ענישה קולקטיבית

הקדמה

הטלת ספק בצדק הא-לוהי

בשני סיפורים בתורה, מנהיגים פונים לה' ומטילים ספק בצדקתו בהענשת חפים מפשע. אחרי שהוא שומע על חורבן סדום הממשמש ובא, אברהם זועק לה' "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" (בראשית י"ח:כ"ג). באופן דומה, במהלך מרד קורח, כאשר ה' אומר למשה "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע", משה מגיב בשאלת: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כׇּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר ט"ז:כ"ב).

נראה כי גם אברהם וגם משה מוטרדים מהאפשרות שה' עלול להעניש חפים מפשע יחד עם האשמים. עם זאת, בשני הסיפורים לא ברור אם ה' באמת התכוון לעשות זאת, או אם הוא התחרט בסופו של דבר.¹ האם ה' מסכים שעונש קולקטיבי הוא בעייתי מבחינה מוסרית, או שעונש כזה הוא למעשה חלק בלתי נפרד מהצדק הא-לוהי?

מקרים של עונש קולקטיבי

המקרים לעיל אינם הסיפורים היחידים בתנ"ך שבהם נראה שקיים עונש קולקטיבי. מהמבול בתקופת נח ועד הגלות של ימינו, נראה שלעיתים קרובות חפים מפשע סובלים ביחד עם הרשעים:

ה' מעניש את ישראל – לעיתים, לאחר שחלק מהאומה חוטאת, נראה שה' מעניש את כל העם ללא הבחנה. למשל, לאחר חטא המרגלים, נגזר על כל האנשים מגיל עשרים ומעלה למות במדבר, ככל הנראה בלי הבחנה בין אלה שחטאו, לאלה שלא (במדבר י"ד:ל"ה).
ה' מעניש את הגויים – נראה שה' מתייחס באותו אופן לאומות העולם, כפי שאשפר להבין מהריגת כל הבכורים במצרים, למרות שפרעה, ולא הבכורים, שיעבד את בני ישראל (שמות י"ב:כ"ט-ל').²
ענישה באמצעות הטבע – לפעמים, ה' מעניש את בני האדם באמצעות אסון טבע, כמו הרעב בימי דוד (שמואל ב' כ"א:א'-ב'), או המגיפות לאחר חטא העגל (שמות ל"ב:ל"ה) וחטא בעל פעור (במדבר כ"ה:ט'). במקרים כאלה נראה שאפילו הצדיקים נפגעו.
ציווי א-לוהי להעניש – במספר מקומות בתורה ה' מצווה את בני ישראל להעניש אוכלוסיות שלמות. למשל, הם מצווים להרוג את כל תושבי העיר הנידחת (דברים י"ג:ט"ז) ואת עמלק (דברים כ"ה:י"ט) ושבעת העמים (דברים כ':ט"ז).
עונש עקיף – אולי המקרים הכי מטרידים הם כאשר החוטא לא נענש בעצמו, ואחרים סובלים במקומו. זה קרה כאשר עכן לקח את השלל המוחרם ביריחו ושלושים וששה אחרים מתו בקרב עם העי (יהושע ז':ה'),³ וגם כשה' הביא מגיפה על ישראל לאחר שדוד ערך מפקד אוכלוסין אסור (שמואל ב' כ"ד:ט"ו).
מעשי בני אדם – בנוסף לדוגמאות לעיל בהן ה' אחראי לעונש, ישנם גם מקרים בתנ"ך שבהם בני אדם מטילים עונש קולקטיבי על דעת עצמם. מקרה בולט הוא טבח העיר שכם על ידי שמעון ולוי (בראשית ל"ד:כ"ה).⁴

המקרים הללו מעלים שאלה: האם ה' באמת לא מוטרד מסבלם של חפים מפשע בעקבות חטאים של אחרים? איזו הצדקה יש לעונש הקולקטיבי? ואם אין לו הצדקה, איך אפשר להבין את הסיפורים האלה?

שיקולים פילוסופיים

המושג שכר ועונש קולקטיביים קשור באופן מורכב למספר סוגיות פילוסופיות אחרות:

צדיק ורע לו – השאלה מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים עומדת בבסיס הבעייתיות של העונש הקולקטיבי.⁵
השגחת ה' – איך ההשגחה הא-לוהית עובדת? האם ה' משגיח על כל אחד ועל מעשיו הספציפיים, או רק על הקולקטיב? התשובה שנותנים לשאלה זו משפיעה על האופן בו רואים את העונש הקולקטיבי.
שכר ועונש – האם שכר ועונש מתקבלים בעולם הזה או רק בעולם הבא? האם יש הבדל בין תגמול לאומי ופרטי? האם לאחר המוות יש פיצוי על הסבל שהיה בעולם הזה?
תשועה קולקטיבית? האם אותם חוקים חלים על שכר ועל עונש? אם חפים מפשע נענשים ביחד עם הרשעים, האם הרשעים יכולים להשתתף בשכר של הצדיקים? [לדיון בנושא הצדק או אי הצדק שבתשועה קולקטיבית, והיחס בינה לבין ענישה קולקטיבית, ראו תפילת אברהם עבור סדום.]

נסיבות מיוחדות

הדוגמאות שלעיל מעלות שאלות לא רק לגבי ההצדקה לענישה קולקטיבית אלא גם לגבי יישומה:

אחוזי החוטאים – איזה אחוז מהקבוצה צריך להיות אשם כדי להצדיק ענישה קולקטיבית? האם זה משנה אם האשמים מהווים רוב או מיעוט בקבוצה?

איזה עוונות? האם ישנם חטאים ספציפיים שדורשים ענישה קולקטיבית, ואילו אחרים גוררים ענישה אינדיבידואלית?
הקב"ה מול בשר ודם – האם יש הבחנה בין הענישה הא-לוהית לאנושית?
עונש ישיר מול אסון טבע – האם יש הבדל בין המקרים בהם הקבוצה סובלת בעקבות אסון טבע, לבין המקרים בהם ה' מעניש את הקבוצה באופן ישיר?