כי בדבר אשר זדו עליהם – Power and Justice/5

EN/HEע/E

כי בדבר אשר זדו עליהם – Power and Justice

Sources

Bereshit 25:29בראשית כ״ה:כ״ט

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.

Shemot 18:11שמות י״ח:י״א

Now I know that Hashem is greater than all gods; for that which they plotted against them.

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

Nechemyah 9:9-11נחמיה ט׳:ט׳-י״א

(ט) וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף. (י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה. (יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א׳

כי בדבר אשר זדו עליהם. אמר: מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבמה שחשבו מצרים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהם המקום, שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם.

Bavli Sotah 11aתלמוד בבלי סוטה י״א.

הבה נתחכמה לו - להם מיבעי ליה. א"ר חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל. במה נדונם? נדונם באש, כתיב "כי הנה ה' באש יבא", וכתיב: כי באש ה' נשפט וגו'. בחרב, כתיב: [ובחרבו את כל בשר]. אלא בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: כי מי נח זאת לי וגו'. והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת הוא מביא. אי נמי, הוא אינו מביא, אבל הן באין ונופלין בתוכו, וכן הוא אומר: ומצרים נסים לקראתו. והיינו דא"ר אלעזר, מאי דכתיב כי בדבר אשר זדו עליהם? בקדירה שבישלו בה נתבשלו. מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא? דכתיב ויזד יעקב נזיד.

Onkelos Shemot 18:11אונקלוס שמות י״ח:י״א

כען ידענא ארי רב ה' ולית אלה בר מנה ארי בפתגמא די חשיבו מצראי למדן ית ישראל בה דננון.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:11תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:י״א

Now have I known that the Lord is stronger than all gods; for by the very thing by which the Mizraee wickedly would have punished Israel by (drowning them in) the sea, upon themselves came the punishment, in being punished in the sea.

כדון חכימית ארום תקיף הוא ייי על כל אלקיא ארום בפיתגמא דארשעו מצראי למידן ית ישראל במיא עליהון הדר דינא לאיתדנא במיא.

R. Saadia Translation Shemot 18:11תרגום רס״ג שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם, שהענישם בדבר שהרעו בו להם.

R. Saadia Commentary Shemot 18:11פירוש רס״ג שמות י״ח:י״א

ולא נתכוון באמרו עתה ידעתי שלפני זמן זה לא ידע את אלהים. כי אילו היה כן אסור היה למשה רבנו להתחתן בזרעו. אך הכוונה בזה, שלא ידע כי אלהים מעניש את העושק באותה מדה שבה עשק וקיפח, ועתה ידע זאת כאמרו כי בדבר אשר זדו עליהם. לפי שראה שהמצרים כדרך שהעבידו את העם בטיט כך נמחו בטיט. וכשם ששעבדו אותם בבנייה נהרסו, כאמרו תהרוס קמיך (ט"ו:ז'). וכדרך שהשליכו בניהם [ליאור, טבע חילם] בים. וכן כל עשר המכות: לכל אחת יש שימוש המקביל למה שהשתמשו בבני ישראל. באו עליהם ברד וארבה על שהעבידו אותם בשדות. באו עליהם ערוב ודבר על שהעסיקו אותם במרעה. באו עליהם כנים ושחין על שהשתמשו בהם במרחצאות. וכן מכות זולתן. ומסתמכים בזה על שני כללים: כי בדבר אשר זדו עליהם (י"ח:י"א). וכך דרך האל, יתגדל ויתעלה, בהענשה. פעמים רבות משלם מדה כנגד מדה. אחת מאלה היא אנשי דור הפלגה. אמרו פן נפוץ (בראשית י"א:ד') ונענשו ומשם הפיצם ה' (שם, י"א:ט'). וביותר [שליש המלך] יהורם שאמר הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה (מלכים ב' ז':ב') ונענש הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל (שם, שם). ורבים כיוצא בזה, ולא אאריך.

