Difference between revisions of "Avot and Mitzvot – Was Avraham the First Jew/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 30: Line 30:
 
<point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה&#160;ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point>
 
<point><b>ידיעת המצוות</b> – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה&#160;ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.<fn>ראו לשם השוואה את הניסוח המעורפל של התוספתא "שנתגלו לו".</fn></point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a>&#160;בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל&#160;קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה.</fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י&#160;מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא&#160;עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא ב<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a>&#160;בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל&#160;קיום מצוות ה'.<fn>לולא אברהם היה הראשון לעשות זאת, המעמד הייחודי שלו היה פוחת קמעה.</fn> הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י&#160;מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.<fn>רש"י, כאן, מקשר בין קטעים תלמודיים שונים (בבלי יומא כ"ח:, יומא ע"ז:, יבמות כ"א.), והוא&#160;עקבי בהגדרתו של "חק" בכל מקום. להרחבה על רש"י ומקורותיו, ראו את המאמר <a href="Miracles and Mitzvot at Marah" data-aht="page">ניסים ומצוות במרה</a>.</fn></point>
<point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן<fn>מצוטט על ידי ר' יונתן.</fn> בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין.&#160;</fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה)&#160;כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (וכן&#160;ראו לשם השוואה בתנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה&#160;להלן.</fn> יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.<fn>בדפוסים של ונציה וווילנה של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים".&#160;<a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על&#160;התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מפרש את דברי רב&#160;ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא נתנו בסיני.</fn></point>
+
<point><b>אפילו תקנות דרבנן?</b> ר' יוחנן<fn>מצוטט על ידי ר' יונתן.</fn> בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.<fn>בדומה לכך, רב (או רבא/רב אסי/רב אשי) ב<a href="BavliYoma28b" data-aht="source">בבלי יומא</a> ור' יונתן (המצוטט ע"י ר' שמואל בן נחמן) בתנחומא אומרים שאברהם קיים את התורה שבעל פה לרבות עירוב תבשילין.&#160;</fn> אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.<fn>במהדורה המודפסת (ובכתב יד וינה)&#160;כתוב "טעמי תורה ודקדוקיה" (והשוו תנחומא לך לך). עם זאת, ראו את כתב יד ארפורט של התוספתא אשר בו כתוב "דברי תורה ודברי סופרים", כמו כתבי היד של בבלי יומא בהערה&#160;להלן.</fn> יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.<fn>בדפוס ונציה ובדפוס וילנא של הבבלי כתוב "אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה", אך בכל כתבי היד הקיימים כתוב "אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים".&#160;<a href="RashiBereshit26-5" data-aht="source">רש״י</a> בפירושו על&#160;התורה כותב "להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני", ויתכן כי הערה זו באה למעט תקנות רבנים מאוחרות יותר. עם זאת, רש"י בפירושו על התלמוד מפרש את דברי רב&#160;ככוללות תקנות חכמים מאוחרות שלא ניתנו בסיני.</fn></point>
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבא ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.<br/>ראו לשם השוואה את ה<a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point>
+
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.<fn>ראו סדר עולם רבה ה', תוספתא עבודה זרה ח':ט', בבלי סנהדרין נ"ו.-:, בבלי חולין צ"ב.&#160; ראו לשם השוואה את <a href="IbnEzraVayikra18-18" data-aht="source">אבן עזרא</a> ו<a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a>.</fn></point>
 
<point><b>דת&#160;האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם&#160;קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point>
 
<point><b>דת&#160;האבות</b> – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם&#160;קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.</point>
 
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות&#160;ושל עמרם לדודתו:<br/>
 
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות&#160;ושל עמרם לדודתו:<br/>
Line 46: Line 46:
 
<multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink>, <multilink><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">טירת כסף עמ' 96</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>
 
