסא [וגו'] שרפים [עומדים] ממעל לו, וכן במיכיהו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו.

(דב' ד':י"א) כל גבוה אצל נמוך הגבוה קרוי על והנמוך קרוי תחת. יושב פתח האהל [וגו'] נצבים עליו.

בראשית י"ח:ו'
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

קמח סלת – קמח של חטין, שכל מקום שכתו' סלת מחיטים הוא, כדדרשי' ממלואים דכתו' סלת חטים תעשה אותם.

קמח סלת – קמח של חיטים, שכל מקום שכת' סלת, מחיטים הוא, כדדרשינן ממילואים דכת' סלת חיטים תעשה אותם.

בראשית י"ח:ז' (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ואל הבקר רץ אברהם – לפי שאמ' דבר מועט ורצה לעשות הרבה הוצרך לרוץ ולמהר, כי דרכם נחוץ ללכת משם, לכך כתב ואל הבקר רץ אברהם, ולהגיד חשיבותו של אברהם נכתב זה.

ואל הבקר רץ אברהם – לפי שאמר להם פת לחם, דבר מועט, לפי שדרכם נחוץ ללכת, הוצרך לרוץ ולמהר, לפי שאמר להם מעט ועשה הרבה, ולהגיד חשיבותו של אברהם נכתב כל זה.

בראשית י"ח:ח' (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ולפי פשוטו של מקר' לא הוצרך לומ' שהביא פת לחם שאינו חדוש, שזה התנה להם כדכתו' ואקחה פת לחם, אלא מתוספת שלא אמר1 להם הוצרך לפרש כמו חמאה וחלב, וכן בבקר שאינו מזומן לכל האורחים.

ויקח חמאה וחלב – לפי פשוטו של מקרא לא הוצרך לפרש שהביא את פת לחם על השלחן אלא התוספת שלא אמר להם הוצרך לומר שהביא. הבאת פת על השלחן אינו חידוש, אבל החמאה והחלב והבשר שאינו מזומן לכל האורחים הוצרך לפרש.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 חסר בטעות "לא" וכתוב רק "שאמר".
בראשית י"ח:ט' (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

איה שרה אשתך – כלומ' אע"פי שהיו יודעים שואלין כדרך שמצינו בשכינה שאמ' לאדם הראשון איכה, וכן בבלעם מי האנשים, וכן ישעיה שהיה יודע1 שאל כן לחזקיה, וכל זה תחלת דברים כדי להכנס בדברים.

איה שרה אשתך – אעפ"י שהיו יודעים, היו שואלים. כדרך שמצינו בשכינה שאמ' לאדם איכה. וכן בבלעם מי האנשים האלה עמך. וכן ישעיה שהיה יודע שאל כן לחזקיה בשלוחי אויל מרודך. וכל זה דרך התחלת הדיבור.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252: "שהיה יודע כתו'" ובא' 225: "שהיה כתו' יודע", אך המילה "כתו'" נראית מיותרת.
בראשית י"ח:י"ג (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ויען המלאך ששמו י"י.

ויאמר י"י – המלאך. גדול שבהם.

בראשית י"ח:י"ג (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

למה זה צחקה שרה לאמ' – לפי הפשט לא שינה הקב"ה כי אף היא אמרה ואני זקנתי שהוא כמו אחרי בלותי, וזה אינו אלא לשון זקנה, כדכתו' יבלו [בטוב] (בסוף) ימיהם (איוב כ"א:י"ג). לכך לא שנה הקב"ה כי אחרי בלותי במקום ואני זקנתי.

ואני זקנתי – שאמרה אחרי בלותי וגו'.

בראשית י"ח:י"ד
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

היפלא מי"י דבר – ששלחנו אליך, וכן מצינו וי"י המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת י"י1, הראשון הוא גבריאל והשני הוא הקב"ה, וכן מפור' בספרי הגדה.

היפלא מי"י – ששלחנו אליך דבר? וכן וי"י המטיר על סדום גפרית ואש מאת י"י מן השמים, הראשון שבפסוק הוא גבריאל והשני שבפסוק הוא הק'. וכן הוא מפורש בספר הגדה.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 חסר "מאת י"י".
בראשית י"ח:כ'
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ויאמ' י"י1 – המלאך ששמו י"י אמ' לאברהם, שלוחים הללו ההולכים להפוך את סדום אני שולח בשביל זעקת2 סדום.

