Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
m |
||
Line 33: | Line 33: | ||
<point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. <br/><br/></fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני. </fn><br/><fn>The Venice and Vilna printings of the Bavli read "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", however all extant manuscripts read "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">Rashi Yoma 28b</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> in his Torah commentary writes "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני" and it is possible that this comes to disinclude later Rabbinic ordinances. However, Rashi in his Talmudic commentary understands Rav to be including even later Rabbinic enactments which were not given at Sinai.</fn></point> | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. <br/><br/></fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני. </fn><br/><fn>The Venice and Vilna printings of the Bavli read "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", however all extant manuscripts read "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">Rashi Yoma 28b</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink> in his Torah commentary writes "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני" and it is possible that this comes to disinclude later Rabbinic ordinances. However, Rashi in his Talmudic commentary understands Rav to be including even later Rabbinic enactments which were not given at Sinai.</fn></point> | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו ע"א-ע"ב, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn> <br/><fn>See Seder Olam Rabbah 5, Tosefta Avodah Zarah 8:9, Bavli Sanhedrin 56a-b, Bavli Chulin 92a. Cf. <multilink><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">Vayikra 18:18</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink> and <multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">Chizkuni</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">Bereshit 7:21</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>.</fn></point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו ע"א-ע"ב, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn> <br/><fn>See Seder Olam Rabbah 5, Tosefta Avodah Zarah 8:9, Bavli Sanhedrin 56a-b, Bavli Chulin 92a. Cf. <multilink><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">Vayikra 18:18</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink> and <multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">Chizkuni</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">Bereshit 7:21</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">Bereshit 26:5</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>.</fn></point> | ||
− | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון.  | + | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון. </point> |
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:<br/> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:<br/> | ||
<ul> | <ul> | ||
− | <li><b>שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב</b> - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי | + | <li><b>שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב</b> - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י ה<multilink><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי בפסחים </a><a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">פסחים קי״ט:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים. </li> |
<li><b>הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות. </li> | <li><b>הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות. </li> | ||
</ul> | </ul> |
Version as of 12:31, 23 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים מרצון של עשייה ולא רק של אמונה, וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהם שמרו אף על תקנות דרבנן. אחרים מנסים להמחיש כי התורה היא נצחית, וכי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
כאשר עמדות אלה נתקלות בקשיים בתירוץ העבירות של האבות על איסורים מקראיים, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה החלו רק בסיני. כמה חלופות לגישה מפשרת מציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מוקדם.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. בעמדה זו שיטות חלוקות בשאלה האם הייתה מחויבות אלוקית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.
ה' ציווה
ספרי דברים1, תרגומים, אבות דרבי נתן, פרקי דרבי אליעזר,
Sifre Devarim, Targumim, Avot DeRabbi Natan, Pirkei DeRabbi Eliezer,2 Anan and other Karaite exegetes3
הבחירה האנושית
Bavli Yoma, Shemot Rabbah, Midrash Aggadah (Buber), Rashi, as well as other sources, all speak of the Patriarchs fulfilling all of the commandments, but it is difficult to determine whether they think this was obligatory or voluntary.
27
29
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.
In explaining cases like Yaakov's marrying sisters and Amram's marriage to his aunt, these sources have a couple of options open to them:
- Torah observance was still optional and not yet obligatory – This appears to be the approach adopted by Bavli Pesachim, and is explicitly taken by Daat Zekeinim.
- The specifics of the implementation of these laws was affected by Noachide status – See Bavli Yevamot that there is no paternal lineage or familial relationships for Noachides. This principle is applied by Bavli Sanhedrin and R. Yosef Bekhor Shor and Ramban to dispose of the apparent Patriarchal violations.30
This position may have been intended to counter Christian claims that the mitzvot were given only in the aftermath of the sin of the Golden Calf.31 It thus emphasizes that the mitzvot existed and were observed centuries before that, and that the Patriarchs performed them voluntarily and not because they were an imposed penalty.32
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
The Patriarchs fulfilled only what they were explicitly commanded in Sefer Bereshit, and these did not include mitzvot other than circumcision.
Bereshit 18:19 and Bereshit 26:5 refer merely to ethical laws or to ad hoc instructions given to the Patriarchs.33
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for violating natural law.34 This position is presented by Chizkuni.
The religiosity of our forefathers was manifest in their monotheistic dedication to following Hashem's instructions and in their moral and ethical standard of behavior, but it did not generally reflect itself through ritual performance.
These commentators explain that the Patriarchs and their families were not yet bound by Torah laws.35
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בין סוגי המצוות והאבות השונים חלקית כתלות במיקומם.
The Patriarchs only partially observed the commandments. The multiple variations of this approach maintain that distinctions existed between different Patriarchs, types of commandments, and locations.
אברהם לבדו
According to this position, only Avraham chose to keep all of the mitzvot, while his descendants observed, at most, only selected commandments.
Bereshit 26:5 speaks specifically of Avraham's performance of all of the various types of mitzvot. According to the Rema, Bereshit 18:19, which describes Avraham's legacy to his descendants, is referring only to the seven basic Noachide laws.
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for disregarding the basic Noachide laws.
According to this approach, there is a fundamental difference in character between Avraham, as the first Patriarch and the founder of monotheism, and the other Patriarchs and their descendants.38
Rema notes that this opinion entirely avoids the problem raised by Yaakov's marrying two sisters. Only cases regarding Avraham would still be an issue, and see Maharal's discussion of Avraham's possible marriage to his half sister.
This position is able to maintain that the mitzvot predate Sinai and the Golden Calf, without being forced to defend each and every action of the Patriarchs and their households.
רק מצוות מסויימות
According to this approach, all of the Patriarchs observed the commandments only selectively. Jubilees attributes the performance of certain mitzvot already to Noach.
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, היתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.
- Rashbam suggests that only rational mitzvot which relate to a moral ethic were observed.40
- According to the Maharal, since the mitzvot had not yet been commanded, there was a constructive purpose in keeping only the positive, but not the negative, commandments.
Jubilees maintains that books and traditions were transmitted through the generations forming an unbroken
chain from Chanokh41 all the way down to Levi.42 For Rashbam, though, Avraham could have deduced ethical commandments on his own.
This position maintains that Bereshit 18:19 and Bereshit 26:5 constitute proof only for certain precepts being
observed. Jubilees and R. Saadia also find numerous additional verses which hint at the observance of other individual mitzvot.
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for their immoral behavior.43
With regard to the actions of Reuven and Yehuda, Jubilees notes that their violations were not punished because the Torah was not yet given.
Some maintain that Jubilees was motivated to associate various commandments with characters going as far back as Noach, in order to combat Hellenist claims that the Jewish people's difficulties with the nations of the world began when the Israelites began to observe the mitzvot.44
רק בישראל
Avraham and his descendants kept all of the commandments of their own volition ("as one who is permitted but not obligated"), but they did so only while living in Israel.45
Ramban says that Avraham learned the Torah and its commandments through Divine inspiration
.
Bereshit 26:5 refers to all of the commandments.46
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for disregarding the
basic Noachide laws.
According to this approach, part of the greatness of the Patriarchs lies in their voluntarily keeping all of Hashem's commandments.
Ramban explains that the Patriarchs did not abide by the commandments only when they were outside the Land of Israel, where obligations that are not "חובות הגוף" are not enforced.47 This is consistent with Ramban's overall take on the connection between observance of mizvot and living in the Land of Israel.48