⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר כ"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.

(ג) וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד.

(ד) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם.

(ה) וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין.

(ו) עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'.

(ז) וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'.

(ח) וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(ט) וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ.

(י) עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

(יא) וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

(יב) וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד.

(יג) וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה'.

(יד) וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

(טו) וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.

(טז) וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַה'.

(יז) וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.

(יח) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

(יט) וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.

(כ) וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ.

(כא) עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

(כב) וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

(כג) מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה.

(כד) כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ.

(כה) וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

(כו) וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

(כז) וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם אַיִל אֶחָד שִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה.

(כח) וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.

(כט) עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

(ל) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

(לא) מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ תַּעֲשׂוּ תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ב} צו את בני ישר' – מה אמור למעלה יפקד י"י וגו' {במדבר כ"ז:ט"ז}, אמ' לו הק' עד שאתה מצוויני על בניי צוה את בניי עלי, משל לבת מלך שהיתה נפטרת מן העולם והיתה מפקדת לבעלה על בנה כו', כדאית' בספרי. קרבני – זה הדם. לחמי – אילו אימורים, וכן הוא או' והקטירם הכהן המזבח' לחם אשה {ויקרא ג':ט"ז}. לחמי – סעודתי, כמו עבד לחם רב. לאשי – הניתנים לאש מזבחי. תשמרו – שיהו כהנים ולוים וישר' עומדים על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות. במועדו – בכל יום הוא מועד (ל)[ה]תמידים.

{ג} ואמ' להם – אזהרה לב"ד.  שנים ליום – כפשוטו, ועיקרו בא ללמד שיהו נשחטין כנגד היום תמיד של שחר במערב ושל בין הערבים במזרחן של טבעות.

{ד} את הכבש אחד וגו' – אע"פ שכבר נאמ' בפרשת ואתה תצוה וזה אשר תעש' {שמות כ"ט:ל"ח} היא היתה אזהרה לימי המילואים וכאן צואה לדורות.

{ה} סלת למנחה – מנחת נסכים.

{ו} העשויה בהר סיני – כאותן שנעשו ב(הר)ימי המילואים. דבר אח' העשויה בהר סיני, הקיש עולת תמיד לעולת הר סיני, אותה שקרבה לפני מתן תורה שכת' בה וישם באגנות {שמות כ"ד:ו'} מלמד שטעונה כלי.

{ז} ונסכו – יין. בקדש הסך – על המזבח יתנסכו. נסך שכר – יין המשכר, פרט ליין מגתו.

{ח} ריח ניחח – (פרט) נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני.

{י} עלת שבת בשבתו – ולא עלת שבת בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומעני יקריב שתים לשבת הבאה, (ב) ת"ל[1] בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו. על עולת התמיד – אילו נוספים, לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד, ומגיד שאין קריבין אלא בין שני תמידין, וכן בכל המוספין נאמ' על עלת לתלמוד זה.

{יב} ושלשה עשרונים – כמשפט נסכי פר, שכן קצובים בפרשת נסכים.

{יד} זאת עולת חדש בחדשו – שאם עבר יומו בטל קרבנו, ושוב לא יש לו תשלומין.

{טו} ושעיר עזים וגו' – כל שעירי המוספין באין  לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, הכל כמו שאמור במסכ' שבועות ונשתנה שעיר ראש חדש שנ' בו לי"י, תלמודו ללמד שמכפר על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שאין מכיר בחטא אלא הקב"ה בלבד, ושאר השעירים למדין הימנו, ומדרשו באגדה אמ' הקב"ה, הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח {בבלי שבועות ט'.}. על עולת התמיד ונסכו – יעשה כל הקרבן הזה, ואין ונסכו מוסב אל השעיר, שאין נסכים לחטאת.

{יח} כל מלאכ' עבודה – אפילו מלאכה הצריכה לכם כגון דבר האבד המותר בחולו של מועד אסרה ביום טוב.

{יט} פרים – כנגד אברהם. אילים – כנגד יצחק. כבשים – כנגד יעקב והכבשים הפריד יעקב {בראשית ל':מ'}, ביסודו של ר' משה ראיתי זאת.

{כד} כאלה תעשו – שלא יהו פוחתין והולכין כפרי החג.

{כו} וביום הביכורים – חג שבועות קרוי בכורי קציר חטים על שם שתי הלחם שהם ראשונה למנחת חטין הבאה מן החדש.

{לא} תמימים יהיו לכם ונסכיהם – אף הנסכים, יהיו לכם תמימים, מכאן אמרו שהיין שעלה קמחים פסול לנסכים.

הערות
×