Moshe and Yehoshua

This topic has not yet undergone editorial review

Introduction

In Bavli Bava BatraBava Batra 75a-bAbout Bavli Bava Batra, Moshe and Yehoshua are compared, with Moshe being likened to the sun and Yehoshua to the moon. The analogy is an apt one, as many of Yehoshua's deeds do indeed reflect those of his teacher.  Again and again, the reader feels a sense of déjà vu, as Yehoshua re-enacts events from the life of Moshe.  Moreover, the text consciously calls for a comparison of the two luminaries via both explicit references and literary allusions.  What are we to make of the many similarities in the way the story both unfolded and is told?  Does Yehoshua ever shine on his own, or is he always borrowing from the light of Moshe?

Content Parallels

The following chart displays many of the points of contact between Moshe and Yehoshua, emphasizing how Yehoshua both mirrored his mentor and finished tasks Moshe left uncompleted:

Leadership

  • Title – Both Moshe and Yehoshua are referred to as an "עֶבֶד ה'‏".‎1  They are the only two leaders in Tanakh to merit the title.
  • Encouragement needed – At the beginning of their careers each leader lacks confidence and needs Hashem to tell them, "I will be with you".2  
  • Miracles lead to recognition– The miracle of Yam Suf leads the nation to believe in Moshe,3 while the splitting of the Jordan similarly leads them to recognize Yehoshua as his successor.4
  • King and prophet – In contrast to other leaders, Moshe and Yehoshua each take on both political and spiritual roles, combining the positions of king and prophet.
  • Concluding speeches – Both Moshe and Yehoshua give motivational speeches to the nation before they die where they review major historical events and adjure the people to stay faithful to Hashem.
Similar Events Many of the pivotal events of Moshe's career occur again during Yehoshua's tenure 
  • Revelation At the burning bush, an angel tells Moshe to remove his sandals, since the land upon which he stands is holy. In Yericho, Yehoshua is told the same.
  • Splitting of water – The miracle of the splitting of Yam Suf is repeated in the time of Yehoshua as the Jordan is similarly cut in two.5
  • Tenth of Nisan – Crucial preparations take place on the tenth of Nisan.  The nation prepares the lamb for the Pesach sacrifice in the time of Moshe, and they cross the Jordan to begin the Conquest in the time of Yehoshua.
  • Pesach – The Pesach is sacrificed before the major events of each era, the Exodus and the Conquest.6
  • Spies – Both Moshe and Yehoshua send spies to check out the land before the intended Conquest.
Completion of Tasks

Tasks begun by Moshe are completed by Yehoshua:

  • Conquest – Moshe aids the nation to conquer the eastern side of the Jordan, while Yehoshua leads the people to conquer the west.7
  • Inheritance – While Moshe gives the 2 1/2 tribes their inheritance in the lands conquered from Sichon and Og, Yehoshua apportions the rest of the land to the remaining tribes.8
  • Cities of Refuge – Moshe allocates three cities on the eastern side of the Jordan and Yehoshua designates the three cities on the western side.
Keeping Promises and Commands
  • Oath of 2 1/2 tribes – Yehoshua ensures that the 2/12 tribes fulfill their promise to Moshe and fight in the front lines.9
  • Blessings and curses – Yehoshua sets up the ceremony of blessings and curses at Mt. Eival and Mt. Gerizim as commanded by Moshe.10
  • Calev and daughters of Tzelofchad – Yehoshua gives Calev the land of Chevron as promised him by Moshe, and ensures that the daughter's of Tzelofchad get their proper inheritance, "as commanded by Moshe".

Literary Allusions

The above content parallels are buttressed by many literary allusions:11

EN/HEע/E
יהושע משה
(יהושע א:ב) מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה  (דברים לא:ב) וַי"י אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. 
(יהושע א:ג-ה) כׇּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ... (דברים יא:כד) כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם...
(יהושע א:ה) כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.

(שמות ג:יב) וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ
(דברים לא:ח) וַי"י ... הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.

(יהושע א:ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ (דברים לא:ט) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת
(יהושע ו) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. (דברים לא:ז) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע י"י לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם.
(יהושע א:ט) הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ י"י אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ (דברים לא:ו, ח) חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ...   וַי"י הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ... לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת
(יהושע א:יא) הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן

(שמות יב:לט) וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם
(שמות ה:ג) נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים

(יהושע א:יד) נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם.

(במדבר לב:כו-כז) טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכׇל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד
(דברים ג:יח) חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כׇּל בְּנֵי חָיִל.

(יהושע א:טו) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ י"י לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר י"י אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה... (דברים ג:כ) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ י"י לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר י"י אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. 
(יהושע ב:א)  וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ (במדבר יג:ב,יח) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים... וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא 
(יהושע ג:ט)  וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן י"י לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם...

(שמות טו:טו-טז) אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד...

(יהושע ג:טז-יז) וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד... וְכׇל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה

(שמות טו:ח) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם
(שמות יד:כא) וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה

(יהושע ד:כא) וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. (שמות יג:יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאׇלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ י"י מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.12
(יהושע ה:טו) וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא י"י אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא (שמות ג:ה) וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא
(יהושע ו:ב',כ"א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל.  וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב.
 (יהושע ח':א'-ב')  וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא...  רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת מֶלֶךְ הָעַי וְאֶת עַמּוֹ וְאֶת עִירוֹ וְאֶת אַרְצוֹ. וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִּירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם ...

(דברים ב:לא-לה)  וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת סִיחֹן וְאֶת אַרְצוֹ...  וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד.  רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָדְנוּ.
(דברים ג:ב) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.

(יהושע י:כא) וַיָּשֻׁבוּ כׇל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ. (שמות יא:ז) וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה לְמַעַן תֵּדְעוּן אֲשֶׁר יַפְלֶה י"י בֵּין מִצְרַיִם וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
(יהושע כד:כט) וַיָּמׇת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד י"י (דברים לד:ה) וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד י"י 

 

Analysis

Points of Contrast

Implications

One of the biggest challenges faced by Yehoshua as he took the mantle of leadership was the difficulty of succeeding Moshe and filling his shoes.  Would the people respect him as a rightful heir to Moshe, or scorn and reject him out of hand as a poor substitute?  Hashem ensures the former by repeatedly showing Yehoshua himself,22 the nation, and the reader that Yehoshua is the chosen successor.  The many parallels teach that whatever Moshe did, Yehoshua could do just as well.  Moreover, whatever Moshe did not have the opportunity to complete, Yehoshua could finish for him. Yehoshua proves himself, and as such, never in the entire book is Yehoshua's authority challenged, as the text testifies, "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כׇּל יְמֵי חַיָּיו".‎23
×