<multilink><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">ר' ישעיה דטראני (רי"ד)</a><a href="TosafotRidBB120a" data-aht="source">תוספות רי"ד בבא בתרא ק"כ.</a><a href="ר' ישעיה דטראני" data-aht="parshan">אודות ר' ישעיה דטראני</a></multilink>, <multilink><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a><a href="RAvrahamBereshit35-4" data-aht="source">בראשית ל״ה:ד׳</a><a href="R. Avraham Maimonides" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם בן הרמב״ם</a></multilink>, <multilink><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">ר' יוסף אבן כספי</a><a href="IbnKaspiTiratKesef" data-aht="source">טירת כסף עמ' 96</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>&#160;ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה לפרשנויות ה"פשט" של ה<a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל.</fn></point>
+
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – ב<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a>&#160;ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.<fn>בדומה לפירוש ה"פשט" של <a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב״ן</a> לעיל.</fn></point>
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.<fn>סביר להניח כי הנוקטים בעמדה זו יטענו שמצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הנם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point>
+
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.<fn>סביר להניח כי הנוקטים בעמדה זו יטענו שמצוות בני נח לא ניתנו באופן מפורש אלא הינם חוקים טבעיים.</fn> עמדה זו מוצגת ע"י ה<multilink><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit7-21" data-aht="source">בראשית ז':כ"א</a><a href="ChizkuniBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ"ו:ה'</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>.</point>
 
<point><b>דת&#160;האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר&#160;ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point>
 
<point><b>דת&#160;האבות</b> – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר&#160;ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.</point>
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות ", דבר המקשה על הבנת האופן בו האבות מוכנים להגיע לידי מעשים כאלו, גם אם עדיין אינם אסורים, גישה זו מניחה שנישואים לשתי אחיות או דודה לא נופל תחת קטגוריה זו.</fn></point>
+
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.<fn>אף שרבים מהיחסים האסורים מתוארים על ידי התורה כ"תועבות", דבר המקשה על הבנת איך האבות עשו מעשים כאלו גם אם עדיין לא היו אסורים, גישה זו כנראה סבורה שנישואין לשתי אחיות או דודה אינם מוגדרים כ"תועבה".</fn></point>
 
</category>
 
</category>
 
<category>שמירת מצוות חלקית
 
<category>שמירת מצוות חלקית
Line 55: Line 55:
 
<opinion>אברהם לבדו
 
<opinion>אברהם לבדו
 
<mekorot>
 
<mekorot>
<multilink><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ב':י'</a><a href="ויקרא רבה" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>הבאת ויקרא רבה בתור מקור היא נכונה רק לגבי מהדורת וילנא של ויקרא רבה בה כתוב "אברהם קיים את&#160;התורה כולה", בניגוד לדמויות האחרות שקיימו רק מצוות ספציפיות.&#160; בכל כתבי היד האחרים של ויקרא רבה,&#160;לרבות&#160;מהדורת איש שלום של <a href="EliyahuRabbah7" data-aht="source">סדר אליהו רבה</a>, כתוב "אברהם קיים את התורה", ויוסף הוא זה אשר קיים את "כל התורה כולה". ראו גם את המהדורה הקדומה של סדר אליהו רבה&#160;ו אשר משלב את שתי האפשרויות. [שימו לב כי מ. מרגוליס, במהדורתו של ויקרא רבה, טוען כי הקטע כולו הוא תוספת מאוחרת.]</fn> <multilink><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">רמ"א</a><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">שו"ת הרמ"א י'</a><a href="ר' משה איסרליש" data-aht="parshan">אודות ר' משה איסרליש</a></multilink>, <multilink><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">גור אריה בראשית מ"ו:י'</a><a href="ר' יהודה ליווא מפראג" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink><fn>ראו לעיל כי המהר"ל גם מבחין בין מצוות חיוביות ושליליות.&#160;</fn>
+
<multilink><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ויקרא רבה</a><a href="VayikraRabbah2-10" data-aht="source">ב':י'</a><a href="ויקרא רבה" data-aht="parshan">אודות ויקרא רבה</a></multilink>,<fn>כן במהדורת וילנא של ויקרא רבה בה כתוב "אברהם קיים את&#160;התורה כולה", בניגוד לדמויות האחרות שקיימו רק מצוות ספציפיות.&#160; אולם, בכל כתבי היד האחרים של ויקרא רבה, וגם במהדורת מ' איש שלום של <a href="EliyahuRabbah7" data-aht="source">סדר אליהו רבה</a>, כתוב "אברהם קיים את התורה", ויוֹסֵף הוא זה אשר קיים את "כל התורה כולה". ראו גם את המהדורה הקדומה של סדר אליהו רבה&#160;ו' אשר משלב בין שתי האפשרויות. [ראו להעיר כי מ. מרגליות, במהדורתו של ויקרא רבה, טוען כי הקטע כולו הוא תוספת מאוחרת.]</fn> <multilink><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">רמ"א</a><a href="RemaResponsa10" data-aht="source">שו"ת הרמ"א י'</a><a href="ר' משה איסרליש" data-aht="parshan">אודות ר' משה איסרליש</a></multilink>, <multilink><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">מהר"ל</a><a href="MaharalGurAryehBereshit46-10" data-aht="source">גור אריה בראשית מ"ו:י'</a><a href="ר' יהודה ליווא מפראג" data-aht="parshan">אודות ר' יהודה ליווא מפראג</a></multilink><fn>ראו לעיל כי המהר"ל גם מבחין בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה.</fn>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
 
