EN/HEע/E

ויעש להם בתים

Sources

Shemot 1:15-21שמות א׳:ט״ו-כ״א

(15) The king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah, (16) and he said, “When you perform the duty of a midwife to the Hebrew women, and see them on the birth stool; if it is a son, then you shall kill him; but if it is a daughter, then she shall live.” (17) But the midwives feared God, and didn’t do what the king of Egypt commanded them, but saved the baby boys alive. (18) The king of Egypt called for the midwives, and said to them, “Why have you done this thing, and have saved the boys alive?” (19) The midwives said to Pharaoh, “Because the Hebrew women aren’t like the Egyptian women; for they are vigorous, and give birth before the midwife comes to them.” (20) God dealt well with the midwives, and the people multiplied, and grew very mighty. (21) It happened, because the midwives feared God, that he gave them families.

(טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. (טז) וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאׇבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה. (יז) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. (יח) וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. (יט) וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. (כ) וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. (כא) וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.

Septuagint Shemot 1:21תרגום השבעים שמות א׳:כ״א

Because the midwives were fearing God, they made families for themselves.

Sifre Bemidbar 78ספרי במדבר ע״ח

ויאמר בילדכן את העבריות ותראן המילדות את האלהים וגו'. בתים אלו איני יודע מה הם כשהוא אומר מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים (מל"א ט':י') את בית ה' זו כהונה ואת בית המלך זו המלכות, זכתה יוכבד לכהונה ומרים למלכות שנ' וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחות אחרחל בן הרם (דהי"א ד':ח') אחרחל זו מרים שנאמר ותצאן כל הנשים אחריה (שמ' ט"ו:כ') בן הרום זו יוכבד שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח יד) נשאת מרים לכלב שנאמר ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור (דהי"א ב':י"ט) ואלה היו בני כלב בן חור (דהי"א ב':נ') ואומר ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה (שמ"א י"ז:י"ב) נמצא דוד מבני בניה של מרים הא כל המקרב עצמו מן השמים מקרבין אותו.

Targum Yerushalmi (Neofiti) Shemot 1:21תרגום ירושלמי (ניאופיטי) שמות א׳:כ״א

והוה ארום דחילין חייתא מן קדם ייי וקנון להון שם טב בגו בית ישראל ועבד להון בתים בייתה דמלכותא וביתא דכהונתה רבתה מרים נסבת כליל מלכותא ויוכבד נסבת כליל כהונת[ה] רבתה. [והיה כי יראו המילדות מלפני ה', ותקננה להן שם טוב בתוך בית ישראל (או: הדורות), ועשה (או: ועשו) להן בתים בית מלכות ובית של כהונה גדולה. מרים לקחה כתר מלכות ויוכבד לקחה כתר כהונה גדולה.]

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 1:21תרגום ירושלמי (יונתן) שמות א׳:כ״א

And for as much as the midwives feared before the Lord, they obtained for themselves a good name unto the ages; and the Word of the Lord built for them a royal house, even the house of the high priesthood.

והוה כד דחילא חייתא מן קדם ייי וקנו להין שום טב לדריא ובנא להין מימרא דייי בית מלכותא ובית כהונתא רבתא. [ויהי כי יראו המיילדות מלפני ה' ותקננה להן שם טוב לדורות ובנה להן מאמרו של ה' בית מלכות ובית כהונה גדולה.]

Targum Yerushalmi (Fragmentary) Shemot 1:21תרגום ירושלמי (קטעים) שמות א׳:כ״א

Because the midwives feared before the Lord, they obtained for themselves a good name in the midst of the ages, and made unto themselves houses, – the house of the Levites and the house of the high priesthood.

ארום דחילן ילדתא מן קדם יי וקניין להון שום טב בגו דריא ועבדו להון בתים ביתא דלויא וביתא דכהונתא רבתא. [כי יראו המיילדות מלפני ה' ותקננה להן שם טוב בתוך הדורות ועשו להן בתים בית של לוייה ובית של כהונה גדולה.]

Bavli Sotah 11bבבלי סוטה י״א:

ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים - רב ושמואל: חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות. מ"ד בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה, ומ"ד בתי מלכות, דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב: ותמת עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור, וכתיב: ודוד בן איש אפרתי וגו'.

