Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 3

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 08:26, 11 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים ג' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכׇל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.

(ב) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כׇּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.

(ג) וַיִּתֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כׇּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד.

(ד) וַנִּלְכֹּד אֶת כׇּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן.

(ה) כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד.

(ו) וַנַּחֲרֵם אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם כׇּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף.

(ז) וְכׇל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ.

(ח) וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן.

(ט) צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר.

(י) כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכׇל הַגִּלְעָד וְכׇל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן.

(יא) כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אׇרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רׇחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.

(יב) וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי.

(יג) וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכׇל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכׇל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים.

(יד) יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כׇּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֺּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

(טו) וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד.

(טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.

(יז) וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.

(יח) וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כׇּל בְּנֵי חָיִל.

(יט) רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם.

(כ) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם.

(כא) וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה' לְכׇל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה.

(כב) לֹא תִּירָאוּם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם.

(כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר.

(כד) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גׇּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.

(כה) אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן.

(כו) וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.

(כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.

(כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

(כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} ונפן ונעל – כל לצד צפון עלייה היא.

{ב} אל תירא אותו – ובסיחון לא הוצרך לומר אל תירא אותו, אלא מתיירא היה משה, שלא תעמוד לו זכות ששימש אברהם שנ' ויבא הפליט {בראשית י"ד:י"ג} והוא עוג.

{ד} חבל ארגב – כך נקראת שם ההרפכיא[1] מתרגמינן בית פלך טרכונא.  וראיתי תרגום ירושלמ' במגילת אסתר {תרגום שני א':ג'} קורא פלטין טרכונין. למדתי חבל ארגב הפרכיא של היכל המלך. כלומ' שהמלכות נקרא על שמה. וכן את הארגוב דמלכים אצל היכל המלך הרגו פקח למנחם[2] {מלכים ב ט"ו:כ"ה}. חבל ארגב – קונטרָיאה פליידינא כל המחוז נקרא על שם היכלו של המלך, ר' ת'ר'ש'.

{ה} ערי הפרזי – פרוזות ופתוחו' בלא חומה וכן פרזות תשב ירושלם {זכריה ב':ח'}.

{ו} החרם – לשו' הווה הלוך וכלות.

{ח} מיד – מרשות.

{ט} צדנים יקראו לחרמון וגומ' – ובמקום אחר הוא אומ' עד הר שיאון הוא חרמון {דברים ד':מ"ח} הרי לו ארבע שמות, למה הוצרכו ליכתב להגיד שבח של ארץ ישר' שהיו ארבע מלכיות מתפארות בכך זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומר' על שמי יקרא. שניר – הוא שם שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען.

{יא} מיתר הרפאים – שהרגו אמרפל וחביריו בעשתרות קרנים, והוא פלט מן המלחמ' שנ' ויבא הפליט {בראשית י"ד:י"ג}, הוא עוג. באמת איש – באמת עוג.

{יב} ואת הארץ הזאת – האמורה למעלה מנחל ארנון ועד הר חרמון. ירשנ' בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן – אינו מחובר לראשו של מקרא אלא לסופו, על נתתי לראובני ולגדי, אבל לעניין הירושה, עד הר חרמון היה.

{יג} ההוא יקרא ארץ רפאים – היא אותה שנתתי לאברהם.

{יד-יז} ת'. יאיר לקח חבל ארגב ונטלו לעצמו ומכיר לקח עיר הגלעד ונתתיה לו שכן כת' וילכו בני מכיר גלעדה וילכדוה, עיר היתה  באמצע הר הגלעד ושמה גלעד. חציו של גלעד של צד צפון פירש כבר שנתנו למנשה עם הבשן ולראובני ולגדי חוזר ומפרש נתתי מן הגלע', מאותה עיר גלעד ולהלן עד נחל ארנן הוא ערוער. תוך הנחל וגבול – תוך וגבול, גם העיר שבתוך הנחל וגבולה סביב. ועד יבק – רוחב קחשיב לצד עמון הרי נתן סימן באורך גד וראובן מעיר גלעד עד ארנן בתכף לארץ עמון חוזר ונותן סימן בשפת אורך ארצם בתכף לירדן לארכו כל הערבה והירדן כולו ועוד גבול שבראש הירדן מכנרת שאחורי ראשו של ירדן כל הנמצא מים כנרת עד ים המלח שהיא ים הערבה הכל לגד וראובן, ותחום זה או רחב או קצר הוא מתחום העליון, שהוא מונה לצד העמון לסימנין הללו שאמ' לך הכת' ולראובני ולגדי, ר'. ומונה עתה מצפון לדרום בעלילת מנשה שפירש לך, ת'ר'ש'.

