אהרן
סקירה
תיוגו של אהרן במשנה כ"אוהב שלום ורודף שלום" מאפיל לעיתים קרובות על פנים רבים נוספים באופיו של אהרן ועל התפקיד המשמעותי שמילא בהנהגת האומה הן במצרים והן במדבר. אהרן שימש ככהן, נביא, דובר ועוזר מדיני, והדריך את האומה הן בענייני רוח והן בענייני חולין. הוא פועל כיד ימינו של משה, ממונה על האומה בהיעדרו של משה, עומד לצד משה כאשר העם מתלונן, ומסייע לו במגוון משימות מנהליות. אף על פי שאהרן נמצא תדיר בצילו של משה, אורו הייחודי בוקע ומאיר ומעורר השראה באומה.
עם זאת, אהרן אינו נטול אתגרים משלו. הוא נכשל הן ביחסו לה' והן ביחסו לאדם, בכך שהוא שוגה בחטא העגל ומרכל על אחיו. בדרך כלשהי, עם זאת, הוא מצליח להתעלות מעל טעויותיו, לתקן את יחסיו ולהגיע לגדולה. הדף שלהלן ינסה לבחון הן את חוזקותיו והן את חולשותיו של אהרן, ולשתף בתובנות על חייו, מנהיגותו ואופיו.
תפקידי מנהיגות
כהן
מתי ומדוע נבחר אהרן לשמש ככהן גדול? הציווי לקדש את אהרן ואת בניו מופיע בשמות כ"ח:א', מה שמרמז שהם נבחרו אז. ואולם, דברים י':ח' מרמז שהכהנים והלוויים נבחרו רק בעקבות חטא העגל. ולהוסיף לבלבול, שמואל א' ב':כ"ז-כ"ח מרמז שהכהנים נבחרו כבר במצרים! [לדיון מלא בסוגיה ובאופן שבו כל גישה מתמודדת עם הפסוקים השונים, ראו בחירת הכהנים והלוויים.]
- תקופת האבות – לפי יובלים, צוואת לוי, ו תרגום ירושלמי (יונתן), שבט לוי נבחר כבר בתקופת האבות לשמש ככהנים וכלוויים. יובלים סובר שהיה זה גמול על נקמתו של לוי בכבודה של דינה בשכם. אם כך, אהרן ירש את התפקיד ולא זכה בו בזכות עצמו.
- במצרים – שמות רבה, לעומת זאת, מציע שהמינוי אירע במצרים, ומרמז שדווקא אופיים המרומם של בני משפחת משה הוא שזיכה אותם בתפקידים.1 אם כך, ייתכן שאהרן היה דמות בולטת באומה, שהקריב קרבנות והנהיג אותם בענייני רוח, עוד לפני שמשה מונה בסנה הבוער.
- לפני חטא העגל – אברבנאל טוען שאהרן מונה בתקופת המדבר, לפני חטא העגל, כאשר העם התכונן לבנות את המשכן (שמות כ"ח). אהרן זכה בכהונה משום שמלבד משה, איש אחר בישראל לא התקרב לרמת השלמות והנבואה שלו.
- לאחר חטא העגל – מקורות רבים2 מציעים שאהרן מונה לראשונה רק לאחר החטא. בהתחשב בכך שמעשיו של אהרן באירוע נראים כמעוררים אשמה, עמדה זו נראית לא אינטואיטיבית. לפי רש"י, כל מטרת המשכן הייתה לספק הוכחה לכך שה' אכן סלח למעשיהם.3 אם כך, אולי בחירת אהרן ככהן הייתה הסימן האולטימטיבי לסליחה. ואולי גם, רק מי שיודע היטב מהי משמעות החטא והתשובה יכול להיבחר כדי לסייע לכפר על אחרים.
נביא
באיזה שלב קיבל אהרן מעמד נבואי? האם היה לו מעמד נבואי עצמאי עוד לפני משה?
