Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 18

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 21:18, 11 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית י"ח – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם.

(ב) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרׇץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה.

(ג) וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ.

(ד) יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ.

(ה) וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

(ו) וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.

(ז) וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.

(ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ.

(ט) וַיֹּאמְרוּ אֵׄלָיׄוׄ אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל.

(י) וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו.

(יא) וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים.

(יב) וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.

(יג) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי.

(יד) הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן.

(טו) וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי כִּי יָרֵאָה וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ.

(טז) וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם.

(יז) וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.

(יח) וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.

(יט) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו.

(כ) וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.

(כא) אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם לֹא אֵדָעָה.

(כב) וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה'.

(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע.

(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.

(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כׇּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.

(כו) וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכׇל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.

(כז) וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.

(כח) אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כׇּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.

(כט) וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.

(ל) וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.

(לא) וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.

(לב) וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.

(לג) וַיֵּלֶךְ ה' כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

  {א} וירא אליו – לבקר החולה א'ר' חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הק'ב'ה' ושאל בו.[1] באלני ממרא – כדמפרש בברא' רב',[2] הוא שנתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה עליו בחלקו. יושב – ישב כת' אמ' לו הק' שב ואתה סימן לבניך שיושבין בע[ד]ת[3] הדיינין ואני נצב עליהם.[4] פתח – לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו. כחם היום – הוציא הק' חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים הביא המלאכים עלי[ו](הם) בדמות אנשים.

{ב} והנה שלשה אנשים – אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפות את אברהם, ולהציל את לוט, ושליחות של הצלה ורפואה אחת היא[5] שאין מלאך אחד עושה שתי שליחיות תדע לך שכן שכל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים, ויאכלו {י"ח:ח'}, ויאמרו אליו {י"ח:ט'}, ובבשורה נאמ' ויאמר שוב אשוב {י"ח:י'}, ובהפיכת סדום הוא אומ' כי לא אוכל לעשות דבר {י"ט:כ"ב} לבלתי הפכי {י"ט:כ"א}, ורפא' שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט, הוא שנ' ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך {י"ט:י"ז}, למדת שהאחד היה מציל. נצבים עליו – לפניו[6] אבל לשון נקייה הוא כלפי מלאכים. וירא – מהו וירא וירא שני פעמים, הראשון כמשמעו, השיני לשון הבנה, נסתכל שהיו נצבים במקום אחר והבין שלא היו רוצים להטריחו[7] וקידם הוא ורץ לקראתם, בבב' מציע' {בבלי ב"מ פ"ו:} כת' נצבים עליו וכת' וירץ לקראתם כד חזיוה דהוה שרי ואסר פרשו ממנו מיד וירא וירץ לקראתם.[8]

{ג} ויאמר אדני – לגדול שבהן אמר וקראם כולם אדונים, ולגדול אמר אל נא תעבר מעלי, וכיון שלא יעבר הוא יעמדו חביריו עמו, ובלשון זה הוא חול, [9]ומהיכן הכיר את הגדול ראה אותן מהלכין בדרך רב ושני תלמידים הרב באמצע גדול בימינו וקטן בשמאלו וזו היא ששני', וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם מיכא' באמ' גבריא' מימינו רפ' משמאלו. ד"א קוד' הוא והיה או' להקב"ה להמתין לו עד שירו' ויכניס את האורחים וא'ע'פ' שכת' אחר וירץ לקראתם האמירה קודם לכן היתה ודרך מקראו' לדבר כן כמו שפירשנו אצל לא ידון רוחי {בראשית ו':ג'} שנכתב אחר ויולד נח {בראשית ה':ל"ב}, ואי איפשר לו אלא אם כן קודם הגזירה כ' שנה ושתיהן הלשונות בבר' רבא {בראשית רבה מ"ח}.

{ד} יוקח – על ידי שליח, והק' שילם לבניו על ידי שליח, וירם משה ידו ויך את הסלע {במדבר כ':י"א}. ורחצו רגליכם – כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע'ז' לביתו אבל לוט שלא הקפיד הקדים לינה לרחיצה שאמ' להם ולינו ורחצו רגליכם {בראשית י"ט:ב'}. תחת העץ – תחת האילן.