{טז} תוך הנחל וגבול – תוך[3] הנחל ועוד מעבר לשפתו כלומ' עד ועד בכלל ויותר מיכן.

{יז} כנרת – מעבר הירדן המערבי היא ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי, ונפל בגורלם רוחב הירדן כנגדם ועוד מעבר שפתו עד כנרת וזהו שנ' והירדן וגבול, הירדן ומעבר לו.

{יח} ואצו אתכם – לבני גד וראובן היה מדבר. לפני אחיכם – הם היו הולכים לפני ישר' למלחמה לפי שהיו גבורים ואויבים נופלים לפניהם שנ' וטרף זרוע אף קדקד {דברים ל"ג:כ'}. חסלת.

{כג}  ואתחנן – אין חינון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם א'ע'פ' שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשין מאת המקום אלא מתנת חנם,[4] ד'א' זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפילה כדאיתה בסיפרי {ספרי דברים ג':כ"ג}. בעת ההיא – לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר. לאמר – זה אחד משלשה מקומות שא' משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו.

{כד} אדני י"י – רחום בדין. אתה החלות להראות את עבדך – עבדך פתח להיות עומד ומתפלל א'ע'פ' שנגזרה גזירה שאמרת לי ועתה הניחה לי {שמות ל"ב:י'}, וכי תפוש הייתי בך, אלא לפתוח פתח, שבי תלוי להתפלל עליהם.[5] את גדלך – זו מדת טובך וכן הוא אומ' ועתה יגדל נא וגומ' {במדבר י"ד:י"ז}. ואת ידך – ימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם. החזקה – שאת' כובש ברחמים את מידת הדין בחזקה. אשר מי וגומ' – אינך דומה למלכי בשר ודם שיש להם יועצים וסנקתרדין הממחים בידו כשרוצ' לגמול חסד ולעבור על מדותיו אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזירתך. ת' כאמור למעל' אחל תת פחדך {דברים ב':כ"ה} וכל הפרש' כולה. ולפי פשוטו אתה החילות להראות את עבדך – מלחמת סיחון ועוג, כאמ' החילותי תת וג' {דברים ב':ל"א} הראיני מלחמת שלשים ואחד מלכים. ת', ר'ש'.

{כה} אעברה נא – אין נא אלא לשון בקשה. ההר הטוב – זו ירושל'. והלבנון – זה בית המק'. מקומו ביקש לראות, ת'.

{כו} ויתעבר – נתמלא חימה. למענכ' – אתם גרמתם לי וכן הוא אומ' ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם {תהלים ק"ו:ל"ב}. רב לך – שלא יאמרו הרב כמה קשה ותלמיד כמה סרבן [מפציר]. ד'א' רב לך – הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון.[6]

{כז} וראה בעיניך – בקשתה ממני ואראה את הארץ הטוב' אני מראה לך את כולה שנ' ויראהו י"י את[7] הארץ {דברים ל"ד:א'}.

{כח} וצו את יהושע – על הטרחות ועל המשאות ועל הריבות. וחזקהו ואמצהו – בדבריך, שלא ירך לבו לומ' כשם שנענש ר' עליהם כך סופי לֵענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל. כי הוא יעבר – אם יעבר לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן את מוצא כששלח מן העם אל העי והוא יושב לו, ויכו מהם אנשי העי וגו' {יהושע ז':ה'} וכיון שנפל על פניו אמ' קום לך, קם לך, אתה הוא העומד במקומך, ומשלח את בניי למלחמה למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך, אם הוא עובר עוברים, אם לאו אין עוברים.

{כט} ונשב בגיא וגו' – ונצמדתם לע'ז', וא'ע'פ' ועתה [ישר'] שמע אל החקים והכל מחול [לך] ואני לא זכיתי לימחל לי.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
  7. ↑
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Devarim_3&oldid=40274&useskin=vector"