Difference between revisions of "The Flood Story: Undoing and Redoing Creation/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
Miriam.Havin (talk | contribs) m |
Miriam.Havin (talk | contribs) |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Comparison Table</a></div> | <div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">Open Comparison Table</a></div> | ||
<h2>הקדמה</h2> | <h2>הקדמה</h2> | ||
| − | <p>כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת <a href="PhiloQuestionsandAnswersonGenesisII-17" data-aht="source">פילון</a> התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ו׳-ט׳</a> לבין תיאורי הבריאה ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א׳-ב׳</a>.<fn><multilink><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">בראשית ח׳:א׳,י״ג-י״ד,כ״ב</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> מצביע על קווי דימיון רבים לאורך כל פירושו לסיפור. ראו גם נ. סרנה, Understanding Genesis, (ניו יורק, תשכ"ו): 56, ומאמרים עכשוויים רבים המציינים ומנתחים את ההקבלות. ראו גם ר"ז ויטמן, "הבריאה החדשה", אלון שבועות ע"ח (תש"ם): 38-27 (הוצא לאור מחדש <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=9744&file=/vbm/archive/18-parsha/02noah.doc">כאן</a> עם תיקונים). ר"י ברמן, "המחדש בטובו מעשה בראשית", מגדים ט' (תש"ן): 14-9, ר"י הרשקוביץ, "זכר ונקבה ברא אותם – עיון מחודש בפרשת המבול", מגדים ל"ד (תשס"ב): 25-9, ר"י גרוסמן, <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/4-parsha/02noach.php">"בין העולם הראשון והשני"</a>, ור"א מאיר, <a href="http://parshathemes.wordpress.com/2013/04/15/parshat-noach-creation-unzipped/">"Creation Unzipped"</a>.</fn> ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך לתהליך הבריאה, בעוד ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד יצירת העולם מחדש לאחר המבול, הייתה כמעין חיקוי של הבריאה המקורית.<fn>לניתוח ההקבלות בתוך סיפור המבול עצמו, בין הבאת המבול לעולם לבין ביטולו, ראו <a href="Literary Devices – Bereshit 6–9" data-aht="page">אמצעים ספרותיים  – בראשית ו'-ט'</a>  | + | <p>כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת <a href="PhiloQuestionsandAnswersonGenesisII-17" data-aht="source">פילון</a> התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול ב<a href="Bereshit6-9" data-aht="source">בראשית ו׳-ט׳</a> לבין תיאורי הבריאה ב<a href="Bereshit1-2" data-aht="source">בראשית א׳-ב׳</a>.<fn><multilink><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">מ"ד קאסוטו</a><a href="UCassutoBereshit8-113-1422" data-aht="source">בראשית ח׳:א׳,י״ג-י״ד,כ״ב</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink> מצביע על קווי דימיון רבים לאורך כל פירושו לסיפור. ראו גם נ. סרנה, Understanding Genesis, (ניו יורק, תשכ"ו): 56, ומאמרים עכשוויים רבים המציינים ומנתחים את ההקבלות. ראו גם ר"ז ויטמן, "הבריאה החדשה", אלון שבועות ע"ח (תש"ם): 38-27 (הוצא לאור מחדש <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=9744&file=/vbm/archive/18-parsha/02noah.doc">כאן</a> עם תיקונים). ר"י ברמן, "המחדש בטובו מעשה בראשית", מגדים ט' (תש"ן): 14-9, ר"י הרשקוביץ, "זכר ונקבה ברא אותם – עיון מחודש בפרשת המבול", מגדים ל"ד (תשס"ב): 25-9, ר"י גרוסמן, <a href="http://www.etzion.org.il/vbm/archive/4-parsha/02noach.php">"בין העולם הראשון והשני"</a>, ור"א מאיר, <a href="http://parshathemes.wordpress.com/2013/04/15/parshat-noach-creation-unzipped/">"Creation Unzipped"</a>.</fn> ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך לתהליך הבריאה, בעוד ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד יצירת העולם מחדש לאחר המבול, הייתה כמעין חיקוי של הבריאה המקורית.<fn>לניתוח ההקבלות בתוך סיפור המבול עצמו, בין הבאת המבול לעולם לבין ביטולו, ראו <a href="Literary Devices – Bereshit 6–9" data-aht="page">אמצעים ספרותיים  – בראשית ו'-ט'</a> וספציפית את המבנה הכאוטי המתואר שם. מאחר ושני חלקי סיפור המבול מקבילים זה לזה, אין זה מפתיע כי ישנה הקבלה גם בינם לבין סיפור הבריאה.</fn></p> |
<h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | <h2>היפוך תהליך הבריאה</h2> | ||
| Line 89: | Line 89: | ||
<h2>שחזור הבריאה</h2> | <h2>שחזור הבריאה</h2> | ||