Shemot Rabbah 1:17שמות רבה א׳:י״ז

ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים (שמ' א':כ"א) - רב ולוי. חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. בתי כהונה ולויה - משה ואהרן. בתי מלכות - ממרים, לפי שדוד בא ממרים, דכתיב: וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב [וארדון] (דהי"א ב':י"ח). עזובה זו מרים. ולמה נקרא שמה עזובה? שהכל עזבוה. הוליד - והלא אשתו היתה? ללמדך, שכל הנושא אשה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה. יריעות - שהיה זיו פניה דומות ליריעות. ואלה בניה - אל תיקרי בניה אלא בוניה. ישר זה כלב, שישר את עצמו. שובב - ששיבב את עצמו. וארדון - שרידה את יצרו. ותמת עזובה (דהי"א ב':י"ט) - מלמד שנחלית ונהגו בה מנהג מיתה ועזבוה וגם כלב עזבה. ויקח לו כלב את אפרת (דהי"א ב':י"ט). אפרת זו מרים, ולמה נקרא שמה אפרת? שפרו ישראל ורבו על ידיה. ומהו ויקח לו? מאחר שנתרפאת עשה בה מעשה ליקוחין, הושיבה באפריון מרוב שמחתו בה. וכן אתה מוצא שקורא למרים במקום אחר שתי שמות על שם המאורע שארע לה, הדא הוא דכתיב: ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה (דהי"א ד':ה'). אשחור זה כלב, לפי שאשחור בן חצרון היה. ולמה נקרא שמו אשחור? שהשחירו פניו בתענית. אבי תקוע - נעשה לו כאב. תקוע - שתקוע לבו לאביו שבשמים. שתי נשים - כשתי נשים. חלאה ונערה - לא חלאה ולא נערה היא אלא מרים שמה. ולמה נקרא שמה חלאה ונערה? שחלתה ונערה מחוליה והחזירה הקב"ה לנערותיה. ותלד לו נערה (דהי"א ד':ו'), לאחר שנתרפאת ילדה לו בנים. את אחזם ואת חפר [...] ובני חלאה צרת וצחר ואתנן (דהי"א ד':ז'). צרת שנעשית צרה לחברותיה. צהר - שהיו פניה דומים לצהרים. אתנן - שכל הרואה אותה מולכת אתנן לבעלה. לכך כתיב: [ויקח לו כלב את אפרת] ותלד לו את חור (דהי"א ב':י"ט). ומנין שדוד בא ממרים? דכתיב: ודוד בן איש אפרתי מבית לחם יהודה (שמ"א י"ז:י"ב). וכן את מוצא שכתוב אחד אומר: ובני חלאה צרת וצחר ואתנן וקוץ הוליד את ענוב (דהי"א ד':ח'). וקוץ זה כלב, שקצץ עצת מרגלים. הוליד את ענוב - סיגל מעשים טובים בעת שהיבאו אשכול ענבים, שאילולי כלב לא הביאו. ואת הצבבה (דהי"א ד':ח') - שנעשה צביונו של הקב"ה. ומשפחות אחרחל בן הרום (דהי"א ד':ח') - זה מרים. ולמה נקרא שמה אחרחל? על שם: ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת (שמ' ט"ו:כ'). ומהו ומשפחות? זכה להעמיד ממנה משפחות. בן הרום - שזכתה שיצא ממנה דוד, שרימם הקב"ה מלכותו, כמה דאת אמר: [ויתן עז למלכו] וירם קרן משיחו (שמ"א ב':י').

Shemot Rabbah 48:4שמות רבה מ״ח:ד׳

וכל השבח הזה מנין לו משבט יהודה ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת בזכות מרים שנאמר (שמ' א':כ"א) ויעש להם בתים, ומה היו הבתים בית הכהונה ובית המלכות, יוכבד נטלה כהונה ומלכות, אהרן כ"ג, משה מלך שנאמר (דב' ל"ג:ה') ויהי בישורון מלך, ומרים נטלה חכמה שהעמידה בצלאל ויצא ממנו דוד שהיה מלך שנא' (דהי"א ב':י"ט) ותלד לו (אפרת) את חור וכתיב (שמ"א י"ז:י"ב) ודוד בן איש אפרתי שבא מן מרים שנקראת אפרת, בג' דברים הללו נברא העולם שנאמר (משלי ג':י"ט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג':כ') בדעתו תהומות נבקעו, ובג' דברים הללו נעשה המשכן שנאמר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת, ובג' דברים הללו נבנה בית המקדש שנא' (מל"א ז':י"ד) בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי וגו' וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת, וכן כשיעמוד הקב"ה לבנותו לעתיד לבא בג' דברים הללו נבנה שנא' (משלי כ"ד:ג') בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן, וכתיב (משלי כ"ד:ד') ובדעת חדרים ימלאו, ד"א ואמלא אותו, כל החכמה הזה מנין מן הקב"ה רוח אלהים, וכן אתה מוצא ביהושע שהוא בא מיוסף ומה כתיב בו (דב' ל"ד:ט') ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, וכן אתה מוצא בעתניאל בן קנז שבא מיהודה מה כתיב בו (שופטים ג':י') ותהי עליו רוח ה', וכל הנסים שנעשו להם בזכות הברכה שברך משה את השבטים שנאמר (דב' ל"ג:ז') וזאת ליהודה ויאמר בשעה שנכנסים בצרה (דב' ל"ג:ז') ועזר מצריו תהיה, ד"א שמע ה' קול יהודה שנתן בו רוח הקודש לגדולה ומתגבר בה, אמר ר' חנינא הה"ד (איוב ל"ב:ח') אכן רוח היא באנוש, וכל הבינה שהיתה בבצלאל משל שדי היא הוי ואמלא אותו רוח אלהים, בחכמה, שהיה חכם בתורה, ובתבונה, שהיה מבין בהלכה, ובדעת, שהיה מלא דעת בתלמוד, אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה היתה רוחי נותנת בכם חכמה אבל לעתיד לבא רוחי מחיה אתכם שנאמר (יחזקאל ל"ז:י"ד) ונתתי רוחי בכם וחייתם.

