Channah's Prayer/1/he

From AlHaTorah.org
< Channah's Prayer
Version as of 21:31, 3 October 2019 by Hillel (talk | contribs)

(diff) ← Older version | Approved version (diff) | Latest version (diff) | Newer version → (diff)
Jump to navigation Jump to search

תפילת חנה

הקדמה

אישי או לאומי?

התפילה השנייה של חנה (שמואל א' ב':א'-י') באה בעקבות לידת בנה שמואל ומילוי נדרה להקדיש אותו לה'. פתיחת התפילה, "עָלַץ לִבִּי בַּי"י רָמָה קַרְנִי בַּי"י", נראית כפתיחה לתפילת שבח והודיה על כך שה' נזקק לבקשתה ונתן לה בן. אולם באופן מפתיע, בהמשך התפילה, לידת שמואל מוזכרת לכל היותר פעם אחת.1 במקום זאת, התפילה פונה פתאום לעיסוק בדימויי קרב, כולל אזכורים של אויבים ("רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי"), ישועה ("שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ"), ולוחמים ("קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל"). הקורא נותר אפוא תוהה: מיהו אויב זה וממי או ממה ניצלה חנה?
סיום השיר תמוה עוד יותר, שכן בו חנה מבקשת מה' לחזק את "מַלְכּוֹ" ו"מְשִׁיחוֹ" ("וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"), למרות שלא הייתה מלוכה באותה תקופה. לאיזה מלך היא מתכוונת?2 מדוע היא מזכירה את המלך בתפילת הודיה אישית? מגוון זה של נושאים ודימויים מעלה את השאלה האם מסתתר פה סיפור מורכב יותר ממה שציפינו.

"וַתִּתְפַּלֵּל" – בקשה או הודאה?

המלה "וַתִּתְפַּלֵּל" מופיעה פעמיים בקטע הקצר שעוסק בסיפור חנה בשני הפרקים הראשונים בשמואל א'. בהופעתה הראשונה, "וַתִּתְפַּלֵּל עַל י"י וּבָכֹה תִבְכֶּה" ‎(שמואל א׳ א׳:י')‎‏, נראה שהיא מתארת ​​בבירור את בקשת חנה שה' יעניק לה בן. אכן, כמעט כל המופעים של הפועל "להתפלל" במקרא מתייחסים לתפילת בקשה.3 אחד החריגים האפשריים הבודדים4 הוא האזכור השני של "וַתִּתְפַּלֵּל" בראש התפילה השנייה של חנה (בפרק ב'). האם מדובר כאן בבקשה נוספת, ואם כן, מה חנה מבקשת? או שמא מדובר בשימוש חריג במלה "תפילה" במשמעות של שבח או הודיה לצורך סגירת המעגל שנפתח בתפילה הראשונית של חנה? במלים אחרות, האם מדובר ב"תפילת בקשה" או ב"שירה"?

שאלות נוספות

מספר שורות נוספות בתפילת חנה גם מעוררות שאלות:

  • "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה" – למי פונות המלים הללו? לאיזה סוג דיבור חנה מביעה התנגדות?
  • תהפוכות חיים – התפילה של חנה בנויה סביב אזכורים של רצף של שינויים בגורל, שמדגיש שהחזקים יכולים להיחלש והחלשים יכולים להתחזק. מדוע חנה מזכירה את הדוגמאות הללו? האם היא מנסה לנחם את המיואשים, לערער את תחושת הביטחון של החזקים, או גם וגם?
  • "י"י יֵחַתּוּ מְרִיבָיו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם..." – האם ה' הוא מושא המשפט הזה או מען הבקשה? אם הוא מושא המשפט, מדוע חנה מתפללת לתבוסת אויביו? אם ה' הוא מען הבקשה, לאויבי מי היא מתכוונת? כך או כך, איך המשפט הזה קשור לשאר התפילה?