⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י ויקרא י"ב – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא.

(ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ.

(ד) וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טׇהֳרָה בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָהּ.

(ה) וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טׇהֳרָה.

(ו) וּבִמְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.

(ז) וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.

(ח) וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ב} תזריע – א"ר שמלאי כשם שיצירתו אחר כל בהמה [ו]חיה במעשה בראשי' כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף. כי תזריע – לרבות שאפילו ילדתו מחוי שנמחה ונעשה כאין[1] זרע אמו טמאה לידה. כימי נדת דותה תטמ' – כסדר כל טומאה האמורה בנדה מטמאה בטומאת לידה ואפילו נפתח הקבר בלא דם. דותה – לשון דבר הזב מגופה, ל"א[2] לשון מדוה וחולי שאין אשה רואה דם שלא תחלה וראשה[3] ואיבריה כבידין עליה.

{ד} תשב – אין לשון ישיבה אלא לשון עכבה, כמו ותשבו בקדש {דברים א':מ"ו}, יושב באלוני ממרא {בראשית י"ג:י"ח}. בדמי טהרה – אע"פ שרואה טהורה. דמי טָהֳרָה – לא מפיק ה"י, והוא שם דבר כמו טוהר. ימי טהרה – מפיק ה"י טוהר שלה. לא תגע[4] – אזהרה לאוכל, כולה כמו ששנויה ביבמות {בבלי יבמות ע"ה.}. בכל קדש – לרבות, את התרומה, לפי שזו טבילה יום ארוך, שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים שלמחר הביא את כפרת טהרתה.

{ז} והקריבו – לימדך שאין מעכבה לאכול בקדשים אלא אחד מהן ואיזהו זה החטאת שנ' וכפר עליה וטהרה, מי שהוא בא לכפר בו הטהרה תלויה. וטהרה – מכלל שעד כאן היא קרויה טמאה.

{ח} אחד לעלה ואחד לחטא' – לא הקדימה הכת' אלא למקראה, אבל הקרבת החטאת קודם לעולה, כך שנינו בזבחי' בפ' כל התריד[5] {בבלי זבחים צ'.}.

הערות
  1. הגרסה "כאין" מופיע גם בכ"י מינכן 5, פריס 156. בכ"י ויימר 651, וינה 24, פריס 155, מופיע "כעין" עם ע'. בכ"י פריס 157, פריס 158, פריס 159, מופיע "כמין" עם מ'.
  2. כך מופיע גם בכ"י מינכן 5, ויימר 651, וינה 24, פריס 155. בכ"י פריס 156 הושמטו המלים "לשון אחר".
  3. הגרסה "וראשה" עם ו' גם בכת"י ויימר 651, פריס 157, פריס 158. לפי זה ניקוד המלה שלפניה הוא "תֶחֶלֶה". לפי כ"י וינה 24, פריס 155, פריס 159, הגורסים "ראשה" בלי ו', אפשר שניקוד המלה שלפניה הוא "תְחִלָה". בכ"י מינכן 5, הו' נמחק. בפריס 156 הו' נוסף בין השיטין.
  4. דיבור המתחיל זה מופיע לפני ד"ה "בכל קדש" גם בכ"י מינכן 5, ויימר 651, וינה 24, פריס 155, פריס 156, ובדפוסים ראשונים.
  5. צ"ל: התדיר.


×