R. Saadia Tafsir Shemot 1:21תפסיר ר׳ סעדיה שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - עשה להן בתים, הגן עליהם.

Machberet Menachem s.v. בתמחברת מנחם "בת"

בת - מתחלק ליו"ד מחלקות... השמיני, "בית יעקב" (ישעיה ב':ה'), "בית דוד" (שמ"ב ג':א'), "ויעש להם בתים" (שמ' א':כ"א), "כה תאמר לבית יעקב" (שמ' י"ט:ג'), ענין להק ומשפחות המה.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaRikmah Sha'ar 39 (p. 385)ר׳ יונה אבן ג׳נאח ספר הרקמה שער ל״ט (עמ׳ 385)

והטוב בעיני ב"ויעש להם בתים", שיהיה על משפטו, רצוני לומר, שיהיה ספור על העם, ר"ל, אמרו: "וירב העם ויעצמו". ובאור זה, שצריך לפרשו כן: "ויהי כאשר יראו המילדות אלהים ויעש להם בתים", צוה פרעה לעמו אשר ישליכו הילודים אל היאר, הוא רומז באמרו: "ויעש להם בתים", על אמרו לפני זה: "וירב העם ויעצמו מאד", וזה כמו זה, ואמרו "ויצו פרעה" הוא נסדר אל מה שלפניו, והוא הגדת "היה", רצוני לומר, הגדת "ויהי", ובו ישלמו הדברים ואיננו תחלת דברים, וזה הוא מה שאתה צריך לסבור בזה.

Lekach Tov Shemot 1:21לקח טוב שמות א׳:כ״א

ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים. רב ולוי, חד אמר בתי כהונה ולויה, וחד אמר בתי מלכות, מאן דאמר בתי כהונה ולויה, אהרן ומשה, ומאן דאמר בתי מלכות, דוד ממרים נמי אתי, דכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת (דה"א ב':י"ט), זו מרים, ותלד לו את חור (שם), וכתיב ודוד בן איש אפרתי הזה (שמ"א י"ז:י"ב), עזובה היא מרים, ולמה נקרא שמה עזובה, שהכל עזבוה במדבר, וכתיב ותסגר מרים (במ' י"ב:ט"ו), מלמד כל הנושא אשה לשם שמים כאילו ילדה: ס"א ויעש להם בתים, כיון שראה פרעה שהיו המילדות חומלות את בני ישראל, עמד ותיקן בתים למצריים להיות שכנים לישראל, כיון שנולד בן לישראל הן מרגישים בהם, שהרי התינוק בוכה, וכיון שהתינוק בוכה תינוק של מצרי שכינו בוכה, והן מרגישין ונוטלין אותו וזורקין אותו ליאור, עליהם אמר שלמה אחזו לנו שועלים שועלים קטנים (שה"ש ב':ט"ו), שעלים כתוב, שהיו זורקין אותם למים, כענין שנאמר מי מדד בשעלו מים (ישעיה מ':י"ב), ואעפ"כ וכרמינו סמדר (שה"ש ב':ט"ו).

Rashi Shemot 1:21רש״י שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים HE MADE THEM HOUSES – houses (dynasties) of the priesthood and the Levites and of royalty which are all termed בתים, "houses", as it is said, (1 Kings 9:1) "and Solomon built the house of the Lord and the house of the king": "the house of the Lord" i.e. a dynasty of priests and Levites — from Jochebed (Shifrah); and "the house of the king", i.e. a royal dynasty — from Miriam (Puah), just as it is stated in Treatise Sotah 11b.

וייטב למילדות – מה היא הטובה, ויעש להם בתים – בתי כהונה ולויה ומלכות, שקרויין בתים – ויבן את בית י"י ואת בית המלך (מלכים א ט':א'). כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים, כדאיתא במסכת סוטה (בבלי סוטה י"א:).

Rashbam Shemot 1:21רשב״ם שמות א׳:כ״א

(21-22) ויעש AND HE [Pharaoh!] MADE HOUSES FOR THEM: to keep an eye on them to make sure that they not go to the Israelite women who were giving birth. And furthermore, (1:22) PHARAOH CHARGED ALL HIS PEOPLE "לאמר" – and this is what he said to them. For the word לאמר in the Torah is always a reiteration of the word ויצו – he commanded, or ויקרא – he called, or וידבר – he spoke, or ויאמר – he said, as I explained in the Torah portion, Noah.

ויעש להם בתים – לשמרם, פן ילכו לעבריות היולדות.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 1:21אבן עזרא שמות פירוש ראשון א׳:כ״א

ויעש להם בתים – כטעם כי בית יעשה לך י"י (שמואל ב ז':י"א). והטעם שהרבה זרעם, תגמול שכר שהחיו הן זרע ישראל. ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו.

