Commentators:Rashi Leipzig 1/Bereshit 45

From AlHaTorah.org
< Commentators:Rashi Leipzig 1
Version as of 07:55, 12 June 2017 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

⇒ הפרק הקודם כ"י לייפציג 1 – רש"י בראשית מ"ה – Universitätsbibliothek Leipzig B.H.1 הפרק הבא ⇐

תורה

(א) וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כׇל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.

(ב) וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.

(ג) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו.

(ד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה.

(ה) וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.

(ו) כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר.

(ז) וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה.

(ח) וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכׇל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

(ט) מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכׇל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד.

(י) וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכׇל אֲשֶׁר לָךְ.

(יא) וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכׇל אֲשֶׁר לָךְ.

(יב) וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם.

(יג) וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כׇּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה.

(יד) וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו.

(טו) וַיְנַשֵּׁק לְכׇל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ.

(טז) וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו.

(יז) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

(יח) וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ.

(יט) וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם.

(כ) וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא.

(כא) וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.

(כב) לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת.

(כג) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ.

(כד) וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ.

(כה) וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.

(כו) וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפׇג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם.

(כז) וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כׇּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.

(כח) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת.

רש"י כ"י לייפציג 1 + הוספות

 {א} להתאפק לכל הנצבים – לא יכול לסבול שיהו המצריים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים בהיודעו להם.

{ב} וישמע בית פרעה – ביתו של פרעה, כלומ' עבדיו ובני ביתו. ואין זה לשון בַית, כי אם כמו בית ישר' {תהלים קט"ו:י"ב}, בית יהודה {מלכים א' י"ב:כ"א} מַיְישְנֵיידַא בלע"ז.

{ג} כי נבהלו – מפני הבושה.

{ד} גשו נא אלי – ראה אותן נסוגים לאחוריהם, אמ' עכשיו אחיי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול.

{ה} למחיה – להיות לכם למחיה.

{ו} כי זה שנתים – עברו משני הרעב.

{ח} לאב – חבר ופטרון.

 {ט} ועלו אל אבי – ארץ ישר' גבוהה מכל הארצות.

{יא} פן תורש – דלמא תתמסכן, לשון מוריש ומעשיר {שמואל א' ב':ז'}.

{יב} והנה עיניכם רואות – בכבודי ושאני אחיכם שהרי אני נימול. ועוד כי פי המדבר אליכם, בלשון הקודש. ועיני אחי בנימן – השוה את כולם יחד לומר כשם שאין בלבי שנאה להתל בבנימן אחי,[1] שלא היה במכירתי כך אין בלבי עליכם.

{יד} ויפל על צוארי בנימן ויבך – על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימן וסופן ליחרב. ובנימן בכה – על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב. ויְנַשק – הוסיף בנשיקה מנשק והולך דביישיר בלע"ז, וישק פעם אחת, ומשקל רפי הוא אלא במקום ויִנְשַק הוא מדגיש, כדם עבדיו יקום, ויקב חור וזו היא גזרת ויִשְבֵר ויְשַבר, מ"ר כ'כ' רבנו ש'.

{טו} ואחרי כן – מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם. דברו אחיו אתו – שמתחילה היו בושים ממנו.

{טז} והקול נשמע בית פרעה – כמו בבית פרע', וזהו לשון בַיִת ממש. וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו – שהיו מצטערין על עבד שהיה מושל עליהם כששמעו שהוא ממשפחת גדולים שמחו לדבר.[2]

{יז} טענו את בעירכם – תבואה.

{יח} את טוב ארץ מצרים – ארץ גשן. נבא ואינו יודע מה נבא סופן לעשותה כמצולה שאין בה דגים. חלב הארץ – כל חלב לשון מיטב הוא. {יט} ואתה צֻויתה – מפי לומר להם. זאת עשו – כך אמור להם שברשותי הוא.

 {כג} שלח כזאת – כחשבון הזה. ומהו החשבון עשרה חמורים, וגו'. מטוב מצר' – בתלמוד מצינו שלח לו יין לפי שדעת צדיקים נוחה הימנו. ומדרש אגדה גריסין של פול. בר ולחם – כתרגומו. ומזון – ליפתן.

{כד} אל תרגזו – אל תתעסקו בדבר הלכה, שלא תרגז עליכם הדרך. ד"א אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר. ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים היה נדאג שמא יריבו בדרך על דרך מכירתו להתווכח זה עם זה ולומ' על ידך נמכר אתַה ספרת לשו' הרע עליו וגרמת לנו לשנאותו.

{כו} וכי הוא מושל – ואשר הוא מושל. ויפג לבו – נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה פונה לבו אל הדברים, לשון מפיגין טעמן בלשון משנה, וכמו מאין הפוגות {איכה ג':מ"ט}, וריחו לא נמר {ירמיהו מ"ח:י"א}, מתורגם וריחיה לא פג.

{כז} את כל דברי יוסף – סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, וזהו שא' וירא את העגלות אשר שלח יוסף (אשר שלח) ולא נאמ' אשר של' פרעה. ותחי רוח יעקב – שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו.

{כח} רב – רב לי עוד שמחה וחדוה הואיל ועוד יוסף בני חי.

הערות
  1. ↑
  2. ↑


Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Commentators:Rashi_Leipzig_1/Bereshit_45&oldid=40362&useskin=vector"