Deconstructing Migdal Bavel/2/he
Jump to navigation
Jump to search
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף את הסיפור איתנו. מדרשים רבים (וכמה פרשנויות מודרניות) מפרשים זאת כמעשיה של מרד אנושי נגד ה' המסופרת כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשנים מימי הבניים המוקדמים מציגים את הסיפור כדוח היסטורי המתאר את אכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות וליישב את כולם במקום אחד בלבד. לבסוף, מספר פרשנים מאוחרים יותר מימי הביניים וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות בריכוז השילטון או החברה העירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
מקורות: תרגומים, בבלי סנהדרין, בראשית רבה, פרקי דר' אליעזר, רש"י, רמב"ן, ספורנו, קאסוטו, יהודה אליצור.
מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,1 מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.2
מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,3 מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.4 עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.5
סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו עובד עבודת אלילים פה אחד. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה. לחילופין, ה' פעל כדי להגביל את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).
המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.6 בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (מילולית, "שער האלוהים" באכדית), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה '").
משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")7 ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.8
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.9
החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון לסביר כיצד גורמים אלה מתקשרים לעבודת אלילים.10
"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית לרוב מבטא הקשר שלילי של "מזימה",11 או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.12
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלה שני שלבים של אותו תהליך עבודת אלילים.
מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שקרה מהר מאוד.
ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש
כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.
חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה האלוהית.14
מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי לקח חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. פירוש זה גורם לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.15 רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ואבר לא היו חלק מהקונצנזוס, אבל לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.
מוטיבציית האנשים לבניית העיר/המגדל – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.16
סיבתו של ה' לסיכול התכניות – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלה מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. רלב"ג, לעומת זאת, מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.17 לפיו, כל סיפור מגדל בבל מספר על אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.18
מסר הסיפור ויחסו להקשר – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של בראשית י' של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק ברמה האנושית, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.
מסגרת הזמן של הסיפור – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.19
הנחיות לחברה מוסרית
בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מחולקת:
הבטחת מאזן הכוח
הסיפור של מגדל בבל הוא על הפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.
מוטיבציית האנשים לבניית העיר / המגדל – ר"ן ונצי"ב מסבירים שהאנשים לא דמיינו שכולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,20 בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.
החששות של "פֶּן נָפוּץ" – רן מסביר כי אין פירוש הדבר כי היה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן יתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יכול לפגוע בכל העולם. ר"ן21 מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התבססה על היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.22 באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות בעזרת עונש מוות.
מי היו מנהיגי התוכנית? According to Ran, the plan was being implemented by a group of idolaters headed by Nimrod,23 and had they succeeded monotheism would have been banned.24
Relationship to context – Ran explains that the decentralization of civilization and power was critical at this juncture, as otherwise the entire world would have been controlled by idolaters. Thus, if not for the events of Migdal Bavel, Avraham would have been unable to migrate from Ur to Israel and it would have been impossible for him to find a setting and ruling structure more tolerant of monotheism.
Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – Ran derives from this verse that the problem was not in the initial stage of the unity itself, but rather in its potential future consequences.
Message of the narrative – The story contains eternal lessons which shed light on how civilization, in general, should be governed.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – According to Ran, this is merely an expression for a very tall building.
Curbing Material Pursuits
The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.
Man's motivation for building the city / tower – For R. Yitzchak Arama and Abarbanel, the plan to build the city reflected a desire for an urban lifestyle with all of its accompanying pursuits of material culture.
Hashem's reason for foiling the plans – While the Akeidat Yitzchak's critique of urban civilization is more muted, Abarbanel levels more severe criticism against the corrupted value system and lifestyle of the tower builders. Abarbanel thereby links their sin to the one he similarly attributes to both Adam and Kayin – see Kayin's Sacrifice Rejected.
Does the punishment fit the crime? Abarbanel attempts to demonstrate that the dispersal of the tower builders parallels the punishments of expulsion and exile which Adam and Kayin received for their similar sins. However, it is unclear if the punishment had a constructive effect on the situation.
Who participated in the construction? According to Abarbanel, the leaders were Cham and his offspring, who had inherited the traits of Kayin and his descendants.