בשמואל א' ב':כ"ז, ה' אומר לכהן עלי, "הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה," מה שמרמז שה' נגלה לאחד מאבותיו של עלי במצרים. רוב הפרשנים מניחים שהפסוק מתייחס לאהרן, אך חלוקים באשר לנבואה שקיבל ומה מלמד הדבר על תפקידו של אהרן כמנהיג נבואי בעודו במצרים:
- נביא עצמאי – רש"י ו ר"י קרא טוענים שהנבואה הנרמזת היא זו המובאת ביחזקאל כ':ז', "אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל תִּטַּמָּאוּ".4 לפיהם, אם כן, אהרן פעל כמדריך רוחני לאומה עוד לפני שה' נגלה למשה בסנה הבוער, והוכיח את העם על דרכי עבודה הזרה שלהם. ר"י קרא, בעקבות שמות רבה,5 מרמז שלא היה זה אירוע חד-פעמי,6 ושבתחילה, אהרן היה הנביא והמנהיג העיקרי במצרים.
- מתנבא יחד עם משה – רד"ק מציע שהפסוק בשמואל מתייחס לכל הנבואות שקיבלו הן משה והן אהרן במצרים לאחר ההתגלות בסנה הבוער (אלה הקשורות למכות וליציאת מצרים). אם כך, ייתכן שאהרן מעולם לא מילא תפקיד מנהיגותי עצמאי במצרים, והחל לנבא רק כאשר מונה לשמש כדובר ועוזר של משה.7
דובר
בשמות ד', כאשר משה מתלונן שהוא "כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן", ה' אומר לו שאין לכך משמעות, שכן אהרן יכול לדבר במקומו וישמש כפה של משה ("וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה"). ואכן, במצרים, באינטראקציות שלו הן עם בני ישראל והן עם פרעה, אהרן מלווה את משה באופן עקבי, ומעביר את ציוויי ה'. עם זאת, אין זה ברור באותה מידה האם אהרן המשיך למלא תפקיד זה במהלך ארבעים השנים במדבר: [ראו מום הדיבור של משה להרחבה.]
- דובר רק עד יציאת מצרים – לפי כמה מקורות, לאחר יציאת מצרים, אהרן כבר לא נזקק לדבר בשם משה.8 פרשנים חלוקים בשאלה מה השתנה:
- דברים רבה טוען שהמום הפיזי של משה נרפא בעת ההתגלות בהר סיני.9
- לפי אחרים, למשה לא היה מום פיזי כלל, אלא רק חסרה לו שטף בשפה המצרית (רשב"ם) או שלא היה נואם מיומן בכלל (לקח טוב, ספורנו). מאחר שהדבר היה רלוונטי בעיקר רק במצרים, בעת הדיבור עם פרעה, לאחר יציאת מצרים משה כבר לא נזקק לסיועו של אהרן
- דובר עד יום מותו – אבן עזרא, לעומת זאת, טוען שלמרות שתיקת הכתוב, ניתן להניח שאהרן (ולאחר מותו – אלעזר) המשיכו לשמש כדובריו של משה במהלך ארבעים השנים במדבר.10
עוזר מדיני
אהרן פעל לא רק כדובר של משה אלא גם כעוזרו הימני וכממלא מקומו, ועמד לצדו של משה בעת היעדרותו:
- עוזר ושותף
- במצרים, אהרן מלווה את משה באופן עקבי, ומביא כמה מהאותות והמכות, לרבות התנין,11 הדם, הצפרדעים והכינים. נ' סרנה12 מציע שכוונת הדבר הייתה להשוות את התנאים, ולהעמיד את משה בשווה מול פרעה. כשם שלפרעה היו קוסמיו, כך למשה (מלך ישראל) היה עוזרו האישי.13
- כאשר האומה נלחמת בעמלק (שמות י"ז), אהרן אינו מצטרף ללחימה אלא נשאר עם משה כדי לסייע לו להרים את ידיו.
- במדבר, העם פונה הן למשה והן לאהרן כאשר הוא מתלונן,14 מבקש עצה הלכתית,15 או מדווח על משימות שהושלמו.16
- ממלא מקום מנהלי
- בסיני, כאשר יתרו מגיע, משה מזמין את אהרן (ואת הזקנים) לאכול עמו לחם (שמות י"ח:י"ב). רד"צ הופמן מסביר שסעודה זו הייתה למעשה טקס מדיני שליווה את חתימת ברית בין האומה הישראלית לשבטו של יתרו. מאחר שמשה היה קרוב משפחה ובכך היה נתון לניגוד עניינים, הוא מינה את אהרן לשמש כנציגו המדיני. [ראו קרבנות יתרו ואכילת לחם לפני האלוהים וביקורו של יתרו.]