ויאמר י"י – המלאך לאברהם, שלוחים הללו אני שולח בשביל זעקת סדום, כמו שאמר למעלה ואנשי סדום רעים וחטאים.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 חסר "י"י".
    2. במ' 252: "להפוך" במקום "זעקת".
בראשית י"ח:כ"ב
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (כ"י ברסלאו) י"ח:ט"ז,כ"ו

(כב) ויפנו משם האנשים וילכו סדומה – שנים מהם הלכו לסדום כדכתו' ויבאו שני המלאכים סדומה1 בערב. וגדול שבהם נשאר לדבר עם אברהם, וזהו שאמ' בסמוך ויאמר י"י המכסה אני מאברהם, ואברהם עודנו עומד לפני י"י, שני הפסוקים3 מדברים במלאך שלישי.

(טז) וילכו2 משם האנשים – שנים מהם הלכו לסדום כדכת' ויבאו שני המלאכים סדומה. וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם, וזהו שכת' בו וי"י אמר המכסה אני וגו', 4ואברהם עודנו עומד לפני י"י, שני פסוקים אלו מדברים [ב]שלישי.5

עודנו עומד לפני – המלאך לבקש לפניו.

(כו) 6עומד לפני ה' – לפני המלאך לבקש פניו.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 הושמט על ידי הדומות: "שנים מהם הלכו לסדום כדכתו' ויבאו שני המלאכים סדומה".
    2. רוזין תיקן כאן "ויקמו" להתאימו ללשון פסוק ט"ז, אך אפשר שבנוסח המקורי של רשב"ם הפירוש היה מוסב על פסוק כ"ב.
    3. תוקן ע"פ רשב"ם. בא' 225 ובמ' 252 יש טעות סופר וכתוב: "המלאכים" במקום "הפסוקים".
    4. רוזין הוסיף כאן "וכן", אך אין צורך.
    5. בכ"י: "שלישי" ורוזין תיקן ע"פ ההקשר ל"בשלישי", אך אפשר שראוי לתקן ל"במלאך שלישי" כמו בכ"י מינכן.
    6. רוזין הוסיף כאן "וכן", אך אפשר שבנוסח המקורי של רשב"ם הפירוש היה מוסב על פסוק כ"ב.
בראשית י"ט:י"א
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

וילאו – פי' כי לא יכלו למצוא הפתח, וכן נלאו מצרים לשתות מים מן היאור, במשמע ולא יכלו,1 וכן מוכח לבסוף דכתו' ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור, ובכמה מקומות לשון נלאו משמע לא יכלו, כמו נלאתי כלכל לא אוכל, וכן2 והניסה דבר אליך תלאה3 ועצור במילין מי יוכל, כלומ' בשביל שנסה אותך הקב"ה בייסורין אתה נלאה, כלומ' אי אתה יכול להיות שוקק4 וחשבת בלבך ואמרת ועצור במילין מי יוכל.

וילאו – פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח, לא בקשו הפתח. וכן ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות מאחר שהיו דם, וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממי היאור. ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל לא יכלו, כמו כלכל לא אוכל. וכן והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל. וכן הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל, כלומר בשביל שניסה אותך הקדוש ברוך הוא בייסורין אתה נלאה? כלומר אין אתה יכול להיות שותק וחשבת בלבך ואמרת ועצור במילין מי יוכל?

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 וא' 225: "אכלו", ותוקן ע"פ ההקשר וע"פ רשב"ם.
    2. ברשב"ם הנדפס מופיע כאן: "והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל. וכן", ובמ' 252 יש השמטה ע"י הדומות או סתם קיצור. בא' 225 הושמט גם ההמשך: "וכן הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל, כלומ'".
    3. בא' 225 חסר: "אליך תלאה".
    4. בא' 225: נראה שתוקן "שותק" ל"שוקק".
בראשית י"ט:י"ב
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

עוד מי לך פה – עוד מי לך קרובים בעיר לבד מאותם שבביתיך.

עוד מי לך פה – העוד לך קרובים בעיר מלבד אילו שבבית.

בראשית י"ט:י"ז (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר.

אל תביט אחריך – בשביל צער חתניך שבעיר.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית י"ט:י"ז (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

פ"א – לפי שהמביט אחריו לכאן ולכאן מאחר דרכו ומעכב ללכת, לכך הזהירו שלא להסתכל אחריו.

ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך.

בראשית י"ט:י"ז (3)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

פ"א – המלאך היה הולך ללוותו ולא היה רוצה שיראוהו ויסתכל בו שלא לצורך.

גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכת' מות נמות כי י"י ראינו, וכן ביעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.

בראשית י"ט:כ"ד
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

וי"י המטיר – זה המלאך ששמו י"י.

