{ב} תזריע – א"ר שמלאי כשם שיצירתו אחר כל בהמה [ו]חיה במעשה בראשי' כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.
כי תזריע – לרבות שאפילו ילדתו מחוי שנמחה ונעשה כאין[1] זרע אמו טמאה לידה.
כימי נדת דותה תטמ' – כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה ואפילו נפתח הקבר בלא דם.
דותה – לשון דבר הזב מגופה, ל"א[2] לשון מדוה וחולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה וראשה[3] ואיבריה כבידין עליה.
{ד} תשב – אין לשון ישיבה אלא לשון עכבה, כמו ותשבו בקדש {דברים א':מ"ו}, יושב באלוני ממרא {בראשית י"ג:י"ח}.
בדמי טהרה – אע"פ שרואה טהורה.
דמי טָהֳרָה – לא מפיק ה"י, והוא שם דבר כמו טוהר.
ימי טהרה – מפיק ה"י טוהר שלה.
לא תגע[4] – אזהרה לאוכל, כולה כמו ששנויה ביבמות {בבלי יבמות ע"ה.}.
בכל קדש – לרבות, את התרומה, לפי שזו טבילה יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים שלמחר הביא את כפרת טהרתה.
{ז} והקריבו – לימדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהן ואיזהו זה החטאת שנ' וכפר עליה וטהרה, מי שהוא בא לכפר בו הטהרה תלויה.
וטהרה – מכלל שעד כאן היא קרויה טמאה.
{ח} אחד לעלה ואחד לחטא' – לא הקדימה הכת' אלא למקראה, אבל הקרבת החטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחי' בפ' כל התריד[5] {בבלי זבחים צ'.}.