Rashi Shemot 18:11רש״י שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם – Understand this as the Targum does for by that very thing with which the Egyptians thought to judge Israel were they themselves judged — they had thought to destroy them by water and they were themselves destroyed by water (cf. Mekhilta). אשר זדו means in which they had shown themselves wicked. Our Rabbis, however, explained it in the same sense as the root which we find in (Genesis 25:29) "And Jacob was boiling (ויזד) pottage (נזיד) (lit., something boiled)" — in the pot wherein they had boiled, therein were they themselves boiled (Sota 11a).

כי בדבר אשר זדו – כתרגומו, במים דמו לאבדם והם אבדו במים. אשר זדו – אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו לשון ויזד יעקב נזיד (בראשית כ"ה:כ"ט) בקדר' שבישלו בה נתבשלו.

Seikhel Tov Shemot 18:11שכל טוב שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם. אמר בכך אני יודע גדולתו של הקב"ה בדבר אשר הזידו פרעה ומצרים בזדונם על ישראל לאבדם במים, ועכשיו ראיתי שהקב"ה נתגדל ואיבדם באותו דבר ואיבדם במים. וראיתי לרבותי שהדבירו מילת זדו על אופן תבשיל, כענין ויזד יעקב נזיד (בראשית כה כט), כלומר בדבר אשר זדו, בכלי אשר בישלו לישראל בה בישל להם, ודומה לדבר היא הסיר ואנחנו הבשר (יחזקאל יא ג), ומאי בדבר אשר זדו, זה מקוה המים שגזרו לאבד את ישראל בו, והקב"ה איבדם בתוך מקוה ההיא, הוא היה להם לסיר והם נעשו נזיד בתוכו שהיו המים מרתיחין בים סוף ומבשלם.

Rashbam Shemot 18:11רשב״ם שמות י״ח:י״א

כי בדבר FOR THE VERY SCHEMES [THAT THEY PLOTTED AGAINST THEM]: I.e. God repaid the Egytians FOR every SCHEME that the Egyptians PLOTTED AGAINST THEM. This is the true plain meaning of Scripture.

כי בדבר – כלומר, כי על כל דבר אשר זדו מצרים עליהם, נתעולל בהם. זהו עיקר פשוטו.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:11אבן עזרא שמות פירוש שני י״ח:י״א

וטעם כי בדבר – בעבור הדבר שזדו המצרים על עם ישראל הנזכר למעלה. ידעתי כי גדול י"י מכל האלהים – י"י שעושה לו דין על שהעבידום בפרך. וכן כתוב כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה (נחמיה ט':י'). וכבר כתיב כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג':ז'-ח').

Ibn Ezra Shemot First Commentary 18:11אבן עזרא שמות פירוש ראשון י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם – כי כל זה היה בעבור אשר זדו עליהם המצריים שהעבידום בפרך, וכן כתוב: כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט':י'), כאדם שיעשה בזדון רצונו.

Radak Sefer HaShorashim s.v. זודרד״ק ספר השורשים "זוד"

זוד - כי בדבר אשר זדו עליהם... והפעל הנוסף וכי יזד איש, כי הזידו עליהם. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה הדבר ברצון.

Ramban Shemot 18:11רמב״ן שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם. פירושו בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים. וטעם זה, מפני שהשם גזר על ישראל ועבדום וענו אותם (בראשית טו יג) ולא היה על המצרים בזה העונש הגדול, אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם, כמו שאמר (לעיל א י) הבה נתחכמה לו פן ירבה, וצוה למילדות להמית הבנים, וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שם כב), ומפני זה היה עליהם העונש המשחית אותם לגמרי, וזהו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד), כמו שפרשתיו (שם ולעיל יב מב). והנה השם ראה מחשבתם, ונקם מהם על זדון לבם. וכן אמר הכתוב עוד כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט י), כי העונש בעבור הזדון שחשבו לעשות להם. והנה ה' רואה ללב ועושה משפט העשוקים, ונוקם ובעל חמה, ואין מוחה בידו. ואונקלוס שאמר ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון, ירצה לומר כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור שאיננו בכלל ועבדום וענו אותם, ועל כן אבדם במים.

