⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית כ"ה – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה.

(ב) וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יׇקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ.

(ג) וְיׇקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים.

(ד) וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כׇּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה.

(ה) וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק.

(ו) וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם.

(ז) וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים.

(ח) וַיִּגְוַע וַיָּמׇת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

(ט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא.

(י) הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ.

(יא) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי.

(יב) וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם.

(יג) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.

(יד) וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא.

(טו) חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה.

(טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם.

(יז) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמׇת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.

(יח) וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל פְּנֵי כׇל אֶחָיו נָפָל.

(יט) וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.

(כ) וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה.

(כא) וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.

(כב) וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'.

(כג) וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.

(כד) וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ.

(כה) וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.

(כו) וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם.

(כז) וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.

(כח) וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב.

(כט) וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.

(ל) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם.

(לא) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי.

(לב) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.

(לג) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.

(לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקׇם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} קטורה – זו הגר ונקראת קטורה על שנאים מעשיה כקטורת ושקשרה פתחה שלא נזדווג לה אדם מיום פרשה מאברהם.

{ג} אשו' ולטושים – שם ראשי אומות. ולפי תרגומו של אונקלוס יש לומ' שאשורים הוא לשון מחנות שכן מחנה מתורגם משריתא, ואם מפני האל"ף הרי יש לנו תיבות שלא ביסודם אל"ף וכשהן נעשין שמות אז תבא א' בראשיתם כמו אסוך שמן {מלכים ב' ד':ב'} שהוא מן וסכת {רות ג':ג'}, וחומת אנך {עמוס ז':ז'}, שהוא מן נכה רגלים {שמואל ב' ד':ד'}.[1] ת' אכזב מן כזב.[2] ולטושים – הוא לשון בעלי אהלים המתפזרים אנה ואנה, ונוטעין הן אהלי אפדניהם וכן הוא אומ' והנם נטושים על פני האדמה {שמואל א' ל':ט"ז} ולמד ונון מתחלפות זו בזו שכן דרך האותיות המתגבלות[3] במקום אחר שמתחלפות זו בזו. ואותיות ד'ט'ל'נ'ת' הם באות ממקום אחר מגבול הרביעי, ולכך הן ראויות שתתחלפנה אות אות בחברתה.[4]

 {ה} ויתן אברהם וגומ' – א"ר נחמיה ברכה דייתיקי, שאמ' [לו] הק' לאברהם והיה ברכה {בראשית י"ב:ב'}, הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה ומסרן ליצחק.

{ו} הפלגשם – חסר כת', שלא היתה אלא פלגש אחת היא הגר היא קטורה.[5] מתנות – פרשו רבותינו שם טומאה מסר להם.[6]

{ז} ק' שנה וע' שנה וגומ' – בן ק' כבן ע', ובן ע' כבן ה' בלא חטא.

{ט} יצחק וישמעאל – מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והוא שיבה טובה שנאמרה באברהם.

{יא} ויהי אחרי מות אברהם, ויברך וגו' – ניחמו תנחומי אבלים. ד'א' א'ע'פ' שמסר הק' את הברכות לאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, אמ' יבא בעל העולם ויברך את אשר ייטב בעיניו.[7]

{יג} בשמותם לתולדותם – סדר לידתן זה אחר זה.

{טז} בחצריהם – כרכים שאין להם חומה, [8]בפצחיהן, לשון פצחו ורננו {תהלים צ"ח:ד'}, לשון פתח.

