EN/HEע/E

"מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"

Sources

Yeshayahu 49:14-26ישעיהו מ״ט:י״ד-כ״ו

(14) But Zion said: 'The Lord hath forsaken me, And the Lord hath forgotten me.' (15) Can a woman forget her sucking child, That she should not have compassion on the son of her womb? Yea, these may forget, Yet will not I forget thee. (16) Behold, I have graven thee upon the palms of My hands; Thy walls are continually before Me. (17) Thy children make haste; Thy destroyers and they that made thee waste shall go forth from thee. (18) Lift up thine eyes round about, and behold: All these gather themselves together, and come to thee. As I live, saith the Lord, Thou shalt surely clothe thee with them all as with an ornament, And gird thyself with them, like a bride. (19) For thy waste and thy desolate places And thy land that hath been destroyed— Surely now shalt thou be too strait for the inhabitants, And they that swallowed thee up shall be far away. (20) The children of thy bereavement Shall yet say in thine ears: 'The place is too strait for me; Give place to me that I may dwell.' (21) Then shalt thou say in thy heart: 'Who hath begotten me these, Seeing I have been bereaved of my children, and am solitary, An exile, and wandering to and fro? And who hath brought up these? Behold, I was left alone; These, where were they?' (22) Thus saith the Lord God: Behold, I will lift up My hand to the nations, And set up Mine ensign to the peoples, And they shall bring thy sons in their bosom, And thy daughters shall be carried upon their shoulders. (23) And kings shall be thy foster-fathers, And their queens thy nursing mothers; They shall bow down to thee with their face to the earth, And lick the dust of thy feet; And thou shalt know that I am the Lord, For they shall not be ashamed that wait for Me. (24) Shall the prey be taken from the mighty, Or the captives of the victorious be delivered? (25) But thus saith the Lord: Even the captives of the mighty shall be taken away, And the prey of the terrible shall be delivered; And I will contend with him that contendeth with thee, And I will save thy children. (26) And I will feed them that oppress thee with their own flesh; And they shall be drunken with their own blood, as with sweet wine; And all flesh shall know that I the Lord am thy Saviour, And thy Redeemer, the Mighty One of Jacob.

(יד) וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי י"י וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי. (טו) הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. (טז) הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד. (יז) מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. (יח) שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם י"י כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. (יט) כִּי חׇרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ. (כ) עוֹד יֹאמְרוּ בְאׇזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה. (כא) וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם. (כב) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. (כג) וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי י"י אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי. (כד) הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט. (כה) כִּי כֹה אָמַר י"י גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ. (כו) וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כׇל בָּשָׂר כִּי אֲנִי י"י מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.

Tanchuma Pekudei 1תנחומא פקודי א׳

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ (ירמיה יז, יב), שָׁם מְכֻוָּן מִקְדָּשֵׁנוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז). וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם מְכֻוֶּנֶת לְמַעְלָה כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. מֵרֹב אַהֲבָתָהּ שֶׁל מַטָּה, עָשָׂה אַחֶרֶת לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךָ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד (ישעיה מט, טו). וְעַל מֶה חָרְבָה. אֶלָּא כִּי מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיה מט, טז), עַל זֶה חָרְבָה. וְכֵן אָמַר דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג). כְּלוֹמַר, כְּעִיר שֶׁבָּנָה יָהּ. וְתִרְגֵּם יְרוּשַׁלְמִי, דְּמִתְבַּנְיָא בִרְקִיעָא כְּקַרְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת כַּחֲדָא בְּאַרְעָא. וְנִשְׁבַּע שֶׁשְּׁכִינָתוֹ לֹא יִכָּנֵס בְּשֶׁל מַעְלָה, עַד שֶׁיִּבָּנֶה שֶׁל מַטָּה. כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּחַ הוּא. וּמִנַּיִן, שֶׁכֵן כְּתִיב: בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר (הושע יא, ט). וְאוֹמֵר: וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה׳ כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם (ישעיה נב, ה). רְצוֹנוֹ לוֹמַר, וְעַתָּה מַה לִי פֹה נְאֻם ה׳, מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁ פֹּה בִּירוּשָׁלַיִם אַחַר שֶׁלֻּקַּח עַמִּי מִמֶּנָּה. בְּחִנָּם שֶׁאָבוֹא בָהּ, לֹא אָבוֹא. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

