Shabbat Table Topics – Parashat Behaalotekha/0/he
נושאים לשולחן שבת – פרשת בהעלתך
הזדמנויות שניות ופסח שני
בבמדבר ט', קבוצה של אנשים שהיו טמאים בעקבות מגע עם מתים ביקשו ממשה לאפשר להם להשתתף בהקרבת קרבן הפסח.
- אופי הבקשה – בהתחשב בעובדה שלטמאים בדרך כלל אסור להקריב ולאכול מקרבנות, צריך לשאול על סמך מה הטמאים בסיפור זה ציפו שמשה יאפשר להם להשתתף? האם בקשתם מבוססת על טענה משפטית שהאיסור לא אמור לחול עליהם,1 או שמא הם מבקשים ממשה לבטל את האיסור מתוך התחשבות במצוקה הנפשית שהוא גורם להם?2 או אולי הם פשוט רצו להביא את הקרבן במועד אחר, כפי שהוחלט בסופו של דבר?3 לאיזו אפשרות יש תמיכה בפסוקים? האם משה יכול לבטל איסור תורה? ראו פסח שני – הבקשה.
- הזדמנויות שניות – מדוע ה' מאפשר "הזדמנות שנייה" דווקא במקרה של קרבן הפסח, ולא במקרים אחרים? האם תמיד צריך לתת הזדמנות שנייה, או שיש מקרים שבהם זה לא מוצדק? מה אפשר ללמוד מהסיפור שלנו על השאלה למי ראוי לתת הזדמנות שנייה ולמי אולי לא?
ניסים במדבר: השְׂלָו
בעקבות תלונות בני ישראל על דיאטת המן החדגונית, ה' נותן להם את השְׂלָו. הם זוללים את השלו מיד, ומיד לאחר מכן נענשים על ידי ה'.
- רוב המפשרים מזהים את ה"שְׂלָו" כשליו שאנחנו מכירים, אך קיימת דעת המיעוט שטוענת שמדובר בדגים. איך כל אחד מהזיהויים הללו משנה את משמעות הסיפור המקראי? להרחבה, ראו שְׂלָו – דג או עוף?
- תלונת בני ישראל ש"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ" רומזת שהמן היה המזון היחיד שלהם. הואיל משה חולק על זה ומציע שהמן שימש רק כתוספת ושלרוב היו אפשרויות אחרות. מה עומד מאחורי עמדה זו? מה היא רומזת על האופי הפלאי (או הבנלי) של מסעות בני ישראל במדבר?להרחבה, ראו החיים במדבר.
סתם רכילות או איום על סמכות?
כיצד יש להבין את הביקורת של מרים ואהרן על משה? האם מדובר ברכילות סתמית, או שמא הם חלקו עליו באופן מהותי, דבר שהוביל אותם לערער את סמכותו כמנהיג? ראו ביקורת מרים על משה והכושית.
- ספרי רואה את מרים ואהרן כמי שאינם מתכוונים לפגוע, אלא מנסים לעודד את משה לחדש יחס התקין לציפורה. חוקרים מודרניים,4 לעומת זאת, רואים את מרים ואת אהרן באור שלילי, ומציעים שהם מפקפקים בסמכות של משה בטענה שהם בעצמם שווים לו. עם מי אתם מסכימים? מהם היתרונות והחסרונות של כל גישה?
- ר' יוסף בכור שור רואה את מרים ואהרן כמי שמוטרדים מהגאווה שהם זיהו בהחלטה של משה להינשא לאישה נכרית. האם נישואי תערובת היו אסורים בשלב זה בהיסטוריה? האם התורה אוסרת אותם? אם לא, האם בכל זאת ניתנה עדיפות לנישואים בתוך עם ישראל, דבר שמצדיק במעט את התלונה של מרים ואהרן?
- באילו נסיבות מותר לדבר על אדם אחר? מה אם זה בא מתוך כוונה טובה וניסיון לעזור? אם המעשים של אדם אחר מטרידים אותנו, האם מותר להתייעץ עם צד שלישי בנוגע להתנהגותו, לפני ניגשים לאדם עצמו?
מיהו חובב?
בפרשתנו, חובב מוצג בפני הקורא כ"חֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה". אולם, למרות הפירוט, מפסוק זה לא ברור אם רעואל או חובב היה "חֹתֵן מֹשֶׁה". בעוד ששופטים ד':י"א מזהה בבירור את חובב כ"חֹתֵן מֹשֶׁה", בשמות ב' זה רעואל, ולא חובב, שמזוהה כאביה של ציפורה אשתו של משה. ועוד מוסיף על בלבול הקורא הפסוק בשמות י"ח, בו יתרו הוא זה שמתואר כ"חֹתֵן מֹשֶׁה". מה היחס בין חובב, רעואל, ויתרו? איך כולם יכולים להיות "חֹתֵן מֹשֶׁה"?
- השאלה תלויה במידה רבה במשמעות המלה "חֹתֵן". האם היא מתייחסת רק לחותן במשמעות המודרנית,5 או שמא היא מתייחסת גם לגיס, במיוחד אם הוא גם שידך בין בני הזוג?6 להרחבה, ראו חֹתֵן / חֹתֶנֶת.
- מכילתא דרבי ישמעאל שמות סבור שחובב, רעואל, ויתרו הם שמות שונים לבן אדם אחד. זוהי דוגמה לנטייה הכללית של מדרשי חז"ל לאחד דמויות מקראיות על ידי זיהוי שמות שונים עם אותו אדם. ראה זיהויים לקבלת דוגמאות אחרות וניתוח. במקרה שלנו, מהם היתרונות והחסרונות של גישה כזו?7
- אם יתרו וחובב הם אותו אדם, מדוע הוא עדיין במחנה ישראל בספר במדבר, למרות ששמות י"ח מסתיים עם חזרת יתרו לארצו? האם יתרו/חובב חזר? אם כן, למה? לדיון, ראו חיי יתרו לאחר שמות י"ח וזהותו הדתית של יתרו.
- להרחבה ולגישות אחרות ביחס לקשר האפשרי בין שלוש הדמויות הללו, ראו שמותיו של יתרו.
עוד...
לעוד נושאים בפרשה, ראו: רשימת נושאים – פרשת בהעלתך.
