Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים | + | <p>בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.</p> |
| − | <p> | + | <p>משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות. </p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
<category>קיום מצוות מלא | <category>קיום מצוות מלא | ||
| − | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. | + | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת לגבי שאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית  לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.</p> |
<opinion>ה' ציווה | <opinion>ה' ציווה | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <p> <multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href=" | + | <p> <multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="ספרי דברים" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק לעיל המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn>  <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point> | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point> | ||
| Line 49: | Line 49: | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.<fn>סביר להניח כי הנוקטים בעמדה זו יטענו שמצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הנם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.<fn>סביר להניח כי הנוקטים בעמדה זו יטענו שמצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הנם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point> | ||
<point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> | <point><b>דת האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point> | ||
| − | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות ", דבר המקשה על הבנת האופן בו האבות מוכנים להגיע לידי מעשים כאלו, גם אם עדיין אינם אסורים, גישה זו מניחה שנישואים לשתי אחיות או דודה לא נופל תחת קטגוריה זו.</fn> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות ", דבר המקשה על הבנת האופן בו האבות מוכנים להגיע לידי מעשים כאלו, גם אם עדיין אינם אסורים, גישה זו מניחה שנישואים לשתי אחיות או דודה לא נופל תחת קטגוריה זו.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
<category>שמירת מצוות חלקית | <category>שמירת מצוות חלקית | ||
| Line 73: | Line 73: | ||
<li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.</li> | <li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.</li> | ||
</ul></point> | </ul></point> | ||
| − | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות א-לוהית.</fn> עד לוי.<fn>הכתבים של העדויות של קהת ועמרם שהתגלו בקומראן מוסיפים את החוליות החסרות מלוי לקהת לעמרם. </fn> אולם על פי רשב"ם, אברהם יכל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.</point> |
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי <a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point> | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את דברי החזקוני המסביר כי חלק מן האיסורים נובעים מהיגיון בריא ולא זקוקים לציווי מפורש.</fn></point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את דברי החזקוני המסביר כי חלק מן האיסורים נובעים מהיגיון בריא ולא זקוקים לציווי מפורש.</fn></point> | ||
| Line 84: | Line 84: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה") אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. כפי ששבת מהווה עדות לבריאת העולם, שמירת המצוות סייעה ביד יוסף ללמד את בניו להאמין בה'. </fn></point> | <point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה") אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. כפי ששבת מהווה עדות לבריאת העולם, שמירת המצוות סייעה ביד יוסף ללמד את בניו להאמין בה'. </fn></point> | ||
| − | <point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה | + | <point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.</point> |
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם מביא אלטרנטיבה פשטנית ומציע שהפסוק מתייחס לאמונה, התנהגות מוסרית, מצוות בני נח והוראות ייעודיות שנתנו לאבות ולא לתרי"ג מצוות.</fn></point> | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם מביא אלטרנטיבה פשטנית ומציע שהפסוק מתייחס לאמונה, התנהגות מוסרית, מצוות בני נח והוראות ייעודיות שנתנו לאבות ולא לתרי"ג מצוות.</fn></point> | ||
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point> | ||
Version as of 02:30, 28 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת לגבי שאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה מרצון של האדם.
ה' ציווה
מי צֻוָּה? עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה נתנו עוד לאדם הראשון.4 המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" בבראשית ב׳:ט״ו כמתייחסות לתורה.5
ראיות לאדיקות מוקדמת – יש פרשנים6 המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר לסיפור נח7 כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.8
עונשים לעוברי עבירה – כמה מקורות קראיים טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.9
דת האבות – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.10
עבירותיהם של האבות – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.11 כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות,12 וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו.13 כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.14
הבחירה האנושית
מקורות מעורפלים – בבלי יומא, שמות רבה, מדרש אגדה (בובר), רש"י, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.19
מי קיים את המצוות? מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.20
ידיעת המצוות – בבראשית רבה ר' שמעון ניגש לשאלה "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.21
ראיות לאדיקות מוקדמת – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא בבראשית כ״ו:ה׳ בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.22 הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מקשר כל אחד מהם לקבוצה אחרת של חוקים.23
אפילו תקנות דרבנן? בבראשית רבה ר' יוחנן24 מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.25 אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הזו בריבוי רק לצורך לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.26 על פי הבבלי יש גם מקום לדיון על היקף המצוות הכלולות.27
עונשים לעוברי עבירה – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.28
דת האבות – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.
עבירותיהם של האבות – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.32
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.33 עמדה זו מוצגת ע"י החזקוני.
דת האבות – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.
עבירותיהם של האבות – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.34
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בהיקף קיום המצוות כתלות בסוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
מי קיים את מצוות? על פי עמדה זו רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות בעוד צאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית כ״ו:ה׳ נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, בבראשית י״ח:י״ט שם מתוארת מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשים סדום והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי בין אופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.37
עבירותיהם של האבות – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.
מניעים פולמוסיים – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו לסיני ולעגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.
רק מצוות מסויימות
מי קיים את מצוות? לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות אך באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר נח.
אילו מצוות?
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.
ידיעת המצוות – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך40 עד לוי.41 אולם על פי רשב"ם, אברהם יכל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.
ראיות לאדיקות מוקדמת – עמדה זו טוענת כי בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.42
עבירותיהם של האבות – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.
מניעים פולמוסיים – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות כי קשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.43
רק בישראל
מקורות: רמב"ן
מי קיים את מצוות? אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה") אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. 44
ידיעת המצוות – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בראשית כ״ו:ה׳ מתייחסת לכל המצוות.45
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.