{יז} ואלה שני חיי וגו' – א"ר חייא בר אבא למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב ומשנותיו של ישמע', למדנו ששימש יעקב בבית עבר ארבע עשרה שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן, שהרי כשפירש יעקב מאביו מת ישמע', שנ' וילך עשו אל ישמ' וגו' {בראשית כ"ח:ט'}, כו', כמו שמפור' בסוף מגל' נקראת {מגילה י"ז.}. ויגוע – לא נאמ' גויע' אלא בצדיקים.[9]

{יח} נפל – שכן כמו ומדין ועמלק ובני קדם נופלים בעמק {שופטים ז':י"ב}. כאן הוא לשון נפילה, ולהלן הוא אומ' על פני כל אחיו ישכן {בראשית ט"ז:י"ב}, עד שלא מת אברהם ישכן משמת נפל. חסלת ויהיו חיי שרה

{יט} אלה תולדות יצחק – יעקב ועשו האמורין בפרשה. ועל ידי שכת' הכת' יצחק בן אברהם, נזקק לומ' אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרי' מאבימלך נתעברה שרה, [שהרי כמה שנים ש{התה עם אברהם} ולא {נתעברה הימנו}][10] מה עשה הק' צר קלסתר פניו[11] דומה לאברהם כדי שיאמרו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכת' כאן (אברהם הוליד את) יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברה' הוליד את יצחק.

{כ} בן מ' שנה – שהרי כשהיה בא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה ויצחק היה בן ל'ז' שהרי בו בפרק מתה שרה ומשנולד יצחק עד העקידה היה ל'ז' שנים, בן[12] צ' היתה כשנולד וכשמתה היתה בת ק'כ'ז' שנים[13], הרי ליצחק ל'ז', ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה. בת בתואל מפדן ארם אחות לבן[14]להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע, ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם. פדן ארם – על שם ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה קורא אותו פדן צמד בקר {שמואל א' י"א:ז'} תרגומו פדן תורין.[15]

{כא} ויעתר יצחק – הרבה והפציר בתפילה. ויעתר לו – נתפצר לו, נתפתה לו, ואומ' אני כל לשון עתר לשון הפצרה וריבוי הוא, וכן עתר ענן הקטרת עולה {יחזקאל ח':י"א} מרבית עשן, וכן העתרתם עלי דבריכ' {יחזקאל ל"ה:י"ג} וכן נעתרות נשיקות שונא {משלי כ"ז:ו'} דומות  למרובות והנם למשא. אנקריישנט בלעז. לנכח אשתו – זה עומד בזוית ז(ה)[ו], וז(ה)[ו] עומד[ת] בזוית זו ומתפללת. ויעתר לו[16]שאין דומה תפלת צדיק בן רשע לתפילת צדיק בן צדיק לפיכך לו ולא לה.

{כב} ויתרוצ' – על כורחך המקרא הזה או' דרשני שסתם מה היא רציצה זו, וכתב אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו לשון ריצה, עוברת על פתחי תורה [17]שם ועבר, ויעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתח ע'ז' ועשו מפרכס לצאת. ד'א' מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות. אם כן – גדול צער העיבור. למה זה אנכי – מתאוה ומתפללת על ההריון. ותלך לדרוש – לבית מדרשו של שם. לדרוש את י"י – להגיד מה תהא בסופה.

{כג} ויאמר י"י לה[18]לשם אמר רוח הקדש והוא אמר לה. [19]גיים כת' אילו אנטונינוס ור' שלא פסקו הגשמים[20] משולחנם לא צנון לא חזרת לא בימות החמה לא בימות הגשמים. ושני לאומים – אין לאום אלא מלכות. ממעיך יפרדו – מן המעים הם נפרדו, זה לרשעו וזה לתומו. מלאום יאמץ – לא ישוו בגדולה כשזה קם זה נופל, וכן הוא אומ' אמלאה החרבה {יחזקאל כ"ו:ב'}, לא נתמלאה צר אלא מחורבנה של ירושלם.

{כד} [21]והנה תומם – חסר, ובתמר תאומ' מלא, לפי ששניהם צדיקים.[22]

{כה} אדמני – סימן שיהא שופך דמים. אדמוני רוש בלעז.[23] אדרת שער – מלא שער כטלית צמר פְלוֹקִיֵדְא בלעז. ויקראו שמו עשו – הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה נגמר בשערו כבן שנים הרבה.