<point><b>מי&#160;קיים את מצוות?</b> לפי עמדה זו, רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות, בעוד שצאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.</point>
 
<point><b>מי&#160;קיים את מצוות?</b> לפי עמדה זו, רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות, בעוד שצאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.</point>
Line 70: Line 70:
 
<point><b>מי קיים את מצוות?</b> לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות, אך רק באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר לנֹחַ.</point>
 
<point><b>מי קיים את מצוות?</b> לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות, אך רק באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר לנֹחַ.</point>
 
<point><b>אילו מצוות?</b><ul>
 
<point><b>אילו מצוות?</b><ul>
<li>רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.<fn>ראו וריאציות של גישה זו באבן עזרא, חזקוני ובספורנו והשוו ל<a href="RadakBereshit26-5" data-aht="source">רד״ק</a>.</fn></li>
+
<li>רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.<fn>ראו וריאציות של גישה זו באבן עזרא, חזקוני, וספורנו, והשוו ל<a href="RadakBereshit26-5" data-aht="source">רד״ק</a>.</fn></li>
 
<li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.</li>
 
<li>על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.</li>
 
</ul></point>
 
</ul></point>
<point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות א-לוהית.</fn> עד לוי.<fn>הכתבים של העדויות של קהת ועמרם שהתגלו בקומראן מוסיפים את החוליות החסרות מלוי לקהת לעמרם.&#160;</fn> אולם על פי רשב"ם, אברהם היה מסוגל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.</point>
+
<point><b>ידיעת המצוות</b> – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך<fn>חנוך זכה להכוונה דרך התגלות א-לוהית.</fn> עד לוי.<fn>צוואות קהת ועמרם שהתגלו בקומראן מוסיפות את החוליות של לוי, קהת, ועמרם.</fn> אולם על פי רשב"ם, אברהם היה מסוגל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.</point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי&#160;<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point>
 
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – עמדה זו טוענת כי&#160;<a href="Bereshit18-19" data-aht="source">בראשית י״ח:י״ט</a> ו<a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a> מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.</point>
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את דברי החזקוני המסביר כי חלק מן האיסורים נובעים מהיגיון בריא ולא זקוקים לציווי מפורש.</fn></point>
+
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.<fn>ראו את דברי חזקוני המסביר כי חלק מן האיסורים נובעים מהיגיון בריא ולא זקוקים לציווי מפורש.</fn></point>
 
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.</point>
 
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.</point>
<point><b>מניעים פולמוסיים</b> – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות שקשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.<fn>לדיון נוסף ראו על <a href="Jubilees" data-aht="parshan">יובלים</a>.&#160;</fn></point>
+
<point><b>מניעים פולמוסיים</b> – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות שקשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.<fn>לדיון נוסף ראו <a href="Jubilees" data-aht="parshan">על יובלים</a>.</fn></point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
<opinion>רק בארץ ישראל
 
<opinion>רק בארץ ישראל
Line 83: Line 83:
 
<multilink><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>
 
<multilink><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
<point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה"), אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. כפי ששבת מהווה עדות לבריאת העולם, שמירת המצוות סייעה ביד יוסף ללמד את בניו להאמין בה'.&#160;</fn></point>
+
<point><b>מי קיים את מצוות?</b> אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה"), אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. <fn>רמב"ן מציין שיוסף היה יוצא מן הכלל ושמר שבת אפילו כאשר היה במצרים. לפי ששבת מהווה עדות לבריאת העולם, שמירת מצווה זו סייעה ביד יוסף ללמד את בניו להאמין בה'.</fn></point>
 
<point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.</point>
 
<point><b>ידיעת המצוות</b> – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.</point>
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a>&#160;מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם&#160;מביא אלטרנטיבה פשטנית&#160;ומציע שהפסוק מתייחס לאמונה, התנהגות מוסרית, מצוות בני נח והוראות ייעודיות שנתנו לאבות ולא לתרי"ג מצוות.</fn></point>
+
<point><b>ראיות לאדיקות מוקדמת</b> – <a href="Bereshit26-5" data-aht="source">בראשית כ״ו:ה׳</a>&#160;מתייחסת לכל המצוות.<fn>רמב"ן גם&#160;מביא אלטרנטיבה פשטנית שהפסוק מתייחס רק לאמונה, התנהגות מוסרית, מצוות בני נח, והוראות שעה שניתנו לאבות, ולא לתרי"ג מצוות.</fn></point>
 
