Elisha and the Son of the Shunamite/1/he

אלישע ובן השונמית

הקדמה

נס שנכשל

כמו חלק גדול מסיפורי אלישע, גם סיפור הולדתו של בן השונמית ותחייתו נסב סביב עשיית נסים. במבט ראשון, הסיפור אינו ייחודי, למעט אולי בהיבט של הנס עצמו. נראה כי הפרק, כמו סיפורים אחרים על הנביא, מציג את אלישע באופן חיובי ומדגיש את כוחו ויכולותיו. עם זאת, בבדיקה מדוקדקת יותר, האירוע תמוה, שכן בניגוד לשאר הנסים של אלישע, הלידה הניסית נגמרת בטרגדיה. למרות שאלישע מביא את הנער לעולם בהצלחה, הפלא קצר מועד מכיוון שהנער מת בטרם עת ובאופן מפתיע. כיצד יש להבין את מותו של הנער? מה, אם בכלל, אומר כישלון הנס על אלישע? האם זה סיפור על גדולתו של הנביא או דווקא על מגבלותיו?

דרך ארוכה להצלחה

החצי השני של הסיפור תמוה במידה שווה. למרות שבסופו של דבר הנער קם לתחייה, ההצלחה לא באה בקלות. הסיפור רומז שוב ושוב שמשהו אינו כשורה בכוחו של אלישע:

• "וַי"י הֶעְלִים מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי" – כאשר האישה השונמית ניגשת אליו מזועזעת לאחר מות בנה, אלישע לא מודע לסיבת למצוקתה, ולאחר מכן מכיר בכך שאינו יודע דבר על סיבת מותו של הנער. מדוע הסתיר ה' את דבר מות הנער מאלישע? איזה מסר טמון בחוסר הידע של הנביא כאן?
• "לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר" – אלישע שולח את גיחזי לפניו עם הציוד שלו, ככל הנראה כדי להחיות את הנער. עם זאת, גיחזי לא מצליח לעשות זאת. מדוע ניסיון ההחייאה הראשוני הזה לא הצליח? האם זה נובע מפגם אצל המשרת או שמא אצל אדונו?
• "וַיָּשֶׂם פִּיו עָל פִּיו" – שני פסוקים מלאים מתארים את מאמצי אלישע להחייאת הנער. הוא שוכב עליו, מניח את גופו שלו בדיוק על גופו של המת ומחמם אותו. לאחר מכן הוא צועד סביב הבית, ואז שוב חוזר לשכב על גופת הנער. מהי המשמעות של הפעולות השונות האלה? אם הילד חזר לחיים בדרך נס, מדוע אלישע לא הסתפק בהצהרה שכך יהיה כפי שהיה כאשר הנער נולד? יתר על כן, מדוע אלישע מפסיק את מאמציו באמצע ומקיף את הבית? האם זה מרמז שגם הניסיון הראשון של אלישע כשל?

שאלות נוספות

הסיפור מעורר מספר שאלות נוספות אשר עשויות להיות קשורות לסוגיות שהוצגו לעיל:

Several other questions are raised by the story which might be connected to the issues raised above:

• "אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ" – מדוע גיחזי ולא אלישע הוא זה שמציין את עקרותה של האשה השונמית ומציע להעניק לה בן? האם אלישע לא ידע בעצמו שהיא חשוכת ילדים?
• דיבור עקיף – בחלקו הראשון של הסיפור, כאשר אלישע משוחח עם השונמית, אלישע משתמש בגיחזי כמתווך ביניהם. מדוע הוא עושה זאת ולא פונה אליה ישירות?
• "אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ" – האם המובן של המלה "תְּכַזֵּב" הוא "לשקר" או "לאכזב"? בלי קשר לאיזו משמעות נבחר, האם אין זו דרך לא מכבדת להשיב לנביא? האם השונמית רומזת שאלישע אולי לא יעמוד במילתו אשר נתן לה?
• מקבילה במקרא – הסיפור שלנו מזכיר מאוד את הולדתו של יצחק, כיוון שגם התוכן וגם השפה של שני הסיפורים דומים להפליא.¹ מה המשמעות של ההרמז הזה?

¹ מלבד הדמיון הבולט ששני הסיפורים עוסקים באישה עקרה ולידתו המופלאה של ילד, לשני הסיפורים יש גם הקבלות אחרות. שניהם פותחים בתיאור הכנסת אורחים של ההורים, הבעלים של שתי הנשים מתוארים כזקנים, ולכל אחת מהנשים מובטח בן בלשון זהה: "כָּעֵת חַיָּה".  לבסוף, לכל אחת נולד בן "לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר". להרחבה, ראו נשים עקרות.