Yitro's Arrival in Art/0/he
ביקור יתרו באמנות
לזכר נשמת סביהם, יוסף בן אברהם שמואל גרינברג ז"ל.
הקדמה
עיבודים אומנותיים לסצנות מקראית לעיתים קרובות מספקות רובד ניתוחי נוסף לטקסט. בחירותיו של כל אמן יכולות להוות פרשנויות לעמימויות בפסוקים, ואפילו למלא פערים כפי שעושים מדרשים. שתי היצירות המוצגות כאן, חריטתו של ג'רארד ג'וליאן, ביקורו של יתרו (1670)1 וציורו של ויליאם ארטו, חזרתם של יתרו וציפורה (1790)2מדגימים בבירור רעיון זה. שתי היצירות מתארות את אותה הסצנה המקראית, חזרתו של יתרו ופגישתו המחודשת עם משה (שמות י״ח:א׳-י״ב). כל אמן קיבל החלטות מסויימות כגון, הדמויות הכלולת בציור ומראיהן, הרקע על גבו תוארה הסצנה, והדגשת דמויות השונות.
השוואת התמונות
ג'וליאן
בחריטתו של ג'וליאן, שמונה דמויות נראות על רקע מחנה ישראל. יתרו ומשה מתחבקים בחזית, בעוד מאחוריהם, שתי נשים מצד אחד, ושני גברים מצד שני, משוחחים ביניהם. זהותם של דמויות הרקע אינה ברורה לחלוטין. ניתן להניח שאחת מן הנשים הינה ציפורה, בעוד השנייה היא כנראה המינקת. שני הגברים יכולים להיות זקני ישראל, אשר באו לקבל את פניו של הבחור החדש, כאות כבוד.3 שני ילדיו הקטנים של משה עומדים בפינה השמאלית התחתונה, ידיהם מתוחות אל עבר אביהם.
ארטו
לעומת זאת, בציורו של ארטו, רק שש דמויות מופיעות: משה, ציפורה, יתרו, שני הבנים, ואישה לא מזוהה ברקע, אולי אשת יתרו.4 הדמויות הבולטות ביותר הן יתרו וציפורה; הם ממוקמים בחזית הציור, ודמויותיהם מוארות. יתרו, זקן למראה, עוד על יד ציפורה ונדמה כי הוא דוחף אותה אל עבר בעלה, משה. היא אוחזת בידו של משה, והוא פונה לעברה. הבנים, נערים מתבגרים, עומדים בצד וצופים במתרחש. ברקע, ארטו צייר את מחנות ישראל לרגלי הר, כנראה הר סיני.5
יחס לטקסט המקראי
בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:
גילו של יתרו
ארתו מתאר את יתרו כאיש זקן, שיערו לבן לחלוטין, בעוד ג'וליאן מציג אותו כמבוגר בערך כמשה.6 הבדל זה מקורו בעמימויות בטקסט המקראי. בן כמה היה משה בעת שהגיע למדין והתחתן על ציפורה, ומה היו גילאיהם? ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד'. הקשר בין יתרו למשה אינו ברור אף הוא: האם יתרו היה חתנו של משה, גיסו, או אפילו סבא של אשתו? להרחבה, ראו שמותיו של יתרו.
האיחוד
בעוד ארטו הדגיש את הקשר שבין משה לציפורה, ג'וליאן הדגיש דווקא את איחודו של משה עם יתרו, כשציפורה נותרת בצד התמונה, פחות את יותר לבדה. ציור זה מעלה את השאלה: מה היו מניעיו של יתרו בהגעה למחנה ישראל? האם מטרתו המרכזית הייתה לאחד בעל ואישה, או שמא הוא בא כחלק מחיפוש דתי אישי, או כחלק ממשימה דיפלומטית? להרחבה, ראו ביקורו של יתרו – מטרתו ומשמעותו. האופן בו ג'וליאן מיקם את ציפורה, בצד התמונה יחד עם אישה נוספת, מעלה תהיות לגבי אופי הקשר שבין משה לציפורה. האם משה לקח אישה שנייה? האם הם התפרדו או התגרשו? ראו "אחר שילוחיה" – מי שלח מה למי? וביקורת מרים על משה והכושית.
הילדים
Jollain portrays Moshe's children as toddlers,7 whereas Artaud depicts them as adolescents. From the Torah itself it is impossible to know the boys' ages, allowing for both renderings. The question depends on when Gershom was born, the age and identity of the child that is circumcised in שמות ד׳:כ״ה, how much time elapsed between Moshe leaving Midyan and the Exodus, and when Yitro came to visit. להרחבה בנושאים הללו, ראו כרונולוגיה של שמות ב'-ד' וכרונולוגיה – שמות י"ח.8
הרקע
The choice to emphasize just the Israelite camp or their encampment at the foot of Mount Sinai, relates to another point of contention amongst Biblical commentators: When and where did Yitro arrive? Did he come before the giving of the Decalogue and the arrival at Sinai, or did he arrive at some later point, once they were already camped there?9 לדיון מלא, ראו כרונולוגיה – שמות י"ח.