⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית יב – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.

(ב) וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה.

(ג) וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

(ד) וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.

(ה) וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כׇּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

(ו) וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.

(ז) וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו.

(ח) וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אׇהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'.

(ט) וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.

(י) וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.

(יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ.

(יב) וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.

(יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.

(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד.

(טו) וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה.

(טז) וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.

(יז) וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.

(יח) וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא.

(יט) לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.

(כ) וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} לך לך – להנאתך לטובתך, שם אעשך לגוי, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שתודיע טיבעך בעולם.

{ב} ואעשך לגוי גדול וגו' – לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה וממעטת את[1] הממון, וממעטת את השם, הוזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים ועל הממון ועל השם. ואברכך – בממון, ברא' רבא.[2] והיה ברכה – הברכו' נתונות בידך עד עכשיו היו בידי, ברכתי לנח ואדם, ומעכשיו אתה מברך את אשר תחפוץ, בר' רב'. ד'א' ואעשך לגוי גדול זה שאומ' א'קי אברהם, ואברכך זה שאו' א'קי יצחק, ואגדלה שמך זה שאמ' א'קי יעקב, יכול יהו {חותמ}ין בכולן, ת'ל' והיה ברכה, בך חותמין ולא בהם. מארצך – והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד ח{רן}, אלא כך אמ' לו התרחק עוד וצא מבית {א}ביך. [אל הארץ] אשר אראך – ולא גלה לו מיד כ{די לח}בבה בעיניו ולתת שכר על כל דיבור. כיוצא בו את בנך את יחידך אשר אהבת {בראשית כ"ב:ב'}, כיוצא בו אחד ההרים {בראשית כ"ב:ב'}, כיוצא בו וקרא עליה את הקריאה אשר אני[3] דובר אליך {יונה ג':ב'}.

{ג} ונברכו בך – יש אגדות רבות וזה פשוטו, אדם אומ' לבנו תהא כאברם, וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח בך יברך ישר' לאמר ישימך כאפרים וכמנשה {בראשית מ"ח:כ'}.

{ה} אשר עשו[4]אברהם מגייר האנשים, ושרה הנשים, ומעלה עליהם כאילו עשאום, ופשוטו שלמקרא עבדים ושפחות שקנו להם, כמו עשה את כל הכבוד {בראשית ל"א:א'}, וישר' עושה חיל {במדבר כ"ד:י"ח}, לשון קונה וכונס.

{ו} ויעבר אברם בארץ – נכנס לתוכה עד מקום שכם – להתפלל על בני יעקב כשיבאו בשכם. אלון מורה[5]הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קיבלו[6] התורה. והכנעני אז[7] בארץ – היה הולך וכובש את ארץ ישר'  מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, ומלכי צדק מלך שלם {בראשית י"ד:י"ח}, לפיכך ויאמר אל אברהם לזרעך נתתי {בראשית י"ב:ז'} עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם.

{ז} ויבן שם מזבח – על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישר'.

{ח} ויעתק – את אהלו. מקדם לביתאל – במזרחה של ביתאל, נמצאת ביתאל במערבו, הוא שנ' ביתאל מים. אהלו – אהלה כת', בתחלה נוטה[8] את אהל אשתו ואחר כך את שלו ברא' רב'. ויבן מזבח – נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן, והתפלל עליהם.

{ט} הלוך ונסוע – לפרקים, יושב כאן חדש או יותר, ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר, וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של ארץ ישר', והוא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של ארץ ישר' והוא לצד ירושלם הר המוריה,[9] ברא' רבה.

{י} רעב בארץ – באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של מקום, שאמ' לו ללכת לארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת הימינה.

{יא} הנה נא ידעתי – מדרש אגדה שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות שבשניהם, ועכשיו[10] על ידי מעשה. ד'א' שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזו עמדה ביופיה. ופשוטו הנה נא הגיעה שעה שיש לדאג על יופייך, ידעתי זה ימים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באין בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושיים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו הנה נא אדוני סורו נא {בראשית י"ט:ב'}.