{כו} בעקב עשו – סימן שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו.[24] ויקרא שמו – הק'. ד'א' אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב. בן ס' שנים – י' משנשאה עד שנעשת בת י"ג וראויה לה להריון. וי' שנה צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה. ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה.

{כז} ויגדלו [25]ויהי – כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם, הגדילו[26] זה פרש לבתי מדרשות וזה לע'ז'. יודע ציד – לצוד אביו ולרמותו שואלו היאך מעשרין המלח והתבן, סבור אביו שמדקדק במצות. איש שדה[27]אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות. תם – אינו בקי בכל אלה כלבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם. ישב אהלים – אהלו של שם, ואהלו של עבר.

{כח} בפיו – כת{רגומו}[28] ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו.

{כט} ויזד[29]לשון בישול. והוא עיף – ברציחה כמ' דת' אמ' כי עיפה נפשי להורגים {ירמיהו ד':ל"א}.

{ל} הלעיטני – אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה לשון מלעיטין הגמל.[30] מן האדום האדום – עדשים אדומות, שאותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו המקום לפיכך קיצר חמש שנים משנותיו, שיצחק חי ק'פ', וזה מת בן ק'ע'ה' ובישל יעקב עדשים להברות האבל. ולמה עדשי' שדומות לגלגל שאבלות גלגל הוא שחוזר בעולם.[31]

{לא} כיום[32]כיום דלהין, כיום שהוא ברור כך מכור לי מכירה ברורה. בכורתך – לפי שהעבודה בבכורות אמ' יעקב אין רשע זה כדיי להקריב להק'.

{לב} למות[33]כמה אזהרות ועונשים תלויות בעבודה כאות' ששנינו ואילו שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש. אמ' אני הולך על ידה למות אם כן מה חפץ לי בה.

{לד} ויבז עשו – העיד הכת' על רשעו שבזה עבודתו של מקום.