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point>
 
<point><b>עונשים לעוברי עבירה</b> – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.</point>
 
<point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point>
 
<point><b>דת האבות</b> – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.</point>
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - כי איסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn>גישה זו&#160;עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את הערותיו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה' ודברים י"א:י"ח.</fn></point>
+
<point><b>עבירותיהם של האבות</b> – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.<fn>באשר לעבירה של עשיית מצבה, רמב"ן מציע פתרון אחר - שאיסור זה הונהג רק מאוחר יותר.</fn>גישה זו&#160;עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.<fn>ראו, לדוגמא, את ביאוריו על ויקרא י"ח:כ"ה, דברים ד':ה', ודברים י"א:י"ח.</fn></point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>

Version as of 11:42, 28 May 2019

אבות ומצוות

גישות פרשניות

סקירה

בדיון אודות ההיקף בו האבות קיימו את מצוות התורה, פרשנים מציעים שלל אפשרויות, החל בשמירה מלאה על מצוות וכלה בהעדר מוחלט שלהן. חלק מהמקורות מתארים את האבות המייסדים כחלוצים אף בתחום קיום המצוות (ולא רק במישור האמונה בהקב"ה), וחלקם אף מרחיקים לכת וטוענים שהאבות שמרו אף על תקנות דרבנן. פרשנים אחרים אף מנסים להוכיח שהתורה היא נצחית בעזרת הטענה כי המצוות ניתנו כבר לאדם הראשון.

משום שהעמדות הראשונות נתקלות בקשיים בהבנת עבירותיהם של האבות על איסורים בתורה, פרשנים אחרים נוקטים בגישה הפוכה ומציעים כי הרוב המכריע של מצוות התורה נתנו רק בסיני. בנוסף, ישנן כמה וריאציות של גישה מפשרת המציעות שהאבות שמרו על חוקי התורה באופן חלקי. לפתרון זה יש את היתרון ביכולת להסביר את רוב העבירות, בד בבד עם שמירה על תמונה של קיום פולחן מסוים כבר בתקופת האבות. 

קיום מצוות מלא

כל המצוות היו קיימות ונשמרו לפני שניתנו בסיני. עמדה זו מתפצלת בנוגע לשאלת האם הייתה מחויבות א-לוהית פורמלית לקיים את המצוות טרום-סיני או שמא מדובר ביוזמה אנושית מרצונם הטוב של האבות.

ה' ציווה

מי צֻוָּה? עמדה זו טוענת כי התורה ומצוותיה ניתנו עוד לאדם הראשון.4 המדרשים לומדים זאת מקריאת המילים "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" בבראשית ב׳:ט״ו כמתייחסות לתורה.5
ראיות לאדיקות מוקדמת – יש פרשנים6 המצביעים על השימוש במונח "הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" בהקשר של סיפור נח7 כהוכחה לכך שדיני כשרות היו מוכרים כבר באותה התקופה.8
עונשים לעוברי עבירה – כמה מקורות קראיים טוענים כי עונש המבול, העונש שהוטל על הכנענים בגלל חטאיהם, והפסוקים בספר יחזקאל האומרים כי היה ראוי לחסל את ישראל במצריים, כולם מוכיחים כי המצוות היו קיימות לפני מתן תורה בהר סיני.9
דת האבות – עמדה זו טוענת כמובן מאליו כי האבות קיימו את כל מצוות התורה.10
עבירותיהם של האבות – גישה זו נתקלת בקשיים בהסבר המקרים בהם נראה כי אבותינו הפרו איסורי תורה, בייחוד אלו המתייחסים ליחסי מין אסורים.11 כתוצאה מכך, יפת מרחיק לכת וטוען כי לאה ורחל היו רק קרובות משפחה ולא אחיות זו לזו,12 וכי יוכבד הייתה רק בת דודו של עמרם ולא דודתו.13 כל עוד רחל ולאה היו אחיות ויוכבד אכן הייתה דודתו של עמרם, נישואיהם של יעקב ועמרם לנשים הללו בעייתיים ביותר.14
מניעים פולמוסיים – המשמעות של עמדה זו היא כי חוקי התורה הם בלתי משתנים ונצחיים. היא שימשה אפוא, תגובה ישירה15 לטענות הנוצריות מחד, שהמצוות ניתנו רק כתיקון לחטא העגל, ולטענות אסלאמיות מאידך שהחוק נתון תמיד לשינוי.16