Ramban Bereshit 15:14רמב״ן בראשית ט״ו:י״ד

וגם את הגוי אשר יעבודו - וגם לרבות ד' גליות על ששעבדו את ישראל, לשון רש"י. ועל דרך הפשט יאמר, כאשר דנתי את בניך בגלות וענוי על עון, גם את הגוי אשר יעבודו אדין על החמס אשר יעשו להם. והנכון בעיני, כי טעם וגם, אף על פי שאני גזרתי על זרעך להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם, אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם, ולא יפטרו בעבור שעשו גזרתי. והטעם כמו שאמר הכתוב (זכריה א יד) וקנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה, ואומר (ישעיה מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי וגו'. וכן היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם, וזה טעם דן אנכי - שאביא אותם במשפט, אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם. וזהו מה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח יא), כי הזדון הוא שהביא עליהם העונש הגדול שאבדם מן העולם. וכן כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט י). והרב נתן טעם בספר המדע (הלכות תשובה ו ה) לפי שלא גזר על איש ידוע, וכל אותם המריעים לישראל אלו לא רצה כל אחד מהם הרשות בידו, לפי שלא נגזר על איש ידוע. ולא נתכנו דבריו אצלי, שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך, וקדם זה ועשה גזרתו של הקב"ה זכה בדבר מצוה, ומה טעם בדבריו, כאשר יצוה המלך שיעשו בני מדינה פלונית מעשה מן המעשים, המתרשל ומטיל הדבר על האחרים חומס וחוטא נפשו, והעושה יפיק רצון ממנו, וכל שכן שהכתוב אמר וגם את הגוי אשר יעבודו, שיעבדו הגוי כולו, והם הלכו מעצמם למצרים. אבל הטעם כאשר כתבתי. וכבר הזכירו רבותינו הענין הזה, אמרו בואלה שמות רבה (ל טו) משל לאדון שאמר לבנו "יעשה עם פלוני ולא יצערנו", הלך ועשה, אף על פי שעשה עמו חנם לא הניח שלא היה מצערו. כשנתרצה האדון לבנו גזר על מצעריו הריגה. כך גזר הקב"ה שיהיו ישראל משועבדין במצרים, עמדו עליהם ושעבדום בחוזק. אמר הקב"ה היה לכם לנהוג בם כעבדים ויעשו צרכיכם, אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה (זכריה א טו). עד כאן לשונם. ודבר ברור הוא כי השלכת בניהם ליאור אינה בכלל "ועבדום וענו אותם", אבל היא עקירתם לגמרי, וכן מה שאמרו תחלה הבה נתחכמה לו פן ירבה (שמות א י), אינו בכלל עבדות וענוי, מלבד מה שהוסיפו בענוי עצמו, וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו'. והוא מה שאמר הכתוב (דברים כו ז) וירא את עניינו ואת עמלינו ואת לחצנו. ודע והבן כי האיש שנכתב ונחתם בראש השנה להריגה לא ינקה הליסטים ההורג אותו בעבור שעשה מה שנגזר עליו, הוא רשע בעונו ימות ודמו מיד הרוצח יבוקש. אבל כאשר תצא הגזירה על פי נביא, יש בעושה אותה דינים, כי אם שמע אותה ורצה לעשות רצון בוראו כנגזר אין עליו חטא אבל יש לו זכות בו, כאשר אמר ביהוא (מ"ב י ל) יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בנים