Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"
m |
m |
||
Line 10: | Line 10: | ||
<category>קיום מצוות מלא | <category>קיום מצוות מלא | ||
− | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת | + | <p>כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.</p> |
<opinion>ה' ציווה | <opinion>ה' ציווה | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <p> | + | <p><multilink><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">ספרי דברים</a><a href="SifreDevarim41" data-aht="source">דברים מ"א</a><a href="ספרי דברים" data-aht="parshan">אודות ספרי דברים</a></multilink>,<fn>השוו ל<a href="SifreBemidbar111" data-aht="source">ספרי במדבר</a> שם נרמז כי היו מצוות אשר נתנו למשה בלבד ולא לאבות.</fn> <multilink><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit2-15" data-aht="source">ניאופיטי בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="PsJBereshit2-15" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a></multilink>, <multilink><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן</a><a href="AvotDRN2-21" data-aht="source">אבות דרבי נתן נוסחא ב':כ"א</a><a href="אבות דרבי נתן" data-aht="parshan">אודות אבות דרבי נתן</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE11" data-aht="source">י"א</a><a href="PirkeiDRE20" data-aht="source">כ'</a><a href="PirkeiDRE21" data-aht="source">כ"א</a><a href="PirkeiDRE31" data-aht="source">ל"א</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>,<fn>ראו גם ב<a href="LekachTovBereshit2-15" data-aht="source">לקח טוב</a> המקשר בין <a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> לפסוק לעיל המשמש כמקור לשבע מצוות בני נח על פי מקורות רבניים רבים.</fn> <multilink><a href="Kirkisani" data-aht="source">ענן ופרשנים קראיים נוספים</a><a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a><a href="Yefet" data-aht="source">יפת בן עלי</a><a href="OtzarNechmad" data-aht="source">אוצר נחמד</a><a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">פירוש קראי</a><a href="KaraiteTract" data-aht="source">חיבור קראי</a></multilink><fn>ראו גם את דברי <a href="RMubashir" data-aht="source">ר' מבשר הלוי</a> והעמדות המצוטטות על ידי <a href="RasagCommentaryBereshit4" data-aht="source">רס"ג</a> ו<a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר' יהודה אבן בלעם</a>.</fn></p> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה | + | <point><b>מי צֻוָּה?</b> עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.<fn>יתכן והמקור הכי קדום הקיים המגבה את העמדה הזו ואת הפרשנות שלה ל<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> הוא הספר החיצוני <a href="2Enoch31-1" data-aht="source">חנוך ב׳</a>.</fn> המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ב<a href="Bereshit2-15" data-aht="source">בראשית ב׳:ט״ו</a> כמתייחסות לתורה.<fn>אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר טוענים כי הביטוי "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" אינו מתייחס לגן עדן משום שלא היה צורך לעמול בו או לשמור עליו (ראו בראשית ג':כ"ג). כך נראה הטיעון גם בספרי.<br/>ייתכן כי המוטיב המדרשי מונע גם על ידי העובדה שגן הוא עצם גברי אליו מתייחסים בלשון זכר גם במקומות האחרים בהם מופיע במקרא (ראו ישעיהו ח':י"א, ירמיהו כ"א:י"א, שיר השירים ד':י"ב, ט"ז) השוו ל<a href="BereshitRabbah16-5" data-aht="source">בראשית רבה</a> בה פרשנות ציורית שונה אך קשורה, המגבילה את היקף הציווי לשמירת שבת (בלשון נקבה). בהמשך יופיעו הסברים חלופיים של הפסוק והמגדר.</fn></point> |
− | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר | + | <point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – יש פרשנים<fn>ראו את דברי ר' אברהם בגדאדי המצוטט ע"י <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם </a> ובנוסף כמה מקורות קראיים לעיל.</fn> המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח<fn>ראו <a href="Bereshit7-2" data-aht="source">בראשית ז׳:ב׳,ח׳</a> ו<a href="Bereshit8-20" data-aht="source">בראשית ח׳:כ׳</a>. מקורות אחרים ניסו להביא ראיות לקיום מוקדם של חוקי הכשרות מן הביטויים "אֶשֶׁר הוּא חָי" (ראו את <a href="KaraiteCommentary" data-aht="source">הפירוש הקראי</a> הקובע כי "חַי" מתייחס לדבר הטהור וראוי לפולחן) או "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב" (ראה טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> שלא כל עשבי התיבול מתאימים לצריכה) ב<a href="Bereshit9-3" data-aht="source">בראשית ט׳:ג׳</a>.</fn> כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.<fn>עם זאת, ראו את דברי <a href="IbnBalaamBereshit8-2" data-aht="source">ר׳ יהודה אבן בלעם</a> הטוען כי אם זה היה נכון, לא היה צורך לכתוב בהמשך התורה אלו בעלי חיים מותרים לאכילה מכיוון שדבר זה כבר היה ידוע. ראו גם להלן פרשנויות חלופיות של הפסוקים בפרשת נח.</fn></point> |
− | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו בתור השלכות של הפרת סדרת חוקים מצומצמת ולא כל התורה כולה. </fn></point> | + | <point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – כמה <a href="KaraiteTract" data-aht="source">מקורות קראיים</a> טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.<fn>ראו את הניגודים ביחס למפרשים לעיל אשר מסבירים כי העונשים הללו הגיעו בתור השלכות של הפרת סדרת חוקים מצומצמת ולא כל התורה כולה. </fn></point> |
<point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | <point><b>דת האבות</b> – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח ב<a href="BavliNedarim32a" data-aht="source">בבלי נדרים</a> "שאין לך מי שנתעסק במצות כאברהם אבינו".</fn></point> | ||
− | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם כן מנסה  להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 ע"י הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר. </fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a> וספר ניצחון ישן (34) אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה היו בנות נשים שונות. </fn> וכי יוכבד הייתה בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת לכתוב בניאופיטי, תרגום השבעים ופשיטתא המתרגמים את המילה "דֹּדָתוֹ" משמות ו':כ' למשמעות "בתו של דודתו" ולא רק "דודה". המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. עוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.<fn>ראו לשם השוואה את <a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי פסחים</a>, <a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a> ו<a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">מנחת יהודה</a>.</fn></point> | + | <point><b>עבירותיהם של האבות</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.<fn><a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> גם כן מנסה  להתמודד עם השאלה מדוע אברהם לא מל את עצמו עד גיל 99 ע"י הקבלה לבני ישראל במדבר אשר לא קיימו ברית מילה במהלך מסעם במדבר. </fn> כתוצאה מכך, <a href="Yefet" data-aht="source">יפת</a> מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,<fn>ראו לשם השוואה את <a href="RYBSBereshit30-9" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a>, <a href="RambanYevamot98a" data-aht="source">רמב״ן</a> וספר ניצחון ישן (34) אשר מדבריהם עולה שרחל ולאה היו בנות נשים שונות. </fn> וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.<fn>טענה זו תואמת לכתוב בניאופיטי, תרגום השבעים ופשיטתא המתרגמים את המילה "דֹּדָתוֹ" משמות ו':כ' למשמעות "בתו של דודתו" ולא רק "דודה". המקור המוקדם ביותר לפרשנות זו נמצאה אצל דמטריוס הכרונוגרף. עוד על עמדה זו ועל השלכותיה הכרונולוגיות, ראו במאמר <a href="Duration of the Egyptian Exile" data-aht="page">Duration of the Egyptian Exile</a>.</fn> כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.<fn>ראו לשם השוואה את <a href="BavliPesachim119b" data-aht="source">בבלי פסחים</a>, <a href="DaatZekeinimBereshit37-35" data-aht="source">דעת זקנים</a> ו<a href="MinchatYehudaVayikra20-19" data-aht="source">מנחת יהודה</a>.</fn></point> |
− | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו M. Zucker, על תרגום רס"ג לתורה, (New York, 1959: 450 n.6).</fn></point> | + | <point><b>מניעים פולמוסיים</b> – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה<fn>ראו את טענת <a href="DialogueTrypho20" data-aht="source">טריפון</a> בדיון עם יוסטינוס מרטיר. </fn> לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.<fn>טענה זו הובאה באופן מפורש בדברי <a href="Kirkisani" data-aht="source">קרקסאני</a>. להשפעות אפשריות של מניעים פולמוסיים על פרקי דרבי אליעזר ראו M. Zucker, על תרגום רס"ג לתורה, (New York, 1959: 450 n.6).</fn></point> |
</opinion> | </opinion> | ||
<opinion>הבחירה האנושית | <opinion>הבחירה האנושית |
Version as of 02:53, 28 May 2019
אבות ומצוות
גישות פרשניות
סקירה
בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.
משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות.
קיום מצוות מלא
כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.
ה' ציווה
הבחירה האנושית
- שמירת מצוות היא עדיין בגדר רשות ועדיין לא חיוב - ככל הנראה גישה זו אומצה ע"י הבבלי בפסחים והיא מופיעה באופן מפורש בדעת זקנים.
- פרטי יישומם של חוקים אלה הושפעו ממעמד של בני נח - ראו בבבלי יבמות שאין שושלת יוחסין או יחסי משפחה בקרב בני נח. עיקרון זה מיושם על ידי הבבלי בסנהדרין, ר' יוסף בכור שור ורמב"ן בכדי להיפטר מהבעייתיות במעשי האבות.29
העדר מצוות
האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.
שמירת מצוות חלקית
האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. וריאציות רבות של גישה זו טוענות כי ישנם הבדלים בהיקף קיום המצוות כתלות בסוגי המצוות, האבות השונים ומיקומם הגיאוגרפי.
אברהם לבדו
רק מצוות מסויימות
- רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
- על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה מגמת בנייה ולכן המצוות החיוביות נשמרו, בניגוד למצוות השליליות.