Seikhel Tov Shemot 1:21שכל טוב שמות א׳:כ״א

ויהי כי יראו המילדת את האלהים - כלומר כיון שראה פרעה שהן יראות מלפני הקב"ה, והיו מחיות את הילדים, מיד ויעש להם למצריים בתים, שהרי לא כתב להן לשון נקבה, אלא להם לשון זכר, מלמד שעמד ותיקן בתים למצריים סמוך לבתי ישראל להיותם שכנים להם, שכיון שנולד בן לישראל יהיו הם מרגישים שהתינוק בוכה, ויהיו נוטלין את התינוק משליכין אותו ליאור, ועליהם אמר שלמה אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים (שה"ש ב':ט"ו), שתינוקת של מצריים מגלגלין מבחוץ, ותינוקת של ישראל מגלגלין מבפנים כנגדם, ובאים מצריים ונוטלין התינוק ומשליכין אותו ליאור, אימתי מחבלים כרמים, דהיינו כנסת ישראל, כדכתיב כרם חמד ענו לה (ישעי' כ"ז:ב'), בזמן שכרמינו סמדר (שה"ש שם). ויש דורשין שועלים לשון מים שזורקין אותו למים ודומה לדבר מי מדד בשעלו מים (ישעי' מ':י"ב), ולהכי כתיב שעלים חסר ו' למדרש ביה שעלים כדדרשינן.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 1:21ר׳ יוסף בכור שור שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים – עושר, וכבוד, ופריה ורביה, כמו כי {עשה} יעשה ה' לאדני בית נאמן (שמואל א כ"ה כ"ח). וכיון שראה שאינו יכול בצינעה, ופירסם הכל, וצוה לכל עמו, ועשאם כולם ממונים על כן שלא יוכלו ישראל להשתמר מהם.

R. Yehuda HeChasid Shemot 1:21ר׳ יהודה החסיד שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - י"מ ויעש למצרים בתים מדלא כתיב ויעש להן בתים. ד"א ויעש להם בתים ל' שררה כמו שמצינו שיצא משניהן מלכות וכהונה.

Radak Sefer HaShorashim s.v. ביתרד״ק ספר השורשים "בית"

בית - "ושמחת את וביתך" (דב' י"ד:כ"ו), בני ביתך, "ויעש להם בתים" (שמ' א':כ"א), פירוש בני בית כלומר שפרו ורבו, וכן "מושיב יחידים ביתה" (תהלים ס"ח:ז'). והנראה בעיני כי פירוש "ויעש להם בתים", שהסתירם מפרעה שלא הרע להם כדרך שנאמר בירמיה ובברוך "ויסתירם ה'" (ירמיה ל"ו:כ"ו).

Radak Tehillim 68:7רד״ק תהלים ס״ח:ז׳

אלהים מושיב יחידים ביתה - אותם שהם יחידים איש ואשתו ולא ילדו מושיב אותם ביתה, שהוא כלל בנים ובנות, כמו (שמ' א':כ"א): "ויעש להם בתים". אעפ"י שיש לנו בו פירוש אחר, כי פירושו לפי דעתי הסתירם, כמו (ירמיה ל"ו:כ"ו): "ויסתירם ה'" דירמיהו, וכן אמר (תהלים קי"ג:ט'): "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה". וכן ישראל, שהיו כיחידים, הושיעם האל מהאויב וברכם והפרם והרבם.

Chizkuni Shemot 1:21חזקוני שמות א׳:כ״א

בתים - אלו בנים, שבניו של אדם נקראו בית, מישניא"ה בלעז, כמו שמצינו בדוד: "והגיד לך ה' כי בית יעשה לך וגו'" (שמ"ב ז':י"א). "והקימותי את בניך אחריך וגו' והכינותי את ממלכתו" (שמ"ב ז':י"ב), אף כאן נתן להם בנים, והולך ומפרש כיצד. ד"א ויעש להם פרעה בתים לעמוד בם ולא יהיו זזות מהם, וצוה להוליך שם העבריות בשעת לידתן להשליך היאורה הזכרים.

R. Chayyim Paltiel Shemot 1:21ר׳ חיים פלטיאל שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - י"ל שפרעה עשה בתים למילדות כדי לסוגרם שלא היו יוצאות, א"נ ויעש בתים למצרים אצל ישראלים כדי שישמעו אם יולידו והיינו דכתיב ויצו פרעה לכל עמו לאמר, לאותם הדרים בין הישראלים כל הבן וגו'.

Minchat Yehuda Shemot 1:21מנחת יהודה שמות א׳:כ״א

ויעש להם - תימ' היה לו לומר להנה לשון נקבה ואומר ר"ת מאורליי' שמוסב הוא על העם כי בין שתי בתי ישראל היה בית אחד של מצרים כדי שיבכה התנוק נגד חבירו כמו שדורש התלמוד בפ"ר דסוטה גבי אחזו לנו שעלים שעלים קטנים וגו'.