| − | <p>תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, בחציו השני של סיפור המבול,  | + | <p>יתר על כן, גם תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, המובא בחציו השני של סיפור המבול, מכיל אלמנטים רבים המזכירים את סיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ונועדו להדגיש כיצד ה' חידש את העולם, וכיצד הוא נתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>מצב העולם לפני הבריאה –</b> בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים | + | <li><b>מצב העולם לפני הבריאה –</b> בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מילאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם. </li> |
| − | <li><b>תאריכים – </b>בבראשית ח':י"ג | + | <li><b>תאריכים – </b>בבראשית ח':י"ג כתוב כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, באותו התאריך בדיוק בו נברא העולם.<fn>ראו דיון בבבלי ראש השנה י':-י"א. העוסק בשאלה האם החודש הראשון הוא ניסן או תשרי.</fn></li> |
| − | <li><b>חלקי הבריאה וסידורה – </b>שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.<fn>אולם, הסדר בו הם | + | <li><b>חלקי הבריאה וסידורה – </b>שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.<fn>אולם, הסדר בו הם מופיעים הוא שונה. לאחר המבול, בני האדם יוצאים מן התיבה לפני החיות, בעוד בבראשית א' הם נבראו אחרונים.</fn></li> |
| − | <li><b>ברכות – </b>שני התיאורים | + | <li><b>ברכות – </b>שני התיאורים מכילים פירוט בעניין ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים<fn>לאחר המבול, לא רק על הציפורים נאמר כי הם יתרבו, אלא גם על החיות ועל הבהמות.</fn> ואת בני האדם, וכן בדבר הבטחתו של ה' לאדם כי הוא ישלוט על כל שאר החיות.</li> |
<li><b>ציווי לאכול –</b> בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.<fn>הפרשנים חלוקים לגבי היקפו של היתר זה, ראו <multilink><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">בראשית ט׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>. להרחבה בנושא, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</fn></li> | <li><b>ציווי לאכול –</b> בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.<fn>הפרשנים חלוקים לגבי היקפו של היתר זה, ראו <multilink><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalBereshit9-4" data-aht="source">בראשית ט׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>. להרחבה בנושא, ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</fn></li> | ||
| − | <li><b>הגבלות – </b>בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על | + | <li><b>הגבלות – </b>בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.</li> |
<li><b>עיסוקו של האדם –</b> האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.</li> | <li><b>עיסוקו של האדם –</b> האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 136: | Line 136: | ||
<td><b>נשמת חיים</b></td> | <td><b>נשמת חיים</b></td> | ||
<td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | <td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| Line 170: | Line 170: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Heavens / Earth</b></td> | <td><b>Heavens / Earth</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Land / Sea</b></td> | <td><b>Land / Sea</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Vegetation</b></td> | <td><b>Vegetation</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | <td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Birds / Animals</b></td> | <td><b>Birds / Animals</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Humans</b></td> | <td><b>Humans</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Breath of Life</b></td> | <td><b>Breath of Life</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | <td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Food</b></td> | <td><b>Food</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Restrictions</b></td> | <td><b>Restrictions</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Working the Land</b></td> | <td><b>Working the Land</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | <td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
| Line 233: | Line 233: | ||
<h2>ניתוח ההקבלות</h2> | <h2>ניתוח ההקבלות</h2> | ||