מאת י"י – שכינה ממש. וכן בב"ר ובתנחו'.

וי"י המטיר – המלאך גבריאל. מאת י"י – שכינה ממש. וכן היא בבר' רבא ובתנחומא.

בראשית י"ט:ל'
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

כי ירא לשבת בצער – שלא הניח המלאך אלא בשביל שלא היה ללוט פנאי להמלט ההרה, ועכשיו שהיה לו פנאי לשבת בהר היה ירא לשבת בצוער פן יהפך העיר.

כי ירא לשבת בצוער – שלא הניחה המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להמלט ההרה, ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית י"ט:ל"ז
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

עד היום – עד ימי משה שכתב את התורה.

עד היום – בימי משה. וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר.

בראשית כ':ז' (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

כי נביא הוא – לשון ניב שפתים, רגיל הוא אצלי ומדבר עמי ואני אוהב דבריו ושומע תפלתו.

כי נביא הוא – לשון ניב שפתים. רגיל אצלי ומדבר את דבריי ואני אוהב את דבריו ושומע תפילתו.

בראשית כ':ז' (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ויתפלל עליך – שהרי היה צריך רחמים ככתו' כי עצור עצרני1 י"י בעד כל רחם וכו'.

ויתפלל בעדך – שהרי היה צריך רחמים כ[ד]כת' לפנינו כי עצור עצר וגו'.

  • שינויי נוסח:
    1. כן במ' 252 וא' 225. ברשב"ם: "עצר" כלשון הפסוק.
בראשית כ':י"ב
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

אחותי בת אבי – כי בני בנים הרי הם כבנים והיא היתה בת הרן בן תרח ונמצא שהיה אברהם אח1 הרן אביה כי אברהם היה בן תרח ולהכי קרא אותה אחיה.

אחותי בת אבי – כי בני בנים הרי הם כבנים והיא היתה בת הרן בן תרח. אך לא בת אמי – לא אחותי ממש שיצאת מבטן אמי, והיא מותרת לי ותהי לי לאשה.

  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252: "בן".
בראשית כ':ט"ז (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ולשרה אמ' – גם לשרה אמ' דברי פיוסין ותנחומין, הנה בקחתי אותך בתחלה לא באונס ולא בכח אלא כמנהג נישואין שהרי נתתי מוהר ומתן אלף כסף לאחיך1 בשביל שהייתי סבור שהוא אחיך כמו שאמרת לי. ו[לא]2 זהו מתן של צאן מה שנתן אבימלך לבסוף, אלא קודם שהביאה אל ביתו. שהרי פרעה שנענש יותר כתו' ולאברם היטיב בעבורה, קודם נישואין, וכל שכן אבימלך.

לשרה אמר – דברי פיוסים ותנחומים, הנה בקחתי אותך בתחילה לא באונס ולא בכח אלא כמנהג נישואין שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי. ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף אלא קודם שהביאה אל ביתו. שאפילו פרעה שנענש יותר כתוב בו ולאברם היטיב בעבורה, קודם נישואין, וכל שכן אבימלך.

נתתי אלף כסף – מתחלה, כי נתתי לה משמע לשון עבר3 כי דרך הוא ליתן לקרובי האשה כדכתו' ומגדנות נתן לאחיה ולאמה, וכן כתו' הרבו עלי מוהר ומתן.

נתתי אלף כסף – מתחילה, כדכת' בפרעה, וכדכת' הרבו עלי [מאד] מהר ומתן. וכדכת' ומגדנות נתן לאחיה ולאמה.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל – אלף כסף שנתתי מתחילה לאחיך כבוד הוא לך וכסות עינים שבכל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העם, שלא יסתכלו בך לומ' אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד הוא לקחה ובעל כרחו החזירה, כך יאמרו עליו כל הגוים.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל – אלף כסף שנתתי לאחיך מתחילה כבוד גדול הוא לך וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם, שלא יסתכלו בך לגנאי לומר אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כרחו החזירה.

כסות עינים – שלא יראו בך לגנאי כדכת' וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראות את הארץ. וכשמסתכלין באדם לבזותו כת' לראוה בך, עיני תראינה בה, ותחז בציון עינינו.

ונוכחת – פורסם ונוכח יפה כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. וזה הפי'.4

ונוכחת – מפורסם ומתוכח יפה כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. זהו עיקר לפי פשוטו. כי לכבודה של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתרה ולהוכיחה.

