Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 31: | Line 31: | ||
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – המצע המרכזי לעמדה זו נמצאת ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. </fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – המצע המרכזי לעמדה זו נמצאת ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. </fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> | ||
<point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> | ||
| − | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn> | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> |
<point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון.</point> | <point><b>דת האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון.</point> | ||
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:<br/> | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:<br/> | ||
| Line 38: | Line 38: | ||
<li><b>הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> - ראו <multilink><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">בבבלי יבמות</a><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ״ח.-:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי  <multilink><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">הבבלי בסנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">בראשית י"ח:ח'</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">בראשית ל':ט'</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ"ח.</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.<fn>ראו גם <a href="RCPaltielDevarim23-9" data-aht="source">ר׳ חיים פלטיאל</a>.</fn> </li> | <li><b>הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח</b> - ראו <multilink><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">בבבלי יבמות</a><a href="BavliYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ״ח.-:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink> שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי  <multilink><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">הבבלי בסנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin58b" data-aht="source">סנהדרין נ״ח:</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר' יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit18-8" data-aht="source">בראשית י"ח:ח'</a><a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">בראשית ל':ט'</a><a href="ר' יוסף בכור שור" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">יבמות צ"ח.</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.<fn>ראו גם <a href="RCPaltielDevarim23-9" data-aht="source">ר׳ חיים פלטיאל</a>.</fn> </li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.<fn>בעוד מקורות מתקופת טרום הנצרות, כגון ספר היובלים לעיל, כבר עוסקים במצוות מסוימות שקוימו לפני ההתגלות בסיני, הם לא מנסים ליישם מגמה זו על כל המצוות.</fn> היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון לא משום שהם היו עונש שאולצו למלא.<fn>הדגש על קבלת המצוות מרצון נמצא גם בפרשנויות של "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" במדרש.</fn> | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.<fn>בעוד מקורות מתקופת טרום הנצרות, כגון ספר היובלים לעיל, כבר עוסקים במצוות מסוימות שקוימו לפני ההתגלות בסיני, הם לא מנסים ליישם מגמה זו על כל המצוות.</fn> היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון לא משום שהם היו עונש שאולצו למלא.<fn>הדגש על קבלת המצוות מרצון נמצא גם בפרשנויות של "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" במדרש.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
<category>העדר מצוות | <category>העדר מצוות | ||
| − | <p>האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה. | + | <p>האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">טירת כסף עמ' 96</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> | + | <multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink>, <multilink><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">טירת כסף עמ' 96</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה לפרשנויות ה"פשט" של ה<a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל.</fn | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה לפרשנויות ה"פשט" של ה<a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל.</fn><fn>בדומה לפרשנויות ה"פשט" של ה<a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל. </fn></point> |
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת חוק טבעי.<fn>סביר להניח שהנוקטים בעמדה זו יטענו שי מצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הנם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת חוק טבעי.<fn>סביר להניח שהנוקטים בעמדה זו יטענו שי מצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הנם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה' ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> | <point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה' ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> | ||
| Line 88: | Line 88: | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | <point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point> | ||
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל כאשר חוקים שאינם "חובות הגוף" נאכפים.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - כי איסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn>גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את הערותיו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה' ודברים י"א:י"ח.</fn> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל כאשר חוקים שאינם "חובות הגוף" נאכפים.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - כי איסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn>גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את הערותיו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה' ודברים י"א:י"ח.</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Version as of 10:21, 26 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים מרצון של עשייה ולא רק של אמונה, וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהם שמרו אף על תקנות דרבנן. אחרים מנסים להמחיש כי התורה היא נצחית, וכי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
כאשר עמדות אלה נתקלות בקשיים בתירוץ העבירות של האבות על איסורים מקראיים, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה החלו רק בסיני. כמה חלופות לגישה מפשרת מציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מוקדם.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. בעמדה זו שיטות חלוקות בשאלה האם הייתה מחויבות אלוקית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.
ה' ציווה
מי צֻוָּה? עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.4 המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" בראשית ב׳:ט״ו כמתייחסות לתורה.5
ראיות לאדיקות מוקדמת – יש פרשנים6 המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח7 כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.8
עונשים לעוברי עבירה – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.9
דת האבות – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.10
עבירותיהם של האבות – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.11 כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות,12 וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו.13 לו רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהן של הנשים הללו בעייתיים ביותר.14
הבחירה האנושית
מקורות מעורפלים – בבלי יומא, שמות רבה, מדרש אגדה (בובר), רש"י, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.19
מי קיים את המצוות? מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את בחירתו להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.20
ידיעת המצוות – בבראשית רבה ר' שמעון ניגש לשאלה "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.21
ראיות לאדיקות מוקדמת – המצע המרכזי לעמדה זו נמצאת בבראשית כ״ו:ה׳ בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.22 הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.23
אפילו תקנות דרבנן? בבראשית רבה ר' יוחנן24 מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.25 אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.26 על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.27
עונשים לעוברי עבירה – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.28
דת האבות – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את עול מצוות ה' ברצון.
עבירותיהם של האבות – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ונישואיו של עמרם לדודתו:
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.3233
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת חוק טבעי.34 עמדה זו מוצגת ע"י החזקוני.
דת האבות – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה' ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בין סוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם.
אברהם לבדו
מי קיים את מצוות? על פי עמדה זו רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות בעוד צאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית כ״ו:ה׳ נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, בבראשית י״ח:י״ט שם מתוארת מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשים סדום והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי באופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.39
עבירותיהם של האבות – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.
מניעים פולמוסיים – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו לסיני ולעגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.
רק מצוות מסויימות
מי קיים את מצוות? לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות אך באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר נח.
אילו מצוות?
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.41
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, היתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.
ידיעת המצוות – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך42 עד לוי.43 אולם על פי רשב"ם, אברהם יכל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.
ראיות לאדיקות מוקדמת – עמדה זו טוענת כי בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.44
עבירותיהם של האבות – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.
מניעים פולמוסיים – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר בין מצוות שונות עם דמויות שחיו מימי נח כדי להיאבק בתביעות ההלניסטיות כי קשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.45
רק בישראל
מקורות: רמב"ן
מי קיים את מצוות? אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה") אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. 46
ידיעת המצוות – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה אלוקית.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בראשית כ״ו:ה׳ מתייחסת לכל המצוות.47
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.
