⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית מ' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.

(ב) וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.

(ג) וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם.

(ד) וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר.

(ה) וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר.

(ו) וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים.

(ז) וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.

(ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי.

(ט) וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי.

(י) וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.

(יא) וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

(יב) וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

(יג) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.

(יד) כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה.

(טו) כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר.

(טז) וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי.

(יז) וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי.

(יח) וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם.

(יט) בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ.

(כ) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכׇל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו.

(כא) וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה.

(כב) וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף.

(כג) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} אחר הדברים האל' – לפי שהרגילה אותה ארור' את הצדיק בפי כולם לדבר בו, הביא להם הק'ב'ה' את סורחנן של אילו שיפנו אליהם ולא אליו. ועוד שתבא הרווחה לצדיק על ידיהם.ת', ולפי פשוטו שאנו אומרי' אחר[1] סמוך והוא ישב שם י'ב' שנה[2] יש לפרש הדברי' האלה השנים האלה של בית כלאו בתוכן ותכף להן חטאו. דע' ת'ר'ש'[3]. חטאו – זה נמצא זבוב בפיילי פושרין שלו וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו. אופה – את הפת של מלך, אין לשון אפייה אלא בפת, ובלע"ז פישטרייר.פֵישְטֵר כתב ונקד רבינ' שמ'.

{ד} ויפקד שר הטבחים את יוסף – להיות אתם. ויהיו ימים במשמר – שנים עשר חדש.

{ה} ויחלמו חלום שניהם – ויחלמו שניהם חלום, [זהו] (ו)פשוטו ומדרשו כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם חלומו ואת פתרון חלום חברו, וזהו שנ' וירא שר האופים כי טוב פתר {בראשית מ':ט"ז}. איש כפתרון חלו' – כל אחד חלם חלום הדומה[4] לפתרון העתיד לבא (א)[ע]ליהם.

{ו} זעפים – עֲצֵבִים כמו סר וזעף {מלכים א כ':מ"ג}, זעף י"י אשא {מיכה ז':ט'}.

{י} שריגים – [זמורות] ארוכים שקו' וְויאַיְין. והיא כפורחתדומה כפורחת,על זה מצ' העברת קולמוס ומוגה פיר' זה שבפנים.[5] ודמית[6] לי בחלומי כאילו היא פורחת ואחר הפרח עלתה נצה ועשו סמדר, אשפניר בלע"ז, ואחר כך הבשילו, והיא כִדאַפְרַחַת אפיקת לבלבין, עד כאן תרגום של פורחת. נץ גדול מפרח, כדכת' ובוסר גומל יהיה נצה {ישעיהו י"ח:ה'}, וכת' ויוצא פרח, והדר ויצץ ציץ {במדבר י"ז:כ"ג}.

{יא} ואשחט – כתרגו' ועצרית, והרבה יש בלשון משנה.

{יב} שלשת ימים הם – סימן הם לך לשלשת ימים, יש מדר' אגדה הרבה.

{יג} ישא פרעה את ראשך – ל' חשבון, כשיפקד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עמהם. כנך – בסיס שלך ומושבך.

{יד} כי אם זכרתני – מאחר שייטיב [לך] כפתרוני. ועשית נא עמי חסד – אין נא אלא ל' בקשה.אם זכרתניהרי אתה עושה עמי חסד.[7] על זה הפי' ש' מצ' הע' קול' והר' מוגה.[8]

 {טז} סלי חרי – כמו חריות של דקל, לשון משנה הוא,[9] סלים של נצרים, קלופים עשויים חורים חורים, ובמקומינו יש הרבה ודרך מוכרי פת כיסנין שקורין אובלידש, לתתן באותן סלים.

{כ} יום הלדת את פרעה – יום לידתו, וקורי' לו יום גינוסיא, ול' הלדת לפי שאין הוולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מיילדת את האשה ועל כן נקרית[10] היא נקראת מיילדת וכן ומולדותיך, ביום[11] הלדת אותך {יחזקאל ט"ז:ד'}, וכן אחרי הכבס את הנגע {ויקרא י"ג:נ"ה}, שכיבוסו על ידי אחרים. וישא את ראש וגו' – מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה את המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אילו בתוכם, כמו שאו את ראש {במדבר א':ב'}, כמו מניין.

{כג} ולא זכר שר המשק' – בו ביום. וישכחהו – לאחר כן, מפני שתלה בו יוסף לזוכרו, הוזקק להיות אסור עד שתי שנים, שנ' אשרי הגבר אשר שַם י"י מבטחו ולא פנה אל רהבים {תהלים מ':ה'}, לא בטח על מצרים הקרואים רהב {ישעיהו ל':ז'}.

הערות
  1. בכ"י לייפציג יש סימון לחבר בין אותיות ח' ור' של המלה "אחר".
  2. ר' שמעיה מפרש לשיטתו לעיל בהערה על בראשית ל"ט שיוסף שהה רק שנה אחת בבית פוטיפר. ומכיוון ש"אחר" צריך להיות סמוך, הוא נאלץ לומר ש"הדברים האלה" כוללים גם את שנות מאסרו.
  3. = "דעתי תוספת ר' שמעיה".
  4. בגיליון מופיע כאן: "הראוי".
  5. כנראה צ"ל "נדמית".
  6. עיין בהערה על הגיליון.
  7. = "על זה הפירוש שני מצאתי העברת קולמוס והראשון מוגה." בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ליידן 1, פריס 155 מופיע רק הביאור ה"שני" ואין זכר לביאור הראשון או למחיקת הביאור השני. בכ"י ויימר 651 מופיע הביאור השני ולפניו מופיע הביאור הראשון המסומן כתוספת.
  8. מלת "נקרית" מיותרת.
  9. קשה להכריע אם בכ"י לייפציג כתוב "ביום" או "כיום". לשון הפסוק ביחזקאל ט"ז:ד' הוא "ביום".


×