Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 15

Expand All

• מבוא
• טקסט – לייפציג 1
• ספר בראשית
  • בראשית א'
  • בראשית ב'
  • בראשית ג'
  • בראשית ד'
  • בראשית ה'
  • בראשית ו'
  • בראשית ז'
  • בראשית ח'
  • בראשית י"א
  • בראשית י"ב
  • בראשית י"ג
  • בראשית י"ד
  • בראשית ט"ו
  • בראשית ט"ז
  • בראשית י"ז
  • בראשית י"ח
  • בראשית י"ט
  • בראשית כ'
  • בראשית כ"א
  • בראשית כ"ב
  • בראשית כ"ג
  • בראשית כ"ד
  • בראשית כ"ה
  • בראשית כ"ו
  • בראשית כ"ז
  • בראשית כ"ח
  • בראשית כ"ט
  • בראשית ל'
  • בראשית ל"א
  • בראשית ל"ב
  • בראשית ל"ג
  • בראשית ל"ד
  • בראשית ל"ה
  • בראשית ל"ו
  • בראשית ל"ז
  • בראשית ל"ח
  • בראשית ל"ט
  • בראשית מ'
  • בראשית מ"א
  • בראשית מ"ב
  • בראשית מ"ג
  • בראשית מ"ד
  • בראשית מ"ה
  • בראשית מ"ו
  • בראשית מ"ז
  • בראשית מ"ח
  • בראשית מ"ט
  • בראשית נ'
• ספר שמות
  • שמות א'
  • שמות ב'
  • שמות ג'
  • שמות ד'
  • שמות ה'
  • שמות ו'
  • שמות ז'
  • שמות ח'
  • שמות ט'
  • שמות י'
  • שמות י"א
  • שמות י"ב
  • שמות י"ג
  • שמות י"ד
  • שמות ט"ו
  • שמות ט"ז
  • שמות י"ז
  • שמות י"ח
  • שמות י"ט
  • שמות כ'
  • שמות כ"א
  • שמות כ"ב
  • שמות כ"ג
  • שמות כ"ד
  • שמות כ"ה
  • שמות כ"ו
  • שמות כ"ז
  • שמות כ"ח
  • שמות כ"ט
  • שמות ל'
  • שמות ל"א
  • שמות ל"ב
  • שמות ל"ג
  • שמות ל"ד
  • שמות ל"ה
  • שמות ל"ו
  • שמות ל"ז
  • שמות ל"ח
  • שמות ל"ט
  • שמות מ'
• ספר ויקרא
  • ויקרא א'
  • ויקרא ט'
  • ויקרא י'
  • ויקרא י"א
  • ויקרא י"ב
  • ויקרא י"ג
  • ויקרא י"ד
  • ויקרא ט"ו
  • ויקרא ט"ז
  • ויקרא י"ז
  • ויקרא י"ח
  • ויקרא י"ט
  • ויקרא כ'
  • ויקרא כ"א
  • ויקרא כ"ב
  • ויקרא כ"ג
  • ויקרא כ"ד
  • ויקרא כ"ה
  • ויקרא כ"ו
  • ויקרא כ"ז
• ספר במדבר
  • במדבר א'
  • במדבר ב'
  • במדבר ג'
  • במדבר ד'
  • במדבר ה'
  • במדבר ו'
  • במדבר ז'
  • במדבר ח'
  • במדבר ט'
  • במדבר י'
  • במדבר י"א
  • במדבר י"ב
  • במדבר י"ג
  • במדבר י"ד
  • במדבר ט"ו
  • במדבר ט"ז
  • במדבר י"ז
  • במדבר י"ח
  • במדבר י"ט
  • במדבר כ'
  • במדבר כ"א
  • במדבר כ"ב
  • במדבר כ"ג
  • במדבר כ"ד
  • במדבר כ"ה
  • במדבר כ"ו
  • במדבר כ"ז
  • במדבר כ"ח
  • במדבר כ"ט
  • במדבר ל'
  • במדבר ל"א
  • במדבר ל"ב
  • במדבר ל"ג
  • במדבר ל"ד
  • במדבר ל"ה
  • במדבר ל"ו
• ספר דברים
  • דברים א'
  • דברים ב'
  • דברים ג'
  • דברים ד'
  • דברים ה'
  • דברים ו'
  • דברים ז'
  • דברים ח'
  • דברים ט'
  • דברים י'
  • דברים י"א
  • דברים י"ב
  • דברים י"ג
  • דברים י"ד
  • דברים ט"ו
  • דברים ט"ז
  • דברים י"ז
  • דברים י"ח
  • דברים י"ט
  • דברים כ'
  • דברים כ"א
  • דברים כ"ב
  • דברים כ"ג
  • דברים כ"ד
  • דברים כ"ה
  • דברים כ"ו
  • דברים כ"ז
  • דברים כ"ח
  • דברים כ"ט
  • דברים ל'
  • דברים ל"א
  • דברים ל"ב
  • דברים ל"ג
  • דברים ל"ד
• משאבים נוספים

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר ט"ו – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם.