| − | <p>על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת | + | <p>על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או רק קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת לעניין מספר ההקבלות ולעניין תדירותם, ולהתייחס לרמת הדימיון הלשוני, ולתדירות הופעתם של הביטויים או הרעיונות המשותפים באופן יחסי להופעתם בתנ"ך כולו.<fn>החזרה על מילה מסויימת הרבה יותר משמעותית אם מילה זו מופיעה רק מספר מועט של פעמים בתנ"ך באופן כללי. כמו כן, אם ישנה רק מילה אחת בתנ"ך לחפץ או לרעיון מסויים, החזרה על מילה זו משמעותית פחות מאשר במקרה בו התורה בוחרת דווקא במילה מסויימת מתוך אלטרנטיבות לשוניות רבות. להרחבה, ראו <a href="Literary:Biblical Parallels" data-aht="page">הקבלות מקראיות</a>.</fn> במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:</p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>רוח על פני המים – </b> הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,<fn>בסיפור המבול ביטוי זה מופיע בתיאור | + | <li><b>רוח על פני המים – </b> הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,<fn>בסיפור המבול ביטוי זה מופיע בתיאור בו התיבה שטה על פני המים, ולא בחלק בו מתואר שחזור הבריאה.</fn> רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.</li> |
| − | <li><b>הפרדת המים או התערבבותם –</b> על | + | <li><b>הפרדת המים או התערבבותם –</b> אף על פי שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.<fn>אולם, ישנם מקומות אחרים בהם מוזכרים מי הרקיע והתהומות. לדוגמא, יוסף התברך על ידי יעקב שיהיה לו שפע של המים הללו.</fn> בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,<fn>בבראשית א', ההקשר אינו הפרדת המים, אלא רוח א-לוהים המרחפת על פניהם.</fn> ואלו מהווים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.<fn>כפי שצויין בהערה לעיל, ההופעות הנוספות הינן במסגרת הברכות ליוסף.</fn></li> |
<li><b>אירועי הבריאה – </b>אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.</li> | <li><b>אירועי הבריאה – </b>אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.</li> | ||
| − | <li><b>שמיים וארץ</b> – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".<fn>צורת הפועל  "יָבְשָׁה" ממשיכה להופיע, אך רק יחד עם המילה הנרדפת אליה "חָרְבוּ".</fn> ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".<fn>המונח המקורי כן מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, | + | <li><b>שמיים וארץ</b> – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".<fn>צורת הפועל  "יָבְשָׁה" ממשיכה להופיע, אך רק יחד עם המילה הנרדפת אליה "חָרְבוּ".</fn> ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".<fn>המונח המקורי כן מופיע במקומות אחרים בתנ"ך, ובפרט כאשר ישנו דגש על הסרת מים במטרה לחשוף אדמה יבשה, כמו בסיפורי קריעת ים סוף ונהר הירדן. אולם, במקרים הללו הפסוקים מתייחסים רק לחלק מסויים מן האדמה, ולא ליבשה כולה.</fn> בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה במילה "שָׁמָיִם".</li> |
<li><b>צמחייה</b> – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".</li> | <li><b>צמחייה</b> – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".</li> | ||
<li><b>חיות – </b>ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.<fn>אולם, יש לציין כי מתוך עשרים ותשעה האזכורים של המילה רמש בתנ"ך, שבעה עשר מתוכם נמצאים בסיפורי הבריאה והמבול.</fn> </li> | <li><b>חיות – </b>ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.<fn>אולם, יש לציין כי מתוך עשרים ותשעה האזכורים של המילה רמש בתנ"ך, שבעה עשר מתוכם נמצאים בסיפורי הבריאה והמבול.</fn> </li> | ||
<li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.</li> | <li><b>"לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ"</b> – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.</li> | ||
| − | <li><b>ברכות –</b> הלשון בה נאמרו שתי הברכות | + | <li><b>ברכות –</b> הלשון בה נאמרו שתי הברכות הללו זהה כמעט לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשני הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.<fn>כאן הביטויים מהופכים, וכתובים כ"וְרָבוּ וּפָרוּ".שני הנביאים הללו משתמשים בביטוי על מנת לתאר את קיבוץ הגלויות והשיבה לארץ (שגם היא מעין בריאה מחדש).</fn></li> |
<li><b>"נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.</li> | <li><b>"נִשְׁמַת חַיִּים"</b> – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| Line 250: | Line 250: | ||
<ul> | <ul> | ||
<li><b>התערבות אקטיבית/ פסיבית – </b>בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.</li> | <li><b>התערבות אקטיבית/ פסיבית – </b>בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.</li> | ||