{ה} [10]אחר תעברו – אחר כן תלכו. כי על כן עברתם על עבדכם – כי הדבר הזה אני מבקש מכם מאחר שעברתם עלי לכבודי. על כן – כמו {על אשר וכן כל כי על} כן שבמקרא, כי על כן באו בצל {קורתי (בראשית י"ט:ח') כי על כן ראיתי} פניך {בראשית ל"ג:י'}, כי על כן לא נתתיה {בראשית ל"ח:כ"ו}, כי על {כן ידעת חנותנו (במדבר י':ל"א).}

{ו} קמח סלת – סלת לעגות קמח לע{מילן של טבחים} לכסות הקדרה לשאוב הזהמא.

{ז} {בן בקר רך וטוב – }[11] שלשה פרים היו כדי להאכילן {שלש לשונות בחרדל.} אל הנער – זה ישמע' לחנכו במצו{ת.}

{ח} {ויקח חמאה וחלב – } ולחם לא הביא לפי שפרסה שרה {נדה שחזר לה} אורח כנשים אותו היום {ונטמאת העיסה.}[12] {חמאה – שומן} החלב שקולטין מעל פניו.[13] ובן ה{בקר אשר עשה – }  אשר תיקן, קמא קמא שתיקן דמטא אייתו[14] קמייהו. ויאכלו – נראו כמי שאכלו, מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג.

{ט} ויאמרו אליו – נקוד על אלף יוד ויו, ותניא ר' שמעון בן אלעזר אומ' כל מקום שהכתב רבה על הנקודה אתה דורש את הכתב [וכל מקו' שנקוד רב' {על} הכת' אתה דורש את הנקוד] כאן נקודה רבה על הכתב ואתה דורש את הנקודה שאף לשרה שאלו איו אברהם לימדנו שישאל אדם באכסניא שלו לאיש על האשה ולאשה על האיש.[15] הנה באהל – צנועה היא.

{י} כַעת – כעת הזאת לשנה הבאה ופסח היה, ולפסח הבא נולד יצחק מדלא קרינן כְעת חיה. כעת חיה – כעת הזאת שתהא חיה לכם שתהיו כלכם שלמים וקיימים. שוב אשוב – לא בשרו המלאך שישוב אליו אלא (בשם) [בשליחותו של] הק' במקום[16] אמר לו, כמו ויאמר לו[17] המלאך[18] י"י הרבה ארבה {בראשית ט"ז:י'}, והוא אין בידו להרבות אלא בשליחותו של מקום אמר לו כן, אף כאן בשליחותו של מקום אמר לו. והוא אחריו – הפתח היה אחר המלאך.

{יא} חדל להיות, וגו' – פסק ממנה דרך נשים. אורח – נידות.

{יב} בקרבה [לאמר] – מסתכלת במעיה איפשר (המעיים) קרביים הללו טוענין וולד, השדיים הללו שצמקו מושכין חלב, תנחו' {תנחומא שפטים י"ח}. עדנה – ציחצוח בשר, ולשון משנה הוא, כמו ששנינו משיר את השער ומעדן את הבשר {בבלי מנחות פ"ו.}. ד"א עדנ', לשון עידן, זמן ווסת, דם נידה.

{יג} האף אמנם – הגם אמת אלד. ואני זקנתי – שינה הכת' בשביל [ה]שלום שהרי היא אמרה ואדוני זקן.

{יד} היפלא – כתרגומו היתכסי, וכי שום דבר מופלא ונפרד ומכוסה ממני לומר על דבר שיבא והוא לא יבא, אמת זה יבא, כי[19] למועד – לאותו מועד שקבעתי לך אתמול למועד הזה בשנה האחרת.

{טו} כי יראה, כי צחקת – הראשון משמש לשון דהא שהוא נותן טעם לדבר. ותכחש שרה, לפי שיַרֵאַה והשיני משמש לש' אלא. ויאמר לא – כדברַיִך הוא אלא צחקת, שאמרו רבותינו כי משמש ארבע לשונות אי דילמא אלא דהא.

{טז} וישקיפו – כל השקפה לרעה, חוץ מהשקיפה ממעון קדשך {דברים כ"ו:ט"ו}, שגדול {כח מתנות עני}ים שהופך מדת רוגז לרחמים. {לשלחם – לוייה כ}סבור אורחים הם.