רבעים ישבו לך על כסא ישראל. אבל אם שמע המצוה והרג אותו לשנאה או לשלול אותו, יש עליו העונש כי הוא לחטא נתכוון, ועבירה הוא לו. וכן הכתוב אומר בסנחריב (ישעיה י ה) הוי אשור שבט אפי וגו' בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו. ואמר הכתוב והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב כי להשמיד בלבבו, ועל כן הענישו בסוף, כמו שנאמר (שם י יב) והיה כי יבצע ה' את כל מעשהו אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו וגו'. ואמר בו שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל, לכן כה אמר ה' [וגו'] הנני פוקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי על מלך אשור (ירמיה נ יז). והנה זו ראיה שנענש מלך אשור על הרעה שעשה לישראל. והנה נבוכדראצר שמע כי הנביאים פה אחד קוראים אותו להחריב ירושלים, והוא וכל עמו נצטוו על כך מפי הנביא, כמו שכתוב (ירמיה כה ט) הנני שולח לך ולקחתי את כל משפחות צפון נאם ה' ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והביאותים על הארץ הזאת ועל יושביה והחרמתים, וכתיב (שם לב כח) הנני נותן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל והציתו את העיר באש, ואף על בית המקדש עצמו אמר (שם כו ו) ונתתי את הבית הזה כשילה. והם יודעים כי מצות השם היא, כמו שאמר נבוזראדן לירמיהו (שם מ ב) ה' אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה', ואף על פי כן נענשו הכשדים כולם בסוף. והיה זה מפני שני טעמים, האחד שגם הוא נתכון להשמיד כל הארץ להגדיל ממשלתו, כמו שכתוב בו (ישעיה יג יא) והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל, וכתיב (שם יד יג) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה וגו', וכתוב אעלה על במתי עב אדמה לעליון, וכתיב באומתו (שם מז ח) האומרת בלבבה אני ואפסי עוד. ואמר בו חבקוק (חבקוק ב ט) הוי בוצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו וגו', והנה זה כענשו של סנחריב, ולכך אמר הכתוב (ירמיה נ יח) לכן כה אמר ה' הנני פוקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי על מלך אשור. אבל היה במלך בבל עונש אחר שהוסיף על הגזרה והרע לישראל יותר מאד, כמו שאמר בו (ישעיה מז ו) קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עולך מאד, ועל כן בא עליהם עונש כפול ומכופל שנשמד זרעו לגמרי, ולא יהיה לבבל שם ושאר נין ונכד (ישעיה יד כב), ונשמדה עירו לעולמים, שנאמר (שם יג יט) והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדום ואת עמורה לא תשב לנצח ולא תשכון עד דור ודור ורבצו שם ציים ושעירים ירקדו שם, ואמר בו הכתוב (ירמיה נא יא) כי נקמת ה' היא נקמת היכלו, וכתיב (שם נא לה לו) חמסי ושארי על בבל תאמר יושבת ציון ודמי אל יושבי כשדים תאמר ירושלים, לכן כה אמר ה' הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך. ופסוקים רבים כאלה.

R. Chayyim Paltiel Shemot 18:11ר׳ חיים פלטיאל שמות י״ח:י״א

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם. כלומר כי בדבר אלהות שלהם זדו עליהם מצרים והכבידו עליהם עבודתם דהיו בטוחים באלהותם ואלהותם לקו דכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, כ"פ מהר"ר חיים פלטיאל.

R. Bachya Shemot 18:11ר׳ בחיי שמות י״ח:י״א

עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם. יאמר כי היה מכיר מעלת אלהי ישראל וגדולתו מכל האלהים, "בדבר אשר זדו" כלומר במה שהשיב להם גמול בזדון אשר עשו להם, והכוונה כי לולא שזדו עליהם לא היה מענישם מפני שהיו מקיימין גזרתו שאמר: (בראשית טו, יג) "ועבדום וענו אותם", אבל מה שהוסיפו על הנגזר במה שאמרו: (לעיל א, כב) "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" וגו', הרי זה עקירה, אינה בכלל עבדות וענוי, על התוספת הזה היה העונש. ומה שהוסיף מלת "כי" ואמר, "כי בדבר" באורו שהענישם בדבר אשר זדו, וכן כתוב בספר עזרא: (נחמיה ט, י) "כי ידעת כי הזידו עליהם".

R. Yosef ibn Kaspi Shemot 18:11ר׳ יוסף אבן כספי שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם – כי ידעתי זה הדבר אשר זדו המצרים על ישראל, כי הם הזידו והרשיעו במזיד להיות ידם חזקה, וי"י הפילם.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 18:11רלב״ג שמות ביאור המילות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם – הוא שב אל מה שאמר: 'אשר הציל את העם' (פסוק י), והרצון בזה שה' יתעלה הציל ישראל בַּדבר בעינו אשר חשבו המצרים עליהם להשחיתם. וזה, כי המצרים היו רודפים אחרי ישראל על שפת הים כדי שיטבעו או יפלו בידם, כי לא היה להם מנוס, אך הים היה מהצד האחד, והמצרים הרודפים אחריהם היו מהצד השני; ובדבר ההוא בעינו שחשבו להשחיתם - בו נשלמה ההצלה לישראל, כי זה היה סיבה שטבעו פרעה וחילו בים, ופחדו המצרים מרדוף עוד אחרי בני ישראל. והנה יהיה אומרו אשר זדו עליהם, כטעם 'וכי יזִד איש על רעהו' (כא, יד).

Sforno Shemot 18:11ספורנו שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם. כי הציל את העם באותו הדבר עצמו אשר זדו המצרים עליהם של ישראל, כמו כי יזיד איש על רעהו. וזה היה שהרג בכוריהם כמו שהרגו המצרים כל הבן הילוד לישראל, והטביעם בים כדרך שהטביעו הם הבנים ביאור, והרג את הבכורות כנגד בני בכורי ישראל ותמאן לשלחו והקשה את לבם אחרי שלא שמעו ברצונם. ובזה הורה גדולתו על כל האלהים כי לא חשבה שום אומה שיוכל שום אל מאלהיהם שרי מעלה לשלם מדה כנגד מדה בכל דבר, אבל חשבו שיוכל בדבר אחד מיוחד לו בלבד.

Shadal Shemot 18:11שד״ל שמות י״ח:י״א

כי בדבר וגו': כי לחיזוק. בדבר אשר זדו עליהם: ממה שהרבו המצרים להתנשא על ישראל ולהסתולל בהם בלי מורא עד שהגיעו למרר את חייהם בכל מיני עינוי ולהשליך בניהם היאורה ולמנוע מהם גם התבן ללבון הלבנים, נודע בבירור שלא היה אפשר לישראל להינצל מידם בדרך טבע, זולתי ע"י האלהים, שהרי אם לא היו ישראל בתכלית החולשה והשפלות, לא היו המצרים זדים עליהם עד השיעור ההוא, כי היה להם לפחד פו יתקוממו נגדם; והנה אלהי ישראל אשר גברה ידו להציל עם עני וחלש מיד עם תקיף ועצום כמצרים, ואלהי מצרים לא עמדו לפניו, גדול הוא מכל האלהים. בדבר: ענין אופן ושיעור, כמו וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה' ד').

U. Cassuto Shemot 18:11מ״ד קאסוטו שמות י״ח:י״א

כי בדבר אשר זדו עליהם - כל הפירושים השונים וכל התיקונים השונים שהוצעו על מילים סתומות אלו אינם מתקבלים על הדעת. אולי אפשר לראות את הנושא של הפועל זדו במילה האלהים הבאה למעלה בפסוק, ולפרש: ודווקא (כי = דווקא) באותם הדברים אשר היו אלוהי מצרים מתגאים בהם, כגון כוחו האלוהי של הנילוס, אורו האלוהי של השמש, גבורתו האלוהית של הים, גדול הוא עליהם, וכוחו גדול מכוחם, ובכל אלוהי מצרים עשה שְׁפָטים.