(ג) וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זֶבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן.

(ד) וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קׇרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן.

(ה) וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.

(ו) אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין.

(ז) וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(ח) וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַה'.

(ט) וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין.

(י) וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(יא) כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים.

(יב) כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם.

(יג) כׇּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(יד) וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה.

(טו) הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'.

(טז) תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם.

(יז) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(יח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה.

(יט) וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'.

(כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ.

(כא) מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם.

(כב) וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כׇּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה.

(כג) אֵת כׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם.

(כד) וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כׇל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת.

(כה) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קׇרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם.

(כו) וְנִסְלַח לְכׇל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה.

(כז) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת.

(כח) וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ.

(כט) הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה.

(ל) וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ.

(לא) כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ.

(לב) וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

(לג) וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כׇּל הָעֵדָה.

(לד) וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ.

(לה) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כׇּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

(לו) וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כׇּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

(לז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(לח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת.

(לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֺת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.

(מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם.

(מא) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {ג} ועשיתם אשה וגו' – אין זה ציווי אלא כי תבאו שם ותעלה בלבבכם לעשות אשה לי"י. לריח – נחת רוח. לפרש נדר או נדבה – או שתעשו האשה בשביל חובות מועדיכם שחייבתי אתכם לעשותו במועד.

{ד} והקריב המקריב וגו' – תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה, המנחה כליל, והשמן נבלל בתוכה, והיין לספלים, כמות ששנינו במסכת סוכה {בבלי סוכה מ"ח.}. מחלוקת ר' ישמעא' ור' עקיבא אם קרבו נסכים במדבר אם לא קרבו מר דריש מושבותיכם, מר דריש נותן לכם ומפורש' בזבחים מסכת. ויין לנסך – לשֶפך, וכן הסך נסך, שפוך שֶפך, ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן, שניהם שוין אלא יציקה בשמן נסיכה ביין, והיינו דמתרגמינ' לצקת לאתכא, שהצורף שופך, וכן לא נתך ארצה נתכו כמים ומסכה יינה, ויין מסכתו, מזיגה היא שפיכה. ר'. כ'כ'ר'ש'.

{ה} לכבש האחד – על כל האמור למעלה הוא מוסב, על המנחה ועל השמן ועל היין.

{ו} או לאיל – ואם איל הוא, ורבותינו דרשו {בבלי חולין כ"ג.} לרבות את הפלגס לנסכי איל.

{י} אשה ריח – אינו מוסב אלא על המנחה  והשמן, אבל היין אינו אשה שאינו ניתן על האש.

{יא} או לשה – בין שהוא בכשבים, בין שהוא עזים, כבש ושה קרויין בתוך שנתן, איל בן שלשה עשר חדש ויום אחד.

{יב} כַמספר אשר תעשו – כְמספר בהמות אשר תקריבו לקרבן ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם. כמספרם – של בהמות מספרם של נסכים.

{טו} ככם כגר – כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית, כגן י"י כארץ מצרים, כן ארץ מצרים, כמוני כמוך כעמי כעמך {מלכים א כ"ב:ד'}.

{יח} בבאכם אל הארץ – משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמ' בהן כי תבא כי תבאו, לפיכך כולן למידות זו מזו וכיון שפרט לך באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן, אבל זו נאמ' בו בבאכם, משנכנסו לה ואכלו מלַחְמה נתחייבו בחלה.

{כ} ראשית עריסותיכם – כשתילושו כדי עיסתכם שאתם רגילים ללוש במדבר, וכמה היא וימדו בעמר {שמות ט"ז:י"ח} עמר לגלגלת {שמות ט"ז:ט"ז}. תרימו מראשיתה, כלומ' קודם שתאכלו ממנה, ראשית חלקה חלה אחת ממנה תרימו תרומה לשם י"י. חלה – טוֹרטֵיל. כתרומת גורן – שלא נאמר בה שיעור, ולא כתרומת מעשר, שנאמ' בה שיעור, אבל חכמים נתנו שיעור לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה ולנחתום אחד מארבעים ושמנה.

{כא} מראש' עריסותי' – למה נאמ' לפי שנא' ראשית עריסותיכ', שומע אני ראשונה שבעיסות, תל' לו' מראשית מקצתה ולא כולה. תתנו לי"י תרומה – לפי שלא שמענו שיעור חלה נאמ' תתנו שיהא בה כדי נתינה.

{כב} וכי תשגו, ולא תעשו – עבודה זרה היתה בכלל כל המצות שהציבור מביאין עליה פר, והרי הכת' מוציאה כאן מכללה לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת. וכי תשגו וגו' – בע'ז' הכת' מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות, תל' לו' את כל המצות האלה, מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצות כולן פורק עול ומיפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים, ואיזו זו זו ע'ז'. אשר דבר י"י אל משה – אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, אחת דבר אלהים, שתים זו שמענו {תהלים ס"ב:י"ב}.

