Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
m |
||
Line 29: | Line 29: | ||
<point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה", שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו של ה<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי בזבחים</a> קוראים את הביטוי כמעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה, עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח לא מתייחס למעמד מאוחר יותר תחת חוקי התזונה אלא מה שכבר הוגדר אז כבהמה הראויה להקרב כקורבן.</fn></point> | <point><b>מי קיים את המצוות?</b> מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.<fn>כך, למשל, בראשית רבה מגביל את היקף "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לשמירת שבת. לגבי "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה", שצוינה בסיפורי נח, רש"י וגירסתו של ה<a href="BavliZevachim116aMS" data-aht="source">בבלי בזבחים</a> קוראים את הביטוי כמעמדם העתידי על פי התורה. [רש"י מניח כי נח היה מודע למעמד זה כי הוא למד תורה, עם זאת, היבט נוסף זה לא נמצא בבבלי.] לחילופין, המונח לא מתייחס למעמד מאוחר יותר תחת חוקי התזונה אלא מה שכבר הוגדר אז כבהמה הראויה להקרב כקורבן.</fn></point> | ||
<point><b>ידיעת המצוות</b> – בבראשית רבה ר' שמעון ניגש לשאלה  "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> | <point><b>ידיעת המצוות</b> – בבראשית רבה ר' שמעון ניגש לשאלה  "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point> | ||
− | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b>  – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה. </fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point> |
<point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> | <point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> בבראשית רבה ר' יוחנן<fn>מצטט את ר' יונתן.</fn> מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין. </fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה) כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה להלן.</fn> על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים". <a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מבין את דברי רב ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point> | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point> |
Version as of 11:03, 26 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים מרצון של עשייה ולא רק של אמונה, וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהם שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים מנסים להמחיש כי התורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
כאשר עמדות אלה נתקלות בקשיים בתירוץ עבירותיהם של האבות על איסורים מקראיים, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות את האפשרות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מוקדם.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. בעמדה זו שיטות חלוקות בשאלה האם הייתה מחויבות אלוקית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- הפרטים של יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בין סוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.41
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, היתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.