Commentators:Rashi Leipzig 1/Bemidbar 18

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 00:19, 9 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י במדבר י"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם.

(ב) וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.

(ג) וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כׇּל הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם.

(ד) וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם.

(ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(ו) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים לַה' לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

(ז) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

(ח) וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכׇל קׇדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמׇשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחׇק עוֹלָם.

(ט) זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ כׇּל קׇרְבָּנָם לְכׇל מִנְחָתָם וּלְכׇל חַטָּאתָם וּלְכׇל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ.

(י) בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ כׇּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ.

(יא) וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכׇל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחׇק עוֹלָם כׇּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ.

(יב) כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים.

(יג) בִּכּוּרֵי כׇּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה כׇּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ.

(יד) כׇּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה.

(טו) כׇּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכׇל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה.

(טז) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא.

(יז) אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.

(יח) וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה.

(יט) כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחׇק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.

(כ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

(כא) וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כׇּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.

(כב) וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת.

(כג) וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֺנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.

(כד) כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.

(כה) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(כו) וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.

(כז) וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב.

(כח) כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

(כט) מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ אֵת כׇּל תְּרוּמַת ה' מִכׇּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ.

(ל) וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב.

(לא) וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

(לב) וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ וְאֶת קׇדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ויאמר י"י אל אהרן – למשה אמ' שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישר' שלא יכנסו למקדש. וכן פרשה שנייה וידבר י"י אל אהרן ומליל י"י לאהרן, בתרגום בבלי, למשה צוה שיאמר לו, לא מצינו שנתייחד הדיבור עם אהרן אלא ביין ושכר אל תשת. ר'. כך כתב רבנו שמעי'. אתה ובניך ובית אביך – הם בני קהת אבי עמרם. תשאו[1] עון המקדש – עליכם אני מטיל עונש, הזרים שיחטאו בעיסקי הדברים המקודשים המסורים לכם, הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש, אתם תשבו ותזהירו את כל זר הבא ליגע. ואתה ובניך – הכהנים. תשאו את עון – הכהונה שאינה מסורה ללוים, ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם.

{ב} וגם[2] אחיך – בני גרשון ובני מררי. וילוו – ויתחברו אליכם, להזהיר גם את הזרים מליקרב אליהם. וישרתוך – בשמירת השער, ולמנות מהם גזברים ואמרכלים.

{ד} וזר לא יקרב אליכם – אתכם אני מזהיר על כך. ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח – הם משמרת הקדש, ואתה משמרת המזבח, ר'. כ'כ'ר'ש'.

{ה} ולא יהיה עוד קצף – כמו שהיה כבר שנ' כי יצא הקצף.

{ו} לכם מתנה נתונים – יכול לעבודתכם של הדיוט, ת'ל' לי"י כמו שמפורש למעלה לשמר משמרת וגזברין ואמרכלין.

{ז} עבודת מתנה – במתנה נתתיה לכם.

{ח} ואני הנה נתתי לך – בשמחה, לשון שמחה הוא זה כמו הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו {שמות ד':י"ד}, משל למלך שנתן שדה לאוהבו, ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין, בא אחד ועירער עליו על השדה אמ' לו המלך כל מי  שירצה יבא ויערער לנגדך הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה בא הכת' ונתן לו עשרים וארבע מתנותיה בברית מלח, לכך נסמכה פרשה זו לכאן. משמרת תרומותיי – שאתה צריך לשומרן בטהרה. למשחה – לגדולה.

{ט} מן האש – לאחר הקטרת האישים. לכל קרבנם – כגון זבחי שלמי ציבור. מנחתם חטאתם אשמם – כמשמעו. אשר ישיבו – זה גזל הגר.

{י} בקדש הקדשי', תאכלנו, וגו' – לימד על קדשי הקדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה.

{יא} תרומת מתנם – המורם מן התודה ומן השלמים ומאיל נזיר. לכל תנופות – שהרי אילו טעונין תנופה. כל טהור – ולא טמאים כל טהור לרבות אשתו.

{יב} ראשיתם – היא תרומה גדולה.

{יח} כחזה התנופה ושוק הימין – של שלמים שנאכלים לכהנים ולנשיהם לשני ימים ולילה אחד, אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. לך יהיה – בא ר' עקיבא ולימד הוסיף לך הכת' הויה אחרת שלא תאמר כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילה.

{יט} כל תרומות הקדשים – מחיבתה של פרשה כללה בתחילה וכללה בסוף ופרט באמצע. ברית מלח – כרת ברית עם אהרן בדבר הבריא ומתקיים ומבריא את אחרים. ברית מלח – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם.

 {כ} וחלק לא יהיה לך בתוכם – אף בביזה.

{כג} והם – הלוים ישאו את עונם של ישר' שעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם.

{כד} אשר ירימו לי"י תרומה – הכתו' קראו תרומה עד שיפריש ממנו תרומה מעשר.

{כז} ונחשב לכם תרומתכ', כדגן מן הגורן – תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן. וכמלאה מן היקב – כתרומת תירוש ויצהר הנטלת מן היקבים. מלאה – לשון בישול תבואה שנתמלאת. יקב – הוא בור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו, וכל לשון יקב חפירת קרקע היא, וכן יקבי המלך {זכריה י"ד:י'}, הוא ים אוקיינוס חפירה שחפרה מלכו של עולם.

{כח} כן תרימו גם אתם – כמות שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו אתם, ממעשר שלכם כי הוא נחלתכם.

{כט} מכל מתנותי' תרימו את כל תרומ' י"י – בתרומ' גדולה מדבר שאם הקדים לוי את הכהן בכרי וקיבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי צריך להפריש הלוי מן המעשר תחילה אחד מחמשים לתרומ' גדולה, ויחזור ויפריש תרומת מעשר.

{ל} בהרימכם את חלבו ממנו – לאחר שתרימו תרומת מעשר ממנו. ונחשב – המותר ללוים חולים גמורים. כתבואת גורן – לישר', שלא תאמר הואיל וקראו הכת' תרומה שנ' כי את מעשר בני ישרא' אשר ירימו לי"י תרומה יהא כולו אסור תל' לומ' ונחשב ללוים כתבואת גורן, מה של ישר' חולין אף של לוי חולין.

{לא} בכל מקום – אפילו בבית הקברות.

{לב} ולא תשאו עליו חטא, וגומ' – הא אם לא תרימו תשאו חטא. ולא תמותו – הא אם תחללו תמותו.

חסלת קרח.

הערות
  1. ↑
  2. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bemidbar_18&oldid=40200&useskin=vector"