{כג} את כל אשר צוה וגו' – מגיד שכל המודה בע'ז' ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו נביאים שנ' למן היום אשר צוה והלאה.

{כד} אם מעיני העדה נעשתה לשגגה – אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו על ידי שוגג כמו ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד ע'ז' בכך. לחטת – חסר א' שאינו כשאר חטאות שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה, חטאות קודמות לעולות, שנ' ואת השיני יעשה עולה {ויקרא ה':י'} וזו עולה קודמתה.

{כה} הביאו את קרבנם – זה שאמור בפרשה הוא פר העולה שנ' אשה לי"י. וחטאת' – את השעיר.

{כז} תחטא בשגגה – בע'ז'. עז בת שנתה – שאר עבירות  יחיד מביא כשבה או שעירה, ובזו קבע לה שעירה.

{ל} ביד רמה – במזיד. מגדף – מחרף כמו והיתה חרופה וגדופה {יחזקאל ה':ט"ו}, אשר גדפו נערי מל' אש' {ישעיהו ל"ז:ו'}, ועוד דרשו רבותי' מכאן כרת למברך את השם {בבלי כריתות ז:}.

{לא} דבר י"י – אזהרת ע'ז' מפי הגבורה והשאר מפי משה. עונה בה – בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה.

{לב} ויהיו [בני ישר'] במדבר וימצאו – גנותן של ישר' דבר הכת' שלא שמרו אלא שבת ראשנה ובשנייה בא זה וחללה.

{לג} המוצאים אותו מקושש עצים – שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו.

{לד} לא פרש מה יעשה – באיזו מיתה ימות אבל יודעים היו שמחלל שבת. כאן לא כתב רב' ש' במיתה.

{לו} [ויוציאו אותו – מכאן שבית הסקילה רחוק מב"ד.]

{לה} רָגוֹם – עָשֹה, פַייְשַנְטְ בלעז, וכן הלוך, אַלַנְטְ, וכן זכור ושמור.

{לח} ועשו להם ציצית – על שם פתילים התלויים בה, כמו ויקחני בציצית ראשי {יחזקאל ח':ג'}. דב' אח' ציצית, על שם וראיתם אותו, כמו מציץ מן החרכים {שיר השירים ב':ט'}. תכלת – צבע ירוק מין חלזון.

{לט} וזכרתם את כל מצו' – שמניין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטין וחמשה קשרין הרי ת'ר'י'ג'. ת' י'מ' לפי שציצת כתיבי וחסרי יו"ד יש להשלים החשבון מל' של ציצת הרי יו"ד לכל ציצת משלשה שהם וכשאני מעלה חשבונם יש לי למנותו כמקראו ציצית. כך שמע' מכיר. ת'. ולא תתורו אחרי לבב' – כמו מתור הארץ, הלב והעין הם מרגלים לגוף מסרסרים [לו] את העבירות העין רואה הלב חומד והגוף עושה העבירה. וראיתם וזכרתם, למען תזכרו ועשיתם, המראה מביא לידי זכירה וזכירה מביאה לידי מעשה כי לא דבר ריק הוא מכם, ת', כ'כ'ר'ש'.

{מא} אני י"י – נאמן לשלם שכר. אלהיכם – נאמן ליפרע. אשר הוצא' אתכם – על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזירותיי. אני י"י אלהיכם – עוד למה נאמר שלא יאמרו ישר' מפני מה אמ' המקום לא שנעשה ונטול שכר לא עושין ולא נוטלין שכר על כרחכם אני מלככם, וכן הוא אומ' אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם {יחזקאל כ':ל"ג}. ד'א' למה נאמ' יציאת מצרים אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטפה שאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין וליפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומ' תכלת היא. חסלת. ומיסודו של ר' משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת ע'ז' לומר לך שהמחלל שבת כמחלל ע'ז' שאף היא שקולה ככל המצות, וכן הוא אומ' בעזרא ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם {נחמיה ט':י"ג-י"ד}, ואף פרש' ציצית לכך נסמכה לאילו שאף היא שקולה ככל המצוות שנ' ועשיתם את כל מצוותי. על כנפי בגדיהם – כנגד ואשא אתכם על כנפי נשרים {שמות י"ט:ד'}. על ארבע כנפות, ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו במצרים, והוצאתי והצלתי וגאלתי {שמות ו':ו'} ולקחתי {שמות ו':ז'}. פתיל תכלת – על שם שיכול בכורות, תרגומ' של שיכול תְכַלא, ומכתם היתה בלילה, וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת הערב, ושמונה חטין שבה כנגד שמנה ימים ששהו ישר' משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים.

הערות