| − | <li><b>משך הבריאה – </b>בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם | + | <li><b>משך הבריאה – </b>בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במהלך שבעה ימים,<fn>בפועל, הפרשנים חלוקים בשאלה האם "שבעת הימים" המתוארים בבריאה היו יממות בנות עשרים וארבע שעות, או עידנים ארוכים מכך בהרבה.</fn> ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.<fn>דבר זה יכול לשקף מעבר לנוכחות גלוייה פחות של א-לוהים בעולם.</fn></li> |
<li><b>היעדרותם של הדגים – </b>כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הטוען כי זוג דגים הובאו לתיבה, וכי הם כלולים במונח "בָּשָׂר", ומציע כי שאר הדגים נהרגו במבול. השוו ל<multilink><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">בראשית ו׳:י״ט</a><a href="RadakBereshit7-22-23" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״ב-כ״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> הטוען כי רק חיות היבשה כלולות במונח זה, וכי הדגים לא הובאו לתיבה מאחר ולא נהרגו במבול. ראו גם <multilink><a href="#" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban Derashot" data-aht="parshan">אודות רמב״ן דרשות</a></multilink> המתייחס לסוגייה זו באריכות.</fn></li> | <li><b>היעדרותם של הדגים – </b>כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?<fn>ראו <multilink><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshit6-18" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> הטוען כי זוג דגים הובאו לתיבה, וכי הם כלולים במונח "בָּשָׂר", ומציע כי שאר הדגים נהרגו במבול. השוו ל<multilink><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">רד"ק</a><a href="RadakBereshit6-19" data-aht="source">בראשית ו׳:י״ט</a><a href="RadakBereshit7-22-23" data-aht="source">בראשית ז׳:כ״ב-כ״ג</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink> הטוען כי רק חיות היבשה כלולות במונח זה, וכי הדגים לא הובאו לתיבה מאחר ולא נהרגו במבול. ראו גם <multilink><a href="#" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="Ramban Derashot" data-aht="parshan">אודות רמב״ן דרשות</a></multilink> המתייחס לסוגייה זו באריכות.</fn></li> | ||
| − | <li><b>הערכת הבריאה – </b>בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' | + | <li><b>הערכת הבריאה – </b>בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' החווה את דעתו על כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" הובילה אותו להבאת מבול על העולם. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.</li> |
</ul> | </ul> | ||
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>יצירת האדם – </b>בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, | + | <li><b>יצירת האדם – </b>בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כנזר הבריאה של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי במעמדו של האדם, או שאולי ההבדל אינו משמעותי, וניתן לייחסו לשיקולים טכניים בלבד?</li> |
<li><b>המאכלים המותרים – </b>לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,<fn>ראו הערה לעיל בנוגע להיקף היתר זה.</fn> ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</li> | <li><b>המאכלים המותרים – </b>לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,<fn>ראו הערה לעיל בנוגע להיקף היתר זה.</fn> ראו <a href="Permission to Eat Meat" data-aht="page">ההיתר לאכול בשר</a>.</li> | ||
</ul> | </ul> | ||
<h2>מסקנה</h2> | <h2>מסקנה</h2> | ||
| − | <p>ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו | + | <p>ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו ביטול לתהליך הבריאה, ולאחר מכן שחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו. במקום זאת, הוא נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש על מנת להחזיר אותו לנקודת פתיחתו הטהורה.<fn>דגש זה על רחמנותו של ה' לאחר המבול מהווה את אחת ההבדלים הבולטים בין התיאור המקראי של המבול, לבין מקבילותיו המסופוטמיות. בעלילות גילגמש, האלים כועסים על כך שהיו ניצולים מהמבול, ובאפוס המבול האכדי, הם אפילו חיפשו פתרונות חלופיים לשליטה בגידול האוכלוסייה. להרחבה, ראו <a href="The Mabbul and Mesopotamian Myths" data-aht="page">המבול ומיתוסים מסופוטמיים</a>.</fn> אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא העולם המקורי, ותפיסתו של ה' את האדם, וכן מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים טבעיים הרבה יותר, וה' נדמה מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.</p> |
