EN/HEע/E

אחר שלוחיה – Who Sent What to Whom?

Sources

Shemot 4:20שמות ד׳:כ׳

Moshe took his wife and his sons, and set them on a donkey, and he returned to the land of Egypt; and Moshe took God’s rod in his hand.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת מַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ.

Shemot 4:27שמות ד׳:כ״ז

Hashem said to Aharon, "Go into the wilderness to meet Moshe."

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ.

Shemot 18:2שמות י״ח:ב׳

And Yitro, Moshe's father-in-law, took Zipporah, Moshe's wife, after he had sent her away,

וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ.

Devarim 24:1-4דברים כ״ד:א׳-ד׳

(א) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. (ב) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. (ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. (ד) לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה' וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.

Melakhim I 9:16מלכים א׳ ט׳:ט״ז

Paroh king of Egypt had gone up, and taken Gezer, and burnt it with fire, and slain the Canaanites who lived in the city, and given it for a portion to his daughter, Shelomo’s wife.

פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה.

Mikhah 1:14מיכה א׳:י״ד

Therefore you will give a parting gift to Moresheth Gath. The houses of Achzib will be a deceitful thing to the kings of Israel.

לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

ויקח יתרו חותן משה את צפורה אשת משה אחר שלוחיה. רבי יהושע אומר, אחר שנפטרה ממנו בגט. נאמר כאן שלוח ונאמר להלן שילוח, מה שלוח האמור להלן גט, אף כאן גט. ר' אלעזר המודעי אומר, מאחר שנפטרה ממנו במאמר, שבשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, לך הוצא את עמי בני ישראל ממצרים, שנאמר ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, באותה שעה נטל אשתו ושני בניו והיה מוליכם למצרים, שנ' ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים. באותה שעה נאמר לאהרן, לך לקראת משה. יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. א"ל משה היכן היית כל השנים הללו, אמר לו במדין. א"ל מה טף ונשים אלו עמך, אמר לו אשתי ובני. אמר לו, ולאן אתה מוליכם, אמר לו למצרים; א"ל על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו. באותה שעה אמר לצפורה, לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה, לכך נאמר אחר שלוחיה. ואת שני בניה וגו' נכריה, ר' יהושע אומר, ארץ נכריה היתה לו ודאי. ר' אלעזר המודעי אומר, בארץ נכריה [נכר יה]. אמר משה, הואיל וכל העולם עובדי עבודה זרה, אני אעבוד למי שאמר והיה העולם. שבשעה שאמר משה ליתרו, תן לי צפורה בתך לאשה, אמר לו יתרו, קבל עליך דבר זה שאומר לך ואני נותנה לך לאשה, אמר לו מהו, אמר לו בן שיהיה לך תחלה יהיה לעבודה זרה, מכאן ואילך לשם שמים, וקבל עליו. אמר לו השבע לי, וישבע לו, שנ' ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' ויואל שאול את העם לאמר, וכתיב ויאמר נעמן הואל וקח ככרים. לפיכך הקדים המלאך להרוג את משה, מיד ותקח צפורה צר ותכרות את ערלת בנה וגו' וירף וגו'.

Mekhilta DeRashbi Shemot 18:2מכילתא דרשב״י שמות י״ח:ב׳

ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה - ר' יהושע אומר אחר שפטרה בדבר. ר' אלעזר המודעי אומר אחר שפטרה באגרת, נאמר כאן אחר שלוחיה ונאמר להלן וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו (דב' כד א), מה שילוח האמור להלן גט אף שילוח האמור כאן גט. אימתי שלחה בשעה שאמר לו המקום למשה לך והוציא את ישראל ממצרים לקח את אשתו ואת בניו והרכיבם על החמור אמר לו המקום לאהרן צא לקראת אחיך המדברה יצא לקראתו התחיל מגפפו ומנשקו. אמר לו משה אחי היכן היית כל השנים הללו. אמר לו במדין. אמר לו מה טיב אלו בני אדם שעמך אמר לו אשתי ובני הן. להיכן אתה מוליכן. אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערין עכשיו אתה מביא לנו את האחרונים. מיד אמר לה חזרי לבית אביך. מיד נטלה את בניה וחזרה לה לבית אביה לכך נאמר אחר שלוחיה ואת שני בניה.

