⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר י"ד – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַתִּשָּׂא כׇּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא.

(ב) וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כׇּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ.

(ג) וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה.

(ד) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה.

(ה) וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כׇּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(ו) וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם.

(ז) וַיֹּאמְרוּ אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד.

(ח) אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

(ט) אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם.

(י) וַיֹּאמְרוּ כׇּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ.

(יב) אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ.

(יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ.

(יד) וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה.

(טו) וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר.

(טז) מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר.

(יז) וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר.

(יח) ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֺן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.

(יט) סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.

(כ) וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.

(כא) וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כׇּל הָאָרֶץ.

(כב) כִּי כׇל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.

(כג) אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכׇל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ.

(כד) וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה.

(כה) וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף.

(כו) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.

(כז) עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי.

(כח) אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאׇזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם.

(כט) בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכׇל פְּקֻדֵיכֶם לְכׇל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי.

(ל) אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.

(לא) וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ.

(לב) וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה.

(לג) וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר.

(לד) בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי.

(לה) אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכׇל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ.

(לו) וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּ(ו)[י]נוּ עָלָיו אֶת כׇּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ.

(לז) וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'.

(לח) וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.

(לט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד.

(מ) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ.

(מא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִוא לֹא תִצְלָח.

(מב) אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין ה' בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם.

(מג) כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם.

(מד) וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה.

(מה) וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחׇרְמָה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ב} [1]לו מתנו – הלואי ומתנו.

{ד} נתנה ראש ונשובה מצרימה – כתרגומ' נמנה רישא, נשים עלינו מלך, ורבותינו פירשו לשם ע'ז'.

{ט} אל תמרודו – ושוב ואתם אל תיראו. כי לחמנו הם – נאכלם כלחם. סר צלם – מגינם וחזקם כשרים שבהם מתו איוב שהיה מגן עליהם.[2]

{י} לרגום אותם – יהושע וכלב. וכבוד י"י – הענן ירד שם.

{יא} עד אנא[3] – עד היכן. ינאצוני – ירגיזונו. בכל האותות – בשביל כל הנסים אשר עשיתי להם היה להאמין שהיכולת בידי לקיים אבטחתי.

{יב} ואורישנו – תירוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועות אבות. ואעשה אותך, וגו' – שאתה מזרעם.

{יג} ויאמר משה – מה תעשה משמך הגדול.[4]  ושמעו מצרים כי העלית וגו' – ושמעו מצרים אשר תהרגם. כי העלית – כי משמש [בלשון] אשר, והם ראו אשר העלית בכחך א[ו]תם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך אלא יאמרו שכנגדם יכולתה להלחם אבל כנגד יושבי הארץ הזאת לא תוכל להלחם וזוהו.

{יד} ואמרו אל יושבי[5] הארץ הזאת – כמו יושבי על הארץ הזאת, ואם יאמרו עליהם מה שאמר בסוף העינין מבלתי יכולת וגו', בשביל ששמעו כי אתה י"י שוכן בקרבם ועין בעין אתה נראה להם והכל בדרך חבה ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה.

{טו} והמתה את העם הזה – פתאום כאיש אחד ומתוך כך ואמרו הגוים אשר שמעו וגו'.

{טז} מבלתי יכולת וגו' – לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים זאת יאמרו על יושבי הארץ הזאת. מבלתי יכלת – מתוך לא יכולת שלו להביאם שחטם. יכולת – שם דבר הוא.

{יז} [6]כאשר דברת לאמר – לי, מה הוא הדבור.

{יח} י"י ארך אפים – לצדיקים ולרשעים כשעלה משה למרום מצאו שיושב וכותב ארך אפים אמ' לו (אף) לצדיקים, [אמ' לו אף לר{שעים}] אמ' לו רשעים יאבדו, אמ' [לו הק'] חייך שתצטרך בדבר כשחטאו בו בעגל ובמרגלים ונתפלל לפניו בארך אפים אמ' לו הק'ב'ה' הלא אמרת לצדיקים אמ' והלא אמרת לי אף לרשעים. יגדל נא כח – לעשות דבורך.[7] ונקה – לשבים. לא ינקה – לשאין (שווין) שבים.

{כ} כדברך – בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת.

{כא} ואולם – כמו אבל, זאת אעשה להם. [כמו שא{ני חי} וכבודי מ{לא כל} הארץ כך {אקיים} להם {כי כל} האנש{ים} וגו'.][8]

{כב} וינסו – כמשמעו. זה עשר פעמים – שנים בים שנים במן שנים בשליו כולהו כאדאתנהו, במסכת ערכין {בבלי ערכין ט"ו.}.