<answer text="Show / Hide Combined Comparison Table"><multilang style="overflow: auto;"> | <answer text="Show / Hide Combined Comparison Table"><multilang style="overflow: auto;"> | ||
<table dir="rtl" xml:lang="he"> | <table dir="rtl" xml:lang="he"> | ||
| Line 280: | Line 280: | ||
<td><b>צמחים</b></td> | <td><b>צמחים</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע <span style="color: #339966;">עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | <td>וְהִנֵּה <span style="color: #339966;">עֲלֵה זַיִת</span> טָרָף בְּפִיהָ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 286: | Line 286: | ||
<td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | <td><b>מאורות ועונות השנה</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין <span style="color: #ff6600;">הַיּוֹם</span> וּבֵין <span style="color: #ff6600;">הַלָּיְלָה</span> וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים <span style="color: #ff6600;">וְשָׁנִים</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | <td>עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם <span style="color: #ff6600;">וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה</span> לֹא יִשְׁבֹּתוּ</td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 305: | Line 305: | ||
<td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | <td>וַיִּפַּח <span style="color: #ff9900;">בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים </span>וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ <span style="color: #ff9900;">חַיָּה</span></td> | ||
<td>כֹּל אֲשֶׁר <span style="color: #ff9900;">נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו</span>... <span style="color: #ff9900;">מֵתוּ</span></td> | <td>כֹּל אֲשֶׁר <span style="color: #ff9900;">נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו</span>... <span style="color: #ff9900;">מֵתוּ</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | <td><b>ברכה לעופות וברכה לאדם</b></td> | ||
<td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> | <td>וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים לֵאמֹר <span style="color: #0000ff;">פְּרוּ וּרְבוּ</span>... וְהָעוֹף <span style="color: #0000ff;">יִרֶב בָּאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ </span>אֹתָם<span style="color: #0000ff;"> אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ</span> וְכִבְשֻׁהָ <span style="color: #0000ff;">וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> | <td>וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ <span style="color: #0000ff;">וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ</span>... <br/><span style="color: #0000ff;">וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים </span>אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו<span style="color: #0000ff;"> וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. </span>וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה<span style="color: #0000ff;"> עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה</span> <span style="color: #0000ff;">וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 316: | Line 316: | ||
<td><b>מאכל האדם</b></td> | <td><b>מאכל האדם</b></td> | ||
<td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> | <td>וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כָּל עֵשֶׂב</span> זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה</span></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | <td>כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי <span style="color: #99cc00;">לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב</span> נָתַתִּי לָכֶם אֶת <span style="color: #99cc00;">כֹּל</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 322: | Line 322: | ||
<td><b>הגבלת האכילה</b></td> | <td><b>הגבלת האכילה</b></td> | ||
<td>וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכַל</span> מִמֶּנּוּ</td> | <td>וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכַל</span> מִמֶּנּוּ</td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכֵלוּ</span></td> | <td>אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ <span style="color: #ff0000;">לֹא תֹאכֵלוּ</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 328: | Line 328: | ||