Shemot Rabbah 4:4שמות רבה ד׳:ד׳

ואם תאמר למה נאמר וילך משה להיכן הלך שהלך ליטול אשתו ובניו, אמר לו יתרו להיכן אתה מוליכן אמר לו למצרים, אמר לו אותם שהם במצרים מבקשין לצאת ואת מוליכן אמר לו למחר הן עתידין לצאת ולעמוד על הר סיני לשמוע מפי הקב"ה אנכי ה' אלהיך ובני לא ישמעו כמו הם, מיד ויאמר יתרו למשה לך לשלום, אמר לו לך לשלום ותכנס לשלום ותבא לשלום.

Shemot Rabbah 5:19שמות רבה ה׳:י״ט

ויצאו נוגשי העם ושוטריו, כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו (במדין) [למדין].

Targum Rasag Shemot 4:20תרגום רס״ג שמות ד׳:כ׳

וירכבם על החמור וישב ארצה מצרים - וירכבם על החמורים וישלחם, וישב ארצה מצרים.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashimר׳ יונה אבן ג׳נאח ספר השורשים "שלח"

ויתנה שלוחים לבתו, לכן תתני שלוחים, אחר שלוחיה - ענינם מנחה ומתנה. ויש מי שאמר באחר שלוחיה - אחר ששלחה אל בית אביה, אמרו שמה שאמר הכתוב ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, ראוי שיהיה סמוך לו וישלחה אל בית אביה ואחר כן וישב ארצה מצרים. אמר ולא היה משה עמה כשארע בעת שעכבה מילת אליעזר, ואלו הם דברי ראש הישיבה רבנו סעדיה ז"ל.

Rashi Shemot 18:2רש״י שמות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה AFTER HIS HAVING SENT HER AWAY – When God said to him in Midian, (Exodus 4:19, 20) "Go, return to Egypt … and Moses took his wife and his sons etc…. and Aaron went forth towards him and met him at the Mount of God", he (Aaron) said to him, "Who are these?" He answered him, "This is my wife whom I married in Midian and these are my children". He, thereupon, asked him, "Whither are you taking them?" He replied, "To Egypt". Where-upon he said to him, "We have cause to grieve over the former ones (the Israelites already there), and you propose to add to their number!" Moses therefore said to her, "Return to your father's house" — she took her two sons and went away (Mekhilta).

אחר שילוחיה – כשאמר לו הקב"ה במדין לך שוב מצרים (שמות ד':י"ט), ויקח משה א' אשת' ואת בניו וגו' (שמות ד':כ'), ויצא אהרן לקראתו ויפגשהו בהר וישק לו (שמות ד':כ"ז), אמר לו מי הן הללו, אמר לו זו אשתי שנשאתי במדין ואילו בניי, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו במצרים, אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, א' לה לכי לבית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה.

Rashbam Shemot 18:2רשב״ם שמות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה AFTER SHE HAD BEEN SENT HOME: [Usually this phrase is interpreted to mean] "after Moses sent her back from Egypt and returned her (to her father's home)." [This interpretation is offered even though] we have not been told until now that Moses ever sent them back to his father in law's home. Others interpret the phrase to mean "afterwards he sent her her dowry." [שלוחים can mean "dowry,"] as in the phrase (I Kings 9:16), "gave it as a dowry (שלוחים) to his (Pharaoh's) daughter." This second interpretation appears to be the plain meaning of Scripture. [The problem with interpreting that Moses had previously sent Zipporah back to Midian is] that there are no verses to that effect. Before the text says that Jethro sent her and her sons to the desert it should have written above, after the section describing the (4:26) "bridegroom of blood because of the circumcision" that "Moses then sent her back again to her father's home with her sons." [If the first interpretation were correct, the text should have anticipated and warned the readers ahead of time that they had been sent back to Midian,] as in the verse (Gen. 9:18) "Ham being the father of Canaan." The word אחר in the phrase אחר שלוחיה [means "afterwards,"] just like in the phrase (Lev. 15:28), "afterwards (אחר) she shall be clean," as I explained concerning the phrase (Gen. 22:13) "afterwards (אחר) getting caught in the thickets by its horns," and the phrase (Ps. 68:26) "Let the singers come first; afterwards (אחר) the musicians."

