⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית ט"ז – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר.

(ב) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי.

(ג) וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה.

(ד) וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.

(ה) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיׄךָ.

(ו) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ.

(ז) וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה' עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.

(ח) וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת.

(ט) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.

(י) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

(יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עׇנְיֵךְ.

(יב) וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כׇל אֶחָיו יִשְׁכֹּן.

(יג) וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי.

(יד) עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד.

(טו) וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם בֵּן וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר יִשְׁמָעֵאל.

(טז) וְאַבְרָם בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת הָגָר אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} שפחה מצרית – בת פרעה היתה, כשראה ניסים שנעשו לשרה אמ' מוטב שתהא בתי שפחה בבית זה ולא גבירה בבית אחר.

{ב} אבנה – לימד על מי שאין לו בנים שאינו בנוי אלא הרוס. ממנה – בזכות שאכניס צרתי לביתי. לקול שרי – לרוח הקו' שבה.

{ג} ותקח שרי וגו' – לקחתה בדברים אשריך שזכית לידבק בגוף הקדוש הזה. מקץ י' שנים – מועד הקבוע לאשה ששהתה עשר שנים ולא ילדה לבעלה חייב לישא אחרת. לשבת אברם וגומ' – מגיד שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לה[1] מן המניין לפי שלא נאמ' לו ואעשך לגוי גדול {בראשית י"ב:ב'} עד שיבא לארץ ישר'.

{ד} ותהר – מביאה ראשונה. ותקל – אמרה שרה זו אין סתרה כִגְלַיַיה מראה עצמה צדקת ואינה צדקת שלא זכת להריון כל השנים הללו, ואני נתעברתי מביאה ראשונה.

{ה} חמסי עליך – חמס העשוי לי, עליך אני מטילה העונש, כשהתפללת מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, לא נתפללת אלא עליך, אילו נתפללת[2] על שנינו הייתי נפקדת עמך, ועוד דבריך אתה חומס הימני, שאתה שומע בזיוני ושותק. אנכי נתתי שפחתי וגומ'. ביני ובניך – כל וביניך שבמקרא  חסירין וזה מלא, קרי ביה ובַניך, מלמד, שהכניסה עין [הרע] בעיבורה של הגר והפילה, הוא שהמלאך אמ' לה הנך הרה היא מעוברת והוא מבשר לה שתהר אלא מלמד שהפילה הריון הראשון.והנך הרה – נמי מפר' לעתיד כמו ויאמר לי הנך הרה {שופטים י"ג:ז'} דאשת מנוח, והוא אמ' לה והרית וילדת בן, ואף הנה העלמה הרה, מפרש ר' כן תהי[3] הרה. כ'כ' רב' שמעי' סביב פירושו.

{ו} ותענה שרה – היתה משעבדת בה בקושי.

{ח} אי מזה באת – מהיכן באת, יודע היה, אלא ליתן לה פתח ליכנס עמה בדברים, ולשון אי מזה, אי המקום שתאמרי עליו מזה אני באה.

{ט} ויאמר לה מלאך, וגו' – על כל אמירה היה שולח לה מלאך אחר מלאך לכך נאמ' מלאך מלאך בכל אמירה ואמיר'.

{יא} הנך הרה – כשתשובי תהרי, כמו כי הנך הרה דאשת מנוח. וילדְתְ בן – כמו וילֶדֶת. ודומה לו ישבְתְ בלבנון מקונֶנְתְ בארזים {ירמיהו כ"ב:כ"ג}. וקראת שמו – ציווי הוא כמו שאומר לזכר, וקרַאַת את שמו יצחק {בראשית י"ז:י"ט}.

{יב} פרא אדם – אוהב מדברות לצוד חיות, כמו שכת' וישב במדבר ויהי רבה קש' {בראשית כ"א:כ'-כ"א}. ידו בכל – ליסטס. ויד כל בו – הכל שונאין ומתגרין בו. על פני כל אחיו ישכן – שיהא זרעו גדול.

{יג} אתה אל ראי – נקוד חטף קמץ, מפני שהוא שם דבר, אלוה הראייה שרואה בעלבון עלובים. הגם הלום – לשון תימה, וכי סבורה הייתי שאף הלום במדברות ראיתי שלוחו של מקום. אחרי רואי – אותם בביתו של אברהם, ששם הייתי רגילה לראות מלאכים, ותדע שהיתה רגילה לראו' שהרי מנוח ראה המלאך פעם אחת ואמ' מות נמות {שופטים י"ג:כ"ב}, וזו ראת ארבעה זה אחר זה ולא חרדה.

{יד} באר לחי ראי – כתרגומו, דמלאך קיימא איתחזי עלה.

{טו} ויקר' אברם שם וגומ' – א'ע'פ' שלא שמע אברהם דברי המלאך שאמ' וקראת שמו ישמעאל {בראשית ט"ז:י"א} שרתה עליו רוח הקודש וקראו ישמעא'.

{טז} ואבר' בן שמנים שנה וגו' – לשבחו של ישמעא' נכתב להודיע שהיה בן שלש עשרה שנה כשמל ולא עיכב.

הערות
  1. כך הנוסח גם בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, פריס 155, פרמא די רוסי 181: "לו".
  2. "אילו נתפללת" הוא הנוסח גם בכ"י ליידן 1, פריס 155. בכ"י מינכן 5, ברלין 1221, ויימר 651, פרמא די רוסי 181: "והיה לך להתפלל". [בכ"י ויימר 651 מצויין שמ"אני מטילה... אלא עליך" הינו תוספת, אך אפשר שמדובר רק בהשמטה ע"י הדומות.]
  3. קשה לקרוא מלה זו.


×