<td><b>עבודת האדמה</b></td> | <td><b>עבודת האדמה</b></td> | ||
<td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> | <td><span style="color: #800080;">וַיִּטַּע</span> ה' אֱ-לֹהִים <span style="color: #800080;">גַּן</span> בְּעֵדֶן... וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן <span style="color: #800080;">לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה</span> אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם</td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | <td>וַיָּחֶל נֹחַ <span style="color: #800080;">אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע</span> <span style="color: #800080;">כָּרֶם</span></td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 344: | Line 344: | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Heavens / Earth</b></td> | <td><b>Heavens / Earth</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Land / Sea<br/></b></td> | <td><b>Land / Sea<br/></b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Vegetation</b></td> | <td><b>Vegetation</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | <td><b>Luminaries / Seasons</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Birds / Animals</b></td> | <td><b>Birds / Animals</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Humans</b></td> | <td><b>Humans</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Breath of Life</b></td> | <td><b>Breath of Life</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | <td><b>Blessing of Birds / Blessing of Man</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Food</b></td> | <td><b>Food</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Restrictions</b></td> | <td><b>Restrictions</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Working the Land</b></td> | <td><b>Working the Land</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
<td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | <td><b>Hashem's Conclusion</b></td> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
Latest revision as of 05:20, 20 October 2019
סיפור המבול: היפוך תהליך הבריאה ושחזורו מחדש
הקדמה
כבר במאה הראשונה לספירה, פרשנים כדוגמת פילון התייחסו להקבלות הרבות שבין סיפור המבול בבראשית ו׳-ט׳ לבין תיאורי הבריאה בבראשית א׳-ב׳.1 ההקבלות הניגודיות מדגישות כיצד המבול היווה היפוך לתהליך הבריאה, בעוד ההקבלות המשלימות מדגימות כיצד יצירת העולם מחדש לאחר המבול, הייתה כמעין חיקוי של הבריאה המקורית.2
היפוך תהליך הבריאה
בסוף פרשת בראשית (ו':ו'-ז'), ה' מביע חרטה ברורה על שיצר את האדם ("וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם", "כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"), ומחליט לחזור בו ממעשה הבריאה על ידי השמדת המין האנושי ("אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי"). קווי דימיון נוספים בין תיאורי השמדת העולם בפרשת נח לבין סיפור הבריאה המקורי, ניתן לראות באמצעות התמקדות בתוכן הדברים ולאו דווקא בלשון הפסוקים. אולם, גם ההקבלות התכניות הללו נועדו בסופו של דבר רק להדגיש את המובן מאליו, והוא שהמבול ביטל הרבה ממה שנברא בבראשית.
- המים שהופרדו התערבבו מחדש – ההפרדה המקורית של ה' בין מים עליונים לתחתונים מתבטלת, מאחר ומי המבול מקורם גם מן הרקיע וגם מן התהום.
- היבשה שוקעת מחדש – בפרשת בראשית, קוויית המים למקום אחד מאפשרת את הופעת היבשה, בעוד בפרשת נח, המים מתפזרים מחדש על פני כל האדמה.
- כולם מתים – בבראשית א' מתוארות יצירתן של הציפורים, החיות, הבהמות ובני האדם. בעוד בפרשת נח, מתוארים מותם של כל אלה.
- נשמת החיים נכבית – בעוד בבראשית ב' מתוארת נפיחת נשמת החיים של ה' בבריאותיו, בבראשית ז', מתוארת כבייתה של נשמת חיים זו.3
שחזור הבריאה
יתר על כן, גם תיאור היווצרותם מחדש של החיים על פני האדמה, המובא בחציו השני של סיפור המבול, מכיל אלמנטים רבים המזכירים את סיפור הבריאה המקורי. כאן, קווי הדימיון הרבים הינם ישירים ונועדו להדגיש כיצד ה' חידש את העולם, וכיצד הוא נתן לבני האדם התחלה חדשה. קווי הדימיון בין שני התיאורים כוללים:
- מצב העולם לפני הבריאה – בשני המקרים, לפני יצירתם של החיים, מים מילאו את הארץ, ורוח ריחפה על פניהם.