אחר שילוחיה – לאחר שהחזירה ושילחה משה ממצרים, שלא ראינו עד עכשיו שהחזירם לבית חמיו. ויש מפרשים ואחרי כן שלח לה נדוניתה, כדכתיב: ויתנה שילוחים לבת פרעה (מלכים א ט':ט"ז). ונראה הוא פשט, שלא מצינו מקראות בעניין זה, אלא קודם ששלחה יתרו לה ולבניה במדבר, היה לו לכתוב למעלה אחרי פרשת דמים למולות: "ואחר כך חזר משה ושילחה אצל אביה לה ולבניה", דוגמת וחם הוא אבי כנען (בראשית ט':י"ח). אחר שילוחיה – כמו ואחר תטהר (ויקרא ט"ו:כ"ח), וכמו שפירשתי: אחר נאחז בסבך (רשב"ם בראשית כ"ב:י"ג), קדמו שרים אחר נוגנים (תהלים ס"ח:כ"ו).

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 4:20אבן עזרא שמות פירוש שני ד׳:כ׳

וחשב להוליך אשתו ובניו אל מצרים, שיצאו יחדיו עם ישראל. ולא היתה עצה נכונה, כי הוא בא להוציא ישראל, והם יראו שבא עם אשתו ובניו לגור שם. ואל תתמה, איך יחשוב הנביא בדברי העולם דבר שאיננו נכון. כי הנה מצאנו דוד (שמואל ב ז':ב'-ג') שאל אל נתן הנביא היש ישר לבנות בית לשם, והוא השיב כל אשר בלבבך עשה וי"י עמך. ובלילה נאמר לו בנבואה לנתן שיאמר אל דוד שלא יבנה הבית.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:2אבן עזרא שמות פירוש שני י״ח:ב׳

יש אומרים כי טעם {אחר} שלוחיה – אחר שנתן לה רשות במלון ללכת לבית אביה בשובו לבדו אל ארץ מצרים. ויש אומרים אחר שלוחיה – אחר ששלחה דורונות אליו, כמו שלוחים לבתו (מלכים א ט':ט"ז).

Ibn Ezra Shemot First Commentary 4:20אבן עזרא שמות פירוש ראשון ד׳:כ׳

ויקח משה את אשתו – ואל תתמה כי אין הנביא יודע הנסתרות. והנה דוד היה עם לבבו לבנות בית לשם, גם אמר לו נתן הנביא עשה וי"י עמך, ואחר כך הוגד לדוד בדרך נבואה שלא יבנה הוא הבית (שמואל ב ז':א'-י"ז). גם משה לקח אשתו ובניו להביאם אל מצרים. גם זאת לא היתה עצה נכונה, כי היו ישראל אומרים, איך בא להוציאנו. והנה הוא בא עם ביתו לגור.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 18:2אבן עזרא שמות פירוש ראשון י״ח:ב׳

אחר שלוחיה – יש או' אחר ששלחה אל בית אביה מדרך מצרים. ויש אומ' שנתן לה גט. ור' ישועה אמר ששלוחיה הוא דורון ומנחה, כמו שלוחים לבתו (מלכים א ט':ט"ז). והטעם אחר שיגרה דרונה וזה קרוב אלי.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 18:2-3,6ר׳ יוסף בכור שור שמות י״ח:ב׳,ג׳,ו׳

