⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית כ – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגׇר בִּגְרָר.

(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה.

(ג) וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל.

(ד) וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג.

(ה) הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתׇם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת.

(ו) וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתׇם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ.

(ז) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכׇל אֲשֶׁר לָךְ.

(ח) וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכׇל עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאׇזְנֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד.

(ט) וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.

(י) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

(יא) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי.

(יב) וְגַם אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.

(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא.

(יד) וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.

(טו) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב.

(טז) וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת.

(יז) וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ.

(יח) כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כׇּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.

רש"י כ"י לייפציג 1

  {א} ויסע משם – כשראה שחרבו הכרכים, ופסקו העוברים והשבים נסע לו משם, דב' אח' להתרחק מלוט שיצא עליו שם רע שבא על בנותיו.

{ב} ויאמר אברהם – כאן לא נטל רשות אלא על כרחה ושלא בטובתה לפי שכבר לוקחה לבית פרעה על ידי כן. אל שרה – על שרה, כיוצא בו אל הלקח, ואל מת חמיה[1] {שמואל א ד':י"ט-כ"א}.[2]

{ד} לא קרב – המלאך מנעו כמה שנ' {בראשית כ':ו'} לא נתתיך. הגוי גם צדיק – אף אם הוא צדיק תהרג, שמא כן דרכך לאבד אומות חנם וכן עשית לדור המבול אף הן אומ' אני שהרגתם על לא דבר כשם שאתה אומ' להרגני.

{ה} גם היא – לרבות עבדיה חמרים וגמלים שלה את כולם שאלתי ואמרו לי אחיה הוא. בתם לבבי – שלא דימיתי לחטוא. ובנקיון – נקי אני מן החטא שלא נגעתי בה.

{ו} ידעתי כי בתם לבבך וגומ' – אמת הוא  שלא דימית מתחילה לחטוא, אבל נקיון כפים אין כאן שלא ממך היא שלא נגעת בה אלא אני חשכתי אותך מחטו. לא נתתיך – לא נתתי לך כח, וכן לא נתנו[3] להרע {בראשית ל"א:ז'}, וכן לא נתנו אביה לבא {שופטים ט"ו:א'}, לא נתן לו מקום.[4]

{ז} השב אשת האיש – ואל תהי סבור שתתגנה בעיניו ולא יקבלנה או שישנאך ולא יתפלל עליך. כי נביא הוא – ויודע שלא נגעת בה, לפיכך ויתפלל בעדך.

{ט} מעשים אשר לא יעשו – מכה שלא הורגלה לבא על ברייה באת לנו על ידך, עצירת כל נקבים של זרע וגדולים וקטנים ואוזנים וחוטם.

{יא} אין יראת – אכסנאי שבא לעיר, על עסקי אכילה שואלין אותו או על עסקי אשתו אשתך היא או אחותך היא.

{יב} בת אבי – ובת אב מותרת לבן נח, שאין אב לגוי, וכדי לאמת דבריו השיבם כן. ואם תאמר הלא בת אחיו היתה, בני בנים הרי הן כבנים, והרי היא בתו של תרח, וכן היה אומ' ללוט אנשים אחים אנחנו {בראשית י"ג:ח'}. אך לא בת אמי – הרן מאם אחרת היה.

{יג} ויהי כאשר התעו אותי וגומ' – אונקלוס תירגמה מה שתירגם, ויש לישבו עוד דבור על אופניו, כשהוציאני הק'ב'ה' מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום[5] למקום ואומר לה זה חסדך. כאשר התעו – לשון רבים, ובהרבה מקומות לשון אלהות ומרות לשון רבים, אשר הלכו אלהים {שמואל ב' ז':כ"ג}, נגלו אליו האלהים {בראשית ל"ה:ז'}[6], אלהים קדשי' {יהושע כ"ד:י"ט},[7] וכן ויקח אדוני יוסף {בראשית ל"ט:כ'} אדוני האדונים {דברים י':י"ז} אדוני הארץ {בראשית מ"ב:ל"ג} וכן אם בעליו {שמות כ"ב:י"ד}, והועד בבעליו {שמות כ"א:כ"ט}, ואם תאמר מהו לשון התעו הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה, ותלך ותתע {בראשית כ"א:י"ד} תעיתי כשה אובד {תהלים קי"ט:קע"ו}, יתעו לבלי אוכל {איוב ל"ח:מ"א} יצאו וינועו לבקש אכלם. אמרי לי – עלי וכן וישאלו אנשי[8] לאשתו {בראשית כ"ו:ז'}, על אשתו, ואמר פרעה לבני ישר' {שמות י"ד:ג'},[9] פן יאמרו לי אשה הרגתהו {שופטים ט':נ"ד}.

{יד} ויתן לאברהם – כדי שיתפייס ויתפלל עליו.

{טו} הנה ארצי לפניך – אבל פרעה אמ' לו קח ולך {בראשית י"ב:י"ט} לפי שנתיירא שהמצריים שטופי זימה.

{טז} ולשרה אמר – אבימלך [לכבודה] כדי לפייסה הנה עשיתי לך כבוד זה נתתי ממון לאחיך, שאמרת עליו אחי הוא, הנה הכבוד הזה לך כסות ענים. לכל אשר אתך – יכסה עיניהם שלא יקילוך, שאילו השבתיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייס יודעים שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס. ואת כל – ועם כל באי עולם. ונוכחת – יהי לך פתחון פה להתווכח ולהראות דברים נכרים הללו, ולשון הוכחה בכל מקום ברור דברים ובל' אפרוביש, ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולש' המקרא כך הוא נופל על תרגומו של אונקלוס הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלו ששלטו ובכל אשר אתך על כן תירגם וחזית יתיך וית כל דעימיך, ויש מדרשי אגדה אבל יישוב [לשון] המקרא פירשתי.

{יז} וילדו – איתרווחו, נפתחו נקביהם, והוציאו, והיא לידה שלהן.

{יח} בעד כל רחם – כנגד כל פתח.[10]

הערות
  1. כך הנוסח בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155, והוא צירוף של שני הפסוקים: "אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה" ו"אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה".
  2. כך גם בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, פריס 155 נוסף: "שניהם בלשון על".
  3. כן במינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 אבל בפסוק שלנו "ולא נתנו אלהים להרע".
  4. כן במינכן 5, פירנצה III.3, פריס 155. בכ"י ליידן 1, ויימר 651 חסרות מילים: "לא נתן לו מקום".
  5. נראה שנמחק כאן: והרי היא בתו של תרח, וכן היה אומ' ללוט אנשים אחים אנחנו. אך לא בת
  6. כן בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 בא כאן במקום הפסוק "נגלו אליו האלהים" הפסוק "אלהים חיים".
  7. כן בליידן 1, פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5, ויימר 651, פריס 155 נוסף: וכן שם אלהים לשון רבים הוא.
  8. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: המקום.
  9. כן בכ"י ליידן 1, פריס 155. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651 נוסף: על בני ישראל.
  10. כך גם בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "על דבר שרי – על פי דבורה של שרה". בכ"י פירנצה III.3, מובא זה כתוספת.


×