Shas:Single Supporting Witness/2/he
נאמנות עד יחיד
גישות פרשניות
בעיה טקסטואלית
לא גורסים "ונחזי זוזי"
כל השאלה של "ונחזי זוזי ממאן נקט" היא תוספת מאוחרת מהתקופה הסבוראית, ולכן ניתן להתעלם מהסתירות שנוצרות כתוצאה מכך שיש הווא אמינא ששואלים את המוכר.
לא גורסים "מקחו בידו"
רבינו האי גאון מתעלם מההגבלה במסכת קידושין שהמוכר נאמן רק כש"מקחו בידו", ולפיכך הוא סובר שגם במקרה של "שניים אוחזין" יש הווא אמינא שניתן לשאול את המוכר.
"שניים אוחזין" מדבר על מקרה אחר
לפי שיטה זו, המילים "שניים אוחזין" מוסבות רק על המקרה בו שני הצדדים טוענים "אני מצאתיה", ורק אז שניהם מחזיקים בטלית, אך במקרה שהם טוענים שכל אחד מהם קנה את הטלית, היא עדיין נמצאת ברשות המוכר, ולכן הוא נאמן לומר מי שילם לו.
הגבלת "מקחו בידו" מדברת על מקרה אחר
כאשר הגמרא בקידושין טוענת שיש לבדוק מי שילם, הגמרא מגבילה את הדין ש"אין מקחו בידו אינו נאמן", ולפיכך המוכר נאמן כל עוד רק אחד מהצדדים שילם, או שהחפץ בידו, ורק כאשר החפץ אינו בידו ושניהם שילמו הוא אינו נאמן.
המוכר נאמן חלקית
לפי שיטה זו, לאחר שהחפץ יצא מרשות המוכר הוא אינו נאמן לגמרי, אבל עדיין יש לו נאמנות חלקית, בתורת עד יחיד, וגם עד יחיד יכול לעזור.
- לפי ר' תם ורוב הראשונים הללו, במקרה זה עד יחיד פוטר את הצד שלו מחיוב שבועה ומחייב את הצד שכנגדו בשבועה דאורייתא (כשאין עדים שני הצדדים חייבים בשבועה דרבנן).
- לפי תלמיד רבינו יונה, עד יחיד לא יכול לפטור את הצד שלו משבועה, אבל הוא כן יחייב את הצד שכנגדו שבועה דאורייתא, ואולי אפילו יגרום לו שיודה מפני הבושה.
אין הווא אמינא לשאול את המוכר
הגמרא בבבא מציעא אינה מציעה לשאול את המוכר, אלא לשאול את בעלי הדין מי שילם. אם רק אחד מהם שילם, לא חושדים שבעלי הדין ישקרו, וכל המחלוקת בין הצדדים היא לגבי למי המוכר הסכים למכור (ולא מי שילם).