הערות
  1. בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3 נוסף: "ולפי תרגומו... רגלים". בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651 חסר קטע זה וכתוב במקום: "ותרגומו של אונקלוס אין לי ליישבו עם לשון המקרא". בכ"י פריס 155 מופיע בתוך הטקסט: "ולפי תרגומו... רגלים" ובגיליון נוסף: "ותרגומו של אונקלוס אין ליישבו עם לשון המקרא".
  2. תוספת זו נמצאת בכ"י לייפציג 1 בתוך הטקסט ולא בגיליון. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 תוספת זו חסרה.
  3. בכ"י פירנצה III.3: "המתגדלות".
  4. בכ"י לייפציג 1, פירנצה III.3, פריס 155 נוסף: "ולטושים הוא... בחברתה". בכ"י ויימר מובא קטע זה כתוספת. בכ"י מינכן 5, ליידן 1 קטע זה חסר.
  5. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651 נמצא: "הפלגשים... קטורה". לאחר מכן, בכ"י ליידן 1 נוסף כאן: "נשים בכתובה, פילגשים בלא כתובה, כדאמרינן בסנהדרין בנשים וכו' ופילגשים דדוד." בכ"י פריס 155 קטע זה חסר לגמרי.
  6. בכ"י לייפציג 1 נמצא רק "מתנות... להם". בכ"י פירנצה III.3 נמצא קטע "מתנות... להם" ולאחר מכן נוסף: "ד'א' מה שנתן לו על ידי שרה ושאר מתנות שנתנו לו, הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם." בכ"י ויימר מובא "מתנות... להם", "ד'א'... מהם" עם סימון שהם תוספת. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פריס 155 קטע זה חסר לגמרי.
  7. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף כאן: "ובא הקב"ה וברכו". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסרים מילים אלו.
  8. בכ"י מינכן 5 נוסף: "כמו שתירגם אונקלוס". בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "כתרגומו". בכ"י ליידן 1 נוסף המילה "כתרגומו" בגיליון.
  9. בכ"י ויימר 651 נוסף כאן תוספת: "בכל צדיקי' נאמ' זקן ושבע, באברהם נאמ' ושבע לימדך ששבעו הק' מכל פירות גן עדן". בכ"י פירנצה III.3 בא תוספת זו כחלק מהטקסט. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פריס 155 תוספת זו חסרה.
  10. "שהרי... הימנו" מופיע רק בגיליון בכ"י לייפציג 1 ליידן 1, והוא חסר בדפוס אלקבץ. המשפט מופיע בטקסט בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155, ובדפוס רומא וריגייו.
  11. כן בכ"י לייפציג 1 ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "של יצחק".
  12. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3: בת.
  13. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "שנ' ויהיו חיי שרה וגו'".
  14. כן בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "וכי עדיין לא כתב שהיא בת בתואל ואחות לבן מפדן ארם אלא".
  15. בכ"י ליידן 1, פריס 155 נוסף: "ויש פותרים פדן ארם כמו שדה ארם, ובלשון ישמעאל פדן שדה". בכ"י פירנצה III.3 נוסף: "ד'א' פדן ארם – שדה ארם, והוא כמו שנ' ויברח יעקב שדה ארם וכן בלשון ערבי קורין שדה פדי". בכ"י ויימר 651 בא ביאור זה כתוספת. בכ"י לייפציג 1, מינכן 5 חסר קטע זה.
  16. כן בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, פירנצה III.3. בכ"י ליידן 1 נוסף: "לו ולא לה".
  17. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "של".
  18. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5 נוסף: "על ידי שם". בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: "על ידי שליח". בכ"י מינכן 5 מובא הפירוש "על ידי שליח" בשם ר"י קרא.
  19. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף כאן "שני גוים – ".
  20. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 חסר: "הגשמים".
  21. בדפוס אלקבץ נוסף כאן: וימלאו ימיה – אבל בתמר ויהי בעת לדתה. שלא מלאו ימיה כי לששה חדשים וששה ימים ילדה. ביאור זה חסר בכ"י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  22. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע".
  23. בכ"י מינכן 5, ליידן 1 הלעז חסר. בכ"י פירנצה III.3 "רוש בלעז" בא לפני "סימן... דמים".
  24. בדפוס רומא ואלקבץ נוסף כאן: "ויעקב בא לעכבו שיהא הוא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויהיה פטר רחם ויטול הבכורה מן הדין". בדפוס אלקבץ גם נוסף: "משל לשני מרגליות שנותני' בשפופרת אחת הראשונה יוצאה באחרונה". בדפוס בולוניה 1482 בא ביאור דומה זה לפני "בעקב עשו": "ואחרי כן יצא אחיו – שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו, בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה לה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שני אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון". קטע זה חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 ודפוס רג'יו.
  25. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "הנערים".
  26. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 במקום "הגדילו" נוסף: "ואין אדם מדקדק בהן מה טיבו כיון שנעשו בני שלש עשרה".
  27. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "כמשמעו".
  28. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 נוסף: "בפיו של יצחק".
  29. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "כתרגומו".
  30. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 במקום "לשון מלעיטין הגמל" נוסף: "כמו ששנינו אין אובסין את הגמל אל' מלעיטין".
  31. בדפוס אלקבץ נוסף: "ועוד מה עדשים אין להם פה כך האבל אין לו פה שאסור לו לדבר ולפי' מנהג היום להברות האבל בתחלת מאכלו ביצים שהם עגולים ואין להם פה כך אבל אין לו פה כדאמרינן במועד קטן אבל כל ג' ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכ"ש שאינו שואל בתחלה מג' ועד ז' משיב ואינו שואל מכאן ואילך שואל ומשיב". קטע זה אינו נמצא בכ"י לייפציג, מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  32. כן בכ"י לייפציג 1, ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "כתרגומו".
  33. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3 נוסף: "אמ' מה טיבה של עבודה זו אמ' לו". בכ"י לייפציג 1, ליידן 1 חסרים מילים אלו.


×