- תאריכים – בבראשית ח':י"ג כתוב כי מי המבול התייבשו ביום הראשון של החודש הראשון, באותו התאריך בדיוק בו נברא העולם.4
- חלקי הבריאה וסידורה – שני הסיפורים מתייחסים במפורש להפרדת המים העליונים מן התחתונים, ולהופעת היבשה, הצמחים, מסמני הזמנים, הציפורים, החיות והאדם.5
- ברכות – שני התיאורים מכילים פירוט בעניין ברכות הרבייה בהם ה' בירך את הציפורים6 ואת בני האדם, וכן בדבר הבטחתו של ה' לאדם כי הוא ישלוט על כל שאר החיות.
- ציווי לאכול – בבראשית א', ה' נותן לאדם לאכול מכל הצמחים, בעוד בבראשית ט', הוא מוסיף כי הם יכולים לאכול גם מן החי.7
- הגבלות – בשני הסיפורים, ה' אוסר על אכילת מאכלים מסויימים. בבראשית ב', נאסר על האדם לאכול מפרי עץ הדעת, בעוד בבראשית ט', ה' מזהיר כנגד אכילת דם חיות.
- עיסוקו של האדם – האיש הראשון נקרא "אָדָם" והוא צווה לעבוד את האדמה. בדומה לכך, נח נקרא "אִישׁ הָאֲדָמָה", ולאחר תום המבול, הוא נוטע כרם.
ניתוח ההקבלות
על מנת לקבוע האם ההקבלות הללו הינן רמיזות מכוונות או רק קווי דימיון מקריים, יש לתת את הדעת לעניין מספר ההקבלות ולעניין תדירותם, ולהתייחס לרמת הדימיון הלשוני, ולתדירות הופעתם של הביטויים או הרעיונות המשותפים באופן יחסי להופעתם בתנ"ך כולו.8 במקרה זה, ישנם קווי דימיון רבים בין שני הסיפורים, אך יש לבחון מקרוב את היקף החפיפה הלשונית ואת נדירותם של הביטויים המשותפים בתורה:
- רוח על פני המים – הרעיון של רוח העוברת על פני המים מופיע רק בסיפור הבריאה, במבול, ובקריעת ים סוף. בנוסף, הביטוי "עַל פְּנֵי הַמָּיִם" מופיע, מלבד שני הסיפורים הללו,9 רק בשמות ל"ג:כ ובקהלת י"א:א'.
- הפרדת המים או התערבבותם – אף על פי שאין דימיון לשוני בין תיאורי ההפרדה/התערבבות של המים העליונים והתחתונים, רק בשני הסיפורים האלו הרעיון הזה מופיע בכלל.10 בנוסף, המילה "תְּהוֹם" מופיעה בשני הסיפורים,11 ואלו מהווים יחדיו שלוש מתוך חמשת הופעותיה בתורה כולה.12
- אירועי הבריאה – אין דימיון לשוני משמעותי בתיאור שני האירועים, ורוב המילים אינן ייחודיות לסיפורים הללו.
- שמיים וארץ – ה"יַבָּשָׁה" בבראשית א' נקראת בבראשית ו'-ט' בשם "אֲדָמָה" או "אָרֶץ".13 ניתן היה לצפות לכך, כיוון שהטקסט המקראי מצהיר כי לאחר הופעתם, ה' קורא ליבשה "אֶרֶץ".14 בדומה לכך, המילה "רָקִיעַ" הוחלפה במילה "שָׁמָיִם".
- צמחייה – ישנה רמיזה לחידוש הצמחייה רק באזכור של ענף עץ הזית, אשר אינו מתכתב ישירות עם רשימת הצמחים המפיעה בבראשית: "דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי".
- חיות – ההתייחסות המשולבת לציפורים, חיות, בהמות, וחיות ים אינה ייחודית לפסוקים הללו.15
- "לְמִינוֹ" / "לְמִינֵהוּ" – מונח זה ייחודי במידת מה, ומופיע רק בצד רשימת החיות והצמחים שנבראו בבראשית, רשימת החיות שנכנסו לתיבה, ורשימת המאכלים האסורים בויקרא י"א ודברים י"ד.