(ב) ויקח יתרו – הנה אמר כי באה השמועה עד יתרו, ועתה מספר מה שעשה יתרו. כי לאחר שהביא משה ציפורה ובניה למצרים, כדכתיב: ויקח משה את אשתו ואת בניו וגו' וישב ארצה מצרים (שמות ד':כ'), אחרי כן ויקח יתרו {חותן משה} את צפורה {אשת משה} ממצרים והביאה אצלו למדין, להיות עומדת ומשמרת. אחר שילוחיה – כל מה שאדם נותן לבתו בשעה שמשיאה לבעל נקראים שלוחים, שעל ידי כן משלחה מביתו. וכן כתב שלוחים על מ{ו}רשת גת (מיכה א':י"ד), ויתנה שילוחים לבתו אשת שלמה (מלכים א ט':ט"ז) – שנתן אותה העיר שילוחים לבתו. ויתרו, כיון שראה שמשה מתאחר לשם, לקח את צפורה משם, להיות עומדת אחר שילוחיה – סמוך לשילוחיה – הקרקעות שניתנו לה כשנישאת לבעל, לעבדם ולשמרם. (ג) ואת שני בניה – כשהביאה אצלו למדין, הביא בניה עמה. (ו) ויאמר אל משה אני חותנך יתרו – על ידי שליח, ומקרא קצר הוא. אי נמי: הכי אמר לו במצרים כשהביא את צפורה למדין, ואמר לו משה: איני יכול לשוב, כי הקב"ה מוציא על ידי את ישראל ממצרים. אמר לו יתרו: הנח את צפורה שאוליכנה אחר שילוחיה, אותה ובניה. וכשתוציאם, אני חותנך יתרו בא אליך, למקום שאשמע שאתה שם, ואשתך ושני בניה עמה, ועתה בא. ומשה כשידע שהוא בא, יצא לקראת ח{ו}תנו.

R. Eliezer of Beaugency Mikhah 1:14ר׳ אליעזר מבלגנצי מיכה א׳:י״ד

תתני – עריך. שלוחים – לאומות, שיחזיקו בעריך על שלוחי בנותיה שנשא שלמה, כשתגלי מארצך, לבד על מורשת גת – שתחזור לה ארץ ירושתה שלקחו ממנה מלכי יהודה. שלוחים – מתנות נשואין שנותן {אדם} לבתו כשמשלחה מביתו לבעל {כמו} ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה (מלכים א ט':ט"ז), ואחר שלחיה (שמות י"ח:ב') כיוצא בו.

Ba'alei HaTosafot Tosafot HaShalem Shemot 18:2:1בעלי התוספות בתוספות השלם שמות י״ח:ב׳:א׳

ותימה, היאך החזירה והלא כהן היה והגט פוסל בכהונה. יש לומר שעל תנאי גירשה. מ"מ קשיא דריח הגט הוה וריח הגט פוסל בכהונה. וי"ל דהאי לא ריח הגט איקרי, דאיזה אקרי ריח הגט, כגון שאמר הרי את מגורשת לי ואי את מותרת לכל אדם, הרי זה ריח הגט ופוסל בכהונה. ואם תקשה עדיין והלא גויה היתה ונתגיירה ושמה נבעלה לגוי וקימא לן דגיורת בת שלש שנים ויום אחד אסורה לכהן. וי"ל שהיתה פחותה מבת ג' כשנשאת למשה. ולי נראה דעדיין לא נתכהן דלא ניתנה לו תורה עדיין.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 4:24ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות ד׳:כ״ד

ויהי בדרך במלון – דעת אדונינו ז"ל בויפגשהו שהוא חוזר אל אליעזר ודעתו בקיצור שכאשר יצאה צפורה עם שני ילדיה בחבורת האדון השליח ע"ה כדי לנסוע (עמו למצרים) או לברכת הפרידה חזרה מתוך הדרך לפי מה שאמרו שהוא ע"ה חזר מדעתו בזה ופגע בהם יום שמיני בתוך הדרך בחזרתה למדין והתרשלה מן המילה בשגיאה או שחשבה שמותר לעכב מפני שהיה בדרך וכשהיה במלון שהיתה רוצה ללון בו לפני סוף יום השמיני קרה מלפניו יתעלה מקרה של סכנה לאליעזר שכמעט הרג אותו והבינה צפורה בהשפעה אלוהית שזו היתה עונש מלפניו יתעלה עבור המילה ומיהרה במילה לעמוד נגד אותו המקרה כמי שממהר להשקות לחולה (מרק של) תרנגולת או (שאר) משקה.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 18:2ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה – טעמו מה שביאר ר' סעדיה ז"ל ששלח אותה מן הדרך אשר בין מדין ומצרים כאשר יצאה עמו והחזיר אותה אל אביה כמו שקדם בפרשת ואלה שמות ואמר כאן (כי) אחר ששלח אותה משה ע"ה אליו כדי שתשב אצלו לקח אותה (יתרו) עמו כדי להשיב אותה אליו.