Midrash HaGadol Shemot 1:21מדרש הגדול שמות א׳:כ״א

ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים - וכי לשעבר לא היה להם בתים, אלא ששלח פרעה להרגן וכסה אותן הקב"ה כשתי קורות של בתים. אמ' ר' סימאי פנחס וכלב נעשו כשתי חליות של עמוד דכת' "ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו" (יהושע ב':ד') וכך ירמיה וברוך נעשו כשני ספסלים שנאמר "ויסתירם ה'" (ירמיה ל"ו:כ"ו) וכך המילדות נעשו כשתי קורות של בתים. אמ' ר' שמואל פנחס וכלב היו צדיקים, ירמיה וברוך היו נביאים. אמר הקב"ה ואלו אע"פ שהן נשים ראויות הן שנעשה להן נס על שבטלו גזירת פרעה הרשע ויראו ממני לכך ויעש להם בתים.

R. Bachya Shemot 1:21ר׳ בחיי שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - לשתי המילדות האלה, הם: יוכבד ומרים בתה, נקראת יוכבד "שפרה" שמשפרת הולד, ונקראת מרים "פועה" על שם שפועה את הולד. ובאור הכתוב על דרך הפשט: "ויהי כאשר יראו המילדות את האלהים", יותר מיראת המלך והיו מחיות את הזכרים, "ויעש להם בתים", לישראל, כלומר שהושיב להם שומרים והעמיד בית מצרי אחד בין שני בתים של ישראל כדי שלא יוכלו להסתיר הילדים מהם. וכן: "ותען להם מרים", חוזר לישראל, לא לנשים היוצאות אחריה. ויש שפירשו: "בתים", בתי כלאים שיהיו סגורות שם לעולם. ועל דרך המדרש: "ויעש להם בתים", ברכם בבתי אבות, בתי כהונה ולויה מיוכבד, ומלכות ממרים, וכן כתיב: "בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה'". ולפי המדרש הזה אין מלת "ויעש" חוזרת לפרעה רק אל האלהים.

Tur Shemot 1:21טור שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - פירוש שהרבה להם בנים, שפרו ורבו מאוד עד שהיו אומרים אלו בני שפרה ופועה ובית לשון בנים, כמו "בית יעשה לך" (שמ"ב ז':י"א) והוא פירוש שיתן לך בן יושב על כסאך. ויש מפרשים "ויהי כאשר יראו המילדות את האלהים", ולא הועיל לפרעה מה שציוה להם להורגם, ויעש להם פרעה גזירות בתים, שהושיב ישראל בין בתי מצרים כדי שידעו עת לדתן, או בתים ממש, שעשה בתים ידועים שלא ילדו אלא בהם. ויש מפרשים בתים, שנתנן בבית הסוהר, כמו "והוצאתני מן הבית הזה" (בר' מ':י"ד).

R. Yosef ibn Kaspi Shemot 1:21ר׳ יוסף אבן כספי שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים – הטעם השם עשה להם בתים כלומר בית עושר וכבוד כמו כי בית יעשה לך י"י (שמואל ב ז':י"א).

Ralbag Shemot Beur HaMilot 1:21רלב״ג שמות ביאור המילות א׳:כ״א

ויעש להם בתים – שיצאו מהן מלכים ומנהיגים, כטעם 'כי בית יעשה לך ה'' (שמואל ב ז, יא). וזה היה הגמול הראוי להם על מה שהיו עושות מענין החיותם הילדים, כי מֵחוק המנהיג השלם הוא שישגיח במונהגים ממנו לרפא הנשבר ולכלכל הנצב.

Tzeror HaMor Shemot 1:21צרור המור שמות א׳:כ״א

ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים - הרמז בזה ששם בלב ישראל לבנות להם בתים חזקים להשגב בהם. וסיפר בכאן שתי טובות שעשה להם. א' כנגד הפועל והוא וירב העם. והב' כנגד היראה ויעש להם בתים. ואולי על שהיראה היא בלב דקדקו רז"ל ואמרו בתי כהונה ומלכות שהוא טוב העתיד הצפון.

Akeidat Yitzchak Shemot 1:21עקידת יצחק שמות א׳:כ״א

ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים - אז"ל (שמ"ר א') כי על בתי כהונה ומלכות ידבר. ורד"ק ז"ל בפסוק (תהלים ס"ח:ז') "אלהים מושיב יחידים" אמר כי "ויעש להם בתים" הוא ע"ד "ויסתירם ה'" בירמיהו (ל"ו) והנכון כי כאשר יראו המילדות את האלהים ולא נמצא עליהם עלה ושחיתה להענישם כמו שאמרנו מה עשה תקן וייחד להם בתים ידועים שם תשבנה ולא תצאן להוליד את העבריות או להחיות הילודים בלי שירגישו בם המצרים.

