Shabbat Table Topics – Parashat Mishpatim/0/he

נושאים לשולחן שבת – פרשת משפטים

חוק וסדר

האם המטרה העיקרית של מערכת חוקים צריכה להיות קביעת עקרונות של טוב ורע או שמירה על חוק וסדר? לאיזו מהמטרות האלה שואפים הפרשיות המשפטיות בתורה?

• בחנו את החוקים שמופיעים בפרשת משפטים (ובאזורים משפטיים אחרים בתורה). אילו סוגי חוקים מופיעים? כיצד הם מנוסחים (האם מדובר בהצבת תנאים או באמירות מוחלטות?) אילו עונשים מוזכרים? מה אפשר ללמוד מכן על מטרת מערכת החוקים של התורה?
• השוו בין חוקי התורה למערכות חוקים אחרות מהמזרח הקדום. מה ההבדלים מלמדים על הערכים הבסיסיים של כל תרבות ותפיסות הצדק שלהם? ראו התורה וחוקי מזרח הקדמון.
• האם אתם חושבים שהתורה בכללותה היא מערכת חוקים? למה או למה לא?

עוברת אורח, עובר, והריגה

שמות כ"א  עוסק במקרה בו אישה בהריון נפצעת בקטטה המובילה להפלה או ללידת בטרם עת. הפסוקים מעורפלים, ולכן הדין עצמו אינו ברור. קראו את הפסוקים ודונו בשאלות הבאות. היעזרו בנזק לעוברי אורח ומשמעות "יהיה אסון".

• מה אפשר ללמוד מכאן על איך שהתורה תופסת את מעמד העובר? האם העובר נחשב לישות עצמאית, שווה לכל אדם אחר? או שמא הוא נחשב לחלק מגוף האם ("עובר ירך אמו"), מה שמוביל לרמת אשמה נמוכה יותר במקרה של הפלה? אילו בעיות טקסטואליות משפיעות על התשובות?
• אם אדם התכוון להרוג אדם אחד, אך הרג בטעות אדם אחר, כיצד יש להתייחס למעשה? האם מדובר ברצח במזיד, שהרי הוא התכוון להרוג, או שמא מדובר ברצח בשוגג, כי הוא לא התכוון לפגוע בקרבן זה? מה המקרה של עוברת האורח מלמד על הדין הזה?

"עַיִן תַּחַת עַיִן"

כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".

• האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
• בקביעת עונשים, איזה מהיעדים הבאים הוא הכי חשוב: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
• הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן לשלב בין הפשט והדרש? ראו "עין תחת עין".

היתרונות של שנת השמיטה

מהי מטרת שנת השמיטה?  בעוד שרמב"ןויקרא כ"ה:ב'אודות ר' משה בן נחמן מתמקד ביכולת של שנת השמיטה לסייע לצמיחה הרוחנית של האדם והעמיק את הכרתו במלכות ה', שד"לויקרא כ"ה:ב'אודות ר' שמואל דוד לוצאטו מדגיש שהשנה מעודדת שוויון חברתי ודאגה לעניים. רמב"םג ל"טAbout Rambam Moreh Nevukhim,¹ לעומת זאת, מציע שלשמיטה יש תפקיד פרקטי: היא שומרת על הבריאות והפוריות של הקרקע.

• האם יתכן שמצוות מסוימות ניתנו למטרות תועלתניות בלבד? לאילו מצוות אחרות ניתן הסבר כזה?²
• Is it possible that certain commandments were instituted only for utilitarian purposes? What other mitzvot have been given such an explanation³
• האם התורה מקדמת קפיטליזם או סוציאליזם? מה מציעים חוקי שמיטה? 3
• Does the Torah promote capitalism or socialism?  What do the laws of Shemittah suggest?⁴
• במה שמיטה ושבת דומים? אילו יתרונות נהנים כתוצאה מנוחה כפויה והימנעות מהעבודה?
• How are Shemittah and Shabbat similar?  What benefits are gained from an enforced resting and refraining from work?  

עוד...

לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת משפטים.

¹ ראו בגישה השנייה של רמב"ם כאן.

² ראו רשב"ם ורמב"ם לגבי מטרת חוקי כשרות ורלב"ג לגבי צרעת. כולם מסבירים שההיבטים של כל אחד מהחוקים הללו קשורים בדאגה לבריאות האדם.  ראו גם רמב"ם המציע שמטרת הקטורת היתה להפיג את הריח הרע של פגרי הקרבנות.

³ ראו רשב"ם ורמב"ם לגבי מטרת חוקי כשרות ורלב"ג לגבי צרעת. כולם מסבירים שההיבטים של כל אחד מהחוקים הללו קשורים בדאגה לבריאות האדם.  ראו גם רמב"ם המציע שמטרת הקטורת היתה להפיג את הריח הרע של פגרי הקרבנות.

⁴ ראו זאב ז׳בוטינסקי שמציין כי מחזורי השמיטה והיובל משלבים אלמנטים של שתי המערכות. במשך שש שנים כלכלת שוק חופשי מאפשרת צמיחה ותחרות, בעוד שהשנה השביעית מנסה להבטיח כי נמנעות המלכודות של מערכת כזו, כלומר פערים גדולים בין עשירים לעניים.