Yosef's Economic Policies/1/he
המדיניות הכלכלית של יוסף
הקדמה
היסטוריה מצרית בתורה?
לאחר תיאור הגעתם של יעקב ומשפחתו למצרים, התורה מתארת באריכות את מדיניותו הכלכלית של יוסף במהלך שנות הרעב. תיאור זה מפתיע, שכן לא ברור מה מטרתו וכיצד הוא מתקשר לשאר סיפורי יוסף. מדוע התורה, שבדרך כלל בוחרת בקפידה כה רבה את מילותיה, בוחרת להרחיב בדבר כלכלה מצרית? במלים של בעל עקדת יצחק:1
למה הוזכר בכאן כל זה הענין מחק החמישית והעברת העם לערים וחק הכהנים מאת פרעה? כי כל זה יאות ליכתב בספרי נימוסי מצרים לא בתורה האלהית!
חוכמה כלכלית או סחיטה?
במבט ראשון, נדמה כי הצעדים הכלכליים בהם נוקט יעקב הינם נוקשים במידת מה. אף שהמצרים נתנו חמישית מתבואתם לאיחסון במהלך שנות השפע, כאשר מגיע הרעב, הם נאלצים לוותר על כל כספיהם ומקניהם, ואפילו להציע את עצמם כעבדים2 על מנת לקנות אוכל. יוסף לוקח את כל האדמה, וחמישית מכל תבואה עתידית לפרעה ואז מיישם מדיניות של עקירת אוכלוסין. מה הייתה המטרה של הפעולות הללו? האם צעדים קיצוניים אלה באמת היו הכרחים על מנת לוודא שהאוכל יחולק בצורה נכונה, או שיוסף החמיר יתר על המידה?
Repeated and Seemingly Extraneous Details
The episode includes several details which are repeated more than once, making the reader question their import:
- גורל כנען – When describing the impoverishment of the Egyptians, there is a three-fold mention3 that in Canaan too, money was scarce. Why does the Torah highlight this fact? What does it reveal about the overall economic situation of Canaan and the devastation caused there by the famine?
- משפחת יוסף – Yosef's economic policies are framed by details of Yosef's family settling and proliferating in Goshen. The literary sandwiching suggests that the Torah is trying to connect the two issues. What, though, is the point of the connection?
- Priestly exemption – The priestly exemption from selling their land to Paroh is mentioned twice in this short unit; why is this necessary? What is the reader supposed to learn from this fact?