Abarbanel Shemot 1אברבנאל שמות א׳

השאלה הז'... ויעש להם בתים גם שהיה ראוי לומר ויעש להן כיון שהן נקבות לא להם בלשון זכרים ומה הבתים האלה שעשה להן וחז"ל אמרו בתי כהונה ולוייה ומלכות ודרך דרש הוא. ... ואמנם אמרו עוד ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים אפשר לפרשו מלשון כי יעשה לך אלהים שהוא רמז לעושר ולכבוד יאמר שנתן למילדות ולכל אחת מהן בית והון ובנים ובנות והם בתים מלאים כל טוב. ומאשר אמר הכתוב ויעש להם בתים מלשון זכר ולא אמר ויעש להן בלשון נקבה יש לפרש ויעש להם בתים על ישראל שבסבת יראת המילדות את האלהים ולא המיתו הילדים נתרבו העם והוא אמרו ויעש להם בתים שירבו הבנים והבנות הוא באמת עצם הבתים. ואפשר לפרש שאין ויעש להם בתים חוזר להב"ה ואינו מכלל ההטבה שנזכר למעלה אבל שהוא סמוך וקשור עם מה שכתוב אחריו ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד וגו' ויהיה ענין הכתוב כן שכאשר התנצלו המילדות שלא היו נקראות להוליד את העבריו' במהירות וריהטא אלא באיחור גדול עד שמפני זה בטרם תבא אליהן המילדת ילדו הנה המלך לתקן זה עשה להן בתים רשומות ומצויינות שכל אדם ידע ויכיר זה בית המילדת כדי שכל אשה בטרם תבא חבל לה תקרא את המילדת ועם זה בסמוך צוה לכל עמו לאמר שבשמעם קול דופק בבתי המילדות ילכו אחריהן וכל הבן הילוד ישליכו היאורה וכל הבת יחיון לעבוד ולמשא כאח' מהשפחות ותהיה לפי זה מלת להם כמו להן ורבים בכתוב ככה. כמו ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי.

Ma'asei Hashem Ma'asei Mitzraim Ch. 4מעשי ה׳ מעשי מצרים פרק ד׳

ואמנם ענין אומרו ויעש להם בתים פרש"י על פי האגדה בתי כהונה ובתי לויה שכן ארז"ל ג"כ ששפרה ופועה היו יוכבד ומרים וי"א יוכבד ואלישבע. וכבר יפלא מאד זה כפי הפשט שהיאך יעלה על לב שפרעה יצוה לעבריות שהם בעצמם יהרגו ילדי העברים. ועוד יש לשאול מה שנאמר ותיראן המילדות את האלהים ועוד וייטיב אלהים למילדות וכן חזר לומר ויהי כי יראו המילדות, ואם היו הצדקניות ההם מה זאת החזקת הטובה על שיראו את האלהים והלא דין הוא, שאמרו יהרג ואל יהרוג. אמנם נראה שעם היות שרז"ל דרשו כן אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שאומרו ויעש להם בתים לשון עבר יובן ודאי שכבר נעשו להם הבתים ההם ולא על העתיד, ועוד היאך יתכן לומר שהצדקניות ההם לפי שלא הרגו הילדים שהם חייבים מיתה עליהם אפילו מצד מצות בני נח שיוחזק להם טובה ויאמר הכתוב שלכך זכו לבתי כהונה ומלכות, אבל ודאי מדרשיהם ז"ל הם על יסוד קבלתם האמיתית שיוכבד ומרים קבלו שכר לענין שזכו לבתי כהונה ומלכות כאשר יתבאר, והפשט לא יזח. וטרם שנבא אל ביאור פשט הכתוב הזה וקיום דברי האגדה גם כן נדקדק בקצת התעוררות אשר מהם נגיע אל הביאור הנזכר... וכאשר ראה פרעה שלאותם בני ישראל שהיו על פני השדה לא הועילה לו תחבולת המילדות, לפי טענתם שאמרו כי לא כנשים המצריות, הנה ביקש לו דרך אחרת ועשה בתים במצרים שישבו בהם אותם בני ישראל שהיו על פני השדה. ועל זה נמשך ואמר סמוך לזה שעשה להם בתים, ואז צוה לעבדיו להשליכם ליאור, והנה ודאי לא היה הצווי לכל העם שאם כן היו צריכים כל העם ללכת בכל בתי ישראל לבקש הילדים לקיים מצות המלך. אמנם אחר שעשה להם בתים ביניהם צוה לכל שכן הקרוב לבית העברי שיראה הילד שישליכהו ליאור, ומה שהוא צוה גם כן לכל עמו להרוג הילדים אחר שעשה הבתים הללו לבני ישראל היה לשתי תועלות מועילות להשלמת כוונתו. תועלת ראשונה שהמילדות אמרו לו בטרם תבא אליהן המילדת וגו', ואמרו כן לפי שהמילדות היו במצרים והם היו על פני השדה אם כן טרם תבא אליהם ממצרים הם יולדות, ולכך הביאם תוך מצרים ועשה להם בתים וגם למילדות עשה בתים אצלם. ותועלת שנית שאם ינצלו קצת הילדים מידי המילדות הרי ציוה לעמו שהם שכניהם שישליכום אל היאור...

Mincha Belula Shemot 1:15-21מנחה בלולה שמות א׳:ט״ו-כ״א

ויעש להם בתים - למצריים עשה בתים בין בתי ישראל, כדי שישמעו הילדים בוכים, ואלו שב אל המילדות הוי ליה למימר להן בנ"ון, וזה היה אחרי שלא הועיל לו תחבולת המילדות.

