Are Children Punished for Parents' Sins/1/he

האם ה' פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים?

הקדמה

נושאים מוסריים מטרידים

שני קטעים מפורסמים מעשרת הדברים¹ ומשלוש עשרה מידות של רחמים² use virtually identical language to describe Hashem's methods of administering justice:³

עשרת הדברות (שמות כ':ה'-ו')	שלוש עשרה מידות (שמות ל"ד:ו'-ז')
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵ-ל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.	וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.

Both of these verses describe how the sin of parents is ultimately followed by the punishment of their descendants. As they give no explicit indication that the children sinned⁴ or that the parents receive any punishment,⁵ these texts ostensibly lead one to the conclusion that Hashem defers the dispensation of justice and punishes innocent generations of the sinner's descendants in place of the sinner himself. This understanding, while supported by various other Biblical passages,⁶ raises several troubling theological questions:⁷

• עונש קולקטיבי של המשפחה – Do these verses advocate a form of collective punishment in which innocent children suffer for sins which they didn't commit?⁸
• עונש קולקטיבי בין דורי – While collective punishment generally expands the scope of the punishment horizontally to include others alive at the time of the infraction,⁹ these passages extend it vertically to subsequent generations. But why should later generations pay the price for crimes that they might not have even been alive to witness?¹⁰
• עונש Vicarious – Even collective punishment only widens the circle of those punished, but does not absolve the sinner. Yet, in the above verses the Torah seems to imply that the sinner himself will escape personal harm¹¹ and will be punished only vicariously through his descendants. How does this manifest Divine justice?

פסוקים סותרים

The principles of deferred, collective, and vicarious punishment implied by the above passages appear to place them in direct conflict with several other Biblical texts:

• דברים ז׳:י׳ states that Hashem immediately metes out justice to the sinner himself.¹²
• דברים כ"ד:ט"ז commands that children are not to be put to death for the sins of parents, but rather each person should be held responsible for their own actions.¹³
• ירמיהו ל"א:כ"ח-כ"ט prophesies how when Hashem redeems the Children of Israel, it will no longer be said that children are penalized for the sins of parents.
• יחזקאל י"ח describes in unequivocal terms the system of Divine justice, according to which only the sinner is punished, and no son is held liable for the wickedness of his father.¹⁴

What is the relationship between the two texts from Shemot¹⁵ and these four other Biblical texts? Can all of these passages be harmonized? Must any of them be reinterpreted? Does Hashem employ contrasting principles of justice in different situations? Is there a distinction between the Divine and human judicial systems? Is it possible that Hashem's doctrine of justice changed at some point in history, and if so, why?

התיעוד ההיסטורי

There are many cases in Tanakh which reflect the fulfillment of various facets of the principle of "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים":

• עונש נדחה של החוטא – במקרים של עגל הזהב¹⁶ ודור המרגלים,¹⁷ punishment was postponed but ultimately meted out to the sinners themselves.
• עונש קולקטיבי של המשפחה¹⁸ – בסיפורים של דתן ואבירם ואמציה כהן בית אל, it appears that Hashem punished their children along with them.¹⁹ במקרים של עכן²⁰ ויבש גלעד, the Israelites seemingly kill children along with the guilty parents.²¹
• עונש קולקטיבי בין-דורי – במקרים של עלי וגיחזי,²² Hashem ostensibly punishes them and all of their future descendants.²³
• עונש vicarious מיידי – בדוגמאות של דוד ובת-שבע וחיאל בית האלייהושע ו':כ"ומלכים א' ט"ז:ל"ד,²⁴ Hashem kills the children instead of the parents.²⁵
• עונש vicarious בין-דורי – במקרים של ירבעם, אחאב,²⁶ חזקיהו, ומנשה,²⁷ the Divine punishment for their actions is realized only during future generations.²⁸ The same is true in the story of צאצאי שאול והגבעונים, in which punishment is exacted from Shaul's descendants after his death.

One of the challenges is to explain why the principle is implemented in so many different ways. When is the punishment delayed and when is it exacted immediately? Why in some cases is just the sinner himself penalized, in others only his descendants pay the price, and in additional ones both the sinner and his offspring are punished? And what determines whether the punishment will be visited upon the second generation, the fourth generation, or upon all future generations for eternity?

¹ הטקסט המצוטט למטה הוא משמות כ'. בפסוקים המקבילים בדברים ה׳:ט׳, יש שלושה הבדלים אורטוגרפיים (שכולם קשורים לאות ו') במלים "אָבוֹת",‎ "וְעַל שִׁלֵּשִׁים", ו"מִצְוֹתָו".