- ברכות – הלשון בה נאמרו שתי הברכות הללו זהה כמעט לחלוטין. יתר על כן, הביטוי "פְּרוּ וּרְבוּ" מופיע רק בשני הפרקים הללו, בנוסף לירמיהו כ"ג:ג' ויחזקאל ל"ו:י"א.16
- "נִשְׁמַת חַיִּים" – ביטוי זה מופיע רק בבריאת האדם בבראשית א', ובהשמדת העולם בבראשית ז'.
ניגודים
בנוסף להקבלות הרבות בין הסיפורים, ישנם גם ניגודים רבים ביניהם:
- התערבות אקטיבית/ פסיבית – בסיפור הבריאה בבראשית א', ה' משחק תפקיד אקטיבי בכל שלב בבריאה, ומצווה בכל יום על היווצרותו של היבט אחר של העולם. בסיפור הבריאה, לעומת זאת, על אף שה' זוכר את נח ומתניע את התהליך בכך שהוא משלח רוח על פני המים, נדמה כי כל מה שמגיע לאחר מכן מתפתח באופן טבעי.
- משך הבריאה – בבראשית א' נוצר הרושם כי ה' יצר את העולם במהלך שבעה ימים,17 ובכל יום צורות חיים חדשות הופיעו בבת אחת כאשר ה' ציווה על כך. בניגוד לכך, הבריאה מחדש של העולם ארכה חודשים רבים, והמים נסוגו בהדרגתיות ולא בפתאומיות.18
- היעדרותם של הדגים – כל היצורים שנבראו בבראשית א' מופיעים בסיפור המבול, פרט לדגים וליצורי הים האחרים. האם היעדרותם של הדגים כאן מרמזת כי אלו לא הושמדו במבול (ולכן לא היה צורך לחדש את בריאתם)?19
- הערכת הבריאה – בבראשית א', לאחר כל אחד מימי הבריאה, ה' החווה את דעתו על כל אחת מבריאותיו באומרו עליהן "כי טוב". לעומת זאת, בבראשית ו' הבנתו של ה' כי "רַבָּה רָעַת הָאָדָם" הובילה אותו להבאת מבול על העולם. אפילו לאחר המבול, ה' מצהיר כי "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", אך מבטיח שלעולם לא ישמיד את העולם שוב.
- יצירת האדם – בסיפור הבריאה המקורי, האדם נברא אחרון, כנזר הבריאה של ה'. לעומת זאת, לאחר המבול, האדם יוצא לעולם החדש לפני החיות. האם השינוי בסדר מעיד על שינוי במעמדו של האדם, או שאולי ההבדל אינו משמעותי, וניתן לייחסו לשיקולים טכניים בלבד?
- המאכלים המותרים – לאחר המבול, בני האדם קיבלו היתר לאכול מבשר החי, בעוד במקור הותר לו לאכול רק צמחים. מה הוביל לשינוי הזה? להרחבה,20 ראו ההיתר לאכול בשר.
מסקנה
ברמה הבסיסית ביותר, ההקבלות הרבות שבין הסיפורים מעידים כי המבול ותוצאותיו היוו ביטול לתהליך הבריאה, ולאחר מכן שחזור של תהליך זה. אף על פי שהאדם חטא, ה' אינו מוותר עליו. במקום זאת, הוא נותן לעולם הזדמנות נוספת, ובורא אותו מחדש על מנת להחזיר אותו לנקודת פתיחתו הטהורה.21 אולם, העולם החדש לא נברא בדיוק באותו האופן בו נברא העולם המקורי, ותפיסתו של ה' את האדם, וכן מערכת היחסים בין ה' לאדם, השתנו. אופיה הניסי של הבריאה המקורית הוחלף בהתהליכים טבעיים הרבה יותר, וה' נדמה מרוחק הרבה יותר מבריאותיו.
