Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
m |
||
Line 13: | Line 13: | ||
<opinion>ה' ציווה | <opinion>ה' ציווה | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <p> <multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות About Sifre Devarim</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>,<multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק לעיל המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn>  <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> | + | <p> <multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="Sifre Devarim" data-aht="parshan">אודות About Sifre Devarim</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>,<multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק לעיל המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn>  <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink>.<fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point> | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו יכול להתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point> | ||
Line 24: | Line 24: | ||
<opinion>הבחירה האנושית | <opinion>הבחירה האנושית | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn>ראה, עם זאת, י.נ. אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה (ירושלים, תשנ"ח): 977 המציע שקטע זה, כמו רבים אחרים שנמצאו בסיום מסכתות, הוא תוספת מאוחרת יותר למשנה.</fn> <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">קידושין ה׳:כ״א</a><a href="התוספתא" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">ט"ז:ה'</a><a href="BereshitRabbah34-9" data-aht="source">ל"ד:ט'</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס"א:א'</a><a href="BereshitRabbah64-4" data-aht="source">ס"ד:ד'</a><a href="BereshitRabbah95-3" data-aht="source">צ"ה:ג'</a><a href="בראשית רבה" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>,<fn>עם זאת, יש לציין כי בראשית רבה ט"ז:ה' קובע כי ה' ציווה את אדם הראשון לשמור את השבת, ובס"א:א' מדבר אודות חלקו של ה' הנחיית הידע הנוגע למצוות לאברהם. </fn> <multilink><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaLekhLekha1" data-aht="source">לך לך א'</a><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">ויגש י"א</a><a href="התנחומא" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink> | + | <multilink><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין</a><a href="MishnaKiddushin4-13" data-aht="source">משנה קידושין ד':י"ג</a><a href="MishnaChulin7-6" data-aht="source">משנה חולין ז':ו'</a><a href="Mishna" data-aht="parshan">אודות המשנה</a></multilink>,<fn>ראה, עם זאת, י.נ. אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה (ירושלים, תשנ"ח): 977 המציע שקטע זה, כמו רבים אחרים שנמצאו בסיום מסכתות, הוא תוספת מאוחרת יותר למשנה.</fn> <multilink><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">תוספתא קידושין</a><a href="ToseftaKiddushin5-21" data-aht="source">קידושין ה׳:כ״א</a><a href="התוספתא" data-aht="parshan">אודות התוספתא</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">ט"ז:ה'</a><a href="BereshitRabbah34-9" data-aht="source">ל"ד:ט'</a><a href="BereshitRabbah61-1" data-aht="source">ס"א:א'</a><a href="BereshitRabbah64-4" data-aht="source">ס"ד:ד'</a><a href="BereshitRabbah95-3" data-aht="source">צ"ה:ג'</a><a href="בראשית רבה" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>,<fn>עם זאת, יש לציין כי בראשית רבה ט"ז:ה' קובע כי ה' ציווה את אדם הראשון לשמור את השבת, ובס"א:א' מדבר אודות חלקו של ה' הנחיית הידע הנוגע למצוות לאברהם. </fn> <multilink><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">תנחומא</a><a href="TanchumaLekhLekha1" data-aht="source">לך לך א'</a><a href="TanchumaVayigash11" data-aht="source">ויגש י"א</a><a href="התנחומא" data-aht="parshan">אודות התנחומא</a></multilink>. |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מהבבלי רש"י עולה כי קיום המצוות של נח היה מרצון חופשי. </fn></point> | <point><b>מקורות מעורפלים</b> – <multilink><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a><a href="BavliYoma28b" data-aht="source">יומא כ"ח:</a><a href="BavliZevachim116a" data-aht="source">זבחים קט"ז.</a><a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">כתבי יד זבחים קט"ז.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">שמות רבה</a><a href="ShemotRabbah1-1" data-aht="source">א':א'</a><a href="שמות רבה" data-aht="parshan">אודות שמות רבה</a></multilink>, <multilink><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">מדרש אגדה (בובר)</a><a href="AggadahBereshit32-5" data-aht="source">בראשית ל"ב:ה'</a><a href="מדרש אגדה (בובר)" data-aht="parshan">אודות מדרש אגדה (בובר)</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז':ב'</a><a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="RashiYoma28b" data-aht="source">רש"י יומא כ"ח:</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.<fn>מהבבלי רש"י עולה כי קיום המצוות של נח היה מרצון חופשי. </fn></point> |
Version as of 09:21, 26 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים מרצון של עשייה ולא רק של אמונה, וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהם שמרו אף על תקנות דרבנן. אחרים מנסים להמחיש כי התורה היא נצחית, וכי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
כאשר עמדות אלה נתקלות בקשיים בתירוץ העבירות של האבות על איסורים מקראיים, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה החלו רק בסיני. כמה חלופות לגישה מפשרת מציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מוקדם.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. בעמדה זו שיטות חלוקות בשאלה האם הייתה מחויבות אלוקית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.29
In explaining cases like Yaakov's marrying sisters and Amram's marriage to his aunt, these sources have a couple of options open to them:
- Torah observance was still optional and not yet obligatory – This appears to be the approach adopted by Bavli Pesachim, and is explicitly taken by Daat Zekeinim.
- The specifics of the implementation of these laws was affected by Noachide status – See Bavli Yevamot that there is no paternal lineage or familial relationships for Noachides. This principle is applied by Bavli Sanhedrin and R. Yosef Bekhor Shor and Ramban to dispose of the apparent Patriarchal violations.
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
33
The generation of the Flood, the inhabitants of Sedom, and the Canaanites were punished for violating natural law. This position is presented by Chizkuni.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בין סוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.41
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, היתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.