{כג} [9]לא יראו את הארץ.

{כד} רוח אחרת – שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר אני עמכם בעצה ובלבו היה אומר האמת, ועל ידי כן היה בו כח להשתיקן, כמו שנ' ויהס כלב וגו', שיהיו סבורין, שיאמר כמותן וזהו שנ' בספר יהושע ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי {יהושע י"ד:ז'}, ולא כאשר עם פי. וימלא – לבו אחרי וזה מקרה[10] קצר. אשר בא שמה – חברון תנתן לו. יורשנה – כתרג' יתרכונה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה ואין לתרגומו יריתנה אלא במקום יורשנה.

{כה} והעמלקי וגו' – אם  תלכו שם יהרגו אתכם מאחר שאין אני עמכם. מחר פנו – לאחוריכם, וסעו, וגו'.

{כז} עד מתי – אהא סובל להם אי איפשי לסבול, ת', תנחומ'. כ'כ'ר'ש'. לעדה הרעה – אילו עשרת המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה. אשר המה מליני' – את ישר'. את תלונות בני ישר' אשר המה – המרגלי' מלינים אותם עלי שמעתי.

{כח} חי אני – לשון שבועה. אם לא כן אעשה – כביכול איני חי. כאשר דברת' – שבקשתם ממני או במדבר הזה לו מתנו.

{כט} וכן אני י"י דברתי אם לא זאת וגו' – כביכול אם לא אעשה איני זה, ר', כ'כ'ר'ש'. פגריכם – לכל העומדים לפניו ואם נשאר איש באהלו, ר'.[11] לכל[12] פקודיכם לכל מספרכם – כל הנימנים לכל המספר שאתם נימנים בו כגון לצאת לצבא ולתת שקלים, כל המנויין לכל אותן מספרות ימותו, ואילו הן מבן עשרים שנה וגו', ולהוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם בני עשרים.

{לב} ופגריכם אתם – כתרגומו, לפי שדיבר על הבנים להורישם הארץ וביקש לומר ואתם תמותו נופל לשון זה כאן לומר אַתֵם.

{לג} ארבעים שנה – לא מת אחד מהם פחות מבן ששים, לכך נגזר ארבעים כדי שיהו אותן של בני שנת עשרים מגיעין לכלל ששים ושנה ראשונה היתה בכלל, וא'ע'פ שקדמה לשילוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה, אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם, וזהו שנ' וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליהם חטאת[13] {שמות ל"ב:ל"ד} זו, ואף כאן נאמ' תשאו את עוונותיכם ולא נאמ' תשאו את עונכם שתי עוונות של עגל ושל תלונה. וחשב להם במיניין חייהם מקצת שנה ככולה וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותן של בני שנת עשרים. ונשאו את זנותיכם – ונשאו את זנותיכ', כתרגומו, יסבלו את חטאתכם.

{לד} את תנואתי – שהניאותם לבכם מאחריי, תנואה, לשון הסרה, כמו כי הניא אביה אותה {במדבר ל':ו'}.

{לו} וישובו וילינו עליו – וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את העדה בהוצאת דבה אותן האנשים, וימותו, כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים שמלקיחים שם לאדם לדבר בו, כמו דובב שפתי ישינים {שיר השירים ז':י'}, וישנה לטובה וישנה לרעה לכך נאמ' כאן מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא טובה. דבה – פַרְלְדִיץ.

{לז} במגפה, לפני י"י – באותה ההגונה להם מדה כנגד מדה, הם חטאו בלשון ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאים לתוך טיבורם, לכך נאמ' בַמגפה, ולא נאמ' בְמגפה, וזהו לפני י"י באותה הראויה להם על פי מדותיו של הק' שהוא מודד מדה כנגד מדה.

{לח} ויהושע וכלב חיו – מה תל' לומ' מן האנשים ההם, אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים.

{מ} אל ראש ההר – הוא הדרך ההולכת לארץ ישר'.[14]

 {מא} והיא לא תצלח – זו שאתם עושים לא תצלח.

{מג} כי על כן שבתם – כמו על אשר שבתם כי זאת תבוא לכם על אשר שבתם וגו'.

{מד} ויעפילו – לשון חוזק, וכן הנה עופלה {חבקוק ב':ד'} אנגריש בלעז, לשון עזות, וכן עופל בת ציון {מיכה ד':ח'} עופל ובוחן {ישעיהו ל"ב:י"ד}, וכן הנה עופלה,[15] ומדר' ר' תנחומא מפרשן לשון אופל, הלכו חשיכים שלא ברשות.

{מה} [16]עד החרמה – שם המקום נקרא על שם המאורע.


×