{יז} המכסה אני – {בתמיה. אשר }אני עושה בסדום לא יפה {לי לעשות דבר} שלא מדעתו אני נתתי לו {את הארץ ה}זאת, וחמשה כרכין הללו[20] שנ' {גבול הכנעני }מצידן באכה סדומה ועמורה {בראשית י':י"ט}, {קראתי אותו }אביהם,[21] אב המון גוים, ואשמיד {הבנים ולא א}ודיע לאב שהוא אוהבי.

{יח} ואברה' {היו יהיה – מדרש} אגדה {בבלי יומא ל"ח:} זכר צדיק לברכה {משלי י':ז'}, הואיל {והזכירו ברכ}ו ופשוטו וכי ממנו אני מעלים {והרי הוא חב}יב לפני להיות לגוי גדול, וגומ'.

{יט} {כי ידעתיו – לש}ון חיבה, מודע לאישה {רות ב':א'}, מודעתנו {רות ג':ב'}, ואדעך {שמות ל"ג:י"ז}, ואמנם עיקר כולם אינו אלא לשון ידיעה שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו, ולמה ידעתיו למען אשר יצוה, לפי שהוא מצוה את בניו עלי לשמור דרכיי, ואם תפרשהו כתרגומו יודע אני בו שיצוה את בניו כן, אין למען נופל על הלשון. יצוה – לשון הווה, כמו ככה יעשה איוב {איוב א':ה'}.[22] למען הביא – כך הוא מצוה לבניו שמרו דרך י"י כדי שיביא על אברהם, על בית אברהם לא נאמר, אלא על אברהם, למדנו כל המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת.

{כ} ויאמר י"י – לאברהם[23] זעקת סדום וגו'. כי רבה – כל רבה שבמקרא הטעם בבֵית לפי שהן מתורגמין גדולה, או גדילה והולכת, אבל זה טעמו למעלה בריש לפי שמתורגם גַדְלה, כמו שפירש' ויהי השמש באה {בראשית ט"ו:י"ז}, הנה שבה יבמתך {רות א':ט"ו}.

{כא} ארדה נא – לימד לדיינין שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראייה, הכל כמו שפירשתי בפרש' הפלגה {רש"י בראשית י"א:ה'}. ד"א ארדה נא – לסוף מעשיהם. הכצעקתה – של מדינה הבאה אלי עשו – וכן[24] עומדים במרדם כלה אני עושה בהם, ואם לא יעמדו במרדם, אדעה מה אעשה להם ליפרע מהם בייסורין ולא אכלה אותם. וכיוצא בו מצינו במקום אחר, הורד עדיך מעליך, ואדעה מה אעש' לך {שמות ל"ג:ה'}, לפיכך יש הפסק נקודת פסק בין עשו לכלה, כדי להפריד תיבה לחבירתה.[25] ומפורש בחלק[26] {בבלי סנהדרין ק"ט:} הכצעקתה, צעקת ריבה אחת שהרגו מיתה משונה על מזון שנתנה לעני.

{כב} ויפנו משם – ממקום שאברהם ליום שם. עודנו עמד וגומ' – והלא לא הלך לעמוד לפניו אלא הק' בא אצלו ואמ' לו זעקת סדום ועמרה וגומ', והיה לו לכתוב וי"י עודנו עומד על אברהם אלא תיקון סופרים הוא זה.

{כג} ויגש אברה' – מצינו הגשה למלחמה ויגש יואב {שמואל ב י':י"ג}, הגשה לפיוס, ויגש אליו יהודה {בראשית מ"ד:י"ח}, והגשה לתפילה, ויגש אליהו הנביא {מלכים א י"ח:ל"ו}, לכל אלה ניגש אברהם לדבר קשות[27] ולתפילה. האף תספה – הגם תספה צדיק, וגומ'. ולתרגומו  של אונקלוס שתירגמו לשון רוגז כך פירושו האף ישיאך שתספה צדיק עם רשע.

{כד} נ' צדיקים – י' צדיקי' לכל כרך וכרך, ה' מקומות יש.

{כה} חליל' לה[28] – ואם תאמ' לא יצילו הצדקים את הרשעים, למה תמית את הצדיקים חולין הוא לך, יאמרו כך היא אומנו' שוטף הכל צדיקים ורשעים, כך עשיתה לדור המבול ולדור הפלגה. כדבר הזה – לא הוא ולא כיוצא בו.[29] [30]חלילה לך – לעולם הבא. השופט כל הא' – נקוד בחטף פתח ה"י של השופט לשון תמיהא, וכי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת. {כו} אם אמצא בסדום וגו' ונשאתי לכל חמשת‬ ‫הכרכים בעבורם – לפי שסדום היא מטרפולין וחשובה שבכולם לפיכך תלה בה הכת'. ר' כ'כ' רבנו שמ'‬.[31]

{כח} התשחי' בחמש' – והלא תשעה הן לכל כרך, ואתה צדיקו של עולם, הצטרף עם כולם.