- כאשר משה עולה להר לקבל את הלוחות, הוא משאיר את אהרן (וחור) ממונים (שמות כ"ד).
תכונות ייחודיות
"אוהב שלום ורודף שלום"
הלל ב משנה אבות משבח את אהרן על רדיפת השלום וקירוב האומה לתורה: "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה".17 מהיכן נובעת דמותו זו של אהרן?
- אבות דרבי נתן מצביע על מלאכי ב':ו'-ז': "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֺן, כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ". הפסוקים מקשרים בין הכהנים לבין "שָׁלוֹם" וגם "תוֹרָה".18
- ייתכן גם שהדימוי נובע מהפסוקים הרבים המדגישים את תפקיד הכהנים הן כמורים והן כשופטים.19 הוראתם משמשת לקרב אנשים לתורה, בעוד ששפיטתם מאפשרת לאנשים ליישב מחלוקות ולחדש יחסי שלום. אהרן, בהיותו הכהן הגדול הראשון, ככל הנראה קבע את הרף למשימה זו.
- לבסוף, עצם תפקידו של אהרן ככהן, המופקד על כפרת חטאי העם וברכתם בשלום, ייתכן שסימן אותו כמי שרודף שלום (בין אדם לאלוהים) ומשיב אנשים לתורה.
"עין טובה"
אהרן בולט ביכולתו לאחל טוב לאחרים ולשמוח באמת בהישגיהם ובהצלחותיהם, ללא קנאה נלווית.
- בשמות ד':י"ד, ה' אומר למשה כיצד יגיב אהרן למינויו של משה: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". בהיותו האח הבכור, ייתכן היה שאהרן יקנא במשה, אך הוא לא נטר לו כל טינה ושמח באמת עבורו (ראו רש"י, אבן עזרא, ר"י בכור שור).
- ייתכן שזוהי אותה תכונה עצמה שהופכת אותו לבחירה המתאימה לברך את האומה. הוא יכול לאחל טוב לאחרים באמת ולא לקנא בהם על ברכות ה'.
חטאים אפשריים
בכמה מקומות בתורה, קריאה פשוטה של הכתוב מרמזת שאהרן אולי חטא:
חטא העגל הזהב
אחד ההיבטים המטרידים ביותר בסיפור חטא העגל הזהב (שמות ל"ב) הוא התפקיד המוביל שנראה שאהרן ממלא באירועים. האם ייתכן שאהרן היה מעורב בטקס עבודה זרה, או שמא יש בכך משום חילול הקודש אף להעלות אפשרות שכזו על הדעת? אף על פי שכל הפרשנים מנסים להגן על אהרן ומסכימים שהוא לא עבד את העגל כאל חלופי, הם חלוקים באופן שבו הם מבינים את חטאו וממתנים אותו: [לדיון מלא באירוע, ראו חטא העגל הזהב.]
- טקטיקת השהיה / מבחן – לפי פרקי דרבי אליעזר ורש"י, אף על פי שהעם עצמו ראה בעגל אל חלופי, אהרן עצמו לא ראה בו כך. כל מעשיו כוונו רק להשהות את העם, בתקווה שמשה יגיע לפני שיחטאו. ר' סעדיה, לעומת זאת, מגן על אהרן בכך שהוא משווה אותו ליהוא,20 שהעמיד פנים כמעודד עבודה זרה, אך רק כדי לגלות ולחסל את עובדי הבעל.
- עבודת ה' בלתי הולמת – ה כוזרי מציג את אהרן ככוונותיו חיוביות, אף אם שגויות. העם לא רצה אל חלופי, אלא חפץ מוחשי שיכול לייצג את ה' ושאליו יוכלו לכוון את עבודתם. אהרן שגה רק בכך שלא הכיר בכך שכל פסל וכל תמונה אסורים, אף של ה' עצמו.
- תחליף למשה – לפי ר"י בכור שור, העגל לא היה קשור כלל לעבודה זרה. משוללי מנהיגותו של משה וקשרו עם האלוהי, חיפש העם תחליף שינחה אותו במדבר. אהרן ניסה לפייס אותם בכך שסיפק להם מנהיג חסר כוח, שהיו נוטשים אותו מיד עם שובו של משה. כעסו של ה' כוון לנקום את כבודו של משה, לא את כבודו שלו.
