Shabbat Table Topics – Parashat Emor/0/he
< Shabbat Table Topics – Parashat Emor
Jump to navigation
Jump to search
Version as of 09:08, 29 August 2019 by Meital.Ben-Dov (talk | contribs)
נושאים לשולחן שבת – פרשת אמר
איך מקדשים את השם?
הפסוק של "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לעתים קרובות מצוטט כמקור עבור חובת קידוש השם.
- אילו פעולות מהוות "קידוש השם"? בעוד שספרא ויקרא סובר שהפסוק מתייחס לחובת מסירות נפש רמב"ם1 טוען שהוא מתייחס להתנהגות חיובית באופן כללי. לאיזו מהגישות הללו תמיכה משמעותית יותר בטקסט?2
- בזמנים שונים בהיסטוריה, מסרו יהודים נפשותיהם על קידוש ה'. מה נתן להם את הכוח לעשות זאת? כיצד יש לראות את מי שלא עומד באתגר? ראו דברי רמב"ם באיגרת השמד והיחס שלו לאנוסים שאמרו את השאהדה (הצהרת האמונה האסלאמית) כדי לא להיהרג על ידי המוואחידון.
מחלוקת עדתית בנושא העומר
תאריך הקרבת העומר מהווה מקור לוויכוח ער בין כתות שונות ביהדות מזה למעלה מאלפיים שנה. התורה אינה מציינת תאריך ספציפי, אלא מורה להביא את העומר "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת". בעוד שהשומרונים, הקראים וכתות קומראן מבינים את "הַשַּׁבָּת" במשמעות היום השביעי בשבוע (ולכן קרבן העומר מוקרב ביום ראשון), חז"ל קבעו שהביטוי מתייחס ליום הראשון של חג המצות (ושקרבן העומר מוקרב בט"ז ניסן). ראו "ממחרת השבת".
- מה המוטיבציה מאחורי הבחירה הרבנית לקרוא את המילה "שבת" במשמעות זו? האם זאת המשמעות הפשוטה של המלה? אילו סוגיות טקסטואליות או תיאולוגיות אולי הובילו את חז"ל לחלוק על קריאת הכתות האחרות?
- לפי הכתות, מה כל כך מיוחד ביום ראשון שה' יצווה שמנחת שקרבן העומר (ולכן גם חג השבועות) יהיה דווקא ביום ראשון? בנוסף, היעדר תאריך קבוע לחג השבועות3 בעצם מנתק אותו מהאירוע ההיסטורי של התגלות הר סיני. איך זה משנה את "חג מתן תורתנו"?
- א' כסלו4 מציע שמובן הביטוי "מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת" הוא "ממחרת השביתה", והוא טוען שהעומר הוקרב במקור למחרת הפסקת המן. למעשה, הקרבת העומר נועדה להנציח את נס המן ואת המעבר מהשגחה על-טבעית לחיים טבעיים. מדוע אולי חשוב לזכור את נס המן דווקא בעונת הקציר?
לחם הפנים ולחם הברית
- אוכל ממלא תפקיד חשוב בטקסים דתיים רבים. כלל זה נכון גם לגבי טקסי המשכן, שכללו את עבודת הקרבנות במזבח החיצוני ואת לחם הפנים בשולחן הפנימי. אולם, מדוע יש צורך במזון במשכן ה'?
- בתקופת התנ"ך, אכילת ארוחה משותפת הייתה חלק מתהליך כריתת ברית,5 דומה ללחיצת יד בחברה שלנו. לאור זה, ר' חובב יחיאלי6 מציע שלחם הפנים היה סוג של סעודה לצורך כריתת ברית שחידש באופן מתמיד את ברית סיני. איזו תמיכה טקסטואלית או רעיונית אפשר למצוא לקריאה זו? ראו מטרת השולחן ולחם הפנים, מטרת הקרבנות, ומטרת המשכן.
"עַיִן תַּחַת עַיִן"
כעונש על צורות מסוימות של תקיפה פיזית, התורה מציבה כלל של עונש "מידה כנגד מידה", ומצהירה שהדין הוא "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן ...".
- האם זה הדין ההוגן ביותר, או שזה דווקא עונש אכזרי וחריג?
- בקביעת עונשים, איזו מהמטרות הבאות היא הכי חשובה: פיצוי הקרבן, שיקום העבריין, נקמה, או הרתעה? מה אפשר ללמוד מדין "עין תחת עין"? האם הוא משקף גישה סטנדרטית של התורה, או שהוא יוצא דופן?
- הרוב המכריע של חכמי התלמוד קובעים שבמקרה של נזק גופני, הפוגע משלם פיצוי כספי. אך האם זה הפשט של הפסוקים בתורה? האם פשט הפסוקים שונה מהדין של חז"ל? אם כן, מדוע? והכי חשוב, איך ניתן יישב את הפשט עם הדרש? ראו "עין תחת עין".
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת אמר.