² הטקסט המצוטט למטה הוא משמות ל"ד, שם נמסרו י"ג המידות לראשונה למשה רבינו. נוסח קצר יותר מופיע בתפילת משה בעקבות חטא המרגלים בבמדבר י״ד:י״ח, שם "אֵ-ל רַחוּם וְחַנּוּן",‎ "וֶאֱמֶת",‎ "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים",‎ "וְחַטָּאָה",‎ ו"וְעַל בְּנֵי בָנִים" הושמטו, בעוד שהמוטיב המרכזי נותר על כנו.

³ יש גם כמה הבדלים הראויים לציון בין שני הקטעים הללו:

1. שמות כ' מציין את הביטויים המסייגים של "לְשֹׂנְאָי" ו"לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" שאינם מופיעים בשמות ל"ד.
2. שמות ל"ד מוסיף "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה".
3. ההקשר של שמות כ' הוא חטא עבודה זרה, והתיאור של האופן בו ה' מעניש קודם בו לתיאור האופן שבו ה' מתגמל. לעומת זאת, המוקד של שמות ל"ד הוא רחמים וסליחה, וסדר תכונותיו של הקב"ה הוא הפוך.
4. שמות ל"ד מוסיף "וְעַל בְּנֵי בָנִים" באמצע רשימת הדורות שנענשים (במדבר י"ד, לעומת זה, דומה לשמות כ').

⁴ השאלה אם גם הילדים חטאו, תלויה לפחות במקצת, בהאם המלה "לְשֹׂנְאָי" (שמופיעה רק בשמות כ' ולא בשמות ל"ד) מתייחסת להורה, לצאצאיו, או לשניהם.

⁵ השוו "וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ" בויקרא כ׳:ה׳, וראו גישות פרשניות לפירושו של המעמרויקרא כ':ה'אודות ר' מאיר וולף. פרשנים הטוענים כי בפסוקים בספר שמות נענשים גם ההורים יסברו כי מטרת הפסוקים הללו היא להדגיש את גודל זעמו של ה' בנקמתו לא רק מהחוטא אלא גם מצאצאיו. שאלת האם "פֹקֵד עֲוֹן אָבוֹת" מהווה תכונה של רחמים או נקמנות, תידון בגישות פרשניות.

שאלות נוספות המשפיעות על הבנת הפסוקים הללו כוללות:

1. האם המונחים "אָבוֹת" ו"בָּנִים" מתייחסים ליחידים או לדורות עוקבים של האומה כולה?
2. איזוה סוג של עונש מקבלים הצאצאים, והאם זה באמת עונש יותר להוריהם?
3. האם עקרון הצדק המוצג בפסוקים אלה חל על כל סוגי עוונות או רק על חטאים ספציפיים?
4. האם העונש ניתן לכל הדורות הבאים או רק לדור הרביעי?

⁶ קיימות מספר קטגוריות שונות של פסוקים:

1. על ילדים שנענשים על חטאי הוריהם, ראו ויקרא כ׳:ה׳ בנוגע לעובד את המולך ומשפחתו, ישעיהו י"ד:כ"א, ירמיהו ל"ב:י"ח, ואיכה ה':ז'. בשלושת הפסוקים האחרונים, בהחלט יתכן שהילדים נענשים במקום הוריהם, וראו גישות פרשניות לפירושו של המעמרויקרא כ':ה'אודות ר' מאיר וולף לפסוק בספר ויקרא.
2. לילדים שנענשים הן על חטאי הוריהם והן על חטאי עצמם, ראו ויקרא כ"ו:ל"ט-מ', ישעיהו ס"ה:ז', ירמיהו י"ד:כ', תהלים ק"ט:י"ד, דניאל ט':ט"ז, נחמיה ט':ב'.
3. לאפשרות שהמונחים "כרת" ו"ערירי" מתייחסים למות צאצאיו של החוטא, ראו כרת.
4. לסיפורי המקרא המשקפים את יישום העונש הדחוי, הקולקטיבי, והשילוחי (vicarious), ראו להלן.

⁷ קשיים אלה טבועים בהעברת העונש לצאצאים, ולא בעצם דחיית העונש. במידה מסוימת, הם מהווים תת-קבוצה ספציפית של השאלות הגדולות יותר של "צדיק ורע לו" ו"רשע וטוב לו", ורבות מהגישות חופפות זו את זו. השוו לבבליברכות ז'.אודות הבבלי שנוקט בניסוחים הללו בהקשר זה.