{יג} למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות.

{יד} ויהי כבא אברם מצרימה – היה לו לומ' ויהי כבאם מצרימה, אלא לימד שהטמינה בתיבה ועל ידי שתבעו המכס פתחו וראו אותה.

{טו} אל פרעה – היללוה ביניהם לומ' הגונה זו אל המלך.

{טז} ולאברם היטיב – פרעה בעבורה.[11]

{יז} וינגע – במין ראתן לקה שתשמיש קשה לו, בר' רבה.[12] על דבר שרי – על פי דיבורה, אומר' למלאך הך והוא מכה.

{יט} קח ולך[13]ואל תעמוד שהמצרים שטופי זימה שנ' וזרמת סוסים זרמתם {יחזקאל כ"ג:כ'}.

{כ} ויצו עליו – על אודותיו לשלחו ולשמרו. וישלחו – ואלויאו כתרגומו. ת' בר' רב', נגעים גדלים – גדולים מכל שבאו ועתידין לבא על בני אדם. ואת ביתו – ועל אינש ביתיה. ומדרש ואת לרבות כתלים עמודים וכלים. ת' ר' שמ'.

הערות
  1. נמחקה כאן מילת "הוצאה" או "היצאה", וכן בדומה גם בכ"י פרמא 181. בכ"י מינכן 5 מופיע: "הוצאת הממון", ובכ"י ברלין 1221 רק "היציאה" (בלי "הממון").
  2. בדפוס אלקבץ נוסף כאן: "וזהו ואגדלה שמך שיצא לך טבע מוניטון בעולם. ד"א ואגדלה שמך, הריני מוסיף אות על שמך, שעד עכשיו שמך אברם ומכאן ואילך אברהם, ועולה אברהם בנוטריקון רמ"ח כנגד איבריו של אדם שהן רמ"ח."
  3. בפסוק כתוב "אנכי".
  4. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פרמא 181 נוסף כאן: "שהכניסן תחת כנפי השכינה".
  5. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, מופיע כאן "הוא שכם". מלים אלה מופיעות בגיליון בכ"י פרמא 181 ובין השיטין בכ"י פריס 156.
  6. בכ"י מינכן 5, פרמא 181 נוסף כאן: "עליהם ישראל שם שבועת. בכ"י ברלין 1221: "עליהם שם שבועת".
  7. בכ"י לייפציג יש אות באמצע המלה שנמחקה, כנראה בגלל טעות סופר.
  8. בכ"י לייפציג נכתב מעיקרא "נוטל" ואז תוקן.
  9. בכ"י מינכן 5: "וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של ארץ ישר' והוא לצד ירושלים שהוא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומו של ארץ ישר' הר המורייה, כך נדרש בבראשית רבה", ובדומה בכ"י ברלין 1221, פרמא 181. בכ"י פריס 156 הטקסט המקורי היה דומה לכ"י לייפציג, אך הוא נמחק ותוקן.
  10. בכ"י מינכן 5: "הכיר בה על ידי מעשיה", ובדומה בכ"י ברלין 1221. כ"י פרמא 181 דומה לכ"י לייפציג.
  11. בכ"י מינכן 5: "ולאברם היטיב בעבורה – הרי זה מקרא קצר ולא הגיד מי המטיב אלא סרס את המקרא ודרשהו ולאברם הטיב פרעה בעבורה. בדפוס רומא: "ולאברם היטיב בעבורה – נתנו לו מתנות".
  12. בדפוס ריגייו נוסף כאן מה שמופיע בגיליון להלן בד"ה "נגעים גדלים" וד"ה "ואת ביתו". בדפוס אלקבץ מופיע רק ד"ה "ואת ביתו".
  13. בכ"י פרמא 181 נוסף כאן: "ולא כאבימלך שאמ' הנה ארצי לפניך" {בראשית כ':ט"ו}, ובדומה בכ"י פירנצה 3.3. בכ"י מינכן 5 וברלין 1221 כל הד"ה חסר.


×