הקשיית לב

הקדמה

תרגום זה עדיין לא עבר ביקורת עורך

נטילת בחירה חופשית?

ישנם מספר פסוקים בתנ"ך אשר מתארים כיצד ה' הקשה את לבם של אנשים, ובכך גרם להם להתמיד בדרכיהם הרעות עד להשמדתם המוחלטת. בעוד שהמקרה המפורסם ביותר הוא הקשיית הלב של פרעה בשמות ד':כ"א, תיאורים דומים מופיעים בסיפורי סיחון בדברים ב', עמי כנען ביהושע י"א, ועובדי הבעל בתקופת אליהו במלכים י"ח, וכמו כן בנבואותיו של ישעיהוו':י'ס"ג:י"ז.1

במשמעותם הפשוטה, כל המקורות האלה מצביעים על כך שה' רצה שהדמויות יחטאו. יתר על כן, מהמקרים של פרעה, סיחון, והכנענים, נראה שה' הקשה את לבבם על מנת להקל על ההידרדרות שלהם:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (שמות י':א')
וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה. (דברים ב':ל')
כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. (יהושע י"א:כ')

אולם, ישנם פסוקים אחרים רבים בתנ"ך המתארים את ה' כאל רחום, שתמיד חפץ בתשובה של הרשעים ולא בהשמדתם, ובהחלט אינו מתחמן אנשים או גורם להם להתמיד בדרכם החוטאת. אחת הדוגמאות הקלאסיות לפסוק כזה הוא יחזקאל ל"ג:י"א:2

אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי ה׳ אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל.3

הסתירות בין הקטעים השונים בתנ"ך מעלות לא רק את השאלה מה אלוקים באמת רוצה, אלא גם את הנושא העקרוני האם לאדם תמיד יש בחירה חופשית. האם ישנן נסיבות בהם ה' אולי יבחר להתעלם מהעיקרון הזה? אם כן, מדוע יבחר לעשות זאת, ומדוע שיעניש אדם שלא הייתה לו בחירה חופשית? ואם לא, כיצד עלינו להבין את "הקשיית הלב" של פרעה ודמויות נוספות בתנ"ך?4

לשאלות הנוספות האם וכיצד גזירות ה' או ידיעת ה' יכולות להתקיים בכפיפה אחת עם הבחירה החופשית של האדם, ראה גלות ושעבוד – תכנון א-לוהי ובחירה חופשית.

המקרה הייחודי של פרעה

הלב המוקשה של פרעה הוא לא רק המקרה הראשון והמפורסם ביותר, אלא הוא גם מתבלט מבין כל השאר בכך שווריאציות של המוטיב נשנות בסך הכול בעשרים פסוקים שונים, כולל לאחר כל מכה ומכה. אך, למרות שכיחות הנושא וחשיבותו הברורה, משמעותו ומטרתו נותרות מעורפלות. לְמה בדיוק מתכוונת התורה כאשר היא אומרת שה' הקשה את לב פרעה, באילו אמצעים הוא השיג מטרה זו, ומה הייתה ההצדקה והתכלית של תהליך כזה?5 יתר על כן, אם ה' גרם בכוונה לפרעה להיות עקשן, מדוע המשיך לשלוח את משה לצוות את פרעה לשלוח את העם?6

ריבוי הפסוקים במקרה של פרעה מעלה מספר קשיים נוספים:

  • מי הקשה את לב פרעה? – בעוד שמעשרה פסוקים שונים7 משתמע שה' הקשה את לב פרעה, מארבעה אחרים8 נראה שפרעה הקשה את לב עצמו, ובעוד שישה נוספים9 הוא היה קשה מעצמו. מי הקשה את לב פרעה – ה', פרעה, שניהם, או אף אחד מהם?
  • פעלים שונים – התורה משתמשת בשלושה פעלים שונים בכדי לתאר את הקשיית הלב של פרעה: "חזק" בשנים עשר פסוקים,10 "כבד" בשישה אחרים,11 ו"קשה" בעוד שניים.12 האם זהו רק גיוון עיצובי או האם יש לשלושת המונחים האלה קונוטציות שונות?
  • הלבבות של מי הוקשו? – בעוד שרובם המוחלט של הפסוקים מדבר רק על הקשיית הלב של פרעה, שמות ט':ל"ד מזכיר את פרעה ועבדיו, ושמות י"ד:י"ז מתייחס בפשטות למצרים כאחת. מהו היחס בין העקשנות של פרעה, עבדיו, ומצרים כולה?
  • יותר מתכלית אחת – שמות י':א' אומר שהענשת פרעה היא המטרה של הקשיית לבו, אך הפסוק שבא בעקבותיו ממש מתאר יעד כללי יותר שבני ישראל יכירו ויספרו בגבורתו של ה'. בניגוד לכך, שלושה פסוקים אחרים (שמות ז':ה', י"ד:ד', י"ד,י"ח) מדברים על כך שהמצרים יכירו בה'.13 מהו היחס בין שני הקצוות הנפרדים הללו, וכיצד אפילו אחד מביניהם מצדיק את האמצעים?
×