הבחירה האנושית

מקורות מעורפליםבבלי יומאיומא כ"ח:זבחים קט"ז.כתבי יד זבחים קט"ז.אודות הבבלי, שמות רבהא':א'אודות שמות רבה, מדרש אגדה (בובר)בראשית ל"ב:ה'אודות מדרש אגדה (בובר), רש"יבראשית ז':ב'בראשית כ"ו:ה'רש"י יומא כ"ח:אודות ר' שלמה יצחקי, ומקורות נוספים מדברים על האבות כמקיימים את כל המצוות, אך קשה לקבוע אם הם חושבים שמעשי האבות נבעו ממחויבות או מרצון.19
מי קיים את המצוות? מקורות אלה מייחסים קיום מצוות כללי רק לאברהם ולצאצאיו. יוזמתו של אברהם לקיים מצוות מסבירה את היותו בחיר ה' להיות אבי האומה הנבחרת. רק קבוצה נבחרת של מצוות קוימה על ידי הדורות הקודמים, כגון אדם ונח.20
ידיעת המצוות – ר' שמעון בבראשית רבה מתעצם עם השאלה: "אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה". בהמשך, הוא מתאר בשפה ציורית כיצד ה' סיפק לאברהם כליות אשר לימדו אותו תורה וחכמה.21
ראיות לאדיקות מוקדמת – הטקסט המרכזי התומך בעמדה זו נמצא בבראשית כ״ו:ה׳ בו מתואר הגמול המיוחד לו זכה אברהם בשל קיום מצוות ה'.22 הפסוק מתייחס לשלוש קטגוריות של מצוות ("מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי"). בעוד מקורות קודמים אינם מבחינים בין המונחים בפסוק זה, רש"י מזהה כל אחד מהם בקבוצה אחרת של חוקים.23
אפילו תקנות דרבנן? ר' יוחנן24 בבראשית רבה מסיק מהשימוש בלשון רבים במילה "וְתוֹרֹתָי", שאברהם שמר גם על צווים מאוחרים יותר של חכמים כגון הלכות עירובי חצרות.25 אולם, המהדורה המודפסת של התוספתא מיישמת את ההבחנה הלשונית הזו רק לרבות לימוד טעמי המצוות ופרטיהן.26 יש גם מקום לדיון בהיקף המצוות הכלולות בדרשה זו לגרסת הבבלי.27
עונשים לעוברי עבירה – על פי גישה זו, דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח אשר ניתנו במפורש או נחשבו לחוק טבעי.28
דת האבות – גישה זו מדגישה את ייחודם של האבות בכך שהם קבלו על עצמם את מצוות ה' ברצון.
עבירותיהם של האבות – מקורות שונים בוחרים לאמץ גישות שונות בהסבר מקרים כמו נישואיו של יעקב לשתי אחיות ושל עמרם לדודתו:
מניעים פולמוסיים – ייתכן כי עמדה זו נועדה לדחות את הטענות הנוצריות כי המצוות ניתנו רק בתגובה לחטא העגל.30 היא מדגישה כי המצוות היו קיימות ונשמרו מאות שנים לפני כן, וכי האבות ביצעו אותן מרצון, ולא משום שהם היו עונש שאולצו לסבול.31

העדר מצוות

האבות קיימו רק את מה שצוו באופן מפורש בספר בראשית, וציוויים אלו לא כללו מצוות מעבר לברית מילה.

ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ יש אזכור של חוקי מוסר או הוראות ייעודיות שנמסרו לאבות.32
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל הפרת החוק הטבעי.33 עמדה זו מוצגת ע"י החזקוניבראשית ז':כ"אבראשית כ"ו:ה'אודות ר' חזקיה בן מנוח.
דת האבות – הדתיות של אבותינו באה לידי ביטוי במסירות שלהם להאמין באל יחיד ולעשות את דבר ה', ובסטנדרטים המוסריים והערכיים על פיהם נהגו, אך היא לא השתקפה בדרך כלל באמצעות מעשי פולחן.
עבירותיהם של האבות – פרשנים אלו מסבירים כי האבות ובני משפחותיהם טרם נכנסו תחת עול מצוות.34

שמירת מצוות חלקית

האבות קיימו מצוות רק באופן חלקי. הוריאציות השונות של גישה זו טוענות כי היו הבדלים בהיקף קיום המצוות התלויות בגורמים כמו סוגי המצוות, האבות השונים, ומיקומם הגיאוגרפי.