Melekhet Machshevet Shemot 1:15-21מלאכת מחשבת שמות א׳:ט״ו-כ״א

... אולם כאשר יראו המילדות את האלהים ונכמרו רחמיהן על הילדים אף אם לא עשו מצות מלך מצרים מ"מ כל העם מקצה ישבחו אותן ויאבו לקרוא בבתיהם ידי נשים רחמניות בלידת נשותיהן. באופן כי נתוספו להן בתים שיקראום להוליד נשותיהן כלשון עם ועם בחוצות יאמרו למילדת מפורסמת שיש לה בתים הרבה. זאת נחלת עבדי ה' כי יראו האלהים לא אירע להן סכנה עם פרעה וניצולו. ועוד ויעש להם בתים. שעבדו אלהים והרויחו.

Biur Shemot 1:21ביאור שמות א׳:כ״א

להם בתים - הרשב"ם ז"ל פי' שעשה למילדות בתים לשמרן פן ילכו לעבריו' היולדות, ולא ידעתי לאיזה צורך עשה זאת, אם בטלה עצתו בהיותן הולכות, עאכ"ו בהמנען מלכת, ואם יפרש שדרך עונש עשה להן זאת, הנה העיקר חסר מן הספר, ועוד שלפי משמעו' הכתוב נראה שקיבל התנצלותן ומדוע יעניש אותן, גם מליצת הלשון "ויעש להם בתים" לא תסבול פירושו, ורש"י והראב"ע ז"ל פירשו לשבח, ששכר הוא להן מאת האלהים חלף יראתן אותו, ושב על וייטב אלהים למילדת, וההטבה היא שהרבה מהן משפחות היוצאות מהן, כי מצאנו המליצה הזאת נאמרת על ההטבה ההיא כמו כי בית יעשה לך ה' (שמ"ב ז':י"א), וכן פי' הרד"ק בשרשים שרש בית, ודבריהם נכונים, רק שאין חיבור וקישור לפסוק זה עם מה שלפניו ושלאחריו, ומדוע בא באמצע המאמר וירב העם ויעצמו מאד, גם לכל הפירושים לא התישב מלת להם וראוי לומר להן בכנוי הנקבות. אולם לדעת המתרגם האשכנזי פסוק זה מחובר לפסוק שלאחריו, ושעורו, וירב העם ויעצמו מאד, ויהי כי יראו המילדות את האלהים, ויעש (כי עשה האלהים) להם (לעם הנזכר בפסוק הקודם) (משפחות רבות, וכשראה פרעה שלא נתקיימה עצתו, אז) ויצו פרעה לכל עמו לאמר (תחבולה אחרת להמעיטם, והיא) כל הבן הילוד וגו', והוי"ו של ויצו היא וי"ו ההמשך לתשובת התנאי, כמו שבארנו פעמים רבות.

HaRechasim LeVik'ah Shemot 1:21הרכסים לבקעה שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - כמו "ובית יעשה לך ה'", גדולה ותפארת, ופסוק זה סותר דברי המתרגם רבוי בנים לישראל ("ליעס איהנען פאמיליען אנוואכסען").

HaKetav VeHaKabbalah Shemot 1:21הכתב והקבלה שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - עשיית בית נופל על גדולה וכבוד, וכ"ה בשאר לשונות, וכ"כ אצל דוד (ש"ב ז':י"א), כי בית יעש לך ה', והיה מחסד אלהי' שכאשר יראו אלהים ומרו בדבר המלך, מלבד כי לא עשה בהם נקמות, אלא ויעש להם בתים, שעשה משפחותיהם חפשי מעול המסים ומעבודת עבד, שלום צוה עליהם לכבד את ביתם, ויפה תרגמו רבותינו המליצה באמרם בתי כהונה ולוי'; לכן מלת ויעש סתומה, לא פי' מי העושה אם האלהים הנזכר לפניו או מלך מצרים, שבאמת שב על שתיהם, פרעה עשה אותם חפשים, והעושה באמת הוא הש"י, ונאמר להם בסימן הזכר, כי שב על בעלי המילדות והמשפחה (רנ"ו).