Ramban Shemot 4:19-20רמב״ן שמות ד׳:י״ט-כ׳

(י"ט) ויאמר ה' אל משה במדין - אמר ר"א כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, ופירוש וכבר אמר. ורבים ככה. ואין דברו זה נכון, כי הדבור הראשון לא היה במדין רק בהר סיני, ובמדין לא נדבר עמו רק הפעם הזאת, אבל כאשר קבל משה ללכת בדבר השם וחזר למדין ליטול רשות מחותנו, היה סבור ללכת יחידי מתנכר. ולכן אמר אליו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים, כלומר אראה את אחי העודם חיים ואשוב, כי הוא כדרך בקור הנכסף לראות את אחיו. ואז אמר לו ה' במדין לך שוב מצרים, כלומר קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מצרים, ואל תפחד שם, כי מתו כל מבקשי רעתך, ותהיה שם עם העם עד שתוציאם משם. ולכן לקח אשתו ובניו, כי היה זה עצה נכונה להוליכם עמו, כי בעבור זה יבטחו בו ישראל יותר. כי בהיותו בן חורין במדין יושב בביתו בשלום עם בניו ועם אשתו חתן כהן הארץ, לא יביא אותם להיות עם עבדים וימררו את חייהם בעבודה קשה רק אם היה נכון לבו בטוח שיצאו בקרוב ויעלה עמהם לארץ כנען, ולא יצטרך בצאתם לשוב למדין לקחת אשתו ובניו משם. (כ') וטעם וישב ארצה מצרים - עם הנזכרים. ור"א אמר וישב ארצה מצרים הוא לבדו שב, כי כאשר פגש השם משה נמול אליעזר, ובהתרפאו שבה צפורה עם בניה אל אביה. ויתכן זה כי בעבור שנימול אליעזר לא היה יכול להביאו בדרך עד שיתחזק הילד ולא רצה לעכב שליחותו של הקב"ה. ולכן עזבם במלון וצוה אותה לשוב אל בית אביה בהתרפאו, וזהו שנאמר אחר שלוחיה (להלן יח ב). גם אפשר שהלכו למצרים, וכאשר נתעכבו שם נכספה אל אביה ושלחה עם הבנים. וזה טעם שלוחיה, כי פחד יתרו שמא היה דעתו לגרש אותה. ובאלה שמות רבה (ד ד), וילך משה, להיכן הלך שהלך ליטול אשתו ובניו, אמר לו יתרו להיכן אתה מוליכן, למצרים. אמר לו, משהם מבקשים לצאת את מוליכן למצרים, אמר לו, למחר עתידין לצאת ולעמוד על הר סיני ולשמוע מפי הגבורה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ובני לא ישמעו עמהם, אמר לו יתרו לך לשלום. ועל דעתם ראוי שנפרש אחרי שהסכימו בכך צוהו הקב"ה שישלים עצתו וישוב למצרים עם בניו ואשתו כאשר פירשתי (בפסוק יט).

Ramban Shemot 5:22רמב״ן שמות ה׳:כ״ב

ובאלה שמות רבה (ה כג) אמרו ויצאו נוגשי העם ושוטריו (פסוק י), כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה שם ששה חדשים, ואהרן היה יושב במצרים, ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדין. ועוד אמרו (שם ה כד) ויפגעו את משה ואת אהרן (פסוק כ), אחר ששה חדשים נגלה הקב"ה אל משה במדין ואמר לו לך שוב מצרים, בא משה ממדין ואהרן ממצרים, ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהן יוצאין מלפני פרעה.

