Elisha and the Son of the Shunamite/1/he

אלישע ובן השונמית

הקדמה

נס שנכשל

כמו חלק גדול מסיפורי אלישע, גם סיפור הולדתו של בן השונמית ותחייתו נסב סביב עשיית נסים. במבט ראשון, הסיפור אינו ייחודי, למעט אולי בהיבט של הנס עצמו. נראה כי הפרק, כמו אחרים, מציג את אלישע באופן חיובי ומדגיש את כוחו של הנביא. עם זאת, בבדיקה מדוקדקת יותר, האירוע תמוה, שכן בניגוד לשאר הנסים של אלישע, הלידה הניסית נגמרת בטרגדיה. למרות שאלישע מביא את הנער לעולם בהצלחה, הפלא קצר מועד מכיוון שהילד מת באופן מפתיע בטרם עת. כיצד יש להבין את מותו של הנער? מה, אם בכלל, אומר כישלון הנס על אלישע? האם זה סיפור על גדולתו של הנביא או על מגבלותיו?

Like much of the Elisha narrative, the story of the birth of the son of the Shunamite and his revival revolves around miracle making.  At first glance, the story is not unique, except perhaps in the scope of the miracle.  The chapter, like others, appears to look favorably on Elisha, highlighting the power of the prophet.  However, on closer inspection, the incident is puzzling, for, in contrast to the rest of Elisha's miracles, the miracle of the birth is overturned. Though Elisha successfully brings the boy into the world, the wonder is short-lived as the boy suddenly dies while still a child.  How are we to understand the death of the boy?  What, if anything, does the failure of the miracle say about Elisha?  Is this a story about the greatness of the prophet or about his limits?

דרך ארוכה להצלחה

החצי השני של הסיפור מוזר באותה מידה. למרות שבסופו של דבר הנער קם לתחייה, ההצלחה לא באה בקלות. הסיפור רומז שוב ושוב שמשהו אינו כשורה בכוחו של אלישע:

The second half of the story is similarly perplexing.  Though it ends with the successful revival of the boy, success does not come easily. Time and again, the story hints that something is amiss in Elisha's power:

• "וַי יִי הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי" – כאשר האישה השונמית ניגשת אליו מזועזעת לאחר מות בנה, אלישע לא מודע לסיבת למצוקתה, ולאחר מכן מכיר בכך שאינו יודע דבר על סיבת מותו של הנער. מדוע הסתיר ה' את דבר מות הנער מאלישע? איזה מסר טמון בחוסר הידע של הנביא כאן?
  
• "וַי"י הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי" – When approached by the distraught Shunamite after the death of her son, Elisha is oblivious to the reason for her distress, and he acknowledges knowing nothing of the plight of the boy.  Why did Hashem keep the knowledge of the boy's death from him?  What message lies in this lack of prophetic insight?
• "לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר" – אלישע שולח את גיחזי לפניו עם המשענת שלו, ככל הנראה כדי להחיות את הנער. עם זאת, גיחזי לא מצליח לעשות זאת. מדוע ניסיון ההחייאה הראשוני הזה לא הצליח? האם זה נובע מפגם אצל המשרת או שמא אצל אדונו?
• "לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר" – Elisha sends Geichazi ahead of him with his staff, presumably to revive the child. Yet, Geichazi fails to do so.  Why is this initial attempt at resuscitation unsuccessful?  Is this due to a flaw in the servant or his master? 
• "וַיָּשֶׂם פִּיו עָל פִּיו" – שני פסוקים מלאים מתארים את מאמצי אלישע להחייאת הנער. הוא שוכב עליו, מניח את גופו שלו בדיוק על גופו של המת ומחמם אותו. לאחר מכן הוא צועד סביב הבית, ואז שוב חוזר לשכב על גופת הנער. מה המשמעות של הפעולות השונות האלה? אם הילד חזר לחיים בדרך נס, מדוע אלישע לא הסתפק בהצהרה שכך יהיה כפי שהיה כאשר הנער נולד? יתר על כן, מדוע אלישע מפסיק את מאמציו באמצע ומקיף את הבית? האם זה מרמז שגם הניסיון הראשון של אלישע כשל?

שאלות נוספות

הסיפור מעורר מספר שאלות נוספות אשר עשויות להיות קשורות לסוגיות שהוצגו לעיל:

Several other questions are raised by the story which might be connected to the issues raised above:

• "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" – מדוע גיחזי ולא אלישע הוא זה שמציין את עקרותה של האשה השונמית ומציע להעניק לה בן? האם אלישע לא ידע בעצמו שהיא חשוכת ילדים?
• "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" – Why is it Geichazi rather than Elisha who mentions the Shunamite's barren state and thinks of granting her a son? Did Elisha not know on his own that she was childless?
• דיבור עקיף – בחלקו הראשון של הסיפור, כאשר אלישע משוחח עם השונמית, אלישע משתמש בגיחזי כמתווך ביניהם. מדוע הוא עושה זאת ולא פונה אליה ישירות?
• דיבור עקיף – When conversing with the Shunamite in the first half of the story, Elisha has Geichazi act as an intermediary between them.  Why does he not address her directly?
• "אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – האם המובן של המלה "תְּכַזֵּב" הוא "לשקר" או "לאכזב"? בלי קשר לאיזו משמעות נבחר, האם אין זו דרך לא מכבדת להשיב לנביא? האם השונמית רומזת שאלישע אולי לא יעמוד במילתו אשר נתן לה?
• "אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – האם מובן המלה "תְּכַזֵּב" הוא "לשקר" או "לאכזב"? Regardless of which definition is chosen, is this not a disrespectful way to reply to the prophet?  Is the Shunamite implying that Elisha might not carry through on his word?
• מקבילה במקרא – הסיפור שלנו מזכיר את הולדתו של יצחק, כיוון שגם התוכן וגם השפה של שני הסיפורים דומים להפליא.¹ מה המשמעות של ההרמז הזה?
• מקבילה במקרא – Our story recalls that of the birth of Yitzchak, as both the content and language of the narratives are strikingly similar.²  What is the significance of the allusion? 

¹ מלבד הדמיון הבולט ששני הסיפורים עוסקים באישה עקרה ולידתו המופלאה של ילד, לשני הסיפורים יש גם הקבלות אחרות. שניהם פותחים בתיאור הכנסת אורחים של ההורים, הבעלים של שתי הנשים מתוארים כזקנים, ולכל אחת מהנשים מובטח בן בלשון זהה: "כָּעֵת חַיָּה".  לבסוף, לכל אחת נולד בן "לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר". להרחבה, ראו נשים עקרות.

² מלבד הדמיון הבולט ששני הסיפורים עוסקים באישה עקרה ולידתו המופלאה של ילד, לשני הסיפורים יש גם הקבלות אחרות. שניהם פותחים בתיאור הכנסת אורחים של ההורים, הבעלים של שתי הנשים מתוארים כזקנים, ולכל אחת מהנשים מובטח בן בלשון זהה: "כָּעֵת חַיָּה".  לבסוף, לכל אחת נולד בן "לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר". להרחבה, ראו נשים עקרות.