אברהם לבדו

מי קיים את מצוות? לפי עמדה זו, רק אברהם בחר לשמור את כל המצוות, בעוד שצאצאיו קיימו רק מצוות מסוימות.
ראיות לאדיקות מוקדמת – בבראשית כ״ו:ה׳ נאמר באופן מפורש שאברהם קיים כמה סוגי מצוות. על פי דברי הרמ"א, בבראשית י״ח:י״ט  שם מתוארת  מורשתו של אברהם לזרעו, הפסוק מתייחס לשבע מצוות בני נח בלבד.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשים סדום, והכנענים נענשו בשל עבירות על שבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, קיים הבדל מהותי בין אופיו של אברהם, בתור האב הראשון ומייסד המונותיאיזם, לבין האבות האחרים וצאצאיהם.37
עבירותיהם של האבות – רמ"א מציין שעמדה זו נמנעת לחלוטין מהבעיה שעולה מנישואיו של יעקב לשתי אחיות. רק מקרים בהם אברהם מעורב נותרים בעייתיים. ראו את הדיון של המהר"ל על נישואיו האפשריים של אברהם לאחותו למחצה.
מניעים פולמוסיים – עמדה זו מסוגלת לטעון שהמצוות קדמו למעמד הר סיני ולחטא העגל הזהב, מבלי שתיאלץ להגן על כל פעולה של האבות ובני משפחותיהם.

רק מצוות מסויימות

מי קיים את מצוות? לפי גישה זו, כל האבות שמרו את המצוות, אך רק באופן סלקטיבי. ספר היובלים מייחס קיום של מצוות מסוימות כבר לנֹחַ.
אילו מצוות?
  • רשב"ם מציע שרק מצוות רציונליות המתייחסות לערכים מוסריים נשמרו.39
  • על פי המהר"ל, מאחר והמצוות עדיין לא נצטוו, הייתה תועלת רק בשמירת מצוות עשה, ולא בשמירת מצוות לא-תעשה.
ידיעת המצוות – ספר היובלים טוען כי ספרים ומסורות הועברו מדור לדור ויצרו שרשרת מחנוך40 עד לוי.41 אולם על פי רשב"ם, אברהם היה מסוגל להסיק מצוות מוסריות בכוחות עצמו.
ראיות לאדיקות מוקדמת – עמדה זו טוענת כי בראשית י״ח:י״ט ובראשית כ״ו:ה׳ מכילים ראיות לשמירת מצוות מסוימות בלבד. ספר היובלים ורב סעדיה גאון מוצאים פסוקים רבים נוספים המרמזים על קיום עוד מצוות ספציפיות.
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו על התנהגות לא מוסרית.42
עבירותיהם של האבות – ביחס למעשיהם של ראובן ויהודה, ספר היובלים מציין שהשניים לא נענשו על מעשיהם מכיוון שהתורה טרם נתנה.
מניעים פולמוסיים – יש הטוענים כי ספר היובלים קישר קיום מצוות שונות עם דמויות שחיו עוד בימי נח כדי להיאבק בתפיסות ההלניסטיות שקשיי העם היהודי עם אומות העולם החלו כאשר בני ישראל החלו לקיים את המצוות.43

רק בארץ ישראל

מי קיים את מצוות? אברהם וצאצאיו שמרו את כל המצוות מרצונם החופשי ("כמי שאינו מצווה ועושה"), אבל רק בתחומה של ארץ ישראל. 44
ידיעת המצוות – רמב"ן אומר שאברהם למד את התורה ומצוותיה דרך השראה א-לוהית.
ראיות לאדיקות מוקדמתבראשית כ״ו:ה׳ מתייחסת לכל המצוות.45
עונשים לעוברי עבירה – דור המבול, אנשי סדום, והכנענים נענשו בשל התעלמות משבע מצוות בני נח.
דת האבות – על פי גישה זו, חלק מגדולתם של האבות טמונה בכך שקיימו את כל מצוות ה' מרצונם החופשי.
עבירותיהם של האבות – רמב"ן מסביר כי האבות הפרו את חוקי התורה רק כאשר היו מצויים מחוץ לארץ ישראל, מפני שחוקים שאינם "חובות הגוף" אינם נאכפים שם.46גישה זו עולה בקנה אחד עם שיטת הרמב"ן בנוגע לקשר בין קיום מצוות לחיים בארץ ישראל.47