Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 28

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 10:59, 11 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים כח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

(ב) וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.

(ג) בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה.

(ד) בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.

(ה) בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.

(ו) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.

(ז) יִתֵּן ה' אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ.

(ח) יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

(ט) יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.

(י) וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.

(יא) וְהוֹתִרְךָ ה' לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.

(יב) יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.

(יג) וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֺת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.

(יד) וְלֹא תָסוּר מִכׇּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעׇבְדָם.

(טו) וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ.

(טז) אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה.

(יז) אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ.

(יח) אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ.

(יט) אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.

(כ) יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת בְּכׇל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבׇדְךָ מַהֵר מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי.

(כא) יַדְבֵּק ה' בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

(כב) יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אׇבְדֶךָ.

(כג) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל.

(כד) יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.

(כה) יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.

(כו) וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכׇל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד.

(כז) יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם [וּבַטְּחֹרִים] (ובעפלים) וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.

(כח) יַכְּכָה ה' בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן וּבְתִמְהוֹן לֵבָב.

(כט) וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצׇּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כׇּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.

(ל) אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר [יִשְׁכָּבֶנָּה] (ישגלנה) בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.

(לא) שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ.

(לב) בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כׇּל הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ.

(לג) פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכׇל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כׇּל הַיָּמִים.

(לד) וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

(לה) יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קׇדְקֳדֶךָ.

(לו) יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן.

(לז) וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה.

(לח) זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה.

(לט) כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת.

(מ) זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכׇל גְּבוּלֶךָ וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ.

(מא) בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי.

(מב) כׇּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל.

(מג) הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה.

(מד) הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.

(מה) וּבָאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.

(מו) וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

(מז) תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל.

(מח) וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה' בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ.

(מט) יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ.

(נ) גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן.

(נא) וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ אֲשֶׁר לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ.

(נב) וְהֵצַר לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכׇל אַרְצֶךָ וְהֵצַר לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ בְּכׇל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לָךְ.

(נג) וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ.

(נד) הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג מְאֹד תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר.

(נה) מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ.

(נו) הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ.

(נז) וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.

(נח) אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתֻבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ.

(נט) וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וׇחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.

(ס) וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כׇּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם וְדָבְקוּ בָּךְ.

(סא) גַּם כׇּל חֳלִי וְכׇל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵם ה' עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.

(סב) וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ.

(סג) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ ה' עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

(סד) וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכׇל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן.

(סה) וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.

(סו) וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.

(סז) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.

(סח) וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בׇּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.

(סט) אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב.

רש"י כ"י לייפציג 1

 {ד} שגר אלפיך – וולדות בקרך, שהבהמה משגרת [מ]מעיה. עשתרת צאנך – כתרגומו, ורבותינו אמרו {בבלי חולין פ"ד:}, למה נקרא שמו עשתרות שמעשרות בעליהן ומחזיקות אותן כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים.

{ה} ברוך טנאך (ומשארתך) – פירותיך, ד'א' טנא', דבר לח שאתה מסנה[1] בסלים. משארו' – יבש שנשאר בכלי ואינו זב.

{ו} ברוך אתה בבואך, [2]ובצאתך – שתהא יציאת' מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם.

{ז} בשבע' דרכים ינוסו – כן דרך הנבהלים לברוח ומתפזרים לכל צד ופינה.

{כ} את המארה – חסרון כמו צרעת ממארת {ויקרא י"ג:נ"ב}. מהומה – שיגוש, קול בהלות.