השמצת משה
במדבר י"ב מתאר את ביקורתם של מרים ואהרן על נישואיו של משה לאישה הכושית, ואת עונשה של מרים שבא בעקבות זאת. מה הוביל את מרים ואהרן למתוח ביקורת על אחיהם, וכיצד עלינו להעריך את עברתם? האם הייתה זו דיבה זדונית, פטפוט בטל, או פשוט טעות שיקול דעת? [להרחבה, ראו ביקורתה של מרים על משה ועל נישואיו לכושית.]
- ניסיון לעזור – ה ספרי הוא אולי הקיצוני ביותר בהגנתו על מרים ואהרן, ורואה באחים כמי שרק ניסו לעודד חידוש חיי נישואין רגילים בין משה לציפורה, ללא כל כוונת זדון.
- התנגדות לעוולה נתפסת – ר' יוסף בכור שור סובר שהאחים הוטרדו מכך שמשה נשא אישה נוכרייה מאומה ערלה, והניחו בטעות שהוא יהיר וחושב שנשות ישראל אינן ראויות לו. הם שגו בהערכתם, אך לא מתוך זדון אלא מתוך דאגה אמיתית.
- אתגור הסמכות – כמה פרשנים מודרניים21 מציגים את מרים ואהרן באור שלילי הרבה יותר, ומציגים אותם כמי שאתגרו באופן פעיל את סמכותו של אחיהם, הטילו ספק בראוייתו להנהיג, וראו את עצמם כשווים לו.
חטא במי מריבה
עבור קוראים רבים, מכל עוונותיו האפשריים של אהרן, תפקידו במי מריבה נראה הפחות בעייתי. הרי משה, לא הוא, ממלא את התפקיד המוביל באירוע, ואף אין זה ברור היכן שגה משה עצמו! ובכל זאת, זהו המעשה שעליו נענש אהרן בחומרה הרבה ביותר,22 ואיבד את ההזדמנות להגיע לארץ המובטחת. מה הייתה עברתו של אהרן? [להרחבה, ראו מי מריבה.]
- חוסר אמונה – לפי רמב"ן וספורנו, אף על פי שרק משה הכה בפועל בסלע, ההחלטה לעשות כן הייתה משותפת ונבעה מחוסר אמונתם של הן משה והן אהרן. שניהם פקפקו האם עצם הדיבור אל הסלע יעורר את הנס.
- חילול ה' - ר' יוסף אלבו מאשים את משה ואהרן בכך שרצו לאוהל מועד להיוועץ בה' במקום להשקיט מיד את תלונות העם באמצעות חולל נס בכוחות עצמם. הדבר גרם לפגיעה באמונה באחד מעיקרי היסוד של התורה, יכולתו של נביא לפעול מעל לטבע.
- מנהיגות לקויה - האוות נפש ומנחה בלולה מתייחסים גם הם לבריחתם של משה ואהרן לאוהל מועד (מעשה שהיה משותף לשני האחים), אך בניגוד לר' יוסף אלבו, הם רואים בכך סימן לפחדנות, המסגירה את חוסר יכולתם של האחים לעמוד מול העם ולהגיב להם, או להוכיחם, בכוחות עצמם.
- ללא חטא - אברבנאל טוען שלמעשה אהרן לא נענש כלל על מעשיו במי מריבה, אלא על תפקידו בחטא העגל הזהב.
תפיסת העם את אהרן
כמו רבים ממנהיגים גדולים, אהרן היה מושא לקנאה מצד חלק, אך אהוב על רבים:
מקנאה: מרד קורח
סיפור מרד קורח מדגים בבירור שלא כולם היו מרוצים ממינויו של אהרן ככהן. אין זה ברור, עם זאת, עד כמה הייתה תחושה זו נפוצה, והאם ההתנגדות הייתה מכוונת לאהרן באופן ספציפי או להגבלה הכללית של הכהונה למשפחה אחת: [ראו מרד קורח להרחבה.]
- התנגדות הלוויים – ר' חננאל סובר שכל 250 המורדים היו משבט לוי. הם, כמו קורח, לא היו מרוצים מלהיות "משרתים את הכהנים" בלבד, אלא שאפו להיות כהנים בעצמם. אם כך, לא באהרן באופן ספציפי התנגד העם אלא בעצם קיומה של מעמד כהונה נפרד.