Shadal Shemot 1:21שד״ל שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - רש"י על פי רז"ל (סוטה י"א:) פירש כי ה' עשה למילדות בתי כהונה ולויה ומלכות, וכן ראב"ע אמר שהוא גמול מאת ה' אל המילדות, וכן דעת אחרים, שבשכר שחיו המילדות את בני ישראל הרבה להן ה' משפחות וצאצאים ע"ד "ונבנו בתוך עמי" (ירמיה י"ב:ט"ז), "אלהים מושיב יחידים ביתה" (תהלים ס"ח:ז'); וגזניוס פירש בתים לשון הון ועושר, כמו "בחכמה יבנה בית" (משלי כ"ד:ג'), וכן גוסיציוס אומר כי הוראת ההצלחה נכללת עם ריבוי הזרע, כטעם "גם נבנו עושה רשעה" (מלאכי ג':ט"ו); ורשב"ם ור"י עראמה והכורם פירשו שעשה פרעה בתים למילדות לשמרן, שלא תלכנה אל העבריות היולדות; וזה רחוק ממשמעות הלשון והעיקר חסר, כמו שהעיר רמבמ"ן; ור' משה חפץ (מלאכת מחשבת) פירש שאחר שנודעה צדקת המילדות נתרבו להן הבתים הקוראים אותן; ורמבמ"ן פירש הפסוק מחובר לשאחריו, "ויהי כי יראו המילדות את האלהים" וכי עשה האל להם (לישראל) בתים ומשפחות רבות אז "ויצו פרעה לכל עמו כל הבן הילוד" וגו', ועדיין מליצת ויעש להם בתים קשה ובלחי נהוגה להורות על ריבוי הזרע, כי מה תוסיף המליצה הזאת, וכבר ידענו שהיו בישראל משפחות הרבה; ואאז"ל אמר כי ישראל רצו לשלם גמול למילדות, ולהיותם מלומדים בחמר ובלבנים, בנו להם בתים; וגם לפירושו יקשה שהיל"ל "ויבן", ולשון ויעש הוא דוגמת "כי בית יעשה לך ה'" (שמ"ב ז':י"א), והוא נראה סיוע לפירוש רז"ל; ונראה לי שהיה מנהג כי רק הנשים, שלא היו להן בנים ולא היה להן טיפול בביתן, היו מילדות, וה' בירך את המילדות האלה ונתן להן בנים ופרו ורבו והעמידו בתים. להם - במקום להן, כמו למטה ב':י"ז את צאנם.

Malbim Shemot 1:21מלבי״ם שמות א׳:כ״א

ויהי - ובאשר ידע פרעה האמת כי יראו המילדות את האלהים, שמה שנמנעו מהמית את הילדים היה מיראת אלהים ולכן התיאש מהפיק זממו עוד ע"י המילדות שידע שלא ימלאו פקודתו, ולכן היה מוכרח לגזור גזרת רצח הזה בפרהסיא בפקודת מלך, הגם שהוא לבושת ולכלמה, והיה עצתו כי עשה להם בתים ופי' כמ"ש הרי"א שעשה בתים מיוחדים ששם ישבו המילדות בקביעות, כדי שבכל עת שיצטרך איש להמילדת יוכרח לקראם מן הבתים, ששם ישבו גם ממוני המלך וידעו מי היולדת היושבת על המשבר, ולא יכלו המילדות להעלים דבר כי לא יכלו ללכת מן הבתים בלא רשות ובלא הודעה לאיזה מקום הן הולכות.

Netziv Shemot 1:21נצי״ב שמות א׳:כ״א

ויעש להם בתים - לא פירש הכתוב מי עשה ללמד דשני משמעות יש בזה. אם האלהים והוא בתורת שכר וכפרש"י, אם המלך והוא הכנה לגזרה הבאה אחריה.

R. David Zvi Hoffmann Shemot 1:20-21ר׳ דוד צבי הופמן שמות א׳:כ׳-כ״א

לא רק שהמילדות ניצלו מן הסכנה שבה היו מצויות, אלא ה' גמל להן שכר מיוחד. וירב וגו' בא לומר שעקב יראת האלהים של המילדות נשארה גזירתו של פרעה ללא תוצאות, והעם הלך ורב יותר ויותר. ויהי וגו' חוזר ומפרש את "וייטב" האמור קודם. טובתו של הקב"ה היתה טובה נצחית - בזה שנתן להן לנשים אלה זרע של קיימא, ובתי אבות קמו מהן בישראל. בשעה שהתורה נכתבה, ודאי היו קיימות משפחות גדולות שהתייחסו אל מילדות אלה, ועל כן ראה הכתוב צורך להנציח גם את שמותיהן. להם - במקום "להן", כמו בראשית ל"א:ט' ועוד. בתים - השוה שמואל ב' ז':י"א.

Cassuto Shemot 1:20-21קאסוטו שמות א׳:כ׳-כ״א

האלהים שילם טובה למילדות, כפי התנהגותן הכנה. וכך יש להבין את סדר הכתובים, שלכאורה יוכל להיראות לקוי מפני חלוקת הפסוקים, שאינה מתאימה לחלוקת הרעיונות: "וייטב אלהים למילדות", כלומר בירך אותן ואת פעולתן: מצד אחד בירך את פעולתן בזה, שהוסיפו בני ישראל לפרות ולרבות, "וירב העם ויעצמו מאד", ומצד שני "ויהי, כי יראו המילדות את האלהים" (השווה פס' י"ז), בירך אותן במיוחד, וכשם שהן עזרו להגדיל ולהרבות את "הבתים" של בני ישראל (עלינו לזכור את פס' א': "איש וביתו באו"). שילם להן כפעלן, מידה כנגד מידה, "ויעש להם בתים" (להם, במקום להן, מפני האות בי"ת שבתחילת המלה בתים; על המושג של עשיית בתים השווה מל"א ב':כ"ד). סמוך לחתימת הפרשה יש כאן מעין פתיחתה.