{כב} שחפת – שבשרו נשחף, נפוח. קדחת – לשון כי אש קדחה באפי {דברים ל"ב:כ"ב}, והוא אש של חולי מלוויי בלע'ז שהוא חמה מאד. ובדלקת – חמה יותר מקדחת, ומיני חלאים רעים הם. חרחור – חולי המחמם תוך הגוף,  וצמא תמיד למים, ובלעז אשרדמנט, לשון ועצמי חרה מני חורב {איוב ל':ל'} נחר, נפוח מאש {ירמיהו ו':כ"ט}. וחרב – יבאו עליך גייסות. שדפון וירקון – מכת תבואה שבשדות. שדפון – רוח קדים, האליין בלע'ז. ירקון – יונש, ופני תבואה מכסיפין [ו]נהפכין לירקון קרוא בלע'ז. עד אבדך – עד דתיבד,[3] שתכלה מאיליך.

{כג} והיו שמיך אשר על ראשך נחשת – קללות הללו משה מפי עצמו אמרן, ושבתורת כהנים מפי הק'ב'ה' אמרן,[4] ואם לא תשמעון לי {ויקרא כ"ו:י"ד} ואם תלכו עמי {ויקרא כ"ו:כ"א}, וכאן הוא אומ' בקול י"י אלהיך, ידבק י"י בך, יככה י"י, והקל משה בקללותיו לאומרן בלשון יחיד, וגם בקללה זו הקל שבראשונות הוא אומ' את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה {ויקרא כ"ו:י"ט} שלא יהו השמים מזיעים כדרך שאין הברזל מזיע, ומתוך כך יש חורב בעולם  והארץ תהיה מזיע' כדרך שהנחשת מזיע, והיא מרקבת פירותיה, וכאן הוא אומ' שמיך נחשת וארצך כברזל, שיהו השמי' מזיעין, א'ע'פ' שלא יריקו מטר כל צורכן,[5] והארץ לא תהיה מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע ואין הפירות מרקיבין, [והקללה ה{יא} בין שהיא כנ{חושת} בין שהי' כב{רזל} לא תוצי' פי{רות} וכו'][6] וכן השמים לא יריקו מטר.

{כד} מטר ארצך אבק ועפר – זיקא דבתר מיטר', מטר יורד ולא כל צורכו, ואין בו כדי להרביץ את העפר והרוח באה ומעלה את האבק ומכסה את עשב הזרעים שהן לחים מן המים ונדבק בהן ונעש' טיט ומתייבש ומרקיבן.

{כה} לזעווה – לזיע, שיזועו כל שומעי מכותיך ממך ויאמרו אוי לנו שלא יבא עלינו כדרך שבא על אילו.

{כז} שחין מצרים – רע היה מאד לח מבפנים וייבש מבחוץ כדאמר' בבכורות. גרב – שחין לח. חרס – שייבש כחרס.

{כח} תמהון לבב – אטום הלב, אישטורדישון.

{כט} עשוק – בכל מעשיך יהי ערער.

{ל} ישגלנה – לשו' שגל, פלגש, והכת' כינהו לשבח ישכבנה, ותיקון סופרים הוא זה. תחללנו – בשנה הרביעית, לאכול פריו.

{לב} וכלות אליהם – מצפות שישובו ואינם שבים, כל תוחלת שאינה באה קרויה כליון עינים.

 {לז} לשמה – אישטורדיוון, כל הרואה אותך ישום עליך. למשל – כשתבא מכה רעה על אדם יאמר, זו דומה למכת פלוני. ולשנינה – לשון ושננתם {דברים ו':ז'}, ידברו בך. וכן תרגומו ולשועי, לשון סיפור ואישתעי.

{לח} יחסלנו – יכלנו, ועל שם כך נקרא חסיל, שמכלה את הכל.

{מ} כי ישל – ישיר פירותיו לשון ונשל (פירותיו) [הברזל] {דברים י"ט:ה'}.

{מב} יירש הצלצל – יעשנו הארבה רש מן הפירי. יירש – יעני. צלצל – מין ארבה, ואי איפשר לפרש, יירש לש' ירוש' שאם כן היה לכתוב ירש, ולא לש' הורשה, וגירושין, שאם כן היה לכתוב [י]וריש.

{מז} מרב כל – בעוד היה לך כל טוב.