{כט} אולי ימצאון [32] ארבעים – וימלטו ארבעת הכרכין, וכן שלשים, יצילו שלשה מהן או עשרים יצילו שנים מהן, או עשרה יצילו אחד מהן.

{לא} הואלתי – רציתי, לשון ויואל משה {שמות ב':כ"א}.[33]

{לב} אולי ימצאון שם עשרה – על הפחות לא ביקש, דור המבול ח' היו נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם, ועל תשעה על ידי צירוף כבר ביקש ולא נמצא. ת' אני[34] מכיר, ק"ל על שמצ' שכת' רב' שמ' כך, ולא נמצ' הרי פי' כבר על התשחית בחמש' שנתקבלה תפלתו בצירו' אשחית אם אמצא שם מ'ה, ועוד ק"ל למה שינה לש' השכינה ?מ"ה מבכולם שבכולם כת' לא אעשה בעבור, או לא אעשה אם אמצ', או לא אשחית בעבו', ובמ"ה כת' לא אשחית אם אמצע, לכן נ"ל שנתקבל אברה' על ידי צירוף בעוד שלא ניתן רשות למשחית לחבל, אך אם התחיל הנגף באחד מן הכרכים לא נתרצה המקום לישב ברחמים ולהגן בצירוף וכן משמע הלשון לא תשחית אם אמצ' כלומ' לא אבעיר חרון אפי, אם אמצא ט' לכל כרך שהרי ? על ? מולם אצטרף עם כולם, ולפי שהבין אברהם תשובת הדיין כך לא שאל על הד' כרכים על ידי צירוף שהרי כשאמר אולי ימצאון שם ארבעים היה לו לבקש אולי ימצא לו ט' לכל אחד מהד' ועל ידי צירוף אך הבין מתוך תשובת ?אדון שלא להצטרף כי אם בהיות כל הה' כרכים ניצולים וכדפרישית, ודוק והבן במראה שינוי הלשון על השאילה לאברהם שלא נענה לא אשחית אם אמצא כאשר בראשונה, ת' אני מכיר הכותב. ושמא ר'ש'י' פי' כבר ביקש ולא נמצא, ולא פיר' ולא נתקבל תפלתו או לא נענה, כדי להבין שלא נמצא רצוי הצירוף ורשות למשחית יחד על פי המקרא לא אשחית אם אמצא. דעת הכת'.

{לג} וילך י"י, וגומ' – כיון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין. ואב' שב למקומו – נסתלק הדיין נסתלק הסניגור, והקטיגור מקטרג, לפיכך ויבאו שני המלאכים סדומה {בראשית י"ט:א'} – להשחית.