  • הערות: השווה חזקוני
  • שינויי נוסח:
    1. כלשון הפסוק, אך במ' 252 וא' 225: "לאחיה".
    2. תוקן על פי רשב"ם הנדפס, במ' 252 וא' 225: "וזהו" בהשמטת ה"לא".
    3. המלים "כי נתתי לה משמע לשון עבר" אינן מופיעות ברשב"ם הנדפס, ובמקומן מופיע "כדכת' בפרעה" שאינן מופיעות במ' 252 וא' 225.
    4. בא' 225: "וזהו פרש"י".
בראשית כ"א:ט"ו
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד) כ"א:י"ד

ויכלו המים מן החמת – תימ' למה פסקו המים ר"ל בשביל שהיתה טועה במדבר כדכתו' ותתע במדבר ואיחרה במדבר יותר שהיה סבור ולהכי פסקו המים שאלו הלכה דרך ישרה היה לה מים הרבה שנתן לה אברהם עד המלון.

ותתע במדבר באר שבע – לפיכך ויכלו המים מן החמת, שאילו הלכה דרך ישר, היה מספיק לה החמת מים שנתן לה אברהם עד המלון.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית כ"ב:א' (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

ויהי אחר הדברים האלה – כל מקום שנ' אחר הדברים האלה1 מחובר על פרשה של מעלה. כמו אחר הדברים האלה היה דבר י"י אל אברם במחזה, כלומ' שהרג אברהם את המלכים אמר לו הקב"ה, אל תירא אברם מן האומות. וכן2 אחר הדברים האלה שהגיד מרדכי על בגתנא ותרש, גדל המלך אחשורוש3 את המן שרצה להרוג את מרדכי, והועיל למרדכי מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך4 ונתן לו שבע כבשות הצאן5 וחרה לו אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ [פלשתים]6 נתן לו לזרעו כדכתו' ושתי את גבולך מים7 סוף ועד ים פלשתים,8 וכן ביהושע מנויים כל סרני פלשתים בכלל גבול ישראל9 והקב"ה צוה עליהם לא תחיה כל נשמה. ולכך והאלהים נסה את אברהם קינטרו וציערו. נסה – כמו הנסה דבר אליך תלאה, וכן על נסותם את י"י, וכן בחנני י"י ונסני לשון מסה ומריבה, וכן והאלהים נסה את אברהם, כלומ' נתגאית בבן שנתתי לך לכרות ברית בינך ובן בניך עם10 אבימלך ובניו, ועתה לך והעלהו11 לעולה ותראה מה הועילה כריתת ברית שלך. ניסה – לשון תרגום והנם זועפים {בראשית מ':ו'} נסיסין.12 מדרש...

ויהי אחר הדברים האלה – כל מקום שנא' אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה. אחר הדברים האלה, שהרג אברהם את המלכים אמר לו הק', אל תירא אברם, מן האומות. ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה. וכן אחר הדברים האלה, שהגיד מרדכי על בגתן ותרש, גדל המלך אחשורוש את המן, שרצה להרוג את מרדכי והועיל לו מה שהציל את המלך ונתלה המן. אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם13 ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הק' על זאת שהרי ארץ פלשתים14 וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה. לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו, כדכת' הנסה דבר אליך תלאה, על נסותם את י"י, מסה ומריבה, בחנני י"י ונסני. כלומר נתגאיתה בבן שנתתיך15 לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך. וכן מצאתי אחרי כן במדרש של שמואל... נסה קונטרארי"אה.