{מט} כאשר ידאה הנשר – פתאום ודרכו מצלחת ויקלו סוסיו. לא תשמע לשונו – לא תכיר לשונו, וכן תשמע חלום לפתור אותו {בראשית מ"א:ט"ו}, וכן כי שמע יוסף {בראשית מ"ב:כ"ג}, אנטנדרא בלע'ז.

{נב} רדת חומותיך – לשון רידוי וכיבוש.

{נג} ואכלת בשר בניך, במצור – מחמת שיהו צרים על העיר ויהיה שם מצוק עקת רעבון.

{נד} הרך בך –  הרחמני ורך לבב על בניו, נתרע עינו בהם להעלים עינו מהם.[7] מת' לאחד מהם – מבשר אחיהם אשר יאכל.[8] וביתר בניו אשר יותיר – מן השחוטין אשר ישחוט במאכלו, תהא עינו רעה וצרה בהם מליתן להם מבשר הנשחטין.[9]

{נו} תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה – הגדולים.

{נז} ובשליתה – בנים הקטנים בכולן תהא עינה צרה כשתאכל את האחד, מלתת לאשר אצלה מן הבשר. ובבניה אשר תלד – תרע עינה לשוחטם ולאוכלם בחוסר כל בסתר.[10]

{נט} והפלא י"י את מכותך – מופלאות ומובדלות משאר מכות. ונאמנות – לייסרן לקיים שליחותן.

{ס} אשר יגורת מפניהם – מפני המכות, כשהיו ישר' רואין מכות משונות שהיו באות על מצרים היו יראים מהם שלא יבואו גם עליהם, תדע שכן כת', ואם שמע תשמע, וגו', כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך {שמות ט"ו:כ"ו}, אין מייראין את האדם אלא בדבר ש[הוא] יגור ממנו.

{סא} יעלם – לשון עלייה.

{סב} במתי מעט, וגומ' – מועטין חילוף מרובין.

 {סג} {ישי}ש י"י[11] עליכם להאבי' {וגו' ונס}חתם – לשון {עקירה}, וכן בית {גאים י}סח י"י {משלי ט"ו:כ"ה}.

{סד} ועבדת {שם אל}הים אחרים – {כתרגומ}ו לא עבודת {אלהות} אלא מעלי מס {וגולגליו}ת לכומרי ע'ז'.

{סה}

{לא תר}גיע – לא תנוח, {כמו וזא}ת המרגועה {ישעיהו כ"ח:י"ב}.

{לב רגז} – לב חרד, כתרג' {דחיל} כמו שאול {מתחת} רגזה לך {ישעיהו י"ד:ט'}, וכמו {שמעו} עמים ירגזון {שמות ט"ו:י"ד}.[12]

{וכליון} עינים – מצפה {לישוע}ה ולא תבא.

{סו} חייך {תלואים לך} – על הספק, כל {ספק קר}וי תלוי שמא {אמות ה}יום בחרב הבא {עלינו, ו}רבותינו אמרו {בבלי מנחות ק"ג:} זה {הלוקח} תבואה מן השוק.

{ולא תא}מין בחייך – זה {הסומך} על הפלטר.

{סז} בבק' {תאמר מ}י יתן – והיה ערב {של אמש}. ובערב תאמר {מי יתן} בקר – של שחרית {שהצרו}ת מתחזקות תמיד {וכל שע}ה מרובה קללתה {משלפניה}.

{סח} באניות – בספי{נו}ת בשביה.[13] והתמכ' – {איפורוו}נדריץ בוש, ולא {יתכן לפר}ש והתמכרתם {בלשון ונ}מכרתם, מכורים {לאח}רים.[14]


{סט} לכרות את {בני ישר'} – שיקבלו עליהם את {התורה ב}אלה ובשבועה. {מלבד ה}ברית – שבתורת {כהנים ש}נאמרו בסיני.

הערות
  1. ↑
  2. ↑
  3. ↑
  4. ↑
  5. ↑
  6. ↑
  7. ↑
  8. ↑
  9. ↑
  10. ↑
  11. ↑
  12. ↑
  13. ↑
  14. ↑
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Devarim_28&oldid=40300&useskin=vector"