הערות
  1. ↑ כן בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, פריס 155 חסר "א'ר'... בו". בכ"י ויימר 651 הוא מובא כתוספת.
  2. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 חסר: "כדמפרש בברא' רב'".
  3. ↑ בכ"י לייפציג היה כתוב "בעצת", ומעל הצ' מופיעה האות ד'.
  4. ↑ כן בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בדפוס רומא ואלקבץ נוסף: "שנ' אלהים נצב בעדת אל" {תהלים פ"ב:א'}.
  5. ↑ "ולהציל... היא" חסר בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, פריס 155. בכ"י ויימר 651 מופיע רק "ולהציל לוט", ו"שליחו' של רפואה ושל הצלה אחת היא" מובא כתוספת לאחר המילים "שתי שליחיות".
  6. ↑ בדפוס אלקבץ נוסף כאן: "כמו ועליו מטה מנשה {במדבר ב':כ'}".
  7. ↑ בכ"י ויימר 651 מובא כאן תוספת: "א'ע'פי שהיו יודעי' שיצא לקראת' עמדו במקומ' לכבודו להראותו שלא רצו להטריחו".
  8. ↑ המלים ""בבב'... וירא וירץ לקראתם" מופיעות בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, דפוס רומא, ודפוס אלקבץ. הן מופיעות בכ"י ויימר 651 כתוספת, ובכ"י פרנקפורט 19, ופרנקפורט 152 בגיליון. הן חסרות בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, פריס 155, ודפוס ריגייו.
  9. ↑ "ומהיכן... משמאלו" אינו נמצא בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 אך נמצא בכ"י פריס 155. בכ"י ויימר 651 מובא זה כתוספת בגליון.
  10. ↑ בדפוס רומא ואלקבץ נוסף: "וסעדו לבכם – בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דלבא. בתורה סעדו לבכם. בנביאים סעד לבך פת לחם {שופטים י"ט:ה'}. בכתובים ולחם לבב אנוש יסעד {תהלים ק"ד:ט"ו}. אמר רבי חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם, מגיד שאין יצר הרע שולט במלאכים ב"ר." הקטע חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  11. ↑ בכ"י ויימר 651 מופיע כאן כתוספת: בן בקר חד, רך תרי, טוב ג'.
  12. ↑ בכ"י ויימר 651 מופיע כתוספת: "וא'ע'פ'י שסמוך לה כת' חדל להיו' לשר' אין מוקד' ומאוחר בתור". התוספת מופיעה בדפוס אלקבץ וחסרה בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, פריס 155.
  13. ↑ כן בכ"י ליידן 1, פריס 155. "חמאה... פניו" חסר בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651.
  14. ↑ בכ"י ויימר 651 מובא כאן תוספת: פי' מכל מקו' שלשה היו כדמובן פ' השוכר אבל מה שהיה מוכן לאכול הביאו קודם.
  15. ↑ בכ"י ליידן 1 נוסף כאן: בבבא מציעא {בבלי בבא מציעא פ"ז.} אומרים יודעים היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה, אלא להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה. אמר רבי יוסי בר חנינא כדי לשגר לה כוס של ברכה. הקטע חסר בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155.
  16. ↑ בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 "בשם הק'" וחסר "במקום". בכ"י ליידן 1 "בשליחותו של מקום" וחסר "הק'".
  17. ↑ בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: לה.
  18. ↑ בכ"י ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: מלאך.
  19. ↑ כן בכ"י פריס 155. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3 כתוב במקום "לומר... כי": "מלעשות כרצוני". בכ"י ויימר 651 כתוב: "מלעשות כרצוני", ואז מופיע תוספת: "לומר על דבר שיבא והוא לא יבא, אמת זה יבא כי למועד אשוב אליך".
  20. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: משלו הם.
  21. ↑ כן בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155. בכ"י ליידן 1: אברהם.
  22. ↑ בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף כאן: על פי י"י יחנו. בכ"י ליידן 1 ההוספה חסרה.
  23. ↑ כן בכ"י פירנצה III.3. בכ"י מינכן 5, ליידן 1, ויימר 651: "אל אברהם". בכ"י פריס 155: "ויאמר י"י זעקת סדום".
  24. ↑ כך בכ"י פירנצה III.3, פריס 155. בכ"י ויימר 651: ואם.
  25. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: מחברתה.
  26. ↑ כן בכ"י ליידן 1. בכ"י מינכן 5, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: "ורבותינו דרשו".
  27. ↑ בכ"י ויימר 651, פריס 155, דפוס ריגייו ואלקבץ נוסף: לפיוס. המלה "לפיוס" חסרה בכ"י לייפציג 1, ליידן 1, פירנצה III.3, ודפוס רומא. בכ"י מינכן 5: "והגשה לתפילה – שנ' ויגש אברהם ויאמר" וחסר "ויגש אליהו...".
  28. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155: לך.
  29. ↑ בכ"י פירנצה III.3 חסר "כדבר... בו".
  30. ↑ בכ"י פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 מובא כאן ביאורו של רש"י לפסוק כ"ח.
  31. ↑ גליון זה נמצא בתוך הטקסט בכ"י ליידן 1 ובדפוס אלקבץ. הביאור חסר בכ"י מינכן 5, ויימר 651.
  32. ↑ בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, ויימר 651, פריס 155 נוסף: שם.
  33. ↑ בכ"י ויימר יש כאן הוספה עם סימון שהיא תוספת: "ואנכי עפר ואפר – וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים, ואפר על ידי נמרוד, לולי רחמיך שעמדו לי". הביאור חסר בכ"י מינכן 5, ליידן 1, פירנצה III.3, פריס 155.
  34. ↑ אפשר שכתוב: "מני" וכן לקראת חתימת התוספת.


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bereshit_18&oldid=40325&useskin=vector"