⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית כ"ג – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.

(ב) וַתָּמׇת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.

(ג) וַיָּקׇם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת לֵאמֹר.

(ד) גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.

(ה) וַיַּעֲנוּ בְנֵי חֵת אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ.

(ו) שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.

(ז) וַיָּקׇם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת.

(ח) וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.

(ט) וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר.

(י) וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאׇזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר.

(יא) לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ.

(יב) וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ.

(יג) וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאׇזְנֵי עַם הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי שָׁמָּה.

(יד) וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר לוֹ.

(טו) אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר.

(טז) וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאׇזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר.

(יז) וַיָּקׇם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכׇל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכׇל גְּבֻלוֹ סָבִיב.

(יח) לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.

(יט) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

(כ) וַיָּקׇם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} מאה שנה ועשרים שנה, ושבע שנים – לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך, שכל אחד נדרש לעצמו בת מאה כבת עשרים לחטא מה בת עשרים לא חטאת,[1] שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי. שני חיי שרה – כולן שוין לטובה.

{ב} בקרית ארבע – על שם ד' ענקים, אחימן ששי ותלמי ואביהם. ד"א על שם ד' זוגות שנקברו בה איש ואשתו אדם וחוה, אבר' ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. ויבא אברהם – מבאר שבע. לספד לשרה – ונסמכה מיתתה לעקידה שעל ידי בשורת עקידה שנזדמן בנה לשחיטה, וכמעט לא נשחט, פרחה רוחה ומתה.

{ד} גר ותוש' – מארץ אחרת אני ואין לי נחלו' בכאן, ת'.[2] גר ותושב אנכי עמכ' – גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם, ומדרש אגדה אם תרצו הריני גר, ואם לאו אטלנה מן הדין, שאמ' לי הק' לזרעך אתן א' הא' הזא' {בראשית י"ב:ז'}. אחזת קבר – אחז' קרקע לבית הקברות.

 {ו} לא יכלה[3]לשון לא תכלה[4] רחמיך {תהלים מ':י"ב}, ויכלא הגשם {בראשית ח':ב'}.

{ח} נפשכם – רצונכם. ופגעו – ל' בקשה.[5]

{ט} המכפלה – בית ועליה על גביו, ד"א שכפולה בזוגות. בכסף מלא[6]כל שויה.[7]גם דוד כן אמ' לארנן[8] בכסף מלא תנהו לי {דברי הימים א כ"א:כ"ד} ת'.

{י} ישב – חסר, אותו היום מינוהו שוטר עליהם מפני חשיבותו של אברהם שהיה צריך לו, עלה לגדולה. לכל באי שער עיר' – שכולן בטלו ממלאכתן ובאו לגמול חסד לשרה.

{יא} לא אדני – לא תקנה אותה בדמים. נתתי לך – הרי היא כמו שנתתיה לך.אני או' נתתי נותן אני, כמו הרימותי ידי בי נשבעתי לשון הווה כלם. ת'.[9]

{יג} [אך אם אתה לו שמעני אתה או' לי לשמו' לך וליקח חנם אני אי איפשי בכך. אך אם אתה][10] לו שמעני – הלואי ותשמעני. נתתי – מוכן הוא אצלי והלואי נתתיו כבר, דונשי בלע"ז.

{טו} ביני ובינך – בין שני אוהבים כגוננו[11] מה היא חשובה לכלום אלא הנח המכר ואת מתך קבור.

{טז} וישקל[12] לעפרן – חסר[13], לפי שאמ' הרבה ואפילו מעט לא עשה, שנטל הימנו שקלים גדולים שהן קינטירין שנ' עבר לסוחר שמתקבלין בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהם גדולים שהן קינטירין צינטניירש.

{יז} ויקם – תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך, ופשוטו של מקרא ויקם השדה והמערה וכל העץ לאברהם למקנה[14] וגו'.

{יח} בכל באי שער עירו – בקרב כלם, במעמד כולם הקנהו לו.

{יט-כ} [15]ואחרי כן קבר, וגו' – ויקם לו לאחזת קברים, ומתחילה קודם שקברה לא קם אלא למקנה.

הערות
  1. כך הגרסה גם בכ"י ויימר 651, פריס 155.
  2. תוספת זאת אינה נמצאת בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  3. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 במקום "לשון" נוסף כאן: "לא ימנע וכן". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסרים מילים אלו.
  4. כן גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1 כאן, ובכ"י לייפציג בראשית ח':ב', וכן במקצת כ"י של תהלים מ':י"ב. בכ"י ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155: "תכלא" כנוסח המקרא שלנו.
  5. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "כמו אל תפגעי בי {רות א':ט"ז}". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסר קטע זה.
  6. בכ"י מינכן 5, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "שלם". בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "שלם ד"א בכסף מלא". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסרות מילים אלה.
  7. יש כאן תוספת בגיליון. התוספת נמצאת בתוך הטקסט בכ"י פירנצה III.3, פריס 155. היא חסרה לגמרי בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651. לגבי תוספת זו, עיין מאמר א' טויטו בתרביץ ס"א:א' עמ' 105.
  8. בכ"י פירנצה III.3, פריס 155: "לארונה".
  9. תוספת זו אינה נמצאת בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. עיין כ"י לייפציג בראשית י"ד:כ"ב ובהערות שם שאף הביאור ההוא הינו תוספת מרשב"ם.
  10. כנראה היתה כאן השמטה ע"י הדומות שתוקנה ע"י הסופר. קטע זה חסר גם בכ"י מינכן 5 אך נמצא בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  11. קיצור של "כגון אנו". כך הגירסה גם בכ"י ליידן 1 (אלא שאז נמחק ו"תוקן" ל"כמונו"). בכ"י פריס 155: "כגון אנו", והשווה גם דפוס ריגייו. בכ"י מינכן 5: "הגונינו" והוא כנראה שיבוש. בכ"י ברלין 1221, ויימר 651: "כמונו". ועיין בדיון במאמר א' טויטו בתרביץ ס"א:א' עמ' 91-89.
  12. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "אברהם". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסר: "אברהם".
  13. בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף כאן: וי"ו. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5 המילה חסרה.
  14. כן בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651. בכ"י פירנצה III.3, פריס 155: "ויקם השדה והמערה לאברהם למקנה". בפסוק: "ויקם... השדה והמערה אשר בו וכל העץ... לאברהם למקנה".
  15. פירוש זה ייחודי לכ"י לייפציג וחסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 651, פריס 155, בכ"י נוספים, ובדפוסים. ועיין מאמר א' טויטו בתרביץ ס"א:א' עמ' 100 שהציע שהפירוש שאוב מפירוש דומה של רשב"ם המופיע בגיליון של כ"י וינה 23.


×