⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י ויקרא י"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

(ג) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ.

(ד) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

(ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ה'.

(ו) אִישׁ אִישׁ אֶל כׇּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'.

(ז) עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

(ח) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא.

(ט) עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן.

(י) עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה.

(יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ מוֹלֶדֶת אָבִיךָ אֲחוֹתְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

(יב) עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה שְׁאֵר אָבִיךָ הִוא.

(יג) עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי שְׁאֵר אִמְּךָ הִוא.

(יד) עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא.

(טו) עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ.

(טז) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָחִיךָ הִוא.

(יז) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא.

(יח) וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ עָלֶיהָ בְּחַיֶּיהָ.

(יט) וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ.

(כ) וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ לֹא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ לְזָרַע לְטׇמְאָה בָהּ.

(כא) וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'.

(כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.

(כג) וּבְכׇל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכׇבְתְּךָ לְטׇמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא.

(כד) אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה כִּי בְכׇל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם.

(כה) וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֺנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת יֹשְׁבֶיהָ.

(כו) וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.

(כז) כִּי אֶת כׇּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ.

(כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.

(כט) כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם.

(ל) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ב} אני י"י אלקיכם - אני הוא שאמרתי בסיני אנכי י"י אלקיך {שמות כ':ב'}, וקבלתם עליכם מלכותי, מעתה קיבלו גזירותי. ר' אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא, לפיכך בא עליהם בגזירה אני י"י אלקיכם, דעו מי גוזר עליכם, דיין ליפרע ונאמן לשלם שכר.

{ג} כמעשה ארץ מצרים - מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנענים מקולקלים מכל האומות, ואותו מקום שישבו ישר' בו מקולקל מן הכל. אשר אני מביא אתכ' שמה - מגיד שאותן עממים שכבשו ישר' מקולקלין מכולן. ובחוקו' לא תלכו - מה הניח הכת' שלא אמר, אלא אילו נימוסו' שלהם, דברים החקוקים להם, כגון טרטיאות ואיצטדיאות. ר' מאיר או' אילו דרכי האמורי שמנו חכמים.

{ד} את משפטי תעשו - אילו דברים האמורים בתורה במשפט, שאילו לא נאמרו, היה כדיי לאומרן. [ו]את חקתי תשמורו - דברים שהן גזיר' מלך, שיצר הרע משיב עליהם, למה לנו לשמרם, ואומות העולם משיבים עליהם, אכילת חזיר ולבישת כלאים וטהרת מי חטאת, לכך נאמ' אני י"י גזרתי עליהם, אין אתה רשאי ליפטר. ללכת בהם - אל תפטר מתוכם, שלא תאמר למדתי חכמות ישר' אלך ואלמד חכמות האומות.

{ה} ושמרתם את חקתי - לרבות שאר דקדוקי פרשה, שלא פרט הכת'. ד"א ליתן שמירה ועשייה [1] למשפטים, לפי שלא נתן אלא עשייה למשפטי' ושמירה לחוקים. וחי בהם - לעולם הבא, אם תאמר בעולם הזה, והלא סופו הוא מת. אני י"י - נאמן לשלם שכר.

{ו} לא תקרבו לגלות - להזהיר את הנקבה כזכר, לכך נאמ' לשון רבים. אני י"י - נאמן לשלם שכר.

{ז} ערות אביך - זו אשת אביך, או אינו אלא כמשמעו, נאמ' כאן ערות אביך[2], ונאמ' להלן ערות אביו גלה {ויקרא כ':י"א}, מה להלן אשת אביו, אף כאן אשת אביו. וערות אמך - להביא אמו שאינה אשת אביו.

{ח} ערות אשת אביך - לרבות לאחר מיתה.

{ט} [3] מולדת בית או מולדת חוץ - בין שאומרים לו קיים את אמה בין שאומ' לו לאביך הוצא, כגון בת ממזרת או בת נתינה.

{י} ערות בת בנך וגו' - בבתו מאנוסתו הכת' מדבר, ובתו ובת בתו מאשתו אנו למדין מערות אשה ובתה לא תגלה, בין שהיא ממך ובין שהיא מאיש אחר. בת בתך - קל וחומ' לבתך, ולפי שאין מזהירין מן הדין למדוה מגזירה שוה במסכת יבמות {בבלי יבמות ג'.} ובחגי'.

{יא} ערות בת אשת אביך - לימד שאינו חייב על בת אביו משפחה ונכרית לפי שנא' למעלה מולדת חוץ שאומרין לאביך הוצא יכול אפילו מולדת שפחה ונכרית לכך נאמר בה אשת אביך בבת מולדת הראויה לאישות וקידושין הכת' מדבר.

{יד} ערות אחי אביך לא תגלה - ומה היא ערותו, אל אשתו לא תקרב.

{טו} אשת בנך היא - לא אמרתי אלא בשיש לבנך אישות בה, פרט ל[4]שפחה ונכרית.

{יז} ערות אשה ובתה - לא אסר הכת' אלא על ידי נישואי  אשה ראשונה, לכך נאמ' לא תקח, לשון קיחה, וכן לענין העונש אשר יקח את אשה ואת אמה {ויקרא כ':י"ד}, לשון קיחה, אבל אנס אשה מותר לישא בתה. שארה הנה - קרובות הן זו לזו. זמה - עצה כתרגומ' עצת חיטאין, שיצרך יועצך לחטא.

{יח} אל אחותה - שתיהן כאחת. לצרר - לשון צרה לעשות את זו צרה לזו. [5]

{כא} להעביר למולך - ע"ז היא ששמה מולך, וזו היא עבודתה, שמוסר בנו לכומרים ועושין שתי מדורות גדולות ומעבירין את הבן ברגליו בין שתי מדורות האש. לא תתן - זו היא מסירתו לכומרים. להע' למולך - זה העברת האש.

{כג} תבל היא - לשון קֶדש וערוה וניאוף, וכן ואפי על תבליתם {ישעיהו י':כ"ה}. תבל היא לשון בלילה ועירבוב, זרע אדם וזרע בהמ'.

{כח} ולא תקיא הא' את' - משל לבן מלכים שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישר' אינה מקיימת עוברי עבירה. ולא תרוקין ארע', לשון ריקון, מריקה עצמ' מהן.

{כט} הנפשות העושות - הזכר והנקבה במשמע.

{ל} ושמרתם את משמרתי - להזהיר בית דין על כך. ולא תטמאו בהם אני י"י אלקיכם - הא אם תטמאו, איני אלקיכם, ואתם נפסלים מאחרי, ומה הנאה יש לי בכם, ואתם מתחייבים כלייה, לכך נא' אני י"י אלקיכם. חסלת אחרי מות

הערות
  1. בחלק מכתבי היד מוסיפים: לחוקים ושמירה ועשייה
  2. ערות אביך כתוב בסדר ההפוך
  3. בחלק מכתבי היד מוסיפים: בת אביך - אף בת אנוסה במשמע.
  4. בחלק מכתבי היד מוסיפים: אנוסה ו
  5. בחלק מכתבי היד מוסיפים: בחייה - למדך שאם גרשה לא ישא את אחותה כל זמן שהיא בחיים.


×