MiMachorat HaShabbat/1/he
"ממחרת השבת"
הקדמה
Enigmatic Phrase
ויקרא כ"ג מספק רשימה מלאה של הפסטיבלים השנתיים. לאחר פתיחתם על ידי פיקוד על שמירת שבת, פסח וחג המצות, מתברר לתאר את מנחת העומר ואת חמישים הימים שקדמו לקרבת "שתי הלחם". תאריכי שתי המנחות הללו והספירה המקשרת ביניהם, שלוש פעמים בתורה חוזר על המונח המבלבל "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
ויקרא כ"ג provides a complete list of the annual festivals. After opening by commanding the observance of Shabbat, Pesach, and Chag HaMatzot, it turns to describe the Omer offering and the fifty days leading up to הקרבת "שתי הלחם". In recording the dates of these two offerings and the counting which links them, the Torah thrice repeats the confounding term "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת":
(י) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. (יא) וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי י״י לִרְצֹנְכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן...
(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי״י. (יז) מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַי״י...
(כא) וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכׇל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם.
מהי "הַשַּׁבָּת" אליו מתייחסת התורה? האם זה מרמז ליום שהוזכר קודם לכן, כמו שאולי משתמע מן ה 'הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? האם זה יכול לחזור לשבת השבועית שתוארה בראשית הפרק? אבל, אם כן, איזו משבתות השנה הרבות הייתה זו? לחילופין, אם זה מתייחס לחגים שקדמו מייד לפסח וחג המצות, 1 מדוע להשתמש במונח המבלבל "שַׁבַּת"?
מהי "הַשַּׁבָּת" to which the Torah refers? Does it allude to a day previously mentioned, כפי שאולי משתמע מן ה' הידיעה של "הַשַּׁבָּת"? Could it hark back to the weekly Shabbat described at the beginning of the Chapter? But, if so, which of the many Sabbaths of the year would it be? Alternatively, if it refers to the immediately preceding holidays of Pesach and Chag HaMatzot,1 why use the confusing term "שַׁבַּת"?
הייחודיות של חג השבועות
בכמעט כל המועדים בויקרא כ"ג, the Torah opens by giving their calendrical dates, continues with the prohibitions of performing labor on them, and in some cases adds some of their unique laws. The lone exception is the festival of the Bikkurim (or Shavuot) for which no lunar date is provided. It is instead prefaced by the lengthy description of the offerings and counting detailed above. Only after this does the Torah finally tell us that the day of the Two Loaves offering should also be proclaimed as a holiday. What accounts for the difference between Shavuot and all of the other festivals?
Additionally, while the other sections of the chapter proceed sequentially, the non-calendrical dating of the Omer Offering raises the issue of how it fits within המבנה הכללי של הפרק. Does it chronologically follow the entire preceding unit of Chag HaMatzot, or might there be overlap between them?
הקבלה לספר יהושע
ויקרא כ"ג prohibits eating from the newly reaped produce until after the Omer is brought:
וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קׇרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.
בלשון דומה, יהושע ה' recounts what appears to be the precise fulfillment of this commandment immediately upon the nation's entry into the Promised Land:
(יא) וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. (יב) וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמׇּחֳרָת בְּאׇכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.
אולם, בספר יהושע מופיע הביטוי "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח", ובניגוד ל"מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת" בספר ויקרא. Do both phrases mean the same thing? On which day did the people eat the new produce in the time of Yehoshua? Can the verses in Yehoshua shed light on our passage in Vayikra?
These issues have been the source of fiery debate between many sects of Judaism and assorted commentators from time immemorial. לעיון בכמה מעמדותיהם, ראו גישות פרשניות.