⁸ אפילו אם "לְשֹׂנְאָי" רומז שמשפחתו של החוטא ממשיכה בדרכו, הדבר רק יסביר מדוע יש להעניש אותם על חטאי עצמם, ולא יסביר את ענישתם על מעשי אבותיהם.

⁹ במקרים מסוימים ההיגיון יכול להיות שהקהילה נושאת באחריות על שסייעו או לפחות לא מנעו את האשם מלבצע את פשעו. להרחבה, ראו ענישה קולקטיבית.

¹⁰ אפשר לפרש את הפסוקים של "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת" כאומרים שהעונש מוגבל רק לדורות שהם בחיים בחייו של החוטא, אך קשה לומר שבכל המקרים ארבעה דורות של החוטא היו בחיים באותו זמן שהחטא נעשה.

¹¹ ראו שמות ל״ד:ז׳ המציין שה' "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה" לפני תיאור עונשם של הדורות הבאים.

¹² ראוי לציין שהפסוק בדברים ז׳:ט׳ שמדבר על השכר לצדיקים כמעט זהה לפסוק בעשרת הדברים.

¹³ שאלה זו מציבה מדרש תנאיםדברים כ"ד:ט"זאודות מדרש תנאים ובבליברכות ז'.סנהדרין כ"ז:אודות הבבלי.

¹⁴ שאלה זו מהווה הרקע להצהרה בבבלי מכות כ"ד.בבלי מכות כ"ד.About the Bavli כי יחזקאל ביטל את עקרון התורה של "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת".

¹⁵ שאלה זו חלה באותה מידה על אוסף הטקסטים המקראיים השונים המובאים בהערה לעיל אשר גם מרמזים על קיומו של ענישה קולקטיבית או ענישה שילוחית (vicarious).

¹⁶ שלוש עשרה מידות הרחמים ניתנו לראשונה במסגרת הכפרה על חטא זה. ראו גם את הלשון הדומה של "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם".

¹⁷ בעוד דור יציאת מצרים נספה במהלך ארבעים השנים במדבר, במדבר י"ד:ל"ז מרמז כי המרגלים עצמם מתו מייד. יש מקום לשאול האם ארבעים השנים במדבר היו עונש יותר לדור שנספה (אך השלים את שנות חייו) או לבניהם שנאלצו לחכות להיכנס לארץ עד שייגמר העונש.

¹⁸ למקרים של ענישה קיבוצית שאינם מענישים באופן ספציפי את בני המשפחה, ראו ענישה קולקטיבית.

¹⁹ כך משתמע מן הפסוקים בבמדבר ט"ז:כ"ז-ל"ג ודברים י"א:ו'. לעומת זאת, במדבר כ"ו:י"א קובע במפורש שבני קורח לא נספו, וצאצאי קורח נמנו לימים בין הלוויים המשוררים בבית המקדש. בנוגע לקורח, רמב"ן ורלב"ג מדגישים כי בני משפחתו שהיו חפים מפשע לא נספו.

²⁰ נראה כי זו הקריאה הפשוטה של יהושע ז':כ"ד-כ"ה. עם זאת, פרשנים רבים מפרשים פסוקים אלה מחדש. ראו בבלי סנהדרין מ"ד. שהילדים הובאו רק כדי להיות עדים להוצאה להורג. וראו פרקי דרבי אליעזר ל"ח ורד"ק יהושע ז':ט"ויהושע ז':ט"ואודות ר' דוד קמחי שאומרים שהילדים נהרגו רק בגלל שהם היו שותפים לפשע. להרחבה, ראו גישות פרשניות ומשפחת עכן.

²¹ ראו גם גישות פרשניות למחלוקת לגבי המקרה של עיר הנדחת.

²² אולם, ראו רד"קמל"ב ה':כ"זאודות ר' דוד קמחי האומר שרק בני גיחזי שסייעו למעשיו נענשו, ולא צאצאיהם.

²³ בשמואל ב' ג':כ"ט, דוד מקלל את יואב שביתו ייענש באופן דומה.

²⁴ מותם של הבנים אינו מפורש בפסוקים אלה, אלא משתמע מהקשרם.

²⁵ ראו גם מפקד דוד, שם נענש האומה על חטא מנהיגו. אולם ר' סעדיה מנסה לפרש מחדש סיפור זה – ראו גישות פרשניות.

²⁶ במקרה זה, בעוד שיישום העונש במלואו נדחה, אחאב עצמו כן נענש – ראו מלכים א כ"ב:ל"ה-ל"ח.

²⁷ ראו גם מלכים ב כ"א:י'-ט"ו וירמיהו ט"ו:ד'.

²⁸ ראו גם את הצורך בעיכוב העונש של האמורי בברית בין הבתרים.