R. Yosef Kara Yeshayahu 49:17ר׳ יוסף קרא ישעיהו מ״ט:י״ז

מהרו בנייך – מהר יהיה הדבר שיהיו כל הגליות מתקבצות ובאות לציון. מהרסיך ומחריביך – שהיו דרים בה עד עכשיו. ממך יצאו – באותה שעה שיהו בנייך נכנסין, לא יהיו יוצאין, מהרסיה ומחריביה ממנה יצאו – אילו יוצאים ואילו נכנסים.

Ibn Ezra Yeshayahu 49:17אבן עזרא ישעיהו מ״ט:י״ז

Thy children, etc. Thy children have come, and all thy destroyers shall go away from thee.

מהרו וגו׳ – הנה באו בניך, ויצאו ממך כל מהרסיך.

R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 49:17ר׳ אליעזר מבלגנצי ישעיהו מ״ט:י״ז

מהרו בנייך – לשוב אלייך לבנותך, כמו שמפרש מקרא שאחריו. ומהריסיך ומחריבייך – שבתוכך ממך יצאו – ולא יבא עוד בך ערל וטמא.

Radak Yeshayahu 49:17רד״ק ישעיהו מ״ט:י״ז

מהרו – עבר במקום עתיד כמו ימהרו וכן הוא המנהג בנבואות ברוב. מהרסיך ומחריביך – והם הפושעים יצאו ממך שיכלו שלא יהיה בך עוד רשע ופושע כי הם היו סבת ההריסה והחרבן.

Rid Yeshayahu 49:17רי״ד ישעיהו מ״ט:י״ז

מהרו בניך – כמו נמהרי לב, מהרו לחטוא. ומהרסיך ומחריביך ממך – היו יוצאין, שעל ידי הרשעים שבך החרבתי את ירושלם.

R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 49:17ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו מ״ט:י"ז

מהרו וגו׳ – הטעם לצאת מבבל שהיו שוכנים שם, והסבה הפועלת לזה כי הכשדים שהיו מהרסיך ומחרביך ממך יצאו, כלומ׳ מבבל שהיו שם שכנים עמך, והוא הדין גם כן מירושלים, כי אין ספק שכשדים רבים היו בארץ ישראל בזמן הגלות והעד בספר המלכים בגלות עשרת השבטים, ובלי ספק יצאו כולם בשוב ישראל.

Abarbanel Yeshayahu 49:17אברבנאל ישעיהו מ״ט:י״ז

ואמנם אומרו "מהרו בניך" פירשו המפרשים שימהרו לבוא ובעונותינו שרבו אורך הגלות העיד שאין הפירוש הזה אמתי, כמו שזכרתי בשאלות. אבל פירושו שיותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משישכח אותה השם יתברך, לפי שהיו מהם רשעים שלא היו מרחמים על הארץ הקדושה והמה סבבו חרבנה, והוא אומרו "מהרו בניך", רוצה לומר לענין השכחה אשר זכרתי. לפי ש"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" כלומר שבסבתם נחרבה הארץ ובית המקדש. והמפרשים פירשו "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" שיכלו הפושעים מישראל קודם הגאולה ולא יהיה עוד בהם רשע ופושע. והותרה בזה השאלה הרביעית.

Metzudat David Yeshayahu 49:17מצודת דוד ישעיהו מ״ט:י״ז

מהרו בניך – יותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משאשכח אני. מהרסיך – המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר״ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה.

Malbim Yeshayahu Beur HaInyan 49:17מלבי״ם ישעיהו ביאור הענין מ״ט:י״ז

מהרו בניך – אם היו בניך ממהרים לשוב בתשובה אז מהרסיך ומחריביך ממך יצאו כבר היו יוצאים אויביך אשר הרסו אותך ממך זה מימים רבים, אם היו בניך רוצים, ואם מהרו לשוב מחטאתיהם - אבל העבר אין, עתה.