R. Bachya Shemot 4:24ר׳ בחיי שמות ד׳:כ״ד

ודע כי לפי המדרש הזה יש לתמוה כי כיון שהיה משה במלון למה אמר ותקח צפורה צור והראוי למשה שישתדל הוא בעצמו במצוה, וע"כ פירש רבינו חננאל ז"ל כי משה לא היה שם במלון כי כן הזכיר למעלה ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, ובאור הפסוק ששלח אותם לפניו ואח"כ וישב משה מצרימה וכיון שכן לא היה משה עתה במלון, ואמר ויבקש המיתו כלומר לנער שהיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד מקום המילה ואז ותקח צפורה צור כי הבינה שהיה העונש על שאחרה זמן המצוה ולא מלה אותו ביום שמיני, כך פי' רבינו חננאל ז"ל בראש סדר וישמע יתרו.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 18:2רלב״ג שמות ביאור המילות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה – רוצה לומר אחר ששילחהּ אל ביתה בהיותו במלון, כי אז הוצרכה למול את בנה ולהתעכב שם, ואז אמר אליה שתשוב אל בית אביה עם בניה, כי לא יוכל משה להתעכב שם עד ירפא הנער.

Sforno Shemot 4:18,20,24ספורנו שמות ד׳

(י"ח) אלכה נא ואשובה. בין כך יהיו אשתי ובני אצלך. לך לשלום. כי כן אעשה. (כ') וירכבם על החמר. להוליכם מן המדבר למדין ולבית חמיו. וישב ארצה מצרים. הוא לבדו אחר שלוחיהם. (כ"ד) ויהי בדרך במלון. בלכתו מן המדבר למדין עם אשתו ובניו. וסיפר זה אחר שהשלים כל מצות האל יתברך אליו בדבר השליחות.

Sforno Shemot 18:2ספורנו שמות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה. אחר ששלחה אליו, לדעת איזה מקום מנוחתו, והודיע שלא ינוח עד "הר האלהים" ששם יעבדוהו, כמו שיעד באמרו "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (לעיל ג, יב), ולפיכך איחר יתרו לבוא עד היות משה ועמו שם.

Or HaChayyim Shemot 18:2אור החיים שמות י״ח:ב׳

נראה לומר כי טעם אומרו אחר שלוחיה פירוש שלא היה הדבר אלא עד שקדמה ושלחה לו למשה שלוחים וידעה מקום תחנותו והסכים על ידה אז הוא שלקח יתרו וגו' ויבא אל המדבר וגו'.

R. D"Z Hoffmann Shemot 18:2ר׳ דוד צבי הופמן שמות י״ח:ב׳

אחר שלוחיה. ייתכן שאז התיר את קשר הנישואין על ידי גט-כריתות גם מן הבחינה הפורמולית, כמובע באחת הדעות שבמכילתא למלים "אחר שלוחיה". הן היה לפי מסורת חכמינו ז"ל מנהג, גם בתקופה מאוחרת יותר, להתיר את קשר הנישואין של היוצא למלחמה, כדי שאשתו לא תהא עגונה, כאשר לא תקבל ידיעות ברורות על אודות גורל בעלה. ייתכן גם ייתכן שזמן ניכר עבר בין שליחותו הראשונה של משה לשליחותו השניה, הוא הזמן שבו היו נישואי משה הרמוזים בס' במדבר (י"ב:א'). אך מכיון שכל הענין הזה אינו שייך לדברים שנמסרו לנו כדי ללמוד מהם, אין התורה מוסרת אותו כאן בפרוטרוט ורק רומזת להם. אם נבין את הביטוי "שלוחיה" במשמע של התורה פורמלית של קשר הנישואין, אם על ידי גט-כריתות ואם בכל צורה אחרת שהיתה נהוגה אז, כי אז פירושו של "אשת משה אחר שלוחיה" הוא - אשתו לשעבר של משה, והיא נקראת עדיין "אשת-משה" משום שהגירושין היו פורמליים בלבד, תוך ההנחה השקטה שהאשה תחזור איליו, אם וכאשר יסיים את שליחותו בהצלחה.