  • הערות: השווה חזקוני
  • שינויי נוסח:
    1. במ' 252 חסר "הדברים האלה".
    2. ברשב"ם הנדפס מופיע כאן: "ויהי אחר הדברים האלה, שנולד יצחק, ויוגד לאברהם לאמר עוד ובתואל ילד את רבקה. וכן". אפשר שיש השמטה ע"י הדומות במ' 252 וא' 225, אך אפשר שיש רק קיצור.
    3. במ' 252 חסר "אחשורוש".
    4. בנדפס מופיע כאן: "לו ולנינו ולנכדו של אברהם", ובחזקוני: "לו ולנינו ולנכדו שלא ברשות הקב"ה". מלים אלה חסרות במ' 252 וא' 225.
    5. במ' 252: "צאן" במקום "הצאן".
    6. השלמה ע"פ רשב"ם הנדפס. המלה חסרה במ' 252 וא' 225.
    7. במ' 252 נוסף בטעות: "ועד".
    8. המלים "נתן לו לזרעו כדכתו' ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" הושמטו ע"י הדומות ברשב"ם כ"י ברסלאו (ובנדפס), אך מופיעים בחזקוני
    9. בדומה בחזקוני, בעוד שברשב"ם הנדפס מופיע: "וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל" במקום "וכן ביהושע מנויים כל סרני פלשתים בכלל גבול ישראל".
    10. במ' 252: "ובין" במקום "ובן בניך עם".
    11. במ' 252 וא' 225 יש כאן "לו" מיותרת.
    12. ההוכחה מן התרגום חסרה ברשב"ם הנדפס, אך היא מופיעה בחזקוני.
    13. הנוסח משובש, ועיין א' כסלו, שי לשרה יפת, עמ' 177-176, שהציע ע"פ חזקוני שהנוסח המקורי היה "שלא בר[שות] הק[ב"ה]" ובכ"י הוא פוענח בטעות ל"של אברהם". המלים חסרות במ' 252, אך השווה ספר הגן ומושב זקנים כ"י פריס "שלא כהוגן בעיני הק'", פירוש ר"ח פלטיאל "שלא כהוגן נגד הק'", ופענח רזא "אשר לא כדת בעיניו ית'".
    14. נוסח רשב"ם בכ"י (לפי עדותו של רוזין בהערותיו) אינו קרי, ורוזין במהדורתו ניסה לתקן ע"י העברת המלים "בכלל גבול ישראל והק' ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה" לכאן. וכבר הציע א' כסלו, שי לשרה יפת, עמ' 176-175, שבכ"י הושמט ע"י הדומות "נתנה לו ולזרעו כדכתיב ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים" וניתן לשחזרו ע"פ הנוסח בחזקוני. כ"י מ' 252 מוסיף גיבוי להשערת כסלו.
    15. כך נוסח רשב"ם בכ"י (לפי עדותו של רוזין בהערותיו), והשווה ל"שנתתי לך" בכ"י מינכן 252 ובחזקוני. רוזין שינה בטעות ל"שנתתיו".
בראשית כ"ב:ב' (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

המורייה – כמו האמורייה, שהיה ארץ האמורי, הרבה אלפין חסרין כמו וימש חשך שהוא כמו ויאמש, וכן לא יהל שם ערבי שהוא כמו ולא יאהל.

המוריה – האמוריה, ארץ האמורי. הרבה אלפי"ן חסרין. וימש חשך כמו ויאמש. לא יהל כמו לא יאהל שם ערבי.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית כ"ב:ו'
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

המאכלת – סכין הוא על שם המאכיל הבשר, כמו שמצינו וחרבו תאכל בשר, ולכך נקראת מאכלת.

המאכלת – סכין, על שם וחרבי תאכל בשר.

  • תוכן: התוכן מופיע גם ברש"י, אך שם נוסף "שמכשרת בשר לאכילה"
בראשית כ"ב:י"ב (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

עתה ידעתי – כלומ' ידעתי עתה ידעתי אני ונתפרסם לכל העולם כי ירא אלהים אתה.

כי עתה ידעתי – כלומר עתה אני רואה ונתפרסם לכל העולם כי ירא אלהים אתה.

בראשית כ"ב:י"ג (1)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

וירא והנה איל – עובר לפניו, אחר נאחז – כלומ' אחר כן שראה האיל עובר לפניו ראה האיל מדי עברו נאחז בסבך היער, חשב בלבו ואמ' ודאי המלאך בא בשליחותו של מקום וזימן לי איל תחת בני, ולכך נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו. וכן קדמו שרים אחר נוגנים, וכן ושבו העבים אחר הגשם דמשמע אחרי ששבו העבים בא הגשם, וכן הרבה במקרא לשון אחרי כן, אף כאן ואחרי כן נאחז בסבך בקרניו.

וירא והנה איל – עובר לפניו. אחר נאחז בסבך בקרניו – כלומר אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער, חשב בלבו ודאי זה המלאך בא בשליחותו של הק' וזימן לי איל זה תחת בני, ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו. וכן קדמו שרים אחר נוגנים. ושבו העבים אחר הגשם, ואחרי כן בא הגשם. וכן ואחר באו משה ואהרן. כולם פירושם אחרי כן.

  • הערות: השווה חזקוני
בראשית כ"ב:י"ד (2)
כ"י מינכן 252 (עם שינויי נוסח מכ"י אוקספורד מארש 225) רשב"ם מהדורת רוזין (ע"פ כ"י ברסלאו שאבד)

פ"א – אשר יאמ' היום – ולמחר, בהר הזה נראה הקב"ה לאברהם.

אשר יאמר היום – ולמחר, בהר י"י יראה – בהר י"י נראה הקדוש ברוך הוא לאברהם.

  • הערות: בהמשך, מעדיף מ' 252 פירוש אחר.
×