- מבוא
- טקסט – לייפציג 1
- ספר בראשית
- בראשית א'
- בראשית ב'
- בראשית ג'
- בראשית ד'
- בראשית ה'
- בראשית ו'
- בראשית ז'
- בראשית ח'
- בראשית י"א
- בראשית י"ב
- בראשית י"ג
- בראשית י"ד
- בראשית ט"ו
- בראשית ט"ז
- בראשית י"ז
- בראשית י"ח
- בראשית י"ט
- בראשית כ'
- בראשית כ"א
- בראשית כ"ב
- בראשית כ"ג
- בראשית כ"ד
- בראשית כ"ה
- בראשית כ"ו
- בראשית כ"ז
- בראשית כ"ח
- בראשית כ"ט
- בראשית ל'
- בראשית ל"א
- בראשית ל"ב
- בראשית ל"ג
- בראשית ל"ד
- בראשית ל"ה
- בראשית ל"ו
- בראשית ל"ז
- בראשית ל"ח
- בראשית ל"ט
- בראשית מ'
- בראשית מ"א
- בראשית מ"ב
- בראשית מ"ג
- בראשית מ"ד
- בראשית מ"ה
- בראשית מ"ו
- בראשית מ"ז
- בראשית מ"ח
- בראשית מ"ט
- בראשית נ'
- ספר שמות
- שמות א'
- שמות ב'
- שמות ג'
- שמות ד'
- שמות ה'
- שמות ו'
- שמות ז'
- שמות ח'
- שמות ט'
- שמות י'
- שמות י"א
- שמות י"ב
- שמות י"ג
- שמות י"ד
- שמות ט"ו
- שמות ט"ז
- שמות י"ז
- שמות י"ח
- שמות י"ט
- שמות כ'
- שמות כ"א
- שמות כ"ב
- שמות כ"ג
- שמות כ"ד
- שמות כ"ה
- שמות כ"ו
- שמות כ"ז
- שמות כ"ח
- שמות כ"ט
- שמות ל'
- שמות ל"א
- שמות ל"ב
- שמות ל"ג
- שמות ל"ד
- שמות ל"ה
- שמות ל"ו
- שמות ל"ז
- שמות ל"ח
- שמות ל"ט
- שמות מ'
- ספר ויקרא
- ספר במדבר
- במדבר א'
- במדבר ב'
- במדבר ג'
- במדבר ד'
- במדבר ה'
- במדבר ו'
- במדבר ז'
- במדבר ח'
- במדבר ט'
- במדבר י'
- במדבר י"א
- במדבר י"ב
- במדבר י"ג
- במדבר י"ד
- במדבר ט"ו
- במדבר ט"ז
- במדבר י"ז
- במדבר י"ח
- במדבר י"ט
- במדבר כ'
- במדבר כ"א
- במדבר כ"ב
- במדבר כ"ג
- במדבר כ"ד
- במדבר כ"ה
- במדבר כ"ו
- במדבר כ"ז
- במדבר כ"ח
- במדבר כ"ט
- במדבר ל'
- במדבר ל"א
- במדבר ל"ב
- במדבר ל"ג
- במדבר ל"ד
- במדבר ל"ה
- במדבר ל"ו
- ספר דברים
- דברים א'
- דברים ב'
- דברים ג'
- דברים ד'
- דברים ה'
- דברים ו'
- דברים ז'
- דברים ח'
- דברים ט'
- דברים י'
- דברים י"א
- דברים י"ב
- דברים י"ג
- דברים י"ד
- דברים ט"ו
- דברים ט"ז
- דברים י"ז
- דברים י"ח
- דברים י"ט
- דברים כ'
- דברים כ"א
- דברים כ"ב
- דברים כ"ג
- דברים כ"ד
- דברים כ"ה
- דברים כ"ו
- דברים כ"ז
- דברים כ"ח
- דברים כ"ט
- דברים ל'
- דברים ל"א
- דברים ל"ב
- דברים ל"ג
- דברים ל"ד
- משאבים נוספים
Commentators:Rashi Leipzig 1/Devarim 30
⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י דברים ל' – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐
(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.
(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.
(ו) וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.
(ז) וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.
(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ.
(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.
(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא.
(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.
(יג) וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבׇר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה.
(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ.
(טו) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע.
(טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
(יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.
(יח) הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
(יט) הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.
(כ) לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדׇבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.
{ג} ושב י"י[1] את שבותך – ושב כמו ושבתי[2] את שבות בני עמון, וזהו פשוטו[3] היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן ששכינה בגלות כביכול שרויה עם ישר' בצרת גלותם וכשנגאלים הכתיב הגאולה לעצמו שהוא יושב[4] עמהם, ועוד יש לומ' שגדול קיבוץ גליות ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידו ממש, איש איש ממקומו, כעניין שנ' [5]אתם תלוקטו לאחד אחד מבני ישר' {ישעיהו כ"ז:י"ב} ואף בגליות שאר אומות מצינו כן ושבתי[6] שבות בני עמון {ירמיהו מ"ט:ו'}.
{יא} לא נפלאת היא ממך – לא מכוסה היא ממך, כמו כי יפלא {דברים י"ז:ח'}, ארי יתכסי, ותרד פלאים, ותרד במטמוניות מכוסה חבושה בטמון.
{יב} לא בשמ' – שאילו היא בשמים היתה צריך לעלות אחריה ללומדה.
{יד} כי קרוב אליך – התורה נתנה להם בכתב ובעל פה.
{טו} החיים והמו' והטוב והרע[7] – זה תלוי בזה, אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך מות. והכת' מפר' והולך היאך.
{טז} אשר אנכי מצוך היום לאהב' – הרי הטוב, ובו תלוי וחיית ורבית הרי שהן קיימין לעולם.[8]
{יז} ואם יפנה לבבך – הרי הרע.
{יח} כי אבד תאבדון – הרי המות.
{יט} העידותי בכם [9] את השמים, וגו' – שהן קיימין לעולם, וכאשר תקרא אתכם הרעה יהו עדיי שאני התריתי בכם בכל זאת. ד"א את השמים ואת הארץ, אמ' להם הקב"ה לישר', הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מידתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כעניין שנ' וזרח השמש ובא השמש {קהלת א':ה'}, הסתכלו בארץ שנבראת לשמשכם שמא שינה מידתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חיטים והעלה שעורים, ומה אילו שנעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכין אין מקבלין שכר, ואם חוטאין אין מקבלין פורענות (ו)לא שינו את מידתם אתם שאם זכיתם אתם מקבלי' שכר, ואם חטאתם תקבלו פורע' על אחת כמה וכמה. ובחרת בחיים – אני מורה לכם שתבחרו ב[חלק] חיים, כאדם האומ' לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה, ואומ' את זה ברור לך, ועל זה נאמ' י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומך גורלי {תהלים ט"ז:ה'} הנחת ידי על גורל הטוב את זה קח לך.
[חסלת נצבים]
- ↑ קיצור הפסוק בהשמטת "א-להיך".
- ↑ כן גם בכ"י ברלין 1221 (ובדומה גם בשאר כ"י בהערה להלן), אך לשון הפסוק בירמיהו מ"ט:ו' היא: "אשיב" (וכנראה לשון רש"י נגרר אחר לשון הפסוק בירמיהו מ"ח:מ"ז).
- ↑ פירוש זה מופיע גם בכ"י ברלין 1221, ושם לא מופיע הפירוש המדרשי של "היה לו לכתוב... עמון". מאידך, בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, מופיע רק הפירוש המדרשי ולא הפירוש לפי הפשט. בכ"י לייפציג יש הרכבה של ב' הפירושים, והעיר על כך א' טויטו במאמרו בתרביץ ס"א:א' עמ' 94-93.
- ↑ בכ"י מינכן 5: "ישוב".
- ↑ בכ"י מינכן 5: "ואתם", וכן לשון הפסוק בישעיהו כ"ז:י"ב.
- ↑ כן גם בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, אך לשון הפסוק בירמיהו מ"ט:ו' היא: "אשיב" (וכנראה לשון רש"י נגרר אחר לשון הפסוק בירמיהו מ"ח:מ"ז).
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, פריס 155 הד"ה הוא: "את החיים ואת הטוב" כלשון הפסוק.
- ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154: במקום המלים "שהן קיימין לעולם" כתוב: "החיים".
- ↑ קיצור לשון הפסוק בהשמטת המלה "היום".