- התנגדות הראובנים – לפי רש"י, המורדים היו בעיקר משבט ראובן.23 ייתכן שהשבט כולו חש שהוא ראוי למעמד כהונה בשל היות אביהם הקדמון בכורו של יעקב.24
- התנגדות האצולה – הואיל משה מניח שה-250 המורדים היו אצילים מכל השבטים, שהטילו ספק במונופול על עבודת הקרבנות שהיה בידי הכהנים. הוא טוען שלפני חטא העגל הזהב, כל אחד מבני ישראל הורשה להקריב על במות פרטיות,25 והעם רצה לשוב למצב זה.
- התנגדות פשוטי העם – ייתכן גם שפשוטי בני ישראל התנגדו לבחירתו של אהרן באופן ספציפי, בהנחה שהוא נבחר רק בשל פרוטקציונריות (נפוטיזם) של משה, ולא משום שהיה ראוי לכך.
אהוב: אבל על מותו
במדבר כ':כ"ט מתאר את תגובת האומה למותו של אהרן, "וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". פרשנים מציינים היבטים ייחודיים שונים בניסוח, ומציעים שהפסוק מרמז עד כמה היה אהרן אהוב על העם ומה הפסידו במותו:
- "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" – אבות דרבי נתן מציין שהפסוק מדגיש כי "כל בית ישראל" התאבל על אהרן (בעוד שאצל משה נכתב רק "וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה"), וכך מלמד כיצד נגע בכל איש, אישה וילד באמצעות חסדו ורדיפת השלום בין בני אדם.
- "וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה" – רלב"ג מציע שהמילים הנראות מיותרות "וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן" מלמדות שעם מותו של אהרן, הכיר העם במה שאיבד זה עתה – דמות מופת ומורה שסייע להם באופן עקבי להשתפר. בבלי ראש השנה, לעומת זאת, מציע שהעם "ראה" שאהרן מת משום שעם מותו נעלמו ענני הכבוד המגנים, וכך נפתח הפתח להתקפת אויב.
משפחה
נישואין
שמות ו':כ"ג מספר שאהרן נשא לאישה את אלישבע בת עמינדב, אחותו של נחשון, אך מהתורה איננו יודעים דבר נוסף על אופייה של אלישבע או על הנישואין. סדר עולם רבה, עם זאת, מציין שאלישבע זכתה בארבעה קרובים חשובים: בעלה היה הכהן הגדול, גיסה היה מלך, אחיה היה נשיא, וילדיה היו כהנים הדיוטות.26
יחסי אחים
אח אוהב? – ראו לעיל שדברי ה' "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" עשויים לבוא להדגיש את קבלתו האוהבת של אהרן את מעמדו העליון של משה. לעומת זאת, ראו לעיל את הדעה המציעה שביקורתו של אהרן על נישואי משה לכושית עשויה הייתה להוות אתגור לסמכותו, ולהסגיר שהוא לא חש שמשה ראוי יותר ממנו.
ילדים
התורה אינה מדברת במפורש על יחסי הגומלין של אהרן עם בניו או על אופי מערכת היחסים ביניהם, אך פרשנים מצאו כמה רמזים בסיפור נדב ואביהוא ובתוצאותיו:
- חטאם של נדב ואביהוא - לפי חלק, חטאם של האחים היה מונע מיחסיהם עם אביהם; הם פעלו מתוך רצון לכבד אותו, או להיפך, מתוך רצון להמעיט מכבודו: [ראו מדוע נהרגו נדב ואביהוא להרחבה.]
- כבוד - לפי הואיל משה, בשל חטאו של אהרן בעגל הזהב, הוא לא היה ראוי לזכות בנס ביום השמיני לטקס החינוך, מה שהצריך את התערבותו ותפילתו של משה. האחים חשו שהדבר מעביר לעם מסר שרק עבודתו של משה (ולא של אביהם) רצויה לאלוהים. לפיכך, הם החליטו להביא קטורת בלתי מורשית כדי להוכיח שגם משפחתו של אהרן ראויה לעבוד את ה'.
- זלזול - שד"ל, לעומת זאת, מייחס את מעשי האחים לאי-שביעות רצונם מהיותם שניים לאביהם ולרצון לזכות בכבוד שווה.27 מאחר שלא נקבעו לבצע עבודה מסוימת כלשהי, הם נטלו על עצמם אחד מהטקסים היוקרתיים ביותר.
אהרן באמנות